נטע פלוצקי
נטע פלוצקי (נולדה ב-4 ביולי 1944) היא במאית תיאטרון, שחקנית ומורה למשחק ישראלית.
 | |
| לידה |
4 ביולי 1944 (בת 79) פולין |
|---|---|
| שם לידה |
רוזה פלוצקי  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1963 |
| עיסוק |
במאית תיאטרון שחקנית מורה למשחק |
| מקום לימודים | סטודיו למשחק ניסן נתיב |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה בפולין בשם רוזה פלוצקי. בגיל ארבע הופרדה מהוריה ונשלחה לטיפולים במי גופרית בסנטוריום. כשחזרה לביתה רשמו אותה הוריה ללימודי בלט כדרך לשמור על בריאותה, וכך החל הקשר שלה עם עולם המחול והתיאטרון. עד גיל 12 המשיכה ללמוד ריתמיקה, בלט קלאסי וריקודים בלקניים.
בעקבות התקוממות הפועלים בגדנסק החליט אביה לעלות לארץ ב-1957 והיא נשלחה ללמוד בכפר הנוער נווה הדסה[1]. ב-1963, במקביל לשירותה הצבאי, התקבלה למחזור הראשון של בית הספר של ניסן נתיב, ולאחר שחרורה השלימה תואר ראשון מהחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1980, בזמן שכיכבה בהצגה "רשומון" פגשה את אאוג'ניו ברבה שהזמין אותה ללימודים בבית הספר לאנתרופולוגיה של התיאטרון(אנ') מייסודו, ובתיאטרון אודין(אנ') בדנמרק, שם תירגלה את הטכניקה של גרוטובסקי.
בשנת 1976 החלה לתרגל יוגה, טאי צ'י וצ'י קונג בהם התמידה גם בעת שחיה מחוץ לישראל, ובמהלך לימודיה נחשפה גם לתיאטרון הבוטו היפני. בשנת 1981 נסעה ליפן ללמוד אצל המאסטר קזואו אונו(אנ'), ומאז שילבה את הבוטו במשחק ובבימוי[2].
כששבה לישראל תיעדה את חוויותיה בהצגת היחיד "התנסויות של שחקנית" שעלתה במוזיאון תל אביב[3]. על סמך הניסיון שצברה בתיאטרון אודין הקימה ב-1985 את "בית הספר להכשרת השחקן היוצר" במרכז לתיאטרון בעכו יחד עם רפי גולדווסר ודודי מעיין, בניסיון להעשיר את אמצעי הביטוי של שחקנים מנוסים וטירונים ולצייד אותם בכלים אמנותיים שלא נלמדו עד אז במוסדות הקונוונציונליים[4].
ב-1998 הצטרפה יחד עם בן זוגה פבלו זלצמן למעבדת התיאטרון של דודי מעיין בקיבוץ כברי ובשנת 2000 הקימו השלושה את מרכז שלומי לתיאטרון אלטרנטיבי[5].
ב-2006 העלתה פלוצקי את ההצגה "ויה דה לה רוז'ה" המבוססת על סיפור חייה[6], וב-2010 העלתה את המופע "מנקלה שלי" שגם הוא מורכב מפסיפס של אירועים מחייה כאומנית המקדישה את חייה לחיפוש אושר ואהבה[7].
בימינו מלמדת פלוצקי בניסן נתיב, במכללת תל חי, בסמינר הקיבוצים ובקריית החינוך דרור.
קריירה מקצועית עריכה
שחקנית תיאטרון עריכה
- זקנים לנצח (פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, 2018)[8]
- המחברת הגדולה (תיאטרון הסימטה, 1992)[9]
- כולם נגד כולם (הסימטה, 1989)[10]
- סינים סינים (הסימטה, 1987)[11]
- רפליקה (הבימה, 1986)[12]
- טריו שינקין (צוותא, 1985)[13]
- האדונית והרוכל (תיאטרון חיפה, 1985)[14]
- דגילטע פיש (1984)
- הרפתקאות החייל איוון צ'ונקין (החאן, 1980)[15]
- מולייר (החאן, 1980)[16]
- רשומון (החאן, 1980)[17]
- מֶרסְיֶה וקַאמְיֶה (החאן, 1979)[18]
- משיח בא, משיח בא! (החאן, 1978)[19]
- המבול (החאן, 1976)[20]
- מסתורים (החאן, 1976)[21]
- פרסים (החאן, 1974)[22]
- משרתם של שני אדונים (החאן, 1974)
- לתקן את התנ"ך (אוניברסיטת תל אביב, 1974)
- שבעת הקבצנים (החאן, 1974)[23]
- הרפתקה בקרקס (התיאטרון לילדים ולנוער, 1973)[24]
שחקנית טלוויזיה וקולנוע עריכה
- איפה אתה חי? (הערוץ הראשון, 2015)
- טבור (בימוי: נטעלי בראון, 2005)
- גינונים אירופאים (בימוי: חוני המעגל, 1997)
- חמישייה על הגג (הערוץ הראשון, 1991)
- אשר (בימוי: סרג' אנקרי, 1982, לצד שלמה בראבא)[25]
- בערוגות החשק (הטלוויזיה הכללית, 1977)
- הגלולה (1972)
במאית תיאטרון עריכה
- בזאר מקור חיים 44 - תיאטרון ירושלים, 1990[26]
- השחף - המרכז לתיאטרון בעכו, 1987
- משפט האלמנה עם הרוח - המרכז לתיאטרון בעכו, 1985
- חיים בין הצורות - 1984[27]
חיים אישיים עריכה
ב-1970 נישאה לשחקן שלמה תרשיש אך השניים התגרשו לאחר מספר שנים. כיום נמצאת בזוגיות עם הבמאי פבלו זלצמן.
בשנת 2008 הוענק לה פרס קיפוד הזהב על תרומתה רבת השנים לתיאטרון הפרינג'.
קישורים חיצוניים עריכה
אוכלים ונוכלים - בערוגות החשק, סרטון באתר יוטיוב- נטע פלוצקי בשיעור תנועה לתלמידי שנה ב' בבית הספר לתיאטרון רב תחומי שלומי, בעמוד הפייסבוק של מרכז היוצרים שלומי, 16 במרץ 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ יפנית כחול לבן | מעריב | 25 מאי 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הפואטיקה של הבוטו, ראיון עם נטע פלוצקי, באתר יומני מחול
- ^ נטע פלוצקי חוזרת ממסע ארור ויוצאת בהצגת יחיד על האשה הנכספת | דבר | 14 דצמבר 1983 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ עכו לא עושים אודישנס | חדשות | 1 אוגוסט 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ "התיאטרון האלטרנטיבי באמת בישראל מתקיים במקום לא צפוי". הארץ. נבדק ב-2022-06-29.
- ^ ויה דה לה רוזה, באתר מרכז היוצרים שלומי
- ^ מנקלה שלי, באתר מרכז היוצרים שלומי
- ^ זקנים לנצח, באתר www.tmu-na.org.il
- ^ חישול והישרדות | חדשות | 13 מרץ 1992 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הסכיזופרניה של פלוצקי | מעריב | 1 ספטמבר 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ נטע פלוצקי | חדשות | 5 ינואר 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ רפליקה, באתר archive.habima.co.il
- ^ תאונה בשינקין | מעריב | 21 נובמבר 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אני זוכרת רק שהתרגשנו | חדשות | 1 ינואר 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מעשה בחייל | מעריב | 4 יוני 1980 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חגיגה מוליירית | מעריב | 22 יוני 1980 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ארבעה פנים לאמת | מעריב | 10 פברואר 1980 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ michalgovrin - "מֶרסְיֶה וקַאמְיֶה" (פרמיירה עולמית), באתר www.michalgovrin.com
- ^ בכורה - משיח | מעריב | 3 פברואר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ תיאטרון * | מעריב | 2 ינואר 1976 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מיסתורים, באתר תיאטרון החאן
- ^ Page 27 Advertisements Column 2 | מעריב | 10 יוני 1974 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שבעת הקבצנים" המופלאים " | דבר | 4 יולי 1979 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הצגות חדשות בתיאטרון לנוער | דבר | 4 אוקטובר 1973 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אשר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים
- ^ תיאטרון | חדשות | 18 מאי 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ביקורת | כותרת ראשית | 1 פברואר 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il