ניגון חופה

ניגון חופה הוא ניגון המושר בזמן הובלת החתן והכלה לחופה וכשהכלה מסתובבת סביב החתן מתחת לחופה (לפי מנהג אשכנז). שירת הניגון מהווה את תחילת טקס החופה, ובמגזרים מסוימים, את תחילת טקס החתונה.

בנוסף, ישנם מספר פיוטים המושרים בחופה, בהתאם למנהגי העדות.

יהדות אשכנזעריכה

בשנים האחרונות במרבית החתונות הלחן הנפוץ ברחבי הציבור האשכנזי, הדתי והחרדי, הוא הניגון החב"די בן ארבעת הבבות של בעל התניא המכונה "ד' בבות" ניגון פופולרי נוסף שבעבר היה מקובל אצל כולם הוא חלק מלחן של ר' עזריאל מנדלבוים, ממלחיני חסידות באבוב, על הפיוט לחופה "מי בן שיח שושן חוחים". לחן זה, בעל אופי פשוט ועממי אך בעל מוטיבים מרגשים. הוא כתוב במקור בסולם רומני אך כיום מושר בסולם מז'ורי, ומורכב משלושה בתים המהווים המשך אחד לשני, הראשון בנוי על שלושת התווים הראשונים בסולם ומסתיים בטוניקה. השני, הבנוי באותה מתכונת של הבית הראשון אך בתווים גבוהים יותר מסתיים במדיאנטה ה"דורש המשך", והבית השלישי הבנוי באותו מקצב, מסיים את הניגון וחוזר לטוניקה.[דרוש מקור][1]

הערה:הניגון מופיע כאן עם מספר קישוטים שמקובלים כיום.

תווים מוזיקליים כבויים זמנית.

והבית הנוסף כפי שמושר בחסידות באבוב וחצרות גליציה

תווים מוזיקליים כבויים זמנית.

בחצרות חסידיות רבות יש ניגון מיוחד לחופה, בדרך כלל הניגון הכי חשוב בחסידות:

חלק מהניגונים התפשטו למגזרים אחרים, ומושרים במהלך החופה בנוסף לניגון העממי.

בקהילות הליטאיות לאחר שירת ניגון החופה מושר מארש בעל שני בתים.

פיוט מי אדיר - מי בןעריכה

ביהדות אשכנז יש פיוט אחד הנהוג לזמרו בחופה. הפיוט קצר ומורכב משני בתים, אחד מוקדש לחתן:

"מי אדיר על הכל, מי ברוך על הכל,
מי גדול על הכל, מי דגול על הכל,
הוא יברך את החתן ואת הכלה"

ושני המוקדש לכלה:

"מי בָן שיח שושן חוחים,
אהבת כלה משוש דודים,
הוא יברך את החתן ואת הכלה"
.

מחבר הפיוט או צמד הפיוטים לא ידוע אך הפיוט מופיע כבר בסדר ברכת המזון מדפוס ונציה שנת תכ"ג (1663).

בדרך כלל נהוג לשיר את הפיוט בניגון החופה, אך ישנם גם לחנים מיוחדים לפיוט זה. אחד מהם הוא ניגון חסידי המיוחס לרבי ישכר בר מרדושיץ[2].

לאחר החופהעריכה

לאחר טקס החופה, בדרכם של החתן והכלה מהחופה לחדר ייחוד, מושרים בדרך כלל ניגוני שמחה על "עוד ישמע" (מתוך ברכת אשר ברא על בסיס פסוק מירמיהו). בחתונות אדמו"רים בדרך כלל שרים ניגון שמחה במילים "קול רינה וישועה באהלי צדיקים" מספר תהילים.

יהדות עדות המזרחעריכה

יהדות תימןעריכה

ביהדות תימן כשהחתן צועד למקום החופה נהוג לשיר את הפיוט "בוא לשלום חתן" עד שהחתן נעמד תחת החופה. לאחר שהחתן נעמד שרים את הפיוט "יא מחיג'ה סאלתך", פיוט בערבית של רבי שלום שבזי המתאר את הבאת רבקה ליצחק על ידי אליעזר עבד אברהם והכלה פוסעת גם היא עם אמה וחמותה אל החופה. לאחר קריאת הכתובה נהוג לשיר את הפיוט אהוב מהר המור.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בחסידות באבוב ובחצרות חסידויות גאליציה, הניגון מושר בסולם רומני, כלומר עם פה דיאז במקום פה בֶּקַר, ובתוספת בית נוסף אחרי סיום הסבב הראשון, ובו שני קטעים, הראשון מביניהם מדיאנטה חלופית, העולה לצלילים גבוהים, חורג מהתבנית של שלש הבתים האחרים, וכולל שתי סינקופות אחת קצרה והשנייה ארוכה, וכן שינויי קצב, ולסיום חזרה על בית הסיום
  2. ^ מופיע בדיסק "החתונה הגדולה" מאת מונה רוזנבלום.