ניגוני מירון

ניגונים אצל קבר רבי שמעון

ניגוני מירון הוא כינויים של ניגונים המנוגנים מדי שנה במירון בעת הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר על ידי כליזמרים.

נגני כליזמר בחגיגות ל"ג בעומר במירון בהשתתפות ערבים ודרוזים
ניגון ברסלב למירון (ניגון מירוני (חצר עבו), מושר על ידי חסידי ברסלב בל"ג בעומר. שרים: ד. ברגשטיין, י.ד. רובינשטיין, א. אקשטיין, הוקלט בבני ברק, ישיבת חסידי ברסלב, 1967
ניגון לל"ג בעומר במירון המושר גם בחסידות ויז'ניץ, מנגנים: מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרינטים), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968).

היסטוריה עריכה

מנהג השמחה והשירה בל"ג בעומר מקורו בסיפור אודות האר"י שהביא את ילדו בן השלוש ל'חלאקה' ביום ל"ג בעומר במירון ורקד עם תלמידיו בחצר המערה. מאות אלפי אנשים נוהגים לעלות להר מירון בל"ג בעומר כדי להשתתף בהדלקת המדורה על גג המערה ולהתפלל על קברו של רבי שמעון בר יוחאי. התפילות נערכות במערת הרשב"י, והריקודים נערכים בחצר המערה במקום שלפי המסורת רקד האר"י. עם השנים השתרשו ניגונים רבים שמושרים בעיקר בל"ג בעומר במירון וכונו ניגוני מירון.

מקורות הניגונים הם רבים: מחצרות חסידיות ממזרח אירופה, מלחנים שמקורם בתיאטרון היידיש[1] והובאו על ידי העולים, ניגונים צועניים או ברוח צוענית מרומניה, מולדובה ומארצות הבלקן בעיקר מבולגריה וניגונים דרוזיים[2].

המנגנים המפורסמים משנות קום המדינה היו יצחק "שפילער", שמעון "קלינטער", אריה לייב ואברהם סגל (אברום קרלינט'ר). הנוהג היה שהעולים היו מבקשים מהכליזמרים לנגן ניגון ובתמורה היו מעניקים להם מטבע כשכר. חלק מהניגונים מכונים על שם מי שהיה מבקש בשנים עברו לנגנם כמו למשל: ניגונו של ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות (המוכר גם כשיר 'משה אמת'). בתקופה זו התבלטו גם המזמרים והרוקדים כמו ר' זושא ברנדויין, ר' אברהם לייב זילברמן ובנו ר' בערל, ר' אשר זעליג מרגליות ועוד.

כיום אין מנגנים קבועים וכל מי שיודע לנגן יכול לעלות לבמת התזמורת בחצר המערה, שם מנגנים חוץ מניגוני מירון גם ניגונים חסידיים.

מלבד ההדלקה התפילות והחגיגות על ציון רבי שמעון בר יוחאי, מתקיימת הדלקה ונגינה על קבר רבי יוחנן הסנדלר. מנהג זה נוצר כדי לא לבייש את רבי יוחנן הסנדלר שלא מגיעים לקברו שעה שעשרות אלפים מגיעים לקבר רבי שמעון. חגיגה זו מתחילה בשעות הצהריים של ערב ל"ג בעומר עם תהלוכת הכנסת ספר תורה מצפת למירון, מסורת צפתית עתיקה, במהלכה מנגנים ניגונים קבועים מסורתיים. בשעה 2 בלילה מתכנסים חוגגים לקברו של רבי יוחנן הסנדלר, שם יושבים נגני כליזמר ומנגנים במשך כמה שעות אוסף ניגוני מירון, ביניהם, נגני הקלרינט מוסא ברלין וחיליק פרנק (שהוציאו מספר אלבומים של ניגוני מירון) ודוד וינקרייץ נגן האקורדיון. את האירוע ניהל ר' צבי הירש הרץ ("ר' הערשל שמש") מצפת. לאחר פטירתו בשנת תשכ"ג מילא את מקומו חתנו אברהם שפר, למשך 50 שנה, עד לפטירתו לפני ל"ג בעומר תשע"ד.

רבי חיים מאיר מויז'ניץ ביקר במירון בשנות ה-30 ושמע ניגונים אלו ומאז הנהיג לשיר בשולחנו מספר ניגוני מירון.

רשימה חלקית של הניגונים עריכה

 
חיים שפר
 
מוסא ברלין ותזמורתו באירוע ז' באדר במירון, 2014
  • ניגון בר יוחאי - הלחן המזרח אירופאי המפורסם. (ישנם עוד גרסאות ללחן הזה הנפוצות בקרב קהילות אחרות, וראה באתר הזמנה לפיוט).
  • ניגון ואמרתם כה לחי.
  • ניגון אמר רבי עקיבא.
  • ניגון לכבוד התנא האלוקי - פתחו לי שערי צדק.
  • ניגון הרידב"ז - רבי יעקב דוד וילובסקי בן זאב (המכונה הרידב"ז), שכיהן כרבה של סלוצק, עבר לארצות הברית ועלה לארץ ישראל בשנת 1905. הקים ישיבה בעיר צפת ועמד בראשה. הרידב"ז היה מוכר גם בכינוי הסלוצקר ר'ב ונפטר בשנת תרע"ב (1913). ומעשה בניגון שהיה כך היה: הרידב"ז התגורר בעיר העתיקה בצפת בשכנות לר' שמעון קלרינטר על שם היותו מנגן בקלרינט ניגוני מירון והגליל. אבל כל אימת שהיה יוצא מביתו ורואה את ר' שמעון יושב בפתח חצר הבית ומנגן לעצמו ניגוני מירון היה נעמד בסמוך אליו ומאזין לנגינתו. באחת הפעמים שאל הרידב"ז את ר' שמעון "במה אני יכול לגמול לך על ההנאה שאתה גורם לי בנגינתך?" ועל כך השיב לו ר' שמעון קלרינטר: "כשם שאני שכן שלך בחיים אני מבקש להיות שכן שלך גם בעולם הבא". הבטיח לו הרידב"ז למלא בקשתו והלך לדרכו. לימים רכש הרידב"ז שתי חלקות קברים בבית העלמין הישן בצפת עבורו ועבור אשתו וכאשר נפטר הרידב"ז קברו אותו בחלקה שרכש וחצבו בסלע קבר גם לאשתו וכיסו אותו בעפר. זמן קצר לאחר מכן נפטר ר' שמעון קלרינטר בשבת הסמוכה לראש השנה ובימים ההם נהגו לקבור נפטרים גם בראש השנה שחל להיות בשבת הסמוכה לשני ימים של ראש השנה. וכדי להימנע מחציבה בסלע בדקו ומצאו שהקבר בסמוך לרידב"ז מוכן לקבורה וקברו בו את שמעון קלרינטר. וזה מקור לשם של הניגון שמנגנים במירון ניגון הרידב"ז
  • ניגון אשרינו מה טוב חלקינו מאת יוסף שפירא
  • ניגון מי לכם פה מאת יוסף שפירא
  • ניגונו של הרב דוד בידרמן מירושלים. על פי המסורת קנה הרב דוד ניגון זה מנבלן ערבי בשער יפו.
  • ניגון חצר עבו, ניגון המושר בתחילת תהלוכת ספר התורה מחצר עבו.
  • ניגון שפר, ניגון מירוני מפורסם המושר לרוב בחתונות חרדיות כריקוד הורה. ניגון הזה היה חביב במיוחד על חיים שפר– איש מירון בכל מאודו. מכיוון שהכליזמרים בימים ההם לא ידעו לקרוא תווים, הדרך היחידה לבקש מהם ניגון מסוים הוא לבקש מהכליזמר לנגן: "ניגון עלינשטיין" או "אשר זעליגס ניגֶן", וכך גם הניגון שהיה נוהג לבקש חיים שפר ולשלם לכליזמר עבור הניגון שברבות השנים מזהים אותו כניגון שפר או ביידיש טבריינית שַפָרְס ניגון.
  • ניגון תחיית המתים (או ברויגז טאנץ), לצלילי ניגון זה מותאמת הצגת פנטומימה של שני רקדנים שרבים ובשוגג אחד הורג את השני, לאחר בכיות לפתע קם 'המת' לתחייה.
  • ניגון רבי יוחנן הסנדלר (מוכר גם כ'אם תמצאו את דודי').
  • שיר עם יווני "Misirlou".
  • ניגונו של הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות ("משה אמת").
  • ניגונו של חיים אטיק ("עוזר דלים").
  • ניגון עלינשטיין (מוכר גם כ'רבי מאיר אומר'): הניגון המוכר כ"עלֶנשטיינס ניגען" נקרא על שמו של ר' אברהם עלינשטיין – איש הגליל, שהתגורר בביירות, לבנון והקפיד להגיע בל"ג בעומר למירון לבקש את הכליזמר לנגן את הניגון האהוב עליו ולצאת בריקוד.
  • ניגונו של 'נפתלי ממטולה'.
  • ניגוני נפתלי ברנדוויין.
  • ניגון 'צהלי ורוני חטיבה שבע' (המילים של הרב נריה).
  • ניגון 'ממירון שם רבי שמעון'.
  • מרש אבל של הטורקים בשעת יציאתם מהארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה.
  • ניגוני חתונה ארצישראלים ישנים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ למשל השיר הפופולרי פּאַפּיראָסן.
  2. ^ עטיפות הדיסקים של שמואל ניימן, חיליק פרנק ועוד. נגן הקרלנית דב זילברמן נסע לפני הפקת תקליט ניגוני מירון לבית ג'ן שם שרו איתו את הניגונים במדויק.
    ראו גם יונה סוקולובסקי, מירון בימים אחרים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 באוקטובר 2005: "בחשכה הגיעו דרוזים מחורפיש ומבית ג'ן. צ'רקסים מריחניה. נוצרים מגוש חלב. מוסלמים מעלמה ומעין זיתים. לבשו את מיטב בגדיהם וכלי נשקם באבנטיהם. בחבורות הופיעו. עליזים ומגחכים. הם יצרו מעגל סביב מעגל של יהודים ורקדו דבקה. ליוו עצמם בחלילים ובתופים. במהרה הוקפו במעגלי יהודים שרקדו עימהם. ילדים נדחפו בין רגלי הרוקדים לחזות בערביים. אחר שעה כבר פיזמו יהודים אשכנזיים מירושלים את הנעימות של הערביים מהגליל. דוברי ערבית שיננו את המלים. שירים ומנגינות אלו נקלטו היטב. זימרו אותן בחתונות ובמסיבות. משנפוצה המנגינה ביישוב היהודי נמצא מי שחיבר לה מלים בעברית, מעבד הכין אותה לשירת מקהלה, תנועות הנוער הדפיסו את השיר בחוברות שירים עם שם מחבר המלים ואת התווים ציינו כ "מנגינה יהודית עממית"...".
    לקריאה נוספת ראו עוד בקהילות המבשר גיליון 157, י"ז באייר תשע"ב.