פתיחת התפריט הראשי

בחרם חברתי מנדה חברה כלשהי אדם מסוים אל מחוץ לחברה. לעיתים מתבטא החרם גם בהימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכלים לאותו אדם. בעדה החרדית בישראל משמש החרם החברתי ככלי ענישה.

גם בעבר נהגו קהילות יהודיות להטיל חרם שהוא נידוי הלכתי על מי שלא פעל על פי מצוות התורה או שהפר את עמדת הנהלת הקהילה. ידועים במיוחד החרמות שהוטלו על אוריאל ד'אקוסטה ועל ברוך שפינוזה - שניהם חברי הקהילה הספרדית (קרי מצאצאי יהודי ספרד ואנוסים ששבו ליהדותם) באמסטרדם.

ככל שהקהילה מלוכדת וסגורה יותר, כך כוחו של נשק החרם גדול יותר, שכן המוחרם מוצא את עצמו מורחק מכל המעגלים העסקיים, החברתיים ואף האישיים שהקיפו אותו.

מחוץ לקהילה החרדית, שימוש מוצהר בחרם חברתי ככלי ענישה קיים בקרב ילדים ונוער. עם זאת, מבוגרים עשויים גם הם לנקוט צעדים דומים, אך לרוב לא במוצהר, כיוון שניהול יחסים חברתיים בדרך זו נחשב לקיצוני ונתפס כהתנהלות ילדותית ופוגענית.

חרם חברתי באינטרנטעריכה

בשנים האחרונות הלכו וגברו תופעות החרמות והאלימות ברשתות החברתיות המקוונות (Cyber bullying) בקרב בני נוער. "חרם ברשת" אינה תופעה חדשה. החרם המקוון התקיים באינטרנט בפורמים, תגובות לידיעות וגם בפלטפורמות חדשות. לחרם יכול לקדום הפצת תמונה פרובוקטיבית ברשת האינסטגרם, פרסום פומבי של מסרונים בסלולריים או פוסט פוגע בפייסבוק. חומרתו הנוספת של החרם החברתי ברשת קשורה לכך שתוכן מקוון קל להפצה וקשה להסרה ולכן יכול להתפשט לאנשים וקבוצות רבים מאוד ולעצב את תדמיתו של אדם או ארגון לאורך זמן.[1]

בעולם הווירטואלי צעירים רבים נפגעים מיחס חבריהם בגיל ההתבגרות שהוא שלב מורכב וחשוב של החיים. החרם ברשת מתפשט במהירות ועוצמתו רבה כיוון שהמידע מועבר בקלות, נגיש לכלל, ללא כל סינון וזמני התגובות מאד קצרים בשונה מחרם במרחב הפיזי.[2]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סמי ארגון, חרם בסייבר: אלימות ברשתות החברתיות בקרב ילדים ובני נוער, כוורת 24, עמ' 35-39
  2. ^ סוזי בן ברוך, בריונות ברשת-החרם, כוורת 24, עמ' 32-34


  ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.