ניהול הרושם

תאוריית ניהול הרושם היא תיאוריה בפסיכולוגיה חברתית שלפיה האדם הוא יצור חברתי שמטרתו היא לזכות בהערכה חברתית; לאדם יש מניע להיראות בעיני הזולת כאדם עקבי, כן, ישר, יציב ומוסרי. כך למשל אדם שמתנהג באופן שונה במקומות שונים – הוא אדם המנהל את הרושם של אחרים ממנו. האדם אינו רוצה שייווצר עליו רושם שלילי בעיני הזולת והוא משנה את עמדותיו כדי להרשים את הזולת. שינוי העמדה לא נוצר על מנת לפתור עוררות לא נעימה אלא כדי לפתור בעיה של יצירת רושם לא טוב על אנשים אחרים באמצעות ניסיון לשלוט על הרשמים שלהם.^[1]

התיאוריה הוצעה בתחילה על ידי ארווינג גופמן והיא גורסת כי אנשים מנסים לנהל את הרושם שהם יוצרים על ידי הסובבים אותם באמצעות דיבור, התנהגות, שפת גוף, ומגוון התנהגויות אחרות – הן ברמה המודעת והן ברמה הלא-מודעת (לכאורה). כך, אנשים שואפים להצטייר מול אחרים כבעלי תכונות, יכולות וידיעות מסוימות. ניהול רושם הוא אפשרי כמעט בכל מצב, למשל בספורט (לבישת בגדים נוצצים או ניסיון להרשים אוהדים), או בראיון עבודה (ניסיון ליצור רושם שהמועמד מחזיק בכל הנדרש לתפקיד אליו הוא מועמד).^[1]

ניהול רושם בדרך כלל משמש שם נרדף להצגה עצמית, שבה אדם מנסה להשפיע על תפיסת הדימוי שלו. לניהול רשמים יכולים להיות מניעים טובים או מניעים זדוניים (למשל, הפגנת כעס או התנהגויות מאיימות כדי לגרום לאחרים לציית לדרישות האדם).^[2] במקרים רבים, מטרת ניהול הרושם היא רצייה חברתית, מצב בו אנשים נוטים להתנהג באופן שהם מאמינים או צופים שישפיע לטובה על מצבם ותפיסת הסביבה אותם.^[3]

הגישה הדרמטורגית עריכה

על פי גישתו של גופמן, המכונה הגישה הדרמטורגית, העולם החברתי משול למעין הצגת תיאטרון, שמחולקת ל"במה", ול"אחורי הקלעים". על פי גופמן, הפרט נוהג להציג עצמו בבמה הציבורית באופן שתואם את הסטטוס החברתי שלו, בפעולות שאותן הוא מבצע או נמנע מלעשותן, פעולות שאותן נהוג לכנות כ"ניהול רושם".^[1] בתהליך ניהול הרושם, הפרט מבצע גינונים ונימוסים שהולמים את מעמדו המקצועי והחברתי, ונמנע מביצוע של "מחוות בלתי רצויות", כאלה שעלולות לשבש את "ההצגה", ומה שמגדיר גופמן כ"תקריות". תקריות שכאלה עלולות להביא למבוכה רבה ולשבש את מה שמכונה על פי התאוריה של גופמן כ"הגדרת המצב", אותו סדר חברתי שהולם את מעמדו של הפרט.^[1]

אולם, בין הזהות האישית לזהות החברתית יש אי-התאמה תמידית; בני אנוש נתונים לדחפים משתנים, למצב רוח ולכמויות אנרגיה לא עקביות – אולם כדמויות הפועלות לעיני צופים, מצפים מהם לשמור על חזות יציבה ועקבית. בלשונו של גופמן: "מצפים מאיתנו שנבצע 'בירוקרטיזציה' מסוימת של רוחנו, כדי שיהיה ניתן לסמוך עלינו שנבצע ביצועים הומוגניים לגמרי בכל רגע ורגע שבו אנו בחברה".^[4]

באינטרנט עריכה

הזהות באינטרנט וברשתות חברתיות מקוונות בפרט, היא תוצר חברתי המשתנה בהקשרים שונים ובהתאם למאפיינים של הסביבה החברתית בה המשתמש נמצא. בהתאם לכך, אנשים יבחרו לתבוע זהויות שיוכלו לעזור להם למקם עצמם בצורה טובה יותר באותה סביבה חברתית. הזהות אמיתית במובן הזה שיש לה השלכות אמיתיות על חייהם של האנשים שבנו אותה מאחר שהעולם החברתי שלנו כולל גם את הסביבה החברתית בעולם הווירטואלי וגם את הסביבה החברתית בעולם המוחשי ולכן המשתמשים למדים כיצד מתאמים התנהגויות אלו בשני העולמות הללו.^[5]

המחקר של סיבק (2009) הוכיח שבאמצעי המדיה החברתיים אפשר בקלות לגשר על הפער שבין ה"עצמי הממשי" ל"עצמי האידיאלי".^[6] יתרה מכך, אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך להוטים יותר להשתמש בפעילויות מקוונות במטרה להגיע ל"עצמי אידיאלי" שלהם.^[7]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

ארווינג גופמן, הצגת האני בחיי היומיום, עברית: שלמה גונן, תל אביב: דביר ('ספרי רשפים'), תש"ם 1980.

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² ³ ⁴ Erving Goffman, The presentation of self in everyday life, Harmondsworth: Penguin, 1971, ISBN 0-14-021350-3
^ Baumeister, Roy F. (1987). "Self-Presentation Theory: Self-Construction and Audience Pleasing". In Mullen, Brian; Goethals, George R. (eds.). Theories of Group Behavior. Springer Series in Social Psychology. pp. 71–87.
^ Douglas P. Crowne, David Marlowe, A new scale of social desirability independent of psychopathology., Journal of Consulting Psychology 24, 1960-08, עמ' 349–354 doi: 10.1037/h0047358
^ ארווינג גופמן, הצגת האני בחיי היומיום, עברית: שלמה גונן, תל אביב: דביר ('ספרי רשפים'), תש"ם 1980, עמ' 55.
^ Shanyang Zhao, Sherri Grasmuck, Jason Martin, Identity construction on Facebook: Digital empowerment in anchored relationships, Computers in Human Behavior, Including the Special Issue: Internet Empowerment 24, 2008-09-01, עמ' 1816–1836 doi: 10.1016/j.chb.2008.02.012
^ Andra Siibak, Constructing the Self through the Photo selection - Visual Impression Management on Social Networking Websites, Cyberpsychology: Journal of Psychosocial Research on Cyberspace 3, 2009-06-01
^ Soraya Mehdizadeh, Self-Presentation 2.0: Narcissism and Self-Esteem on Facebook, Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking 13, 2010-08, עמ' 357–364 doi: 10.1089/cyber.2009.0257

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ Erving Goffman, The presentation of self in everyday life, Harmondsworth: Penguin, 1971, ISBN 0-14-021350-3

[2] Baumeister, Roy F. (1987). "Self-Presentation Theory: Self-Construction and Audience Pleasing". In Mullen, Brian; Goethals, George R. (eds.). Theories of Group Behavior. Springer Series in Social Psychology. pp. 71–87.

[3] Douglas P. Crowne, David Marlowe, A new scale of social desirability independent of psychopathology., Journal of Consulting Psychology 24, 1960-08, עמ' 349–354 doi: 10.1037/h0047358

[4] ארווינג גופמן, הצגת האני בחיי היומיום, עברית: שלמה גונן, תל אביב: דביר ('ספרי רשפים'), תש"ם 1980, עמ' 55.

[5] Shanyang Zhao, Sherri Grasmuck, Jason Martin, Identity construction on Facebook: Digital empowerment in anchored relationships, Computers in Human Behavior, Including the Special Issue: Internet Empowerment 24, 2008-09-01, עמ' 1816–1836 doi: 10.1016/j.chb.2008.02.012

[6] Andra Siibak, Constructing the Self through the Photo selection - Visual Impression Management on Social Networking Websites, Cyberpsychology: Journal of Psychosocial Research on Cyberspace 3, 2009-06-01

[7] Soraya Mehdizadeh, Self-Presentation 2.0: Narcissism and Self-Esteem on Facebook, Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking 13, 2010-08, עמ' 357–364 doi: 10.1089/cyber.2009.0257

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]