ניהול עצמי בחינוך
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
ניהול עצמי של בתי ספר הוא תפיסה ניהולית-חינוכית שבבסיסה מתן אוטונומיה וסמכות לבית הספר, המאפשרים לבית הספר לפעול כארגון עצמאי, הן בהיבט הפדגוגי, הן בהיבט הארגוני, והן בהיבט הכלכלי. ההנחה היא כי אלו יתרמו משמעותית לשיפור ההישגים והאקלים החינוכי.
משנת הלימודים תשע"ב מיושם במשרד החינוך, בהובלת המינהלת לניהול עצמי, מהלך להעברת בתי הספר היסודיים למודל ניהול עצמי. המהלך כולל איגום של משאבים ממשרד החינוך ומהרשות המקומית באמצעות מודל של סל תלמיד, אשר מועבר לידי בית הספר על ידי הרשות המקומית.
ניהול עצמי (עבודה) מבטא מהלך המכוון ביזור בתוך מערכת החינוך ולצמצם את ההשפעות הבירוקרטיות על בתי הספר. ניהול עצמי מכוון להגדיל את כמות הסמכויות הניתנות לבית הספר כך שבית הספר יוכל קבלת החלטות באורח עצמאי בתוך מסגרת של תכתיבים המוגדרים על ידי הרשות המרכזית"[1].
יש קושי בהגדרת המושג ניהול עצמי, כי הגדרתו של המושג היא פונקציה של הקונטקסט הפוליטי והחברתי שבמסגרתו הוא מופעל [2] .
המושג בית ספר בניהול עצמי מתייחס לתוכנית, או לפילוסופיה, שאומצו על ידי בתי ספר במטרה לשפר את הרמה הלימודית בבית הספר, וזאת באמצעות העצמה במשפט של המורים, ההורים ונציגי הקהילה, ושיתופם בקבלת החלטות[3]. קיימת מחלוקת הן לגבי פירוש המושג, הן ביחס לקבוצות אינטרס שיש לשתף בקבלת ההחלטות, הו ביחס לתחומי השיתוף והן ביחס למידת השיתוף[4]. בנייר עמדה שהוגש למנהל הכללי של משרד החינוך על ידי פרידמן. י, חוקרים הציעו הגדרה של בית ספר בניהול עצמי, כלהלן:
"בית ספר בניהול עצמי מציב לעצמו מטרות חינוכיות, חברתיות ומנהליות ברורות, ובו המורים, התלמידים, ההורים והקהילה שותפים בקבלת ההחלטות, והמנהל והצוות חותרים בנחישות להגשמתן. פדגוגיה והמינהל בבית הספר גמישים ומשתנים במשך הזמן בהתאם לצרכים ולמשאלות של השותפים השונים לתהליך החינוכי. בית הספר עצמאי במידה רבה בהפעלת ניהול משאבי אנוש והמקורות הכספיים שלו, והמשאבים זמינים לאנשי הצוות, הרשאים להשתמש בהם בגמישות. אקלים ארגוני בבית הספר פתוח ומבוסס על אוטונומיה ואמון. בית הספר מדווח לרשויות המרכזיות על המטרות שהציב לעצמו, על האופן שבו הקצה את משאביו וקבע את סדר העדיפויות שלו, ועל התפוקות החינוכיות והחברתיות שלו"[5].
הספרות המקצועית בתחום "'בתי הספר בניהול עצמי"' אינה עוסקת בהתנתקות ממערכת החינוך אלא בהעברת סמכויות מהמשרד הממשלתי להנהלת בית הספר, המאפשרת טיפוח ייחודיות בית ספרית בהתאם לצורכי התלמיד ולציפיות ההורים והקהילה – כחלק ממדיניות כוללת הנקבעת בידי המשרד הממשלתי; לשון אחר: הסטת מרכז הכובד של קבלת החלטות ממוקד חיצוני למוקד פנימי. תהליך של ביזור סמכויות מנהליות וחינוכיות מן המרכז לפריפריה[6].
שינוי בתפיסת תפקיד המורה עריכה
בראש רשימת האפיונים הארגוניים המשותפים לבית הספר, כמערכת וקהילה, יש לציין שיתוף פעולה הדוק בין המורים בצוות בכל הקשור לעבודתם במוסד ובכל הקשור לקביעת מדיניותו ומטרותיו בכלל זה[7]. בבתי ספר אלה המורים מוסמכים, כפרטים וכקבוצות, לעצב את עבודתם ולבצעה בהתייחס לפוליטיקה המוצהרת והכתובה של בית הספר. שיתוף פעולה זה מגביר את תחושת האחריות המשותפת לעיצוב דמות החיים במוסד. מספר חוקרים תומכים במסקנה שבתי ספר בעלי גישה מערכתית הגיעו להישגים טובים יותר בהשוואה לבתי ספר ביורוקרטים. השינוי המרכזי בתפיסת תפקיד המורה מאופיין בהדגשת הפרופסיונאליות של המקצוע בתחומים של: פיתוח תפקידים שונים בעבודת בית הספר, מתן אוטונומיה למורים בקבלת החלטות הקשורות להוראה ודרישה מהמורים לקבל אחריותיות לתפקיד ברמה גבוהה ביותר[8]. לשתף את המורים בקבלת החלטות והכוונה ב"קבלת החלטות שיתופית" היא בדרך-כלל למעורבות של מורים בקביעה כיצד ינותב התקציב, מי יועסק במשרה, וכל סמכות אחרת שניתנה לבית הספר. על פי רוב, בית הספר בניהול עצמי מכונן מועצה בית ספרית ובה נציגים של כל הציבור. אופן הבחירה של המשתתפים ותחומי אחריותם משתנים מאוד ממחוז למחוז וכן בתוך המחוזות; יש מועצות המורכבות ממורים הנבחרים מכלל בית הספר, על פי כיתות או על-פי מחלקות, אחרות מורכבות מנציגי ועדות קיימות, בבתי ספר מסוימים המועצה כוללת את כל הסגל ובאחרים פשוט מחלקים את התקציב בין המורים[9]
מאפייני בתי ספר בניהול עצמי עריכה
בית ספר בניהול עצמי ניחן במאפיינים הבאים:
- יש לבית הספר סמכות אוטונומית לפתור את בעיותיו ולקבל החלטות ביחס לתקציבים, לתוכניות לימודים ולכוח אדם במסגרת קווי המדיניות שהמדינה קובעת.
- על צוות בית הספר מוטלת האחריות והמחויבות להחלטות ולתוצאותיהן.
- יש בבית הספר פורומים וועדות הפועלים במשותף להשגת מטרות בית הספר.
- בית הספר מקיים ערוצי תקשורת רב כיווניים ופתוחים, שהם תנאי הכרחי לשיפור הכושר הארגוני.
- סביבת בית הספר היא סביבה תומכת, התובעת מהצוות בבית הספר פתיחות, שקיפות, פשטות ויכולת ליישם כל שינוי מוצע.
- בית הספר מפעיל מנגנונים של מדידה והערכה בחינוך פורמלי.
בית הספר בניהול עצמי בישראל עריכה
הנחת היסוד העומדת מאחורי הרעיון של בית ספר בניהול עצמי היא שמתן אוטונומיה לבית הספר מעניקה לו את היכולת להסתגל לסביבה המשתנה תדיר, להתחדש, להתייעל, להיות קשוב לצורכי התלמידים ולשאת באחריות לתוצאות והחלטותיו[10]. בדומה לכך אדם רואה במתן אוטונומיה לבית הספר כתנאי לקיום בית ספר בניהול עצמי, אחד המרכיבים של האפקטיביות הבית ספרית . בית הספר בניהול עצמי בישראל צמח על רקע של מציאות משתנה שדרשה פתרונות לבעיות, כמו: הישגים לימודיים נמוכים, נשירה רבה של תלמידים מבתי ספר, פערים לימודיים בין קבוצות תלמידים, מורים מנוכרים ושחוקים, תחושת חוסר שביעות רצון מפעילותה של מערכת החינוך ומכך שבית הספר הקונבנציונלי לא השיג את מטרתו. במקביל, התפתחו תאוריות בתחום המבנה הארגוני של בית הספר ובתחום הפרופסיה של ההוראה, וכל אלה יחד הביאו לקידום הרעיון של הקמת בית הספר בניהול עצמי[11]
הגדרת משרד החינוך לבית ספר בניהול העצמי עריכה
משרד החינוך בישראל (1993) מגדיר את בית הספר בניהול עצמי כך: "בית ספר במסגרת מערכת החינוך הממלכתי, אשר מידה ניכרת של סמכות ואחריות הועברה אליו, והוא נהנה מגמישות מרבית בשימוש במכלול המשאבים העומדים לרשותו, לשם שיפור וקידום הישגיו הפדגוגיים והחברתיים. בית ספר בניהול עצמי פועל כארגון בעל מוקד שליטה פנימי, המקבל החלטות באשר למטרותיו וסדר העדיפויות שלו, במסגרת המדיניות הממלכתית מחד והצרכים המקומיים מאידך. בית הספר מחויב למטרות שהגדיר, קובע ומתכנן את הדרכים להשגתן ואחראי לתוצאות. בית הספר בניהול עצמי מקיים בקרה והערכה ומדווח על הישגיו ותוצאות פעילותו לשותפיו ולמערכת שהאצילה לו את סמכויותיו." בשנת תשנ"ו החליטה הנהלת משרד החינוך והתרבות על הפעלת הניסוי של מעבר בתי ספר יסודיים לניהול עצמי. הניסוי הופעל בתשעה בתי ספר בארבעה מחוזות של משרד החינוך: הצפון, חיפה, המרכז, והדרום[12].
ממצאי מחקרים בבתי ספר בניהול עצמי בארץ עריכה
ממצאי מחקרים בארץ מעלים כי:
- ניהול בית ספר על-פי עקרונות הניהול העצמי גורם למורים לתפוס את עבודת המנהל ואת פעילות בית הספר ברמה אוטונומיה גבוהה.
- ניהול בית ספר על-פי עקרונות הניהול העצמי מביא לידי תחושות האוטונומיה בקרב המורים בבית הספר.
- תחושות האוטונומיה של המורים בבית הספר מעוררת בהם שביעת רצון[13]
תוכנית עבודה מקושרת תקציב עריכה
תוכנית העבודה הבית ספרית בניהול עצמי, תתבסס על מדיניות משרד החינוך ותוכנית הלימודים הרשמית, ותבטא יעדי חינוך מחוזיים, עירוניים וקהילתיים, תוך התייחסות לאופייה וייחודה של אוכלוסיית התלמידים, ההורים והמורים.
התוכנית תכלול יעדים מדידים כמותית ואיכותית ותקבע סף הישגי תפוקות לבית הספר בתחומים השונים. לבית הספר ניתנת האפשרות לקבוע את סדרי העדיפויות תוך המרה בין סעיפי תקציב שונים. זאת, למעט תקציב שכר ולמעט כספי תשלומי הורים. בית הספר יוכל להעביר יתרות תקציב משנה אחת לשנייה. בית הספר מקבל כספים ממשרד החינוך ומהרשות המקומית, כמו כן יכול בית הספר לקבל תרומות וחסויות מסחריות ותמיכה ממפעל הפיס. בחלק מן המקרים בית הספר מתנהל כעמותה והוא מנוהל באמצעות ועד מנהל הכולל: מנהל בית הספר, מורים, נציגי הרשות המקומית, הקהילה וההורים. בית הספר יתנהל כמשק כספים סגור, בעל מסגרת תקציבית שנתית כוללת. משרד החינוך והתרבות יעביר לזכותו של בית הספר את מירב המשאבים המצויים בספר התקציב והמיועדים לתלמיד, למורה ולמוסד, וזאת באמצעות תקצוב התלמיד הבודד. בית הספר ייהנה מתקציב כולל, המורכב מתקציבי שכר ותקציבי פעולות. בית הספר רשאי להתקשר ישירות עם ספקים לרכישת מוצרים ושירותים[14]. הבעלות (משרד החינוך, הרשות המקומית, רשת חינוך או עמותה) תשתתף בנושאי ההצטיידות והשיפוצים, על פי מדדים מוסכמים. תקציבי הפיתוח ימשיכו להיות מטופלים ומבוצעים באופן מלא על ידי הבעלות[15].
עקרונות בית הספר בניהול עצמי עריכה
- ראיית בית הספר כמוקד קבלת ההחלטות ביחס להתנהלותו כולל באחריות לפעולותיו.
- מידה של אחריותיות (accountability ) למנהל בית הספר וצוות בית הספר ביחס להישגי תלמידיו בתחום החינוכי והלימודי .
- קידום עבודת הצוות של סגל בית הספר.
- התאמת תוכנית עבודה שנתית מותאמת לצורכי בית הספר ותלמידיו.
- איגום כלל המשאבים הבית ספריים במסגרת תוכנית העבודה.
- קיום הערכה ומשוב בית ספרי וחוץ בית ספרי.
- חיזוק השותפות בין משרד החינוך העירייה ובית הספר.
- הגברת העצמאות של בית הספר בניהול התקציב.
היתרונות של בית הספר בניהול עצמי עריכה
המעבר לניהול עצמי מיועד לשפר את הישגי התלמידים ולהבטיח את התנאים להצלחתם. המנהל והמורים נוטלים אחריות אישית ומקצועית להישגי התלמידים (בלועזית: ACCOUNTABILITY). בתי-הספר יפתחו מאפיינים ייחודיים בהתאם לחזון למטרות ולתוכניות הפעולה הפרטניות לכל מוסד ומוסד. כל זאת במסגרת הכללים הנהוגים במערכת החינוך הכוללת בישראל. השיטה מאפשרת לבית הספר לקבל החלטות בזמן אמת. נוצרים תנאים לעידוד והמרצה של מנהיגות חדשה בכל הרמות ובכל תחומי הפעולה וכן אפשרות לסגנון ניהולי, יזמי ואוטונומי המאפשר פתיחת "צווארי בקבוק" לטובת התלמידים, בטווחי זמן קצרים. המעבר לניהול עצמי מאפשר חיבור בין סמכות לבין אחריות.
יתרונות פדגוגיים : יסוד חשוב בניהול העצמי מגדיר את מנהל בית הספר וצוות מוריו כמומחים בתחומם ובעלי יכולת קבלת החלטות באשר לשיפור הלמידה וטיוב ההוראה. ניהול עצמי מאפשר צמיחה והתפתחות מקצועית של כל ממלאי התפקידים בבית הספר ושל אלה המלווים אותם בתפקידי פיקוח במשרד החינוך וברשות המקומית. הנחת היסוד של השיטה גורסת כי המנהלים והמורים קרובים לתלמיד ובידיהם היכולת לאבחנה צרכיו באופן המיטבי ובידם להחליט על הצעדים והתוכניות הפדגוגיות הנדרשות. האצלת סמכויות ישירות לבתי-הספר, תאפשר מיקוד ישיר של התכנון הפדגוגי בצרכי התלמיד והכתה. ישתפר הביטחון העצמי של חברי הצוות, הואיל ותוענק תחושת בעלות לכל אחד ממלאי התפקידים. השיטה מאפשרת הגברת שביעות הרצון והערכה של ההורים והקהילה כלפי הצוות.
יתרונות כלכליים : הקצאת התקציב על פי נוסחה פומבית שוויונית. השיטה תביא לניצול מלא של השקל לצורכי התלמיד ובית הספר. מתאפשרת גמישות בהמרה בין סעיפי תקציב (למעט בכספי הורים). יוגבר הקשר בין תכנון פדגוגי לניצול תקציבי ללא התחשבות ב"צבע הכסף". תקטן עלות רכישת מוצרים ושירותים לתלמידים, כתוצאה מביצוע תשלומים ישירות לספקים באמצעות תקציב בית הספר. תינתן האפשרות להעביר יתרות תקציב משנה אחת לשנייה. השיטה מעודדת חיסכון והתייעלות תקציבית והסבתו ליעדים פדגוגיים. התכנון התקציבי הכולל של המוסד יעשה באופן עצמאי בכל בית ספר וייגזר מן היעדים שיקבע המוסד לעצמו[16].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ גזיאל ,ח. (2002). בית ספר בניהול עצמי – תאוריה מחקר ומעשה
- ^ ניר,א'.& פירו,פ'.(2007). ניהול עצמי של בית ספר : מרעיון למעשה. מכון הנריטה סאלד, ירושלים
- ^ גזיאל ,ח. (2002). בית ספר בניהול עצמי – תאוריה מחקר ומעשה. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב
- ^ Apodaca-Tucker, M.T & Slate, J.R (2002). School-Based Management: Views from public and private elementary school principals. Education Policy Analysis Archives, 10(23)
- ^ פרידמן, י' 2010. ניהול עצמי להעלאת רמת-ההישגים של בית הספר: הכוונה עצמית, אפקטיביות ואחריותיות. נייר עמדה שהוגש למנהל הכללי של משרד החינוך.
- ^ ניר, א' (2001). היבטים התפתחותיים של בתי ספר בניהול עצמי. ירושלים- האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לחינוך, המכון לחקר הטיפוח בחינוך.
- ^ Sergiovanni, T.J (2001). The principalship. Needham Heights, M.A Allyn and Bacos
- ^ Bush, T & Bell, L (2002). The Principles and Practice of Educational Management. London Paul Chapman.
- ^ Siegel, D (2003). Performance- Driven Budgeting: The Example of New York citys School. ERIC no- ED474305
- ^ מדינת ישראל, משרד החינוך התרבות והספורט (1993). המלצות ועדת ההיגוי לבתי הספר בניהול עצמי – דו"ח ביניים, טיוטה 2
- ^ גזיאל ,ח. (2002). בית ספר בניהול עצמי – תאוריה מחקר ומעשה. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
- ^ פרידמן, י' ברמה, ר' תורן, ש' (2001). רמת הניהול העצמי של בית הספר. כלי הערכה ירושלים מכון הנרייטה סאלד.
- ^ וולנסקי, ע' (2001). ניהול עצמי- מניסוי חינוכי למדיניות מערכתית. ספר תקצירים. ירושלים משרד החינוך
- ^ גזיאל ,ח. (2002). בית ספר בניהול עצמי – תאוריה מחקר ומעשה. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
- ^ תלקיט מעבר בתי הספר היסודיים לניהול עצמי, תשע"ב. משרד החינוך, המינהל הפדגוגי מינהל בתי ספר בניהול עצמי.
- ^ גזיאל ,ח. (2002). בית ספר בניהול עצמי – תאוריה מחקר ומעשה. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב