ניו טאיפיי
ניו טאיפיי (בסינית: 新北, נהגה "שִׂינְבֵּיי") היא עיר ורשות מקומית מיוחדת בטאיוואן. הרשות, הנמצאת בצפון האי טאיוואן, גובלת בעיר טאויואן ובמחוז יילאן בדרום ומקיפה את הבירה טאיפיי לחלוטין ואת העיר ג'ילונג ממזרח, מדרום וממערב.
| |||
 | |||
| קולאז' של ניו טאיפיי | |||
| מדינה |
 טאיוואן | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | Hou Yu-ih | ||
| רשות מחוקקת |
New Taipei City Council  | ||
| שטח | 2,052.6 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 3,970,644 (נכון ל־2015) | ||
| ‑ צפיפות | 1,900 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 25°00′40″N 121°26′45″E / 25.011111°N 121.445833°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| foreigner.ntpc.gov.tw | |||
  | |||
רבים מתושבי הרשות עובדים ומנהלים את חייהם בטאיפיי, שכן החלק העירוני מחובר, בדומה לרמת-גן ותל אביב.
היסטוריהעריכה
האזור בו נמצאת הרשות היה מיושב במשך אלפי שנים על ידי שבטי ילידים. בסוף המאה ה-17 השתלטה שושלת צ'ינג על טאיוואן, ובני האן בסין עצמה החלו להתיישב באזור כעבור כמה שנים. בהמשך, בחופים שבשטחי הרשות של היום הוקמו נמלים בינלאומיים. ב-1850 הוקמה באזור קונסוליה בריטית, דבר שעזר לפתח את עסקי התה באזור וייצואו לאירופה.
ב-1895 נמסר האי טאיוואן לשליטת האימפריה היפנית. תחת השלטון היפני האזור, ביחד עם שטחי ג'ילונג, טאיפיי ומחוז יילאן של היום, הפך לנציבות בשם טאיהוקו (ביפנית: 臺北州).
ב-1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, טאיוואן הוחזרה לידי הרפובליקה הסינית. שטחי הרשות של היום נהפכו למחוז טאיפיי. ב-2010 מעמד המחוז שודרג לרשות מקומית מיוחדת ושמו שונה ל"עיר טאיפיי החדשה" או בקיצור טאיפיי החדשה (באנגלית "ניו טאיפיי", בסינית "ש'ינביי").
ממשלעריכה
מבחינה מנהלית הרשות המקומית המיוחדת של ניו טאיפיי מחולקת ל-29 אזורים (בסינית: 區) אשר כל אחד מהם מחולק לשכונות עירוניות (בסינית: 里). האזור בָּאנְצְ'יָאו (板橋區) הוא המרכז השלטוני של הרשות המקומית.
כלכלהעריכה
כלכלת הרשות מסתמכת על תעשייה, בעיקר טכנולוגית, ותיירות.
חינוךעריכה
בניו טאיפיי פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת אלתייה, האוניברסיטה הקתולית פוז'ן (輔仁大學) ואוניברסיטת שִׂינְגְווּ (醒吾科技大學).
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ניו טאיפיי (בשפות סיניות)- ניו טאיפיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
