ניו יורק הראלד
הניו יורק הראלד (באנגלית: The New York Herald) היה עיתון רב-תפוצה אשר פעל מהעיר ניו יורק מ-6 במאי 1835 ועד 1924. הגיליון הראשון של העיתון פורסם על ידי ג'יימס גורדון בנט.
תדירות | יומון |
---|---|
פורמט | טבלואיד |
מו"ל |
ג'יימס גורדון בנט ג'יימס גורדון בנט הבן |
מייסד | ג'יימס גורדון בנט |
תאריכי הופעה | 6 במאי 1835 – 1924 (כ־88 שנים) |
שפה | אנגלית |
מערכת | ניו יורק |
מדינה | ארצות הברית |
ISSN | 2474-3224, 2474-3232 |
ב-1850 עסק העיתון בעמודו הראשון בעלילת דמשק (1840) וטען בו כי היהודים ביצעו רצח "על פי הוראות התלמוד", ושההאשמות נגדם "בוטלו בגלל התערבויות מפוקפקות של הרוטשילדים".[1]
במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, העיתון היה תומך נאמן של המפלגה הדמוקרטית. תחת ניהולו של בנו של בנט, ג'יימס גורדון בנט הבן, מימן העיתון את משלחתו של הנרי מורטון סטנלי לאפריקה למציאת דייוויד ליווינגסטון, ובשנת 1879 תמך במשלחת הכושלת של ג'ורג' וו. דילונג לאזור הארקטי.
ב-4 באוקטובר 1887 השיק בנט הבן את הגרסה האירופית של ההראלד בפריז שבצרפת. בעקבות מעברו של בנט לפריז, העיתון סבל מהניסיון לנהל את התפעול מניו יורק באמצעות מברקים. לאחר מותו של גורדון בנט הבן, העיתון מוזג עם יריבו העז ה"ניו יורק טריביון" בשנת 1924, ונקרא ה"ניו יורק הרלד טריביון". העיתון וגרסתו האירופית נמכרו לג'ון היי ויטני, שגריר ארצות הברית בבריטניה, בשנת 1959.
ב-1966 המהדורה הניו יורקית חדלה לצאת לאור, וה"וושינגטון פוסט" וה"ניו יורק טיימס" רכשו ביחד את השליטה בעיתון הפריזאי ושינו את שמו ל-International Herald Tribune. כיום, כשהוא בבעלות ה"ניו יורק טיימס", העיתון נותר חשוב ובעל השפעה - כולו באנגלית בלבד, הוא מודפס ב-26 מדינות מסביב לעולם ונמכר ב-180 מדינות.
כאשר ההראלד היה עדיין תחת ניהולו של העורך המקורי בנט, הוא נחשב לחודרני ורודף שערוריות מבין העיתונים הניו יורקיים באותה תקופה. יכולתו לבדר את הציבור באמצעות חדשות יומיות הפכה אותו לעיתון המוביל בתפוצתו באותם זמנים.
כיכר הראלד בניו יורק קרויה על שם העיתון; בחלקו הצפוני ישנו פסל המנציח את בנט. הכיכר נמצאת דרומית לכיכר טיימס, אשר גם כן קרויה על שם עיתון, הניו יורק טיימס.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ גולי נאמן ערד, אמריקה, היהודים ועליית הנאציזם – תגובתם של קרובים רחוקים, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, עמ' 31.