ניו פופ
ניו פופ (באנגלית: New pop; באופן מילולי: פופ חדש; לעיתים אף מוכר באופן מוגבל כמוזיקה חדשה - New music[1][2][3]) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי בריטי של מוזיקת פופ ופוסט-פאנק בעל הגדרה רופפת, המורכב מאמנים שאפתניים שפעלו דרך גישת עשה זאת בעצמך וזכו להצלחה מסחרית בתחילת שנות ה-1980.[4]
| מקורות סגנוניים | מוזיקת פופ, פוסט-פאנק, גלאם רוק, סינת'-פופ, פופ פרוגרסיבי, דאנס-פאנק |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | תחילת שנות ה-1980, הממלכה המאוחדת |
| נושאים קרובים | |
| MTV, התנועה הרומנטית החדשה, מוזיקת הגל החדש, ניו ווייב, רוקיזם ופופטימיזם, הפלישה הבריטית השנייה, סינת'-פופ | |
  | |
בין האמנים המזוהים עם הז'אנר ניתן למנות את The Human League, אורנג' ג'יוס (אנ') ו-ABC (אנ').[4]
אפיון
עריכהבתחילה, אמנים יצרו יצירות ניו פופ באופן לא מסחרי וניסיוניים.[4] בנוסף לכך, מוזיקאי ניו פופ בדרך כלל היו בריטים אנדרוגינים, שרקדו עם שירם, שהיה בהם דגש של סינתיסייזרים ומכונות תופים. אמנים אלו מיזגו בין יצירות מוטאון והז'אנרים רוקבילי, סקא ורגאיי עם מקבצים אפריקאיים כדי ליצור "אבקה צולבת פורייה וסגנונית".[1] העיתונאי הבריטי סיימון ריינולדס (אנ') ציין כי מוזיקה זו "כרוכה בניסיון מודע לגשר על ההפרדה בין פופ מתקדם לפופ המוני/מצעדי - חלוקה שקיימת מאז 1967, והיא גם, בגדול, בין בנים לבנות, בין מעמד הביניים למעמד הפועלים".[5]
ז'אנר זה שימש באופן רופף כדי לתאר אמני סינת'-פופ כמו The Human League, אמני נשמה-דיסקו כמו ABC (אנ'), אמני גל חדש כמו אלביס קוסטלו והפריטנדרס,[3] אמני ג'אנגל פופ כמו אורנג' ג'יוס (אנ'),[4] וכוכבי MTV אמריקאים כמו מייקל ג'קסון.[2] המשורר האמריקאי סטפן הולדן (אנ') כתב עבור הניו יורק טיימס כי הז'אנר עוסק יותר באמניה מאשר בסאונד שלהם. נערות וגברים מתבגרים שהתעייפו מהרוק המסורתי המונע על גיטרה "פאלית", אימצו את ניו פופ.[6] כמו כן, ז'אנר זה החזיר לבמה את תקליט 7 אינץ' ותקליט 12 אינץ', וכן את פורמט הרדיו רוק מכוון אלבומים (אנ').[7]
לקריאה נוספת
עריכה- Cateforis, Theo (2011). Are We Not New Wave?: Modern Pop at the Turn of the 1980s. University of Michigan Press. ISBN 978-0-472-03470-3.
- Reynolds, Simon (2005). Rip it Up and Start Again: Postpunk 1978-1984. Penguin Books. ISBN 978-0-14-303672-2.
- Reynolds, Simon (2006), "New Pop and its Aftermath", On Record: Rock, Pop and the Written Word, Routledge, ISBN 978-1-134-93951-0
- Rimmer, Dave. Like Punk Never Happened: Culture Club and the New Pop. Faber and Faber, 2011, ISBN 978-0571280261.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 "The Michigan Daily - Google News Archive Search". News.google.com. נבדק ב-3 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Denisoff, R. Serge (1 בינואר 1986). Tarnished Gold: The Record Industry Revisted [i.e. Revisited]. Transaction Publishers. ISBN 9781412835565. נבדק ב-3 בספטמבר 2020 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Reynolds 2005, p. 338.
- ^ 1 2 3 4 Harvel, Jess. "Now That's What I Call New Pop!". Pitchfork Media. 12 September 2005.
- ^ Reynolds 2006, p. 398.
- ^ Reynolds 2005, p. 308.
- ^ Cateforis 2011, pp. 56–57.