פתיחת התפריט הראשי

נייט האפמן

שחקן כדורסל אמריקאי

נייט תומאס האפמןאנגלית: Nate Thomas Huffman; ‏2 באפריל 197515 באוקטובר 2015) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בעמדת הסנטר, גובהו 2.16 מטרים (7.1 רגל). נחשב לאחד מטובי השחקנים בתולדות מכבי תל אביב.

נייט האפמן
Nate Huffman
Nate Huffman.jpg
האפמן, 2014
לידה 2 באפריל 1975
באטל קריק, מישיגן, ארצות הברית
פטירה 15 באוקטובר 2015 (בגיל 40)
באטל קריק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה סנטר
גובה 2.16 מטרים (7.1 רגל)
דראפט לא נבחר, 1997
קבוצות כשחקן
1997 - 1998
1998 - 1999
1999 - 2002
2002 - 2003
איידהו סטמפייד
פואנלברדה
מכבי תל אביב
טורונטו ראפטורס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירהעריכה

לאחר ששיחק במדי נבחרת הכדורסל של תיכון לייקוויו (Lakeview High School) הצטרף האפמן למכללה הקהילתית של לנסינג. לאחר עונה מוצלחת בקבוצה הצטרף לאוניברסיטת סנטרל מישיגן ושיחק בה במשך שתי עונות, שבמהלכן השיג ממוצעים של 15.8 נקודות, 9.4 ריבאונדים ושתי חסימות למשחק.

האפמן העמיד עצמו לבחירה בדראפט ה-NBA של 1997, אך לא נבחר על ידי קבוצה כלשהי. הוא השתתף בתור שחקן חופשי באימוניה לוס אנג'לס קליפרס לפני עונת 1997/1998, אך לא הצליח להתקבל לקבוצה. בעקבות כך עבר האפמן לקבוצת איידהו סטמפייד מה-CBA, ונבחר לרוקי השני בטיבו בליגה. לאחר מכן עבר האפמן לשחק במשך עונה אחת בפואנלברדה הספרדית.

בעונת 1999/2000 עבר האפמן למכבי תל אביב הישראלית, ששינתה את פניה והחליפה שחקני מפתח רבים. אחד מהשחקנים החדשים שהצטרפו לקבוצה היה הרכז האמריקאי אריאל מקדונלד, שבשנים הבאות יהפוך לאחד מבולטי הקבוצה לצדו של האפמן. על אף ציפיות נמוכות שנתלו בקבוצה, הנהיגו האפמן ומקדונלד את מכבי להעפלתה הראשונה לפיינל פור של גביע אירופה מזה תשע שנים. בשלב ההצלבה הדיחה הקבוצה את פאף בולוניה החזקה שבשורותיה שיחקו בין היתר גרגור פוצ'קה, ארתוראס קרנישובאס, מארקו יאריץ' וסטויקו וראנקוביץ'. לאחר הפסד במשחק הראשון בסדרה, הוביל האפמן את מכבי לניצחון במשחק השני בחוץ תוך שקלע 29 נקודות, עם 19 קליעות מקו העונשין ללא החטאה. משחק זה נחשב על ידי רבים לנקודת המפנה עבור המועדון, שפתחה את השושלת המוצלחת של הקבוצה בשנים הבאות.[1]

בחצי גמר הפיינל פור ניצחה הקבוצה את ברצלונה והעפילה למשחק הגמר מול פנאתינייקוס, אשר בשורותיה שיחק שחקן מכבי לשעבר, עודד קטש. על אף הצטיינותו של האפמן שקלע 26 נקודות במשחק, הפסידה מכבי בתוצאה 73:67. באותה עונה הוביל האפמן את קבוצתו לזכייה בדאבל של אליפות ישראל וגביע המדינה. בעקבות הצטיינותו באותה עונה ביסס האפמן את מעמדו בקרב רבים כאחד מטובי הסנטרים באירופה, תוך הצגת יכולות התקפיות מגוונות במיוחד ביחס לסנטר.

בעונה הבאה, 2000/2001, הציג האפמן יכולת מרשימה במיוחד והוביל את הקבוצה, שהייתה מחוזקת כעת גם באנתוני פארקר, לזכייה השלישית בתולדותיה בגביע אירופה (שנקרא באותה שנה סופרוליג). לאורך העונה השיג האפמן ממוצעים של 17.9 נקודות ו-9 ריבאונדים במסגרת האירופית, וזכה בתואר ה-MVP של הטורניר. בנוסף הוביל את הקבוצה לזכייה נוספת בדאבל הישראלי. בעונת 2001/2002, תחת המאמן דייוויד בלאט, הוביל האפמן את קבוצתו לפיינל פור האירופי בפעם השלישית ברציפות. בחצי הגמר מול פנאתינייקוס הוא הפגין יכולת טובה כשקלע 16 נקודות, אך לא הצליח למנוע את הפסד קבוצתו.

בקיץ 2002, לאחר שלוש שנים מוצלחות במסגרת האירופית, הצטרף האפמן ל-NBA וחתם על חוזה לשלוש שנים בקבוצת טורונטו ראפטורס. לאחר שבעה משחקים בלבד במדי הקבוצה סבל האפמן מפציעה קשה בברכו, שבגינה נאלץ להפסיק לשחק למשך תקופה ארוכה. הנהלת הקבוצה החליטה לבטל את חוזהו של האפמן בטענה שהסתיר מהם פציעה מוקדמת, אך לבסוף נאלצה לכבדו, לאחר שנתבעה על ידי השחקן. האפמן לא שיחק עוד במדי טורונטו, ולא הצליח להשתקם מהפציעה במשך זמן רב. בקיץ 2004 חתם לשבועיים בסקאבוליני פזארו האיטלקית, אך לא עבר את מבחני הכשירות במועדון ופרש מכדורסל בגיל 29 בלבד.

בינואר 2005 הקים האפמן מחנה כדורסל לצעירים יחד עם חברו לשעבר לקבוצה, קונסטנטין פופה.[2]

חיים אישייםעריכה

האפמן היה נשוי בשנית למישל מאיירס. בשנת 2009 נולד להם בן.[3]

בספטמבר 2015 סיפר בראיון כי חלה בסרטן שלפוחית השתן - בדרגה 4 שהתפשט לכליות, לכבד ולריאות וייתכן שגם לעצמות הגב ומצבו סופני.[4] שבועיים לאחר הראיון נפטר מהמחלה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ החמישייה הראשונה שלי, החמישייה הראשונה שלי, ב"מכבי תל אביב - אתר האוהדים הרשמי", 14 ביולי 2009
  2. ^ האפמן ופופה משתפים פעולה במחנה כדורסל בפלורידה, באתר nrg‏, 15 בינואר 2005
  3. ^ טל מילר, "אם יקראו לי לאמן את מכבי, אני בא תוך דקה", באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 30 באפריל 2009
  4. ^ רועי גלדסטון, ‏"נותרו לי 6 עד 12 חודשים לחיות. מקווה לבקר בארץ", באתר ערוץ הספורט, ‏1 באוקטובר 2015