פתיחת התפריט הראשי

נילחם בחופים

נאום של צ'רצ'יל
וינסטון צ'רצ'יל

נילחם בחופיםאנגלית: We Shall Fight on the Beaches) הוא השם שניתן לנאום אשר נשא וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה, בפני בית הנבחרים של הפרלמנט הבריטי ב-4 ביוני 1940, כחודש לאחר עלייתו לשלטון כראש ממשלת אחדות לאומית. היה זה הנאום השני בסדרה של שלושה נאומים אשר נשא צ'רצ'יל במהלך ימי המערכה על צרפת. קדם לו "דם, עמל, דמעות ויזע" מ-13 במאי ולאחריו "הייתה זו שעתם היפה ביותר" מ-18 ביוני. בנאום זה ביקש צ'רצ'יל להשיג שתי מטרות מורכבות: להכין את העם הבריטי לאפשרות ריאלית של פלישת כוחות גרמניה הנאצית לבריטניה, תוך הבעת אמון מוחלט בניצחון ולהביע הכרה באפשרות של נפילת צרפת, תוך איתות לצרפתים שאפשרות של כניעה איננה פתרון קביל מבחינת בריטניה.

תוכן עניינים

הרקעעריכה

  ערך מורחב – מבצע דינמו

בתחילת מלחמת העולם השנייה הגיע לצרפת חיל משלוח בריטי גדול, בפיקודו של לורד גורט. חיל המשלוח הבריטי לא התערב במלחמה עד לפלישה הגרמנית לארצות השפלה ולצרפת במאי 1940. "תוכנית D" שהגה המטכ"ל הצרפתי, שכללה התקדמות חיל המשלוח אל תוך בלגיה, על מנת לפגוש שם את הפולשים הגרמנים, התמוטטה. חיל המשלוח ביצע את חלקו, אך התמוטטות הקונספציה ההגנתית הצרפתית, שנשענה על קו מאז'ינו, ולא הייתה מוכנה לטקטיקות הבליצקריג, ולחצייה המשוריינת של הגרמנים את יער הארדנים, שנחשב לבלתי חדיר לשריון, הותירו את התמרונים על פי התוכניות המוקדמות חסרי תועלת. עד מהרה מצא עצמו חיל המשלוח נצור על גדות תעלת למאנש, ומנותק מחלקם הגדול של הכוחות הצרפתים, כאשר אין בכוחו להכריע את המערכה, שבשלב זה כבר נטתה לטובת הגרמנים באופן ברור. עיקר הכוח של בעלות הברית היה נצור על חופי דנקרק, אך הגרמנים השעו את המתקפה הקרקעית, תקפו בעיקר מן האוויר ונמנעו מלחסל את שארית הכוח הבריטי והצרפתי. גורט הורה על מבצע של פינוי מהיר, בכל כלי שיט שעמד לרשות בעלות הברית. הכוחות רוכזו ליד עיר הנמל דנקרק שבצפון צרפת, כאשר חלק מהם מעכב את האויב בלחימה לזמן של שבוע עד לפינוי הכוחות הבריטיים ומאפשר שרוב חיל המשלוח, וכן חיילים ואזרחים צרפתים, יפונו אל בריטניה. במהלך המבצע, שכונה "מבצע דינמו" פונו קרוב לשלוש מאות וארבעים אלף חיילים, בין 26 במאי ו-4 ביוני 1940. נחישותם של גורט וצ'רצ'יל, בצירוף הקרבתם של הטייסים והמלחים הבריטים, ובניגוד לתבוסתנות הגנרלים הצרפתים, איפשרה את פינוי חיל המשלוח הבריטי מצרפת, ולמעשה את המשך המלחמה. עם זאת, האווירה בבריטניה, ובעיקר בקרב הצמרת המדינית והצבאית שהבינה את המתרחש כהתמוטטות היבשת, הייתה קשה ופסימית.

מן הנאוםעריכה

צ'רצ'יל דיווח לפרלמנט על הפינוי של חיל המשלוח מדנקרק, תוך הדגשת האומץ שהפגין הצבא הבריטי מול אויב עדיף ותוקפני ואת הקרבתם של המחלצים. בפרט העלה צ'רצ'יל על נס את תפקודו של חיל האוויר המלכותי כעומד בשורה אחת עם האומץ והאבירות של כל אחד מגיבורי ההיסטוריה הבריטית. הוא הגדיר את החילוץ כנס, אולם הדגיש כי "אין מנצחים מלחמות על ידי פינויים" ולא על ידי ניסים. בהמשך תיאר צ'רצ'יל את המצב כקשה ביותר, צבא צרפת התמוטט וצבאה של בלגיה אינו קיים, נמלי התעלה מוחזקים על ידי הגרמנים וסכנת פלישה לאי הבריטי קיימת. כמו כן ציין צ'רצ'יל את הברית בין האימפריה הבריטית לצרפת והבטיח את נכונותה של האימפריה להילחם ככל שיידרש עד מיגור הרודנות הנאצית.

החלק הרטורי החזק ביותר של הנאום, וזה שנתן לו את שמו, הוא סופו:

אם גם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע.

וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, הוצאת עם הספר, 1956, תרגום אהרון אמיר, עמ' 103

התקבלותעריכה

לפי עדויות חברי פרלמנט, התגובות לנאום בבית הנבחרים היו נרגשות וההכרה בו כנאום היסטורי הייתה מיידית, הן בשל תוכנו והן בשל השפה האנגלית העשירה והשורשית בה השתמש צ'רצ'יל בדבריו.

הנאום לא הוקלט ולפיכך, היה על צ'רצ'יל לחזור עליו שנית לפני המיקרופון עבור שידורו ב-BBC בשנת 1949. לפי אגדה אורבנית נפוצה צ'רצ'יל סירב לחזור על הנאום שנית, ולפיכך הקריא את הנאום שחקן בשם נורמן שלי שחיקה את צ'רצ'יל מבלי שהמאזינים ידעו שאינם מאזינים לראש הממשלה עצמו. שלי אכן הקליט את הנאום עבור תקליט שהופץ בעיקר בארצות הברית[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה