נילי צרויה

שחקנית תיאטרון ישראלית

נילי צרויה (נולדה ב-5 באוגוסט 1976) היא שחקנית תיאטרון קולנוע וטלוויזיה, יוצרת סדרת הרשת המצליחה "אישה אחת" זוכת פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מרצה ומנחת סדנאות לפיתוח מיומנויות חיים, ומייסדת עמותת "אחות גדולה: נשים בקולנוע ובטלוויזיה".

נילי צרויה
לידה 5 באוגוסט 1976 (בת 47)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2003
עיסוק שחקנית
מקום לימודים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נילי צרויה בתפקיד אדריאנה, מתוך "קומדיה של טעויות", תיאטרון באר שבע

ביוגרפיה

עריכה
 
נילי צרויה בתפקיד ארמין מתוך "הרוזן ממונטה כריסטו" תיאטרון באר שבע

נילי צרויה נולדה וגדלה ברחובות. אביה, יצחק צרויה, פרופסור לפיזיקה במכון ויצמן; אמה, סימון צרויה, מורה לאנגלית בתיכון קציר ברחובות. במהלך ילדותה התגוררה יחד עם משפחתה בארה״ב ובשוויץ במסגרת שליחות מטעם עבודתו של אביה. את שנות התיכון עשתה בתיכון דה שליט ברחובות, ואחריהן התגייסה לצה"ל ושירתה כצפ"טית.

בשנת 2000 נרשמה ללימודי משחק בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי, בו למדה משחק במשך שלוש שנים וסיימה בהצטיינות בשנת 2002. במהלך לימודיה זכתה בשבע מלגות הצטיינות מטעם בית הספר ובשלוש מלגות הצטיינות מטעם קרן שרת אמריקה ישראל. בין תפקידיה הבולטים בבית צבי: אליזבת מלכת אנגליה מתוך המחזה "אליזבת מלכת אנגליה" מאת פרדיננד ברוקנר, בבימוי עידו ריקלין, מגוון דמויות קומיות מתוך המחזמר "משתגעים מאהבה" בבימוי משה קפטן, ותפקידה מאשה מתוך "השחף" של צ'כוב בבימוי סלבה מלצב.

בשנת 2011 סיימה צרויה תואר ראשון בהוראה ובימוי בסמינר הקיבוצים.

נילי צרויה היא אמא לשני בנים, והם מתגוררים בתל אביב.

בתיאטרון

עריכה

בתום לימודיה בבית צבי, שיחקה נילי בתיאטרון הספרייה בהצגות 'שלושה ימים של גשם', 'הבלון האדום', 'משתגעים מאהבה' ו'השועל', אותו גם תרגמה מאנגלית יחד עם השחקן גיל ויינברג. בתיאטרון הקאמרי שיחקה בהצגות 'האישה בשחור', 'המלביש', ו'אשכבה'. ובתיאטרון באר שבע גילמה את חווה אימנו במחזה 'עלי כינור' בבימויו של רפי ניב.

כעבור שנתיים מסיום לימודיה עברה ללמוד ולשחק בעיר סיאטל שבארצות הברית, שם התמחתה בשיטת סטניסלבסקי עם מאסטר ליאוניד אניסימוב. בעקבות הסדנה אניסימוב ביים את צרויה כארקדינה במחזה "השחף" וכילנה במחזה "הדוד וניה" מאת צ'כוב בתיאטרון מקומי.

בשנת 2007 שבה נילי ארצה והחלה ללמד משחק בבית הספר הגבוהה לאומנויות הבמה ׳בית צבי׳ תחת ניהולו של גרי בילו, תרגמה את המחזה 'עיר גוססת' מאת כריסטופר שין, אותו העלתה כעבור חצי שנה יחד עם השחקן ניב רז בתיאטרון הספרייה בבימוי ד"ר אבי ברכר. בנוסף החלה לפתח ולהעביר סדנאות לפיתוח מיומנויות אישיות בשפת גוף ותקשורת בינאישית לאנשי עסקים וחברות, אותם היא מעבירה עד היום.

ב-2008 נילי חזרה לשחק בתיאטרון באר שבע בתפקידים שונים, ביניהם: אדריאנה בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת וויליאם שייקספיר, בבימויו של נתן דטנר, דמויות ססגוניות בהצגה "הרוזן ממונטה כריסטו", בבימויו ועיבודו של עידו ריקלין, שאף זכתה בפרס הצגת השנה בשנת 2009, לוטי ווילטון בהצגה "אפריל הקסום", עדנה קליין בהצגה "ילדים חורגים לאלוהים", מדלן בהצגה 'פיאף', פאני בהצגה "למה לא באת לפני המלחמה" וקארן בהצגה "הכל אודות חוה" בבימויה של איה קפלן.

ב-2013 נילי שיחקה בהצגה "אם יש עוד לא מצאתי" בבימויה של אורלי רביניאן ובהצגה "שני קונילמל" בבימויו של דניאל אפרת, שניהם בתיאטרון הספרייה; בהצגה "אורה הכפולה" בתיאטרון המדיטק, במחזמר "בילי שוורץ" במסגרת פסטיבל המחזמר, אשר זכה במקום הראשון בתחרות הפסטיבל.

ב-2014 נילי שיחקה במחזה השייקספירי "טיטוס אנדרוניקוס" בתפקיד טאמורה מלכת הגותים, בתרגום והפקה שעלו לראשונה בישראל, בבימויו של חן שפירא בתיאטרון הערבי-עברי ביפו.

בינואר 2015 גילמה נילי את מדיאה בטרגדיה היוונית הקלאסית "מדיאה" מאת אוריפידס לצד אנחל בונני בתפקיד יאסון, בתיאטרון נחמני אנסמבל עיתים, בבימוי מאיר בן סימון.

משנת 2015 נילי שיחקה במחזמר "בילי שוורץ" של תיאטרון חיפה, אשר זכה ב-4 פרסי האקדמיה כולל פרס המחזמר הטוב ביותר, המחזמר זכה להצלחה רבה בכל רחבי הארץ עד פרוץ מגפת הקורונה.

בשנת 2018 נילי שיחקה בתפקיד הראשי במופע "סיפורים אינטימיים" על פי ספרה של ד"ר נינה פינטו-אבקסיס ז״ל, לצד מיכל ויינברג והמוזיקאי אבי בנימין, תחת בימויו של השחקן אמיר קריאף. המופע הציג ברחבי הארץ ובתל אביב בתיאטרון הבימה.

בשנת 2019 צרויה שיחקה בהצגה "עד הסוף" בתיאטרון צוותא, על-פי מחזה מקורי מאת שי שבתאי, לצד השחקנית שירי גדני, בבימויה של תמר קינן.

בשנים 2022, ו-2023 נילי השתתפה בפסטיבל תיאטרון קצר בתיאטרון צוותא בהצגות ״גרסת הבמאי״ ו״אין תפקידים קטנים״ בבימוין של יעל טל ואלה ניקולייבסקי בהתאמה.

החל משנת 2021 צרויה משחקת בקומדיה "גידול ושמו בועז" בתיאטרון צוותא, ע״פ מחזה מקורי מאת אורן דיקמן, לצד מיכאל הנגבי, יוסי ירום, אורן דיקמן ושלו גרבר, בבימויה של תמר קינן.

בימים אלו נילי עובדת על הצגת יחיד לפסטיבל תיאטרונטו 2024 ע״פ ספרה של גלית דהן קרליבך ״זאת אני איווה״.

בקולנוע ובטלוויזיה

עריכה

בטלוויזיה שיחקה לאחרונה בסדרות: ״בלאקספייס״ (עונה 2) בתפקיד לילך לצדו של השחקן יורם טולדנו, בבימוי אופיר לובל עבור רשת (2024), ובסדרה ״חולי אהבה״ בתפקיד עורכת דין לצד איילת זורר, בבימוי טל גרניט ושרון מימון עבור קשת (2024).

בקולנוע שיחקה לאחרונה בסרטים: ״הענקים של אי הפסחא״ בתפקיד ליזה בבימוי דובר קוסאשווילי (2023), לצורך התפקיד צרויה למדה את השפה הגיאורגית (גרוזינית), הסרט צולם בישראל ובגיאורגיה. בסרט ״הנפש הטובה״ נילי גילמה את נאווה, מנהלת קרן קולנוע בכירה לצד אלון אולארצ׳יק והשחקנית מורן רוזנבלט, בבימוי של איתן ענר (2023). בסרט ״הטבעת״ נילי גילמה עו״ד לצד ג׳וי ריגר, בבימוים של האחים פז (2024). בסרט ״חשבונות שמיים״ נילי שיחקה את תפקיד הרבנית בהשראת הרבנית ימימה מזרחי, לצד השחקניות ריימונד אמסלם ומשי קליינשטיין, בבימויה של אסתי שושן (2024).

בשנת 2023 צרויה שיחקה גם בסרטים הקצרים: ״זה עניין של שעות או ימים״ בבימויה של אפרת ליפשיץ (פסטיבל ירושלים 2023, מועמד לרשימה הקצרה של האוסקר האמריקאי 2023), ובסרט ״הגר נהגת מונית״ בתפקיד הגר, בבימוים של שאולי מלמד ועלמה חמו (2023).

בעברה נילי שיחקה גם בסרטים: ״שבוע ויום״ בבימוי אסף פולונסקי, ״פרחים של מרציפן״ ו ״השחיין״ בבימוי של אדם קלדרון, ובסרט 'Hello & Googbye' בבימוי גרהאם גיט, שם גילמה בצרפתית שוטרת לצד השחקנים ז׳ראר דפארדייה ופאני ארדן. צרויה השתתפה בסרטים לנשות הקהילה החרדית: ״זכות השתיקה״, ״תמרות עשן״ בם שיחקה תפקידים מרכזיים בשפות זרות שונות כגון: ספרדית, אנגלית וצרפתית.

נילי שיחקה גם בסדרות: "נעלמים 2", "צומת מילר", "סופשלי", "בנות הזהב", "לה פמליה", "החדש של עומרי גורדון", "איש חשוב מאוד", "מתים לרגע", "שטיסל", "מתלהבת", "תעשה לי ילד".

כמו כן נילי שיחקה בפרסומות לבנק לאומי, יונידרס, אדום אדום, עיריית תל אביב, אוויס והוט.

משנת 2022 צרויה משמשת כפרזנטורית לבית ההשקעות מור לצד השחקנית קרן מור, בפרסומות לטלוויזיה וסרטוני הדרכה באתר הדיגיטל של החברה.

יוצרת

עריכה

במרץ 2020 הוציאה לאוויר את סדרת הרשת "אישה אחת" אותה יצרה, כתבה והפיקה, ובה גילמה 6 דמויות שונות. הסדרה כוללת שישה סיפורים אמיתיים של נשים החושפות את חיי המין שלהן ותשוקותיהן באמצעות שחקנית אחת. כל אחד משש פרקי הסדרה מבוים בסגנון דוקומנטרי ומבוסס על עדות אמיתית של אישה שביקשה להישאר אנונימית ועל כן מסופר באמצעות צרויה, אשר מחליפה זהויות מפרק לפרק.

"אישה אחת" מופצת וזמינה לצייפה בחינם באינטרנט וביוטיוב, וכוללת 6 פרקים באורך כ־5 דק' לפרק.

כל פרק בסדרה ״אישה אחת״ נוצר עם צוות קולנועניות שונה הכולל בימאית, צלמת, עורכת, מאפרת, תאורנית וסאונדמנית. לטובת הפרויקט צרויה גייסה נשות קולנוע רבות, ביניהן הבמאיות: לימור שמילה, דנה לרר, טל ברנר, אילנה ריינה, מיכל גסנר, והצלמות: אביגיל שפרבר, נועה שחם, עירית שרביט, רותם בכר וזיו מימון. את הסדרה נילי הפיקה באופן עצמאי, אליה הצטרפה במעלה הדרך לינור לביא בתפקיד מפיקה שותפה.

הסדרה "אישה אחת" נחשפה למיליוני צפיות ברחבי הרשת ועוררה תגובות רבות בקרב צופיה. ״אישה אחת״ הוקרנה בעשרות פסטיבלים בינלאומיים וזכתה ב-13 פרסים בארץ ובעולם, ביניהם:

  • פרס סדרת הרשת הטובה בתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה 2020
  • פרס IMPACT AWARD בפסטיבל מלבורן 2020 לסדרות רשת, אוסטרליה Melbourne WebFest
  • פרס DIRECTING AWARD בפסטיבל ניו זילנד 2020 לסדרות רשת NZ WebFest
  • פרס BEST WEB SERIES בפסטיבל קולנוע נשים בניו יורק 2021 Imagine This Film Festival
  • פרס BEST WEB SERIES בפסטיבל קולנוע ותסריטים בטורונטו 2021 Toronto Film& Script Awards
  • פרסים BEST WEB SERIES, BEST EDITING, BEST HAIR/MAKEUP, BEST ACTOR-FEMALE, בפסטיבל World Wide Women Film Festiva

כמו כן הסדרה השתתפה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2019 בקטגוריית ׳תיעודי קצר׳ עם הפרק ׳אישה אחת שלא עושה סקס׳, ובפסטיבלים נוספים בעולם בינהם: Stareable Fest ניו יורק, Buenos Aires Series ארגנטינה, Rio Webfest ברזיל, Apulia Web Fest אילטיה, BOGWEBFEST קולומביה, Miami Web Fest ארצות הברית, Berlin Lift-Off Film Festival גרמניה, Japan Web Fest יפן, LA Independent Women Film Awards ארה״ב, Minnesota WebFest ארה״ב, Bilbao Seriesland Web Fest Festival ספרד, Marseille Web Fest צרפת.

הנחיית סדנאות והרצאות

עריכה

בשנת 2012 צרויה הקימה את "Inter-Action" המתמחה בפיתוח מיומנויות אישיות לאנשי עסקים וארגונים באמצעות הרצאות וסדנאות חוויתיות בנושאים: פיתוח מודעות ושליטה בשפת גוף, השפעה, עמידה מול קהל והעברת פרזנטציה, יצירת תקשורת בינאישית אפקטיבית, ופיתוח חשיבה יצירתית. את הסדנאות וההרצאות צרויה פיתחה במעלה השנים לצד יועצים ארגוניים במטרה לשלב התנסויות ואמצעי המחשה מעולמות המשחק. צרויה עבדה עם ארגונים רבים ביניהם: טבע, שטראוס, אורנג׳, כלל ביטוח, מכללת הישגים, מכבי שירותי רפואה, משטרת ישראל, המי״ל, בית צבי ועוד. בשנים האחרונות נילי צרויה עובדת עם ארגונים מורכבים לרבות אנשי ביטחון בכירים.

פעילות חברתית

עריכה

בשנים 2012-2014 נילי התנדבה לשמש חברה בוועדת הביקורת בארגון שח״ם - ארגון השחקנים והשחקניות בישראל.

בשנת 2023 נילי ייסדה עמותה למען קידום נשים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ יחד עם הנשים: עילית זקצר, דנה בלנקשטיין, רונית רייכמן, דנה שטרן וענבל רותם שגיב, הנקראת ׳אחות גדולה: נשים בקולנוע ובטלוויזיה׳. אל מיסדות העמותה הצטרפו גם ליסה שילוח, נורית יעקבס ינון וענת מוזס וביחד כולן משמשות כחברות ועד מנהל של העמותה עד היום.

במסגרת פעילויות עמותת ׳אחות גדולה׳ הוועד המנהל הוביל פרויקט מנטורינג רחב בו הן ציוותו נשים בכירות בתעשייה עם נשים שעושות את צעדיהן הראשונים. הפרויקט זכה להצלחה רבה וכלל כ-120 משתתפות.

צרויה נאמה בכנסת בשם העמותה בועדה לקידום מעמד האישה והציגה את הפערים המגדריים הקיימים כיום בתעשייה. כמו כן צרויה הנחתה פאנלים מקצועיים רבים מטעם העמותה, בשיתוף עם בית אריאלה, עבור בימאיות, מפיקות, תסריטאיות ושחקניות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  •   נילי צרויה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)