שימור וניקוז קרקע

שימור וניקוז קרקע הם אוסף של שיטות לשימור משאבים חקלאיים.

רקע היסטורי

אחת השיטות הראשונות לשימור הקרקע שהתפתחו, יושמו לשם מניעת סחיפת קרקע. היו אלו טרסות העפר שמטרתן הייתה קטיעת מדרונות וניתוב מים. שיטה זו, אשר התבססה על בניית קירות אבנים לרוחב השיפוע מנעה את סחיפת הקרקע מצד אחד לשני ואפשרה למים להמשיך לחלחל בין המרווחים הקטנים.

לקראת סוף המאה ה-20 החלו ארגונים בינלאומיים וממשלות ליזום מחקרים בנושאי שימור קרקע. דו"חות מחקר הצביעו על תהליכי סחף ודילול קרקע מוגברים בשטחים חקלאיים ובאזורי פיתוח ועל השפעתם על שינוי האקלים ברמה העולמית. ארגונים אלו החלו ליזום מיזמים משותפים להפחתת ההשפעות השליליות של תופעות אלו.

שיטות לשימור קרקע

ישנן שיטות רבות לשימור הקרקע. ביניהן:

• עיבוד על פי קווי גובה ומשבי רוח - טרסות.
• צמחי כיסוי בין השורות המשמשים כחוצצים בין חלקות.
• מחזור זרעים
• עיבוד שטח על ידי מזרעות או פליחה
• ייצוב באמצעות פולימרים
• ניקוז מים תת-קרקעי

קישורים חיצוניים

• מילון למונחי ניקוז (1966), באתר האקדמיה ללשון