ניקולאי סלטיקוב
ניקולאי איבנוביץ' סָלְטִיקוֹב (ברוסית: Николай Иванович Салтыков; 31 באוקטובר 1736 – 30 במאי 1816) היה גנרל-פלדמרשל, שר החוץ וראש הממשלה של האימפריה הרוסית.
 | |||||||
| לידה |
31 באוקטובר 1736 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1816 (יוליאני) (בגיל 79) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית | ||||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||||
| בן או בת זוג |
נטליה סלטיקוב | ||||||
| שושלת סלטיקוב | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
חייו עריכה
ניקולאי סלטיקוב נולד במשפחה אצילית רוסית. מצד אביו הוא היה קרוב משפחתה של אנה, קיסרית רוסיה, ואמו הייתה ממשפחת טולסטוי ידועה. בשנת 1748 החל לשרת בצבא. באותה שנה השתתף במערכה של הצבא הרוסית בגרמניה ביחידה שהייתה בפיקוד אביו. בתור קצין השתתף במלחמת שבע השנים. בשנת 1761 היה ביחידה תחת פיקודו של פיוטר רומיאנצב. בשנת 1763 התמנה למפקדה של יחידה מיוחדת שנשלחה לפולין כדי לעזור לתומכי רוסיה בממלכה. עד לשנת 1768 היו נכנסות יחידות בפיקודו מפעם לפעם לשטח האיחוד הפולני-ליטאי במטרה לתמוך במדיניות הרוסית באזור.
בשנת 1769 השתתף בקרבות נגד האימפריה העות'מאנית, אך לאור בעיות בריאות עזב את החזית ונסע לאירופה.
עם חזרתו לרוסיה קיבל תפקיד חשוב בחצר, והיה מקורב לנסיך פאבל – הקיסר העתידי. בשנת 1776 השתתף בנסיעת הנסיך לברלין והשתתף בחתונתו. גם בהמשך הוא היה בין המלווים של הזוג הצעיר באירופה. בשנת 1782 קיבל את עיטור אנדריי הקדוש.
בשנת 1783 מינתה אותו יקטרינה הגדולה כמחנך נכדיה, אלכסנדר וקונסטנטין. בשנת 1790 הועלה לתואר רוזן.
בתחילת שלטונו של פאבל הראשון קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל וראש המחלקה הצבאית בממשל.
גם בתקופת שלטונו של אלכסנדר הראשון היה מקורב לקיסר. עם תחילת מלחמת רוסיה–צרפת (1812) מונה לתפקיד ראש הממשלה ויו"ר המועצה המדינית. שימש בתפקיד זה עד סוף חייו.
בשנים 1813–1814, כאשר היה הקיסר מחוץ לגבולות המדינה, היה סלטיקוב שליטה בפועל של האימפריה. עם חזרת הקיסר לסנקט פטרבורג קיבל תואר נסיך.
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות חיים (ברוסית)