ניקולאי פודגורני

ניקולאי פודגורני
Микола Підгорний
לידה	5 בפברואר 1903 (יוליאני); קרליבקה, Konstantinogradsky Uyezd, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בינואר 1983 (בגיל 79); מוסקבה, ברית המועצות
מדינה	האימפריה הרוסית, המדינה האוקראינית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, הרפובליקה העממית של אוקראינה, הרפובליקה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
השכלה	האוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיות מזון (1931)
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
	1954–1977; (כ־23 שנים)
	9 בדצמבר 1965 – 16 ביוני 1977; (11 שנים)
	→ אנסטאס מיקויאן ליאוניד ברז'נייב ←
פרסים והוקרה
	מדליית הפטיש והמגל (16 בפברואר 1963); עיטור לנין (16 בפברואר 1973); עיטור הדגל האדום של העמל (23 בינואר 1948); מסדר האריה הלבן (1970); עיטור לנין (2 בדצמבר 1971); מדליה על גבורת העמל (25 בדצמבר 1959); עיטור לנין (26 בפברואר 1958); עיטור לנין (16 בפברואר 1963); מדליית הפטיש והמגל (16 בפברואר 1973); עיטור לנין (26 באפריל 1957); מדליית ההגנה על מוסקבה; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; גיבור העמל הסוציאליסטי; מסדר כוכב סומליה; מסדר הוורד הלבן של פינלנד; מדליה לציון 2500 שנה להקמת האימפריה האיראנית; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מדליית ותיק העמל ;
חתימה

ניקולאי ויקטורוביץ' פודגורני (רוסית :Николай Викторович Подгорный; אוקראינית: Микола Вікторович Підгорний;‏ 18 בפברואר 1906 - 12 בינואר 1983) היה מדינאי סובייטי, יושב ראש נשיאות הסובייט העליון.

חייועריכה

פודגורני נולד במשפחת איכרים בקרלובקה, אוקראינה, אך במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, הוא טען שנולד שלש שנים קודם, ב-1903. לאחר המלחמה היה פעיל בתנועת הקומסומול.

פודגורני היה מהנדס מזון במקצועו, הוא למד במכון הטכנולוגי לתעשיית מזון בקייב. כשסיים את לימודיו בשנת 1931 עבד בעבודות הנדסיות בתעשיית הסוכר. במהלך השנים הוא התקדם בתעשיית המזון של אוקראינה והיה לסגן שר תעשיית המזון של אוקראינה. בשנת 1940 התמנה לסגן מפכ"ל תעשיית עיבוד המזון הסובייטית. מינויו הראשון במסגרת המפלגה הקומוניסטית היה כמזכיר הראשון של ועדת המפלגה האזורית בחרקוב (1950–1953), ועד מהרה היה למזכיר הראשון של ועדת המפלגה באוקראינה (1957–1963). ב-1958 התמנה למועמד לחבר בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. במאי 1960 היה לחבר מלא יחד עם אלכסיי קוסיגין. בהמשך הועלה לדרגת מזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (1963–1965).^[1]

ב-1964 פודגורני השתתף באופן פעיל בהדחתו של ניקיטה חרושצ'וב יחד עם ליאוניד ברז'נייב, מיכאיל סוסלוב, אלכסיי קוסיגין ואלכסנדר שלפין. לאחר ההדחה השתתף ב"שלטון הטרויקה" כאשר ליאוניד ברז'נייב התמנה למזכיר הכללי של המפלגה, אלכסיי קוסיגין לראש ממשלה ופודגורני ליושב ראש נשיאות הסובייט העליון, דה פקטו נשיא המדינה. עם התחזקות מעמדו של ליאוניד ברז'נייב לאורך שנות ה-70 הצטמצמה השפעתו ולבסוף ב-1977 הודח ממשרתו על ידי ברז'נייב שלקח את התפקיד לעצמו והוא הופרש לגמלאות.

פודגורני נפטר במוסקבה. נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא ניקולאי פודגורני בוויקישיתוף

ניקולאי פודגורני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ניקולאי פודגורני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שולייםעריכה

^ Editors of Encyclopaedia Britannica, Nikolay Podgorny, ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Editors of Encyclopaedia Britannica, Nikolay Podgorny, ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA

[1]