ניקולאי פודגורני

ניקולאי פודגורני
לידה	5 בפברואר 1903 (יוליאני); קרליבקה, Konstantinograd Uyezd, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בינואר 1983 (בגיל 79); מוסקבה, ברית המועצות
מדינה	האימפריה הרוסית, הרפובליקה הרוסית, הרפובליקה העממית של אוקראינה, Ukrainian State, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית העלמין נובודוויצ'יה
השכלה	National University of Food Technologies (1931)
עיסוק	מדינאי, מהנדס, פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה
	מדליית הפטיש והמגל (16 בפברואר 1963); מדליית הפטיש והמגל (16 בפברואר 1973); עיטור לנין (26 באפריל 1957); עיטור לנין (26 בפברואר 1958); עיטור לנין (16 בפברואר 1963); עיטור לנין (2 בדצמבר 1971); עיטור לנין (16 בפברואר 1973); עיטור הדגל האדום של העמל (23 בינואר 1948); מדליה על גבורת העמל (25 בדצמבר 1959); מסדר האריה הלבן (1970); מסדר הוורד הלבן של פינלנד; מסדר כוכב סומליה; מדליה לציון 25 שנה להקמת האימפריה האיראנית ;
חתימה

ניקולאי ויקטורוביץ' פודגורני (רוסית :Николай Викторович Подгорный; אוקראינית: Микола Вікторович Підгорний;‏ 18 בפברואר 1903 - 12 בינואר 1983) היה מדינאי סובייטי, יושב ראש נשיאות הסובייט העליון.

פודגורני נולד במשפחת איכרים בשנת 1906 בקרלובקה, אוקראינה, והוסיף לעצמו 3 שנים במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה. לאחר במלחמה היה פעיל בתנועת הקומסומול.

פודגורני היה מהנדס מזון במקצועו, הוא למד במכון הטכנולוגי לתעשיית מזון בקייב. כשסיים את לימודיו בשנת 1931 עבד בעבודות הנדסיות בתעשיית הסוכר. במהלך השנים הוא התקדם בתעשיית המזון של אוקראינה והיה לסגן שר תעשיית המזון של אוקראינה. בשנת 1940 התמנה לסגן מפכ"ל תעשיית עיבוד המזון הסובייטית. מינויו הראשון במסגרת המפלגה הקומוניסטית היה כמזכיר הראשון של ועדת המפלגה האזורית חרקוב (1950–1953), ועד מהרה היה למזכיר הראשון של ועדת המפלגה באוקראינה (1957–1963). ב-1958 התמנה למועמד לחבר בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. במאי 1960 היה לחבר מלא יחד עם אלכסיי קוסיגין. בהמשך הועלה לדרגת מזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (1963–1965).^[1]

ב-1964 פודגורני השתתף באופן פעיל בהדחתו של ניקיטה חרושצ'וב יחד עם ליאוניד ברז'נייב, מיכאיל סוסלוב, אלכסיי קוסיגין ואלכסנדר שלפין. לאחר ההדחה השתתף ב"שלטון הטרויקה" כאשר ליאוניד ברז'נייב התמנה למזכיר הכללי של המפלגה, אלכסיי קוסיגין לראש ממשלה ופודגורני ליושב ראש נשיאות הסובייט העליון, דה פקטו נשיא המדינה. עם התחזקות מעמדו של ליאוניד ברז'נייב לאורך שנות ה-70 הצטמצמה השפעתו ולבסוף ב-1977 הודח ממשרתו על ידי ברז'נייב שלקח את התפקיד לעצמו והוא הופרש לגמלאות.

פודגורני נפטר במוסקבה. נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא ניקולאי פודגורני בוויקישיתוף

ניקולאי פודגורני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שולייםעריכה

^ Editors of Encyclopaedia Britannica, Nikolay Podgorny, ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Editors of Encyclopaedia Britannica, Nikolay Podgorny, ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA

[1]

פרסים והוקרה

לידה	5 בפברואר 1903 (יוליאני) קרליבקה, Konstantinograd Uyezd, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בינואר 1983 (בגיל 79) מוסקבה, ברית המועצות
מדינה	האימפריה הרוסית, הרפובליקה הרוסית, הרפובליקה העממית של אוקראינה, Ukrainian State, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית העלמין נובודוויצ'יה
השכלה	National University of Food Technologies (1931)
עיסוק	מדינאי, מהנדס, פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
מדליית הפטיש והמגל (16 בפברואר 1963) מדליית הפטיש והמגל (16 בפברואר 1973) עיטור לנין (26 באפריל 1957) עיטור לנין (26 בפברואר 1958) עיטור לנין (16 בפברואר 1963) עיטור לנין (2 בדצמבר 1971) עיטור לנין (16 בפברואר 1973) עיטור הדגל האדום של העמל (23 בינואר 1948) מדליה על גבורת העמל (25 בדצמבר 1959) מסדר האריה הלבן (1970) מסדר הוורד הלבן של פינלנד מסדר כוכב סומליה מדליה לציון 25 שנה להקמת האימפריה האיראנית

חתימה