ניקולא פיזאנו
ניקולא פיזאנו (באיטלקית: Nicola Pisano) היה פַסל ואדריכל איטלקי, הידוע בזכות הסגנון הרומי הקלסי של פסליו. יש הרואים בו את ראשון הפסלים המודרניים. שנת לידתו ומקום לידתו אינם ידועים בוודאות, וכך גם מקום ושנת פטירתו. לדעת רוב החוקרים נולד בחבל פוליה שבדרום איטליה בין 1220 ל-1225 ונפטר בפיזה בין 1278 ל-1284.
 | |
| לידה |
1225? פוג'יה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
1284 טוסקנה, איטליה |
| תחום יצירה |
פיסול |
| זרם באמנות |
אמנות גותית |
| יצירות ידועות |
Pulpit in the Baptistry |
  | |
עם עבודותיו הפיסוליות העיקריות נמנות דוכן ההטפה בבפטיסטריום של פיזה – 1260, דוכן ההטפה בדואומו של סיינה – 1268 ו"המזרקה הגדולה" בפרוג'ה – 1278. על עבודותיו כאדריכל המידע מצומצם, היות שכמעט כל המבנים המוזכרים על ידי וזארי לא שרדו.
בין תלמידיו היו בנו ג'ובאני פיזאנו, ארנולפו די קמביו, ופרה גוליאמו אגנלי. הביוגרפיה של ניקולא פיזאנו נכללת בספרו של ג'ורג'ו וזארי חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.
