ניקיטה סטנסקו

ניקיטה סטנסקו (שם מלא: ניקיטה חריסטיה סטנסקו, ברומנית: Nichita Hristea Stănescu;‏ 31 במרץ 1933, פלוישט - 13 בדצמבר 1983, בוקרשט) היה משורר, סופר ומסאי רומני. נבחר לאחר מותו לחבר באקדמיה הרומנית.

ניקיטה סטנסקו
Nichita Stănescu

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	31 במרץ 1933 פלוישט, ממלכת רומניה
פטירה	13 בדצמבר 1983 (בגיל 50) בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה
מדינה	רומניה
מקום קבורה	בית הקברות בלו
מקום לימודים	אוניברסיטת בוקרשט
שפות היצירה	רומנית
תקופת הפעילות	מ-1960
בן או בת זוג	דוינה צ'וריה (1962–1963)
פרסים והוקרה	פרס הרדר (1976) זר הזהב (1982)
חתימה

סיפור סנטימנטלי
אחר כך, התראינו לעיתים קרובות. אני הייתי עומד בצד אחד של השעה, את בצדה האחר, כשתי ידיות של כלי קודש. רק המלים עפו בינינו, קדימה ואחור, מערבלות, בקֹשי נִתנות להֶבְחֵן.
קטע מן השיר " Poveste sentimentală ", ‏ 1964, מתוך הקובץ "O viziune a sentimentelor" (מרומנית: סנדו דוד)

ביוגרפיה

בעל שורשים רוסיים מצד אמו, סטנסקו נחשב לאחד מחשובי המשוררים בשפה הרומנית, בה מצא כדבריו "יופי אלוהי". את יצירתו השירית משייכים מבחינת העיתוי, המבנה והצורה, לזרם המודרניסטי או הנאו-מודרניסטי של ה-1960-1970. לדעת מבקרי ספרות (כמו אלכסנדרו קונדייסקו או אאוג'ן סימיון) ניקיטה סטנסקו הוא חלק מזן נדיר של משוררים בעלי כוח המצאה לשוני ושירי מיוחד.

מבקר הספרות אלכסנדרו שטפנסקו מגדיר את שפתו של סטנסקו כ""רומנית חגיגית", שבה המלים מרחיבות את יכולותיהן באופן מפתיע ביותר, הפעלים נטויים כמו השמות, והשמות כמו הפעלים, והאותיות והספרות הידועות היטב לכולם הופכות בה להירוגליפים של איזו תורת נסתר".

ניקיטה סטנסקו נולד בעיר פלוישט בשנת 1933 כבנו של ניקולאיה חריסטיה סטנסקו, צאצא למשפחה של בעלי מלאכה וסוחרים רומנים בעלי שורשים בכפרים של מחוז פרחובה. סבו מצד האם היה סוחר בגדים מסורתיים. אמו, טטיאנה צ'ריאצ'וקין, ילידת וורונז' הייתה בת למשפחת אצילים רוסים מאזור הנהר דונץ, שמצאה מקלט ברומניה. הסב, הגנרל ניקיטה צ'יריאצ'וקין היה פיזיקאי והתיישב אחרי מהפכת אוקטובר קודם בקונסטנצה, ואחר כך בפלוישט. המשורר לעתיד למד בשנים 1944–1952 בבית הספר התיכון "ספנטול פטרו שי פאבל" (הקדושים פטרו ופאבל) בפלוישט, לימים המכללה הלאומית "יון לוקה קאראג'אלה". בשנים 1952–1957 הוא למד בפקולטה לפילולוגיה (שפה וספרות) בבוקרשט.

פרסם לראשונה במרץ 1957 3 שירים בכתבי העת "טריבונה" (Tribuna) ו"גזטה ליטרארה"(Gazeta literară). ב-1960 הוציא לאור את ספר שיריו הראשון - "משמעות האהבה". בשנים 1957–1958 עבד כמגיה ואחר כך כעורך במחלקת השירה של כתב העת "גזטה ליטרארה" בניהולו של זכריה סטאנקו. אחרי שנת 1969 התמנה לסגן עורך ראשי כתב העת "לוצ'אפרול" (כוכב השחר Luceafărul) שבניהולו של אדריאן פאונסקו. בהמשך, בשנים 1970–1973 היה סגן עורך ראשי בכתב העת "רומניה ליטרארה" (România literară רומניה הספרותית) בניהולו של ניקולאיה ברבאן. בשנת 1970 קיבל מדור חודשי בכתב עת "ארג'ש". אחרי שנת 1975 כתב שוב מדור פרשנויות ב"רומניה ליטרארה". בעת רעידת האדמה ב-4 במרץ 1977 ניסה לשווא להציל את חיי ידידו ניקולאיה שטפנסקו ונפגע בעצמו על ידי קיר שהתמוטט. בעקבות זאת סבל תקופה משיתוק של פלג גופו השמאלי.

ניקיטה סטנסקו היה נשוי שלוש פעמים. בשנת 1952 נישא לאהובתו השנייה מנעוריו, מגדלנה פטרסקו, ממנה התגרש כעבור שנה. בשנת 1962 התחתן עם דוינה צ'וריה. בהשראת אהבתם כתב סטנסקו את קובץ שיריו O viziune a sentimentelor (חיזיון של הרגשות). אחרי גירושיו מדוינה צ'וריה חי ניקיטה סטנסקו עם המשוררת גבריאלה מלינסקו כשביניהם נוצרה הפריה יצירתית הדדית. ביולי 1982, חצי שנה לפני מותו התחתן עם טודוריצה (דורה) טריצה.

באוגוסט 1981 התחיל לסבול ממחלת כבד, ככל הנראה על רקע שתייה מרובה של משקאות חריפים. נפטר בבית החולים פונדן בבוקרשט בדצמבר 1983.

פרסים ואותות כבוד

• 1964,1969,1975 - קיבל ארבע פעמים את פרס איגוד הסופרים של רומניה -בהתאמה, על O viziune a sentimentelor .Necuvintele Cartea de recitire
• 1975 הפרס על שם מיכאי אמינסקו של האקדמיה הרומנית (אז אקדמיית הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה) עבור הקובץ "Epica magna"
• 1975 - פרס הרדר
• 1982 - עטרת הזהב של ערבי השירה בסטרוגה, מקדוניה
• 1977, 1979 - הועלתה מועמדותו לפרס נובל לספרות (המלצה של ארתור לונדקוויסט ואחרים)

הנצחה

• 1990 - חברים בני המחזור 1952 של התיכון קאראג'אלה בפלוישט הקימו את "קרן ניקיטה סטנסקו".

בחסות הקרן מתארגן בפלוישט פסטיבל בינלאומי לשירה על שם ניקיטה סטנסקו

• פארק על יד בית איגוד הסופרים הרומנים, קרוב לקאליה ויקטוריי בבוקרשט, נקרא על שם המשורר. מוצב בו פסל דיוקן של סטנסקו, יצירה מאת הפסל פאול ג'ורג'סקו

יצירות

ציור דיוקן מאת פאול מצ'ט צ'וצ'ומיש

קובצי שירים שפורסמו בימי חייו

• Sensul iubirii, 1960, (משמעות האהבה)
• O viziune a sentimentelor, 1964,
• Dreptul la timp, 1965,
• 1966 ‏ elegii 11
• Roșu vertical, 1967
• Obiecte cosmice (Alfa) 1967,
• Oul și sfera, 1967,
• Laus Ptolemaei, 1968,
• Necuvintele, 1969, (הלא-מילים)
• Un pământ numit România, 1969,
• În dulcele stil clasic, 1970,
• Poezii, 1970,
• Belgradul în cinci prieteni, 1972,
• Cartea de recitire, 1972,
• Măreția frigului Romanul unui sentiment, 1972,
• Clar de inimă ,1973,
• Starea poeziei, 1975, (מצב השירה)
• Epica Magna, 1978,
• Opere imperfecte, 1979,
• Carte de citire, carte de iubire, 1980,
• Noduri și semne, 1982,
• Respirări 1982,
• Strigarea numelui, 1983,

בעברית

• מצב השירה - בתרגום שמעון הרן, הוצאת עקד 1982
• שירים בכתב העת מאזנים (דצמבר 2010)"שיר זמר" בתרגום של אגי משעול "הלא-מלים" בתרגום של מרלנה בראשטר, "תקנה לב?", "סיפור סנטימנטלי" בתרגום סנדו דוד
• 8 משיריו פורסמו בקובץ "עקבות מסע - 21 משוררים רומנים", בתרגום סנדו דוד, הוצאת ירון גולן,תל אביב תשס"ב 2002

קישורים חיצוניים

• בקריאה חדשה - מאמר מאת אלכסנדרו שטפנסקו בכתב העת "רומניה ליטררה"

Alexandru Ştefănescu La o nouă lectură:Nichita Stănescu, "România literară" nr.31,2003

• ניקיטה סטנסקו באתר הקול הרומני,Romanian voice (באנגלית)
• ניקיטה סטנסקו - ביוגרפיה - שירים, באתר "הקול הרומני"Romanian Voice (ברומנית)
• אתר הקרן "ניקיטה סטנסקו" בפלוישט עם צילומים מחיי המשורר ומשפחתו
• ביוגרפיה באתר "אגוניה", פורטל ספרותי בינלאומי (ברומנית)
• ניקיטה סטנסקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ניקיטה סטנסקו (1933-1983), דף שער בספרייה הלאומית