ויקיפדיה

נישואים באסלאם

נישואים באסלאם (זַוואג', زواج) הם חוזה חוקי על פי הסכם דו-צדדי של גבר ואישה. הנישואים נחשבים כסונה[1] וכמעשה חשוב מאוד בדת האסלאם. בעולם המוסלמי ישנו מגוון רחב מאוד של מנהגים לטקסי נישואים, אך יש גרעין דתי-הלכתי משותף בין כולם. החל מתהליך בחירת בן או בת הזוג ועד חיי הנישואים, החוק האסלאמי, השריעה, קובע הלכה בעניין. חוקים אלה מבוססים על מקורות ראשוניים בקראן ובחדית'ים. רבים מהחוקים נובעים ומושפעים מהחברות הקדם-אסלאמיות ומדתות שהיו באזור שבו צמחה דת האסלאם. אחד מסוגי הנישואים באסלאם היה הניקה מוטעה, כלומר "נישואי הנאה". סוג נישואין זה קיים עדיין באסלאם השיעי, אך בוטל באסלאם הסוני.

נישואי הנאה עריכה

"נישואי הננאה" - בערבית: نكاح المتعة (תעתיק: "נִיכַּאח אלְ-מוּתְעַה") או زواج المتعة (תעתיק: "זַוַואג' אלְ-מוּתְעַה"). מקור המונח בסורה 4 פסוק 24. בחלקו הראשון של פסוק זה מוחמד מתאר שמותר למוסלמי לשכב עם שבוית מלחמה (לפי האסלאם, הדבר מותר גם אם היא נשואה, ובעלה בחיים). הפסוק אומר "וגם אסורה עליכם אישה נשואה, מלבד שבויה...".

חלקו השני של הפסוק עוסק בנישואי הנאה, המתאפיינים בתשלום ובפרק זמן קצוב, כאמור "מעבר לזה מותרות לכם אחרות, אשר חיפשתם אותם בכספכם.." תפסיר אל-עבאס (פרשנותו של אל-עבאס, דודו של מוחמד) מסביר את הסיפא של הפסוק הנ"ל ואומר שניתן להאריך את משך הנישואין או לקצרם בהסכמת שני הצדדים.[2]

הפרקטיקה מאפשרת נישואי הנאה לתקופה של שעות או ימים, וכאמור, ניתן להאריכה או לקצרה בהסכמת שני הצדדים.[3]

לטענת האסלאם הסוני, הניקה מותעה בוטלה, אך אין פסוק קוראני שאכן מבטל אותה, אלא רק חדית (וכידוע, חדית לא יכול לבטל פסוק קוראני).

גישה לנישואים באסלאם עריכה

קדם לאסלאם, נהגו בחברה הערבית כל מיני סוגי נישואים ויחסי מין. הנביא מחמד הציב גבולות ואיסורים לקיום חופשי של יחסי מין בצורת נישואים וקיום יחסי מין במסגרות המותרות.[4] ניתן לומר על דת האסלאם בתקופת התפתחותה, בניגוד לדתות האחרות באזור, (כגון נוצרים ושבטי איסיים יהודיים) שהיא מעודדת חיי נישואים וקיום יחסי מין בין גבר לאישה. מאמינים מוסלמים מוקדמים האמינו שהימנעות מיחסי מין עלולה לגרום להפרעות נפשיות ופיזיות עבור גברים.[5] לכן, נישואים הוא דבר הכרחי[6] ואף נחשב כמעשה חובה בדת האסלאם עד היום.

מאפייני הנישואים עריכה

הנביא מחמד התיר ריבוי בנות זוג לגברים מוסלמים, אך הגביל אותם לקחת עד ארבע נשים. בנוסף, מחמד המליץ לגבר לשאת נשים רק כפי יכולתו לספק לכל אישה את צרכיה.[7] אך לעומת זאת, ריבוי בני זוג אסור על אישה מוסלמית. כמו כן, הנביא מחמד התיר לגברים לשאת אישה מ"עם הספר", כינוי ליהדות ולנצרות, מכיוון שאינן מאמינות בדבר הנוגד את ערכי דת האסלאם. אך לנשים לא ניתן להתחתן עם בן זוג שאינו מוסלמי.[8]

יש חוקים רבים לאיסורי עריות לפי סורות בקראן וחדית'ים רבים שמדווחים על איסורים אשר קבע הנביא מחמד. לפי הכתוב בקראן, אסור לגבר מוסלמי לשאת את אמו, בתו, אחותו, דודתו, אחייניתו, מינקת שלו, בנות המינקת שלו, חמותו, בתו החורגת, אשת בניו, או שתי אחיות קרובות משפחה.[9] סורה זאת מסתיימת במילים "מלבד מה שכבר קרה", כלומר שבתקופתו של הנביא מחמד עריות אלו היו מותרות ואף נהוגות בחברה הערבית הפגאנית. חלק ממאמיניו כבר עברו על איסור זה לפני התאסלמותם ולכן הנביא מחמד אישר להם את העריות בדיעבד.

רצוי להינשא לאישה בתולה, אך לשאת אישה לא בתולה מסיבה מותרת (כגון, האישה אלמנה) אינו מעשה מגונה או נחשב כחטא.[10] עם זאת, לא נקבע גיל מינימום לשדך איש או אישה. ניתן לשדך ילדים לבן/ת זוגם, אך אסור לקדש את הנישואים לפני גיל ההתבגרות אשר נקרא "רושוד". לילדה ההתבגרות נקבעת בעת קבלת מחזור ראשון. חוק זה נקבע לפי מעשה הנביא מחמד שלקח כאישה ילדה בת שש, אך לא קיים איתה יחסי מין עד גיל תשע.[11] עם זאת, זכות הילד/ה לבטל את הנישואים בגיל ההתבגרות.[12]

הלכות האירוסין והנישואין עריכה

באסלאם יש הרבה חוקים ותקנות לשמירת חיי הנישואין וכל מה שקשור בכך.

הצעדים שנוקטים בהם בני הזוג לפני החתונה עריכה

שלב ראשון: לחפש את התכונות המתאימות לכך בין בני הזוג, שהחשובים בהם הם; עריכה

  1. דת והתנהגות. הנביא אמר "אם בא אליכם מי שאתם מרוצים מדתו והתנהגותו אז חתנו אותו".
  2. משפחתו של בן או בת הזוג. לחפש משפחה טובה שמקורה טוב ולא עושה רע.
  3. שתהיה התאמה מבחינה מעמדית, מבחינת גיל, מבחינה חברתית והבנה.[13]

שלב שני: ראיית המאורסת במבט בוחן אליה עריכה

האסלאם הרשה למי שרוצה להתארס, להסתכל ולבחון את פני המאורסת ואת כפות ידיה. הנביא אמר "הסתכל עליה כי עדיף שהקשר ביניכם ימשך".[14]

שלב שלישי: האירוסין עריכה

הגדרת האירוסין: בקשה מהוריי המאורסת לשאת את בתם כאישה, בתנאי שהיא תסכים לכך, ותהיה ללא מניעה הלכתית להינשא למבקש. מטרת תקופת האירוסין לפני הנישואין היא כדי ששני הצדדים יכירו אחד את השני.

ההגבלים הדתיים בבחירת בת הזוג לאירוסין עריכה

  1.  לא ניתן להציע נישואין לבחורה שכבר מאורסת לאדם אחר, קל וחומר אם היא כבר נשואה.
  2. לא ניתן להציע נישואין לבחורה שנמצאת בתקופת גירושין.
  3. לא ניתן להציע נישואין למי שקיימת קרבת דם ישירה בינה לבין המבקש, כגון: אם, אחות, דודה.[15]

הלכות האירוסין עריכה

  1. הנישואין אינן ברי תוקף רק מקריאת סורת אלפתחה, ומסירת מתנות או ענידת טבעת.
  2. מותר לאחד מבני הזוג לחזור בו.
  3. אסור למאורס להיות לבד עם ארוסתו בלי מישהו ממשפחתה.[16]

המלצות לפני הנישואין עריכה

  1. סלאת אל-אסתיחרה : לבקש את הדרכת אללה בתפילה.
  2. אל-איסתישרה: ההתייעצות עם זה שיודע על המאורסת ועל משפחתה.
  3. למידת פסקי ההלכה הקשורים לחיי הנישואין.

תנאי הנישואין עריכה

הגדרת ברית הנישואין עריכה

כריתת ברית המותירה לבני הזוג לקיים יחסי מין, ויוצר לכל אחד מהם זכויות וחובות, אחד למשנהו.

יסודות ברית הנישואין עריכה

  1. הנוסח (ההצעה ומולה ההסכמה)
    1. ההצעה: המשפט שאומר אחד החותמים על ברית הנישואין כגון שיגיד אביה של המאורסת "השאתי לך את בתי".
    2. ההסכמה, המשפט אומר החותם השני כגון, החתן העתידי, ויגיד "אני מקבל להתחתן עם בתך".
  2. שני החותמים, הבעל והאישה או מי שמייצג אותם.[17]

התנאים לתקפות ברית הנישואין עריכה

  1. ששני בני הזוג יהיה בגירים, בעלי דעת ואינם קטינים או משוגעים.
  2. שלא יהיה בין הזוג קרבת דם שמונעת נישואין (כמו שתהיה אמא, אחות, דודה וכו')
  3. המייצג, אביה של המאורסת או האחראי עליה. הנביא אמר "אין נישואין בלי האחראי".
  4. עדים: שני עדים שידועים ביושרם.
  5. הנישואים לנצח, אין הגבלת זמן.[18]

זכויות הגבר והאישה בנישואים עריכה

זכויות משותפות לשני בני הזוג עריכה

1. יחסים הדדיים חמים.

2. כל בן זוג ייהנה מבן זוגו.

3. הכלה אסורה על אבי ואחי החתן. והחתן אסור על אם הכלה ואחיותיה.

4. הילדים ידעו למי הם משתייכים.

5. זכויות הירושה לילדים[19]

זכויות האישה עריכה

1. פרנסתה מבעלה (אוכל, שתייה, לינה, בגדים)

2. שמירה מכל מה שיפגע בכבודה.

3. במקרה של ריבוי נשים, חובת הבעל להיות הוגן וצודק עם כל נשותיו.[20]

זכויות הבעל עריכה

1. שהאישה תקשיב לו, כל עוד זה לא פוגע בהלכה.

2. האישה לא נוסעת ולא עוזבת את הבית בלי אישור הבעל.

3. שמירת כספו וכבודו.[21]

נִכַּאח – טקס הנישואים עריכה

היסוד של הטקס הנישואים באסלאם מורכב מהצעת נישואים עם כוונות להתאחד לחיים, הסכם מילולי משותף להינשא, שני עדים נוכחים בעת ההצעה וההסכמה, ומתן מוהר לאישה.[22] טקס זה נקרא "נִכַּאח". לאחר השלמת פעולות אלו, בני הזוג ייחשבו כנשואים לפי השריעה, אך בפועל הנביא מחמד דרש יותר כדי לקיים טקס נישואים. נהוג להציג את ההסכם הדו-צדדי כחוזה כתוב, כמו הכתובה ביהדות. במהלך הנִכַּאח, נהוג להקריא סורות מהקראן. בסיומו, יש שנוהגים להתפלל תפילה ציבורית מיוחדת (סוג של "דועא"). לבסוף, נחשב כמעשה סונה מומלץ, ואף חובה, לארגן "וולימה", סעודה חגיגית, אשר נהוג היה לעשות בתקופת הנביא מחמד.[23] הוולימה נחשבת כמעט כחובה מכיוון שהנישואים ייחשבו כתקפים רק לאחר פרסומם לציבור,[22] אך תקיפות הנישואים לא תלויים בקיומה בלבד.

האתיקה של יום הנישואין עריכה

1. סעודה, החתן ביום החתונה עורך סעודה למוזמנים. הנביא אמר "עשה אוכל ולו בעז.

2. ההכרזה על החתונה בשירים או בכל דרך שרעית אחרת.

3. המוזמנים אומרים למחותנים "ברכת אללה לכם ועליכם, ויפגישכם בטוב".[24]

מוהר עריכה

בתקופה הטרום-אסלאמית, הייתה הבחנה בין "מוהר”, סכום הקניה אשר ניתן עבור האישה לאפוטרופוס שלה, ו”צדק” אשר ניתן לאישה כרכוש לגמרי שלה. כל אחד משני סוגי הסכומים הווה תנאי מספיק לנישואים, אך בערב הפגנית הטרום-אסלאמית נהוג היה לתת את המוהר,[25] והחל בתקופת מחמד לנהוג בדרך השנייה. הנביא מחמד אימץ לתוך האסלאם את מתן הצדק לאישה במקום סכום הקניה לאפוטרופוס שלה, אך כיום המונח "מוהר" מתייחס גם לסכום זה.[26] המוהר נשמר כתנאי הכרחי לקדש את הנישואים המוסלמים.[27] המוהר יכול להיות סכום כספי, רכוש, או שירות כלשהו. בחדית' נזכר כי מחמד אישר אדם עני להינשא אישה עם דקלום סורות מהקראן מכיוון שלא היה לו כסף או רכוש לתת לה כמוהר.[28] המוהר ניתן כמתנה לאישה והופך להיות רכוש שלה[29] גם בעת גירושין.[27]

בחירת בן/ת זוג עריכה

אף על פי שמותר לגבר לשאת אישה מדת אחרת, יש ערך מוסף לנישואים עם אישה מוסלמית.[30] בנוסף, הקראן ממליץ לגבר לבחור אישה טובת לב שתדאג לילדיהם שלו ולרכוש שלו[31] ומגנה איש אשר בוחר להתחתן עם אישה כדי לנצל את מעמד הכלכלי או משפחתי שלה.[32] לכן, חובה למנות לכל אישה נציג אשר יבחר עבורה את בן הזוג המתאים לה, תפקיד זה נקרא "וולִיַת א-נִכַּאח", אפוטרופוס לנישואים, או לקיצור, "וַולי". באחריותו של הוולי לשדך את הבחורה לבן זוג אשר שווה לה במעמד ולפעול לפי רצונה. בעקרון, יש לאישה זכות לבטל את השידוך במידה אם יש לה עילה לטעון שהוולי לא ביצע את תפקידו באופן תקין. הוולי מוג'בר, אשר בעל כוח כפייה, רשאי לזווג ילדה ללא שיקול ברצונה. תפקיד זה ממולא על ידי אבא או סבא של הבחורה. גם ילד מתחת לגיל ההתבגרות יכול להשתדך על ידי הוולי מוג'בר שלו בניגוד לרצונו.[26] הוולי חותם על חוזה הנישואים בשם האישה, אך בתנאי שהאישה אישרה שהיא רוצה להתחתן עם הגבר.

ראו גם עריכה

הסכם הנישואין באסלאם

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Sahiha al-Bukhari 7:62:1
  2. ^ https://quranx.com/Tafsir/Abbas/4.24
  3. ^ https://www.britannica.com/topic/mutah
  4. ^ Sahih al-Bukhari 1:62:58
  5. ^ Hammudah Abd al-Ati, Family Structure in Islam (American Trust Publications, 1995), pp. 50-51.
  6. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:11
  7. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:2
  8. ^ Hammudah Abd al-Ati, Family Structure in Islam (American Trust Publications, 1995), pp. 61.
  9. ^ Sunnah 4:23
  10. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:16
  11. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:65
  12. ^ Hammudah Abd al-Ati, Family Structure in Islam (American Trust Publications, 1995), pp. 72-73.
  13. ^ The Marriage Contract and its Conditions, Al-Islam.org (באנגלית)
  14. ^ Fiqh / Etiquettes of Marriage (Love Making)  : Ummah.co, www.ummah.co
  15. ^ Islams Women - Fiqh of Marriage - Eligibility, www.islamswomen.com
  16. ^ Sunnah Way (2015-08-07), The Fiqh Of Love ( Part 6 ) | Marriage 101 | Dr Muhammad Salah, נבדק ב-2018-06-27
  17. ^ Standard Bearers Academy (2012-06-14), A-Z Fiqh of Marriage and Family by Sh. Bilal Ismail Part 1, נבדק ב-2018-06-27
  18. ^ al-Sadlaan, Saalih ibn Ghaanim., Marital discord (al-nushooz) : its definition, cases, causes, means of protection from it, and its remedy from the Quran and Sunnah, Boulder, CO: Al-Basheer Co. for Publications and Translations, 1996
  19. ^ Sadlān, Ṣāliḥ Ghānim., The fiqh of marriage in the light of the Quran and sunnah : covering the dower, wedding night, wedding feast and rights of the husband and wife, [2nd ed.], Boulder, CO: Al-Basheer Co. for Publications and Translations, 1999
  20. ^ Davis Masjid (2016-01-12), Fiqh of Marriage: Introduction - Class 1 (Sheikh Ammar Shahin), נבדק ב-2018-06-27
  21. ^ SunnahInspirations (2011-09-19), Part 1: Brief Essentials of Fiqh Of Marriage for HikmahWay Institute by Shaykh Aslam AbuIsmaeel, נבדק ב-2018-06-27
  22. ^ 1 2 Hammudah Abd al-Ati, Family Structure in Islam (American Trust Publications, 1995), pp. 60-61.
  23. ^ Sahih al-Bukhari: 7:62:85
  24. ^ Green Lane Masjid (2013-01-16), The Fiqh of Marriage (Pt 1) - Sheikh Salih As-Sadlan, נבדק ב-2018-06-27
  25. ^ William Robertson Smith, Kinship and marriage in early Arabia (London: Cambridge University Press, 1885), pp. 91.
  26. ^ 1 2 The entry “Nikah,” Encyclopedia of Islam, Brill Online, 2016 edition.
  27. ^ 1 2 The entry “Mahr,” Encyclopedia of Islam, Brill Online, 2016 edition.
  28. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:63
  29. ^ Surah 60:11
  30. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:27
  31. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:19
  32. ^ Sahih al-Bukhari 7:62:29
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נישואים_באסלאם&oldid=37110774"