פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

לפי החוק בישראל, נישואים נערכים על ידי רשויות הדת הרשמיות, לפי הדין הדתי של הדת אליה שייכים בני הזוג. ולפיכך אין אפשרות לנישואים חד-מיניים. עם זאת, בעקבות בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, משרד הפנים הישראלי מכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינה אחרת. בנוסף, בני זוג מאותו מין יכולים להיחשב לידועים בציבור, שמעמדם החוקי דומה לזה של זוגות נשואים.

תוכן עניינים

המצב החוקיעריכה

  ערך מורחב – נישואים בישראל

הסמכות להשאת בני זוג יהודים בישראל היא של רבנים שאושרו בידי הרבנות הראשית לישראל, גוף אורתודוקסי הפועל בהתאם לחוקי ההלכה, שאין בה נישואים חד מיניים. הרשות המוסמכת להשיא בני-זוג מוסלמים היא בית הדין השרעי, ומקבילים להם בתי הדין של העדה הדרוזית ובתי דין נוצריים שונים. בכל הרשויות הדתיות הללו אין נישואים בין בני-זוג מאותו מין.

תחליפי נישואיםעריכה

בני זוג מאותו מין המעוניינים בכך יכולים למסד בדרכים שונות את הקשר ביניהם, באופן שיטיל עליהם חובות וזכויות החלות בדרך-כלל על זוגות נשואים. בכל הנוגע ליחסים ביניהם, יכולים בני הזוג לכרות הסכם מחייב המגדיר את זכויותיהם וחובותיהם, באופן הדומה לחובותיהם של זוגות נשואים זה כלפי זה (למשל בנוגע למזונות). בני הזוג יכולים להיחשב ידועים בציבור, ובדרך זו לזכות במעמד חוקי דומה לזה של בני זוג נשואים.

ידועים בציבורעריכה

ידועים בציבור הם בני-זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה. הדין בישראל השווה באופן חלקי את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של נשואים. כלומר, חלק מהחובות המוטלות על בני-זוג נשואים ומהזכויות המוענקות להם חל גם על ידועים בציבור.

עם זאת, זכויות שונות הנתונות בישראל לבני זוג נשואים אינן מוקנות לבני זוג חד-מיניים. כך, בני זוג כאלה אינם רשאים לפנות להליך של פונדקאות ואינם יכולים בדרך-כלל לפנות להליך של אימוץ (אלא אם המאומץ הוא צאצא ביולוגי של אחד מבני הזוג).

בתי-משפט קבעו מספר פעמים כי בני-זוג מאותו מין יכולים להיחשב כידועים בציבור. הקושי הוא, כי נישואים מתחילים באופן ברור במועד החתונה, ואילו אצל ידועים בציבור קשה לעיתים לזהות אם אכן הגיעו לדרגה של קיום מסגרת משפחתית דמוית נישואים, ומתי הגיעו לכך. כדי להגביר את הוודאות בעניין זה, זוגות חד-מיניים עורכים לעיתים טקסים אלטרנטיביים, אשר נועדו להביע את מחויבותם זה לזה ואת כניסתם למסגרת משפחתית דמוית נישואים. קיימים סוגים שונים של טקסים מסוג זה: לעיתים מדובר בטקסים דמויי חתונה המנוהלים על ידי אנשי דת חסרי סמכות חיתון, כגון רבנים רפורמיים. לעיתים מדובר בטקס אזרחי חילוני בעל סממנים חיצוניים של חתונה אזרחית. בני-זוג חד-מיניים גם חותמים לעיתים על הסכמים, שבהם הם מביעים את מחויבותם זה לזה ומגדירים את היחסים ביניהם. גם הסכם שכזה יכול להוות ראיה לכך שהשניים הם ידועים בציבור.

רישום במרשם האוכלוסיןעריכה

  ערך מורחב – בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

בני-זוג מאותו מין יכולים להינשא במדינה אחרת המתירה באופן רשמי נישואים חד-מיניים. בבואם ארצה, בני-הזוג אינם נחשבים נשואים, שכן הדין בישראל אינו מכיר בנישואים אלה. עם זאת, בני-הזוג יירשמו כ"נשואים" במרשם האוכלוסין הישראלי, וכך יירשם גם בתעודת הזהות שלהם. לרישום זה אין משמעות לפי החוק, והוא אינו הופך את בני הזוג לנשואים לפי הדין הישראלי. עם זאת, בפועל מסתמכים גופים רבים על הרישום בתעודת הזהות, ומתייחסים לבני-הזוג כאילו היו נשואים לכל דבר ועניין.

בעבר לא היה ברור אם משרד הפנים אכן נדרש לרשום במרשם האוכלוסין בני זוג מאותו מין שהתחתנו בחו"ל בתור "נשואים". הדברים הובהרו ב-21 בנובמבר 2006 בפסק-דין של בית המשפט העליון. בפסק-הדין הורה בית המשפט למנהל האוכלוסין לרשום חמישה זוגות הומוסקסואלים ישראלים שהתחתנו בקנדה בתור "נשואים"[1]. בית המשפט גם הבהיר כי אין לרישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות השפעה על הסטטוס של בני הזוג כרווקים או נשואים, והותיר פתוחה את שאלת תוקפם של הנישואים הללו בישראל, שהתשובה עליה "קשה וסבוכה".

ניסיונות שינוי הדיןעריכה

חקיקהעריכה

  ערך מורחב – ברית הזוגיות
 
תמיכה בנישואים חד-מיניים, במסגרת מיזם "מגמת האמנות בתיכון 'היובל' ועיריית הרצליה מחבקים את הקהילה הגאה של הרצליה"

במסגרת הניסיון להנהיג בישראל נישואים אזרחיים גם בלי שירשמו קודם במדינה אחרת, עלתה לא פעם השאלה האם יש לכלול במסגרת זו גם נישואים חד-מיניים. חלק מהצעות-חוק ברית הזוגיות, שנועד להסדיר נישואים אזרחיים בישראל, כללו בתוכן זוגות חד-מיניים, אולם רובן נמנעו מכך כדי להגביר את הסיכויים שהחקיקה תתקבל בכנסת. קהילת הלהט"ב התנגדה בדרך-כלל להוצאתה מהצעות החוק הללו, שכן הן כללו גם ביטול של מוסד הידועים בציבור, או לימדו על הגבלת הזוגיות המוכרת לכזו שבין גבר לאישה. בנוסף עלה החשש, שהסיכוי שהקהילה תצליח להעביר חקיקה פרטנית בעניינהּ קטן בהרבה מהסיכוי שתוכל לקבל הכרה כחלק מהסדר כולל, הנוגע גם לעניינם של מגזרים אחרים.

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010,‏[2], אשר התקבל לבסוף בכנסת ב-22 במרץ 2009 ונכנס לתוקף ב-22 בספטמבר 2010, אכן אינו חל על זוגות חד-מיניים. ב-1 באפריל 2009 וב-23 בנובמבר 2009 הגיש חבר הכנסת ניצן הורוביץ הצעות חוק לנישואים וגירושים, שניתן לפרשן ככוללות גם זוגות חד-מיניים[3][4]. הצעות אלה לא הבשילו לכדי חוק.

עתירות לבתי המשפטעריכה

באוקטובר 2015 הגישה אגודת הלהט"ב עתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר נישואים חד-מיניים בישראל.[5][6] בחודש אוגוסט 2017 דחה בית-המשפט את העתירה. השופטים כינו בהחלטתם את המצב הקיים "אפליה מובהקת נגד קהילת הלהט"ב", ואחת השופטות אמרה כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד, אולם קבעו בהחלטתם כי הסמכות לשנות את המצב נמצאת בידי הכנסת.[7][8]

המערכת הפוליטיתעריכה

לפני הבחירות לכנסת ה-19 המפלגות הבאות הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים או ב'איחוד אזרחי' בין זוגות חד-מיניים:[9][10] יש עתיד, מפלגת העבודה, התנועה, מרצ וחד"ש.

בנוסף לתמיכת המפלגות שצוינו לעיל, נישואים חד-מיניים נתמכו על ידי מספר בכירים במערכת הפוליטית הישראלית, ביניהם: יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג[11] (וכן קודמתו בתפקיד שלי יחימוביץ'[12]), שמעון פרס שהביע את תמיכתו בזמן היותו נשיא המדינה[13], משה יעלון ממפלגת הליכוד, שהביע את תמיכתו בזמן היותו המשנה לראש הממשלה[14] ועוד.

דעת הקהלעריכה

בדומה למדינות אחרות, גם בישראל נושא הנישואים החד-מיניים נמצא במחלוקת ציבורית, אולם סקרים מראים שרוב הציבור בישראל תומך במתן אפשרות לנישואים כאלה (בדומה לדעת הקהל במדינות רבות אחרות, בעיקר באירופה). על-פי סקר שהתפרסם בעיתון הארץ בחודש אוגוסט 2009, 61% מהציבור בישראל תומך במתן אפשרות לנישואים אזרחיים להומוסקסואליים ולסביות[15]. מספר זה היה גבוה מהמקביל לו באיחוד האירופי[16].

בפברואר 2016 ישראל חופשית פרסמה סקר על-פיו 70% מהישראלים שנשאלו באיזה אופן יש לאפשר נישואים אזרחיים בישראל, בחרו באפשרות לאפשרם כמסלול מקביל לנישואים ברבנות או באפשרות לאפשרם לפסולי חיתון (כולל להט"ב). ביוני באותה השנה פרסמה עמותת חדו"ש סקר, על-פיו 76% מהישראלים תומכים בכך שיש לאפשר לזוגות בני אותו מין נישואין או רישום זוגיות בישראל. על פי שני הסקרים, רוב מצביעי הליכוד הם בכלל התומכים, ובנוסף להם גם רוב מצביעי המחנה הציוני, רוב מצביעי הבית היהודי, רוב מצביעי מרצ, רוב מצביעי ישראל ביתנו, רוב מצביעי כולנו ורוב מצביעי יש עתיד[17][18].

גירושיםעריכה

עמית קמה ועוזי אבן, שנישאו בקנדה ונרשמו כנשואים בישראל, לא יכלו להתגרש בקנדה, משום שהליך הגירושים פתוח שם לתושבי המדינה בלבד. לפיכך פנו למערכת המשפט בישראל. עמדת משרד הפנים הייתה שהסמכות הבלעדית לעניין היא בתי הדין הרבניים, אולם בסוף 2012 הורה לו בית המשפט למשפחה ברמת גן למחוק את רישום נישואיהם[19][20].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, פסק-דין באתר בית המשפט העליון
  2. ^ חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, ס"ח 2235 מיום 22.3.2010
  3. ^ הצעת חוק נישואין וגירושין, התשס"ט-2009
  4. ^ הצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ע-2010
  5. ^ ג'ורג' אבני, ‏עתירה לבג"ץ: אשרו נישואים חד מיניים בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏1 בנובמבר 2015‏
  6. ^ בג"ץ 7339/15 האגודה לשמירת זכויות הפרט נגד משרד הפנים ואחרים, העתירה המלאה באתר אוניברסיטת תל אביב
  7. ^ בג"ץ דחה העתירה הדורשת הכרה בנישואים חד מיניים: "המחוקק צריך לתקן המצב הקיים", 31 באוגוסט 2017, באתר נענע 10
  8. ^ פסק הדין המלא באתר אוניברסיטת תל אביב
  9. ^ חדשות 2, ‏בחירות 2013: אילו מפלגות בעד נישואים חד-מיניים ומי מתנגד?, באתר ‏mako‏‏, ‏8 בינואר 2013‏
  10. ^ יאיר פרי, ‏ח"כים למען הקהילה הגאה: "מבטיחים שוויון - לא מצליחים לקיים", באתר ‏mako‏‏, ‏6 בינואר 2013‏
  11. ^ מערכת תכניות קשת, ‏בדיקה: מי מהח"כים תומך בנישואים גאים?, באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביוני 2016‏
  12. ^ אופיר בר-זהר ואילן ליאור, הקהילה הגאה בישראל מברכת על דברי אובמה, באתר הארץ, 10 במאי 2012
  13. ^ אייל להמן, גוואדלחרה, נשיא המדינה פרס בעד נישואים חד-מיניים: "לכל אחד יש זכות להקים משפחה", באתר ynet, 1 בדצמבר 2013
  14. ^ השר בוגי יעלון: "יש לאפשר נישואים חד-מיניים בישראל", באתר גלובס, 14 במאי 2012
  15. ^ "Three-in-Five Israelis Back Same-Sex Marriage", מתוך ארכיון האינטרנט
  16. ^ http://ec.europa.eu/public_opinion/archives/eb/eb66/eb66_highlights_en.pdf
  17. ^ חדשות 2, ‏סקר: 76% בעד נישואים חד מיניים, באתר ‏mako‏‏, ‏1 ביוני 2016‏
  18. ^ סקר: תמיכה חסרת תקדים בנישואים חד-מיניים, באתר WDG,‏ 19 בפברואר 2016
  19. ^ אילן ליאור, בית משפט אישר בפסיקה תקדימית גירושים של זוג הומואים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
  20. ^ דורון חלוץ, הצרה הבאה של הלהט"ב בישראל: איך מתגרשים?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים בישראלמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל