נכסי ידע

נכסי ידע הם ההפרש בין ערך השוק של ארגון לבין סך הנכסים המוחשיים שלו (מבנים, מכונות, מלאים, חשבונות עו"ש, פקדונות בבנק, חובות של לקוחות וכו').

המושגעריכה

קיימים מספר מושגים נרדפים למושג "נכסי ידע". בהם: "נכסים לא מוחשיים" (Intangible Asset) ו"הון אינטלקטואלי" (Intellectual capital). המושג "נכסים לא מוחשיים" הוא ותיק ומקובל יותר מהמושג "נכסי ידע", אך אינו מסביר את המהות ואת צורת ההיווצרות של נכסים אלו, לכן קיימת מגמה לעבור ולהשתמש במושג "נכסי ידע". לדוגמה: מטה ה-OECD השיק בחודש מאי 2011 מיזם לבחינת החשיבות של נכסי הידע, תחת הכותרת "נכסים לא מוחשיים – מקור חדש לצמיחה".

המושג "הון אינטלקטואלי" הופיע כנראה בפעם הראשונה במאמר שנכתב בשנת 1958.[1] מאמר זה היה בבחינת סנונית ראשונה שלא בישרה את האביב, כי המושג נעלם מהשיח המקצועי ליותר מ-25 שנה. רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת חזרו לדון בעובדה שהנכסים המוחשיים והמוניטין (ראה המבט החשבונאי) לא מסבירים את ערך השוק של ארגונים.

המאמר הראשון שהתייחס לנושא בכתב עת מקצועי פורסם בשנת 1991 בכתב העת "פורצ'ן".[2] בדיקה ב-Google Scholar מעלה כיום אלפי מאמרים הדנים בנושא זה.

במאי 2012 הוחלף המושג הרשמי שם ל"הון מבוסס ידע – מקור חדש לצמיחה".[3] כמו כן, דיסציפלינות שונות, כגון חשבונאות ומשפט, משתמשות במושגים נוספים (ראה המשך).

המבט החשבונאיעריכה

תורת החשבונאות מכירה במושג "מוניטין". זהו מושג שהתחיל להתפתח במקביל למהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-19.[4] תחת סעיף זה נהוג לרשום במאזנים את ההפרש שבין נכסי החברה לבין הסכום שבו נמכרה החברה. כלומר, המושג "מוניטין" יכול להופיע במאזן של חברה אם, רק בגין חברה בת שנרכשה על ידיה. כמו כן, לא קיימת חלוקת משנה למושג זה. בשנים האחרונות התחילו ניסיונות להגדיר נהלים ותקנים להצגת נכסי הידע במאזן. במסגרת זאת פותחו מספר תקנים.[5][6][7]

המבט המשפטיעריכה

המבט המשפטי מתייחס רק לאותו חלק של נכסי הידע שניתן להגן עליהם באמצעות חוקים (פטנטים, סימנים מסחריים, עיצובים מיוחדים, מוזיקה, וכדומה). מכלול הנכסים הללו מכונה "קניין רוחני" (Intellectual Property). אין לבלבל בין "קניין רוחני" לבין "נכסים רוחניים" (Intellectual Assets). בעוד שהמושג הראשון מתייחס כאמור רק לנכסים המוגנים בחוק, המושג השני הוא אחד השמות הנרדפים של נכסי הידע.

המבט הניהוליעריכה

הפרופסור השוודי Karl-Erik Sveiby (הול') היה הראשון שחקר לעומק את נכסי הידע בארגונים.[8] מחקריו של Sveiby ושל חוקרים נוספים מצביעים על ההשפעה הגדולה שיש לנכסי הידע על תפקודם של ארגונים, ועל יכולתם לבנות יתרון תחרותי ארוך טווח. מהפכת המידע, שהתחילה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת,[9] הביאה לכך שהנתח של נכסי הידע בערך השוק של ארגונים, הולך וגדל. מחקר של חברת Ocean Tomo בקרב חברות הנמצאות במדד S&P 500, מראה כיצד ערכם של נכסי הידע גדל מ-17% בממוצע בשנת 1975, ל-80% בממוצע בשנת 2010. אתרים פיננסיים רבים מציגים כיום את היחס בין ערך השוק של חברה לבין הנכסים הרשומים בספרים (Price/Book Ratio).

זיהוי ומדידת נכסי ידעעריכה

פרופסור Sveiby מחלק את נכסי הידע לשלושה סוגים:

  • יכולות עובדים: השכלה, ידע, ניסיון ומגוון כישורים המאפשרים לעובדים לפעול במציאות משתנה על מנת לייצר נכסים עבור הארגון.
  • מבנה פנימי: פטנטים, נוהלי עבודה, תהליכי עבודה, תוכנות מחשב ייחודיות, וכדומה.
  • מבנה חיצוני: מותגים, קשרים עם לקוחות וספקים, פרסומת, וכדומה.

כיום נהוג לכנות שלוש קבוצות אלו: הון אנושי (Human Capital), הון מבני (Structural Capital), והון קישורי (Relationship Capital)

במקביל לעבודתו של Sveiby ושל חוקרים נוספים, נעשו ניסיונות לבנות מאזן של נכסי הידע הארגוניים. הניסיון הראשון נעשה גם כן בשוודיה בחברת Skandia בתחילת שנות ה-90.[10] כיום ישנם ארגונים מעטים שבונים מאזן נכסי ידע, וארגונים רבים אחרים שמוסיפים פרק על נכסי הידע בדו"ח השנתי לבעלי המניות.

לקריאה נוספתעריכה

  • נועם, דן. "ניהול נכסי הידע של הארגון", בתוך "ניהול ידע בישראל 2012", תל אביב: פורום ניהול הידע בישראל, 2012. 161-92
  • Stewart, Thomas A. "Brainpower: How Intellectual Capital Is Becoming America’s Most Important Asset." Fortune (1991): n. pag. Print.
  • Stewart, Thomas A. Intellectual Capital: The New Wealth of Organizations. New York: Doubleday / Currency, 1997. Print.
  • Stewart, Thomas A. The Wealth of Knowledge: Intellectual Capital and the Twenty-first Century Organization. New York: Currency, 2001. Print.
  • Sveiby, Karl Erik. The New Organizational Wealth: Managing & Measuring Knowledge-based Assets. San Francisco: Berrett-Koehler, 1997. Print.
  • Teece, David J. "Capturing Value From Knowledge Assets:." California Management Review 40.3 (1998): 55-79. Print.
  • Toffler, Alvin, and Heidi Toffler. Revolutionary Wealth: How It WIll Be Created and How It Will Change Our Lives. N.p.: Knopf, 2006. Print.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Kronfeld and Rock, 1958
  2. ^ Stewart, 1991
  3. ^ Innovation in science, technology and industry – New sources of grouth: Knowledge-based capital
  4. ^ Garcia, 2009
  5. ^ IAS 38
  6. ^ IVSC - Valuation of intangible assets
  7. ^ תקן חשבונאי 30
  8. ^ Sveiby, 1989
  9. ^ Stewart, 1997
  10. ^ Skandia AFS Business Navigator