פתיחת התפריט הראשי

נכסי ידע הם ההפרש בין ערך השוק של הארגון לבין סך הנכסים המוחשיים שלו (מבנים, מכונות, מלאים, חשבונות עו"ש, פקודונות בבנק, חובות של לקוחות וכו').

תוכן עניינים

מושגיםעריכה

קיימים מספר מושגים נרדפים למושג "נכסי ידע", בהם: "נכסים לא מוחשיים" (Intangible Asset) ו-"הון אינטלקטואלי" (Intellectual capital). המושג "נכסים לא מוחשיים" הוא ותיק ומקובל יותר מהמושג "נכסי ידע", אך הוא אינו מסביר את המהות ואת צורת ההיווצרות של נכסים אלו, לכן קיימת מגמה לעבור ולהשתמש במושג "נכסי ידע". לדוגמה: מטה ה-OECD השיק בחודש מאי 2011 פרויקט לבחינת החשיבות של נכסי הידע, תחת הכותרת: "נכסים לא מוחשיים – מקור חדש לצמיחה". בחודש מאי 2012 הוחלף השם ל: "הון מבוסס ידע – מקור חדש לצמיחה".[1] כמו כן, דיסציפלינות שונות, כגון חשבונאות ומשפט, משתמשות במושגים נוספים (ראה המשך).

היסטוריהעריכה

המושג "הון אינטלקטואלי" (Intellectual capital) הופיע כנראה בפעם הראשונה במאמר שנכתב בשנת 1958.[2] מאמר זה היה בבחינת סנונית ראשונה שלא בישרה את האביב, כי המושג נעלם מהשיח המקצועי ליותר מ-25 שנה. רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת חזרו לדון בעובדה שהנכסים המוחשיים והמוניטין (ראה המבט החשבונאי) לא מסבירים את ערך השוק של ארגונים. המאמר הראשון בכתב עת מקצועי, הופיע בשנת 1991 בכתב העת Fortune.[3] בדיקה ב- Google Scholar מעלה כיום אלפי מאמרים הדנים בנושא זה.

המבט החשבונאיעריכה

תורת החשבונאות מכירה במושג "מוניטין" (Goodwill). זהו מושג שהתחיל להתפתח במקביל למהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-19.[4] תחת סעיף זה נהוג לרשום במאזנים את ההפרש שבין נכסי החברה לבין הסכום שבו נמכרה החברה. כלומר, המושג "מוניטין" יכול להופיע במאזן של חברה אם, רק בגין חברה בת שנרכשה על ידיה. כמו כן, לא קיימת חלוקת משנה למושג זה. בשנים האחרונות התחילו ניסיונות להגדיר נהלים ותקנים להצגת נכסי הידע במאזן. במסגרת זאת פותחו מספר תקנים.[5][6][7]

המבט המשפטיעריכה

המבט המשפטי מתייחס רק לאותו חלק של נכסי הידע שניתן להגן עליהם באמצעות חוקים (פטנטים, סימנים מסחריים, עיצובים מיוחדים, מוזיקה, וכדומה). מכלול הנכסים הללו מכונה "קניין רוחני" (Intellectual Property). אין לבלבל בין "קניין רוחני" לבין "נכסים רוחניים" (Intellectual Assets). בעוד שהמושג הראשון מתייחס כאמור רק לנכסים המוגנים בחוק, המושג השני הוא אחד השמות הנרדפים של נכסי הידע.

המבט הניהוליעריכה

הפרופסור השוודי Karl-Erik Sveiby היה הראשון שחקר לעומק את נכסי הידע בארגונים.[8] מחקריו של Sveiby ושל חוקרים נוספים מצביעים על ההשפעה הגדולה שיש לנכסי הידע על תפקודם של ארגונים, ועל יכולתם לבנות יתרון תחרותי ארוך טווח. מהפכת המידע, שהתחילה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת,[9] הביאה לכך שהנתח של נכסי הידע בערך השוק של ארגונים, הולך וגדל. מחקר של חברת Ocean Tomo בקרב חברות הנמצאות במדד S&P 500, מראה כיצד ערכם של נכסי הידע גדל מ-17% בממוצע בשנת 1975, ל-80% בממוצע בשנת 2010. אתרים פיננסיים רבים מציגים כיום את היחס בין ערך השוק של חברה לבין הנכסים הרשומים בספרים (Price/Book Ratio). לדוגמה (נכון ל-19/8/2012):

חברה Price/Book Ratio % נכסים לא מוחשיים
Amazon 14.55 93%
Boeing 9.53 89%
Caterpillar 3.63 72%
Coca Cola 5.52 82%
Dow Chemicals 1.88 47%
Ford 2.15 53%
General Electric 1.85 16%
General Motors 1.10 9%
Google 3.40 71%
IBM 11.21 91%
Israel Chemicals 4.85 79%
Teva 1.55 35%
Wall-Mart 3.55 72%

זיהוי ומדידת נכסי ידעעריכה

פרופסור Sveiby מחלק את נכסי הידע לשלושה סוגים:

  • יכולות עובדים: השכלה, ידע, ניסיון ומגוון כישורים המאפשרים לעובדים לפעול במציאות משתנה על מנת לייצר נכסים עבור הארגון.
  • מבנה פנימי: פטנטים, נוהלי עבודה, תהליכי עבודה, תוכנות מחשב ייחודיות, וכדומה.
  • מבנה חיצוני: מותגים, קשרים עם לקוחות וספקים, פרסומת, וכדומה.

כיום נהוג לכנות שלוש קבוצות אלו: הון אנושי (Human Capital), הון מבני (Structural Capital), והון קישורי (Relationship Capital)

במקביל לעבודתו של Sveiby ושל חוקרים נוספים, נעשו ניסיונות לבנות מאזן של נכסי הידע הארגוניים. הניסיון הראשון נעשה גם כן בשוודיה בחברת Skandia בתחילת שנות ה-90[10] כיום ישנם ארגונים מעטים שבונים מאזן נכסי ידע, וארגונים רבים אחרים שמוסיפים פרק על נכסי הידע בדו"ח השנתי לבעלי המניות.

לקריאה נוספתעריכה

  1. "תקן חשבונאות מספר 30 - נכסים בלתי מוחשיים." המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, 22 Mar. 2007. Web. 24 Aug. 2012. http://www.iasb.org.il/pri/Standards/item.asp?id=35
  2. Bontis, Nick. "Assessing Knowledge Assets: A Review of the Models Used to Measure Intellectual Capital." International Journal of Management Reviews 3.1 (2001): 41-60. Print.
  3. Clemence, Garcia. "How Accounting for Goodwill Relies on Underlying Assumptions : A Historical Approach." How Accounting for Goodwill Relies on Underlying Assumptions : A Historical Approach. Meiji Gakuin University, June 2006. Web. 24 Aug. 2012.
  4. Edvinsson, Leif. "Developing Intellectual Capital at Skandia." Long Range Planning 30.3 (1997): 320-73. Print.
  5. "IAS Plus." IAS 38 -. N.p., n.d. Web. 24 Aug. 2012.
  6. "IAS Plus." International Valuation Standards Council (IVSC) -. N.p., n.d. Web. 24 Aug. 2012.
  7. "Innovation in Science, Technology and Industry - Organisation for Economic Co-operation and Development." Innovation in Science, Technology and Industry - Organisation for Economic Co-operation and Development. N.p., n.d. Web. 24 Aug. 2012.
  8. "The "Invisible" Balance Sheet." N.p., n.d. Web. 24 Aug. 2012.
  9. Kenan P. "Building a Capital Market for Intangibles." Intellectual Asset Management (2008): 30-35. Print.
  10. Kronfeld, Morris, and Arthur Rock. "Some Considerations Of The Infinite." Financial Analysts Journal 14.5 (1958): 87-90. Print.
  11. "Michael Friedman." Intangible Asset Market Value. N.p., n.d. Web. 24 Aug. 2012.
  12. נועם, דן. "ניהול נכסי הידע של הארגון." (n.d.): n. pag. Rpt. in ניהול ידע בישראל 2012. Ed. מוריה לוי, ד"ר. תל אביב: פורום ניהול הידע בישראל, 2012. 161-92. Print.
  13. "New Sources of Growth - Knowledge-Based Capital - Interim Project Findings." OECD, May 2012. Web.
  14. "Skandia AFS Business Navigator.". N.p., n.d. Web. 24 Aug. 2012.
  15. Stewart, Thomas A. "Brainpower: How Intellectual Capital Is Becoming America’s Most Important Asset." Fortune (1991): n. pag. Print.
  16. Stewart, Thomas A. Intellectual Capital: The New Wealth of Organizations. New York: Doubleday / Currency, 1997. Print.
  17. Stewart, Thomas A. The Wealth of Knowledge: Intellectual Capital and the Twenty-first Century Organization. New York: Currency, 2001. Print.
  18. Sveiby, Karl Erik. The New Organizational Wealth: Managing & Measuring Knowledge-based Assets. San Francisco: Berrett-Koehler, 1997. Print.
  19. Teece, David J. "Capturing Value From Knowledge Assets:." California Management Review 40.3 (1998): 55-79. Print.
  20. Toffler, Alvin, and Heidi Toffler. Revolutionary Wealth: How It WIll Be Created and How It Will Change Our Lives. N.p.: Knopf, 2006. Print.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Innovation in science, technology and industry – New sources of grouth: Knowledge-based capital
  2. ^ Kronfeld and Rock, 1958
  3. ^ Stewart, 1991
  4. ^ Garcia, 2009
  5. ^ IAS 38
  6. ^ IVSC - Valuation of intangible assets
  7. ^ תקן חשבונאי 30
  8. ^ Sveiby, 1989
  9. ^ Stewart, 1997
  10. ^ Skandia AFS Business Navigator