פתיחת התפריט הראשי

נמל התעופה עובדה

נמל תעופה בישראל

נמל התעופה עוּבְדָּה הוא נמל תעופה השוכן בבקעת עוּבדה, כ־65 ק"מ צפונית לאילת. נמל התעופה הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי (בח"א 10), והוא שימש גם לקליטת הטיסות הבינלאומיות לאילת. בנמל שני מסלולי המראה מקבילים: האחד באורך 2,600 מטר, בעיקר עבור התעופה האזרחית, והשני באורך 3,000 מטר, בעיקר עבור התעופה הצבאית.

נמל התעופה עוּבדה / בח"א 10
Bacha 10 Ovda.png
סמל בסיס חיל האוויר עוּבדה
Ovda Airport.jpg
נתוני השדה
קוד IATA
‏VDA‏
קוד ICAO
‏LLOV‏
סוג השדה צבאי
שנת הקמה 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל רשות שדות התעופה,
Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה אילת
קואורדינטות 29°56′24″N 34°56′09″E / 29.94000°N 34.93583°E / 29.94000; 34.93583
גובה מעל פני הים 455 מטר (1,492 רגל)
נמל התעופה עובדה
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
02R/20L 9,843 3,000 אספלט
02L/20R 8,530 2,600 אספלט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מטוס כפיר C-2 בכניסה לבסיס עובדה
מטוס קרב מדגם F-16C "ברק" של טייסת 110 בחיל האוויר הישראלי ממריא מהבסיס במהלך סדנת דגל כחול ב־2013: תרגיל משותף לחילות האוויר של ישראל, ארצות הברית, איטליה ויוון.

תוכן עניינים

בסיס חיל האווירעריכה

היסטוריהעריכה

בסיס עובדה הוא אחד משני בסיסי חיל האוויר אשר הוקמו על ידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית (US Army Corps of Engineers) בעקבות פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני, בהתאם להסכמי קמפ דייוויד. בסיס עובדה נועד להחליף את בסיס עציון על שמו הוא נקרא "כנף 10" והוא נושא אף את סמלו של בסיס עציון, בעוד שבסיס רמון נועד להחליף את בסיס איתם. תכנונם המקורי של שני הבסיסים היה דומה לזה של הבסיסים שהוחזרו בסיני. כוח חלוץ של הכוח האמריקני לבניית הבסיסים החל להגיע לישראל כבר בנובמבר 1978 זמן קצר לאחר חתימת הסכם השלום. מטה פרויקט בניית שדות התעופה שכן בבית יבמ ואילו ניהול הבנייה וצוות המהנדסים תפסו את בניין מלון פאלאס בתל אביב.

שני הבסיסים נבנו על פי תוכניות כמעט זהות. בכל בסיס נבנו עשר מערכות של דירים תת־קרקעיים, בכל מערכת שישה דירים למטוסים. בהתאם לדרישתו של מפקד חיל האוויר, האלוף לפידות, חלקים נרחבים מתכנון הבסיס, כולל תכנון הדירים התת־קרקעיים, נעשה על ידי אדריכלים ומתכננים ישראלים. עוד בטרם החלה הבנייה דרשה ישראל שינויים שונים בתוכניות הבנייה. כך למשל, שונו מסלולי הסעת המטוסים באופן שיאפשר פינוי מהיר של מסלולי ההמראה. בסופו של התכנון מתוך 105 מרכיבים מבניים של כל בסיס, 70 היו זהים לבסיסי חיל האוויר בסיני, איתם ועציון. לתאום בניית הבסיסים מטעם משרד הביטחון מונה תת־אלוף משה ברטוב, נווט חיל האוויר.

בדיקות תנאי הקרקע במקום המיועד לבסיס החלו באביב 1979. על אף שקווי המתאר של מבני הבסיסים ומסלולי התעופה היו זהים, הרכב הקרקע היה שונה באופן משמעותי בשני המיקומים, דבר שחייב התאמות ושיטות בנייה שונות. בעובדה שכבות הקרקע העליונה מורכבת בעיקר מטין, חול וחצץ כתוצאה מסחף שטפונות, בעוד ששכבת הסלע נמצאת כ־40 מטר מתחת לפני הקרקע. הרכב הקרקע הצריך עבודות נרחבות להידוק שכבת הקרקע העליונה בטרם תחילת עבודות הבנייה. כמו כן נדרשו עבודות נרחבות להטיית ערוצי שטפונות חורף, לצורך כך נחפרה תעלת הטיה לאורך 15 ק"מ אשר תוכננה להכיל אף שטפונות נדירים בעוצמתם.

בשטח המיועד לבסיסים נערך סקר ארכאולוגי בטרם תחילת הבנייה וכן היה צורך במבצע נרחב לפינוי נפלים מן השטח. אתר בסיס עובדה שימש כמטווח לחיל האוויר ובמקום היו מסלולי דמה כמטרות להפצצה. מבצע פינוי הנפלים בעובדה היווה אתגר מיוחד כיוון שלא ניתן היה לגלותם עם מגלי מוקשים לאחר שחלקן התחפרו בעומק הקרקע. תחילה לקח על עצמו משרד הביטחון את משימת פינוי הנפלים, אולם משהסתבר גודל המשימה ומורכבותה, הובא ציוד לגילוי מתכות מארצות הברית. צפיפות המתכות שהתגלתה בשטח הייתה גדולה מאד, לעיתים עד 100 חתיכות מתכת בשטח של כ־150 מ"ר, דבר שעיכב את תחילת עבודות הבנייה. בנובמבר 1979 הושלמה רוב עבודת חשיפת הנפלים, אולם צוות קטן של חיל הנדסה נותר בשטח לאורך כל עבודות הבניה. אף בעת חפירת דירים תת־קרקעיים התגלו פצצות נפל נוספות, חלקן התפוצצו בעת שהוזזו על ידי כלי העבודה.

רוב הפועלים שעבדו בבניית שדות התעופה הגיעו מתאילנד, פורטוגל והפיליפינים. בעובדה רוב הפועלים היו תאילנדים. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהובאו למדינה עובדים זרים באופן נרחב ומאורגן, עובדה שעוררה התנגדות רבה בהסתדרות העובדים ואף בקרב תושבי דימונה וירוחם, לשם נהגו פועלים מאתר רמון להגיע בזמנם החופשי.

השלמת שדות התעופה והפיכתם למבצעיים הייתה תנאי שהציבה ישראל לפינוי חצי האי סיני. בגלל לוח הזמנים הדוחק בניית הבסיסים התקדמה עוד בטרם הושלמו כל תוכניות הבנייה, ללא סדר לוגי מקובל בתחום הנדסת הבניין. הפועלים הזרים בבסיסים עבדו בשבוע עבודה של 60 שעות, 10 שעות עבודה ביום, שישה ימים בשבוע. בבסיס עובדה, במשך תקופה של שישה שבועות לקראת סיום הפרויקט הוארך יום העבודה ל־12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. בשיא תקופת הבניה, בשנת 1981, עבדו בכל אחד מאתרי הבסיסים למעלה מ־2,500 פועלים. בחודש נובמבר 1980, מיד לאחר שהושלם מסלול הנחיתה בבסיס עובדה, הנחית האלוף דוד עברי מטוס קרב במקום, זאת עוד בטרם הושלמה בניית הבסיס.

ב־18 באוקטובר 1981 הועבר מטוס הכפיר הראשון לבסיס עובדה, שישה מטוסי כפיר נוספים נחתו במקום ב־8 בנובמבר בטקס חנוכת הבסיס בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין, הרמטכ"ל רפאל איתן ומפקד חיל האוויר דוד עברי. זמן קצר אחר כך הועברה לבסיס טייסת שלמה. ב־17 במאי 1982 הועברו הבסיסים באופן רשמי לידי צה"ל בטקס בבסיס רמון, במעמד שר הביטחון אריאל שרון, אולם הבנייה במקום נמשכה עד חודש יולי. סך עלות הפרויקט הייתה 1.05 מיליארד דולר, סכום שחרג רק בכ־30 מיליון דולר מן התקציב המקורי של הפרויקט. עלות בניית בסיס עובדה הייתה כמחצית מסכום זה.

בשנת 1988 עברו מבסיס עובדה שתי טייסות הקרב (מטוסי כפיר) שהיו מוצבות בו באופן קבוע, והוא הפך מ"כנף 10" ל"בח"א 10". במהלך זה הפך הבסיס לבית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) של חיל האוויר (בית הספר עבר ממקומו הקודם בבח"א 501 סמוך לקיבוץ חפץ חיים).

בשנת 1995 נחטף מטוס בואינג 707 איראני לישראל, המטוס הונחת בבסיס עובדה בליווי מטוסי קרב. באוגוסט 1995 אירע בבסיס אחד ממקרי הרעלת המזון החמורים בתולדות צה"ל כאשר נגד נפטר וכ־300 חיילים חלו לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס. בשנת 2000 נחטף מטוס טופולב רוסי שהיה בטיסה מדאגסטן למוסקבה, המטוס הונחת בעובדה בליווי מטוסי F-15 איגל. בשנת 2004 עם יציאת מטוסי ה־F-4 פנטום משירות בחיל האוויר, אוחסנו מטוסי הפנטום בבסיס עובדה.

הבסיס כיוםעריכה

בבסיס חיל האוויר (בח"א 10) שוכנים כיום בית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת), בית הספר לקצינים (ביסל"ק) של החיל, ויחידת בקרה מקומית הדרכתית, המכשירה למקצועות הבקרה. החל מסוף שנת 2008, מתקיימת במחנה עובדה טירונות רובאי 02 ובה 2 פלוגות (איתן וחורב), לאחר פירוקו של בסיס הטירונים בזיקים ומעבר הפלוגות השונות של הבסיס למקומות שונים. בשל היותו מרוחק מריכוזי אוכלוסייה, משמש הבסיס גם לתרגילי טייסות חיל האוויר הפורסות בבסיס מעת לעת. הבסיס מארח מדי שנה מאז 2003 גם את סדנת "דגל כחול". כמו כן, שימש הבסיס באירועים בהם היה נדרש להנחית מטוסים חטופים. ב־2005 נפתחה בבסיס טייסת 115 ("טייסת הדרקון המעופף"), המכונה גם "הטייסת האדומה". תפקידה הוא להוות את "הכח האדום" באימוני אוויר־אוויר וקרקע־אוויר בין כוחות ביום האויב מהטייסת לבין הטייסת התורנית שמגיעה לאימון בבסיס.

מפקדי הבסיסעריכה

בין מפקדי הבסיס נמנים:

ביסל"ח 314עריכה

ביסל"ח 314 (בית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר) הוא בסיס צבאי בנגב ליד חצרים המסונף לבח"א 10. בבסיס זה מתבצעת תקופת הטירונות של פרחי הטיס, ובנוסף נערכים בו קורס המכ"ים של חיל האוויר, קורס מאבטחי מתקנים, הכשרת לוחמי "פלגת הנגב", קורס חובשים של נצח יהודה, גיבוש והכנה לקצונה וכן גיבושים ומיונים ליחידות השדה השונות של חיל האוויר.

שיכון משפחותעריכה

מחנה יוכבד
מחוז הדרום
מועצה אזורית חבל אילות
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים ריקים [ שם17, שם34, גודל סמן10, שם39, גודל סמן25, שם28, קואורדינטות62, גודל סמן64, גודל סמן39, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, קואורדינטות29, גודל סמן44, קואורדינטות46, קואורדינטות26, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, שם21, גודל סמן55, גודל סמן47, שם27, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, קואורדינטות18, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, שם23, גודל סמן27, שם70, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות23, קואורדינטות34, קואורדינטות54, גודל סמן23, גודל סמן48, קואורדינטות38, גודל סמן24, שם43, גודל סמן14, שם40, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, שם18, קואורדינטות1, גודל סמן62, גודל סמן69, קואורדינטות42, גודל סמן40, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם24, שם49, קואורדינטות51, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, קואורדינטות69, גודל סמן5, גודל סמן60, שם26, גודל סמן51, קואורדינטות35, קואורדינטות65, גודל סמן42, קואורדינטות28, גודל סמן45, שם30, גודל סמן16, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, קואורדינטות20, שם53, גודל סמן46, שם48, שם46, שם29, גודל סמן19, קואורדינטות33, גודל סמן68, שם19, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, שם58, קואורדינטות39, שם65, גודל סמן58, שם56, קואורדינטות66, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן57, קואורדינטות17, קואורדינטות49, קואורדינטות27, קואורדינטות59, קואורדינטות24, גודל סמן59, שם1, גודל סמן34, גודל סמן41, קואורדינטות55, גודל סמן61, קואורדינטות60, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, שם41, קואורדינטות68, קואורדינטות57, קואורדינטות64, קואורדינטות22, קואורדינטות44, קואורדינטות63, גודל סמן32, שם45, שם25, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות67, שם68, גודל סמן6, קואורדינטות30, שם57, גודל סמן3, שם64, שם20, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ geotype1, צבע סמן64, צבע סמן14, צבע סמן57, שם16, צבע סמן59, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, צבע סמן48, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, צבע סמן1, צבע סמן10, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן7, צבע סמן19, צבע סמן12, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן38, צבע סמן56, צבע סמן70, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן15, צבע סמן40, צבע סמן18, צבע סמן11, צבע סמן44, צבע סמן13, פריטים1, צבע סמן24, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, צבע סמן63, צבע סמן54, צבע סמן37, צבע סמן61, צבע סמן33, צבע סמן67, צבע סמן22, צבע סמן55, צבע סמן51, צבע סמן26, צבע סמן35, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית חבל אילות
באדום - מחנה יוכבד
בירוק - מיקום בניין המועצה

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יוכבד.

נמל התעופה האזרחיעריכה

 
בואינג 737-800 של ריינאייר על המסלול בנמל
 
טרמינל נוסעים יוצאים של נמל התעופה עובדה

בשנת 1982 הקימה רשות שדות התעופה מסוף אזרחי בבסיס, והוא החל לקלוט טיסות שכר ישירות מאירופה. קודם לכן נחתו טיסות השכר מאירופה בשדה התעופה עציון. בשנת 1988 הוחלט כי טיסות בינלאומיות המביאות תיירים לאילת ינחתו בעובדה במקום באילת. הדבר איפשר את הפעלתם של מטוסי נוסעים גדולים כגון בואינג 767 וגדולים ממנו, שאינם מסוגלים לפעול בשדה התעופה באילת. מאז ועד לסוף מרץ 2019 נחתו רוב הטיסות הבינלאומיות לאילת בעובדה, והוא היה הנמל השני בגודלו בישראל לאחר נמל התעופה בן-גוריון מבחינת תנועת נוסעים בינלאומית.

מהנמל פעלו טיסות עונתיות לאירופה. בשנת 2011 עברו דרך הנמל 136,791 נוסעים ב־1,200 תנועות מטוסים[1]. נמל התעופה פעל בעיקר בין אוקטובר למאי.

ב־23 ביולי 2014 הכריז שר התחבורה על פתיחת נמל התעופה עובדה לטיסות בינלאומיות עקב סירוב חברות תעופה זרות לנחות בנמל התעופה בן-גוריון בשל פגיעת רקטה ביהוד במהלך מבצע צוק איתן.

לאחר שנמל התעופה רמון נפתח, כל הטיסות הבינלאומיות הועברו בהדרגה מעובדה לשדה התעופה רמון. ב-31 במרץ 2019 הופסקו כל ההמראות והנחיתות של הטיסות האזרחיות הבינלאומיות בנמל התעופה עובדה והועתקו לנמל רמון. לאחר מכן חזר נמל התעופה להיות בסיס טיסה בלבד.

להלן הקווים אשר פעלו עד לסגירת הנמל ב-31 במרץ 2019

חברה יעדים
טראנסאוויה עונתי: פריז-אורלי, אמסטרדם[2]
רוסיה טיסות שכר: סנקט פטסבורג, מוסקבה-ונוקובו
פינאייר עונתי: הלסינקי
ASL איירליינס צרפת טיסות שכר: פריז-שארל דה גול
ריינאייר עונתי: בודפשט, ברטיסלאבה, קובנה, באדן באדן, ברלין-שונפלד, פרנקפורט־האן, בריסל-שרלרואה, גדנסק, מילאנו־ברגמו, פוזנן, ורשה-מודלין, דיסלדורף-וייז, קרקוב, ברמן, פראג
אורל איירליינס סנקט פטרבורג, מוסקבה-ונוקובו
ויז אייר עונתי: ורשה- פרדריק שופן, ריגה, בוקרשט, בודפשט[3], סופיה[3], לונדון-לוטון[4], וינה[5]
SAS עונתי: סטוקהולם- ארלנדה
רד ווינגס איירליינס טיסות שכר: סנקט פטרבורג
אדלווייס אייר ציריך[6]
לופטהנזה פרנקפורט[7]

סטטיסטיקהעריכה

תנועת הנוסעים בנמל התעופה האזרחי[1]
שנה נוסעים תנועת מטוסים
2009 104,340 1,474
2010 124,316 1,370
2011 139,353 1,466
2012 118,732 1,006
2013 121,395 1,074
2014 94,585 821
2016[8] 128,595 1,009
2017[9] 209,515 1,631

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה