נמל אל-אדביה
נמל אל-אדביה (בערבית: ميناء الأدبية; תעתיק מדויק של השם: אלאדביה[1]) הוא נמל מצרי השוכן בצדו המערבי של החלק הצפוני של מפרץ סואץ, 17 ק"מ מדרום לעיר סואץ, וכ-160 ק"מ מקהיר.
 | |
| נמל אל-אדביה, 1946 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
מצרים  |
| מיקום |
סואץ |
| קואורדינטות | 29°52′23″N 32°28′23″E / 29.873055555556°N 32.473055555556°E |
| פרטים | |
| מפעיל |
The Suez Canal Economic Zone |
| בעלים |
The Suez Canal Economic Zone |
  | |
מבנה
עריכהבנמל שמונה רציפים באורך כולל של 1,465 מטר המאפשרים עומק עגינה של 9–14 מטר. שטח הנמל הוא 1,140 דונם, והוא מסוגל לקלוט ספינות מטען במשקל של עד 60,000 טון. בנמל מכלי אחסון לכימיקלים ושמן מאכל בנפח של 260,900 מטר מעוקב, מחסנים בשטח של 63,000 מ"ר, ומקום אחסון פתוח בשטח של 63,000 מ"ר.
שימושים צבאיים
עריכההנמל הוא גם בסיס מפקדת זירת ים סוף של צבא מצרים.
מלחמת יום הכיפורים
עריכה
במלחמת יום הכיפורים כבש צה"ל את נמל אל-אדביה, שהפך לקצה הדרומי של האזור שכבשה ישראל ממערב לתעלת סואץ ומפרץ סואץ. בבוקר 24 באוקטובר, היום האחרון למלחמה, נכנסו לנמל גדוד 195 בפיקוד סא"ל עוזי לבצור, מחטיבת השריון 401 בפיקוד אל"ם דן שומרון, וכן גדוד שריון 46. בהמשך הבוקר הגיע לנמל כוח של כמה דבורים,[2] ובהמשך הגיע על אחד הדבורים מפקד זירת ים סוף, אל"ם זאב אלמוג,[3] וסייע יחד עם מפקדתו לכוח מחטיבת השריון באיסוף השבויים. בעקבות הדבורים הוכנסו נחתות שפינו 1,500 שבויים מצריים ובכללם המז"ר המצרי. בנמל נתפס שלל, סירת משמר "ברטרם" וסט"ר 123-K שהועברו לבסיס חיל הים הישראלי בראס סודר. בהמשך פונתה גם אסדת תדלוק.
כיבוש נמל אל-אדביה היה בעל חשיבות מרכזית במלחמה, שכן עם כיבושו השלים צה"ל את כיתור הארמייה השלישית של מצרים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- Al Adabiya port, באתר SCZONE (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מוכר בישראל גם בצורות המשובשות "נמל עדביה" ו"נמל עדבייה".
- ^ יעקב בוגץ', יומן מלחמת יום הכיפורים באתר אבירי המפרץ, 29 באפריל 2016
- ^ זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 891–893