פתיחת התפריט הראשי

נסיכות מונטנגרו

נסיכות מונטנגרוסרבית קירילית: Књажевина Црнa Горa), הייתה מדינה בבלקן שהתקיימה בין השנים 18521910, שודרגה לאחר מכן לממלכת מונטנגרו, ובשנת 1918 צורפה לממלכת סרביה ליצירת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

נסיכות מונטנגרו
Књажевина Црнa Горa
Knjaževina Crna Gora
Flag of Montenegro (1852–1905).svg Coat of arms of the Principality of Montenegro.svg
דגל סמל
Principality of Montenegro (1890).svg
יבשת אירופה
שפה נפוצה סרבית
עיר בירה צטיניה
משטר מונרכיה חוקתית
הקמה
תאריך
חילון הנסיכות-בישופות
13 במרץ 1852
פירוק
תאריך
הכרזה על שדרוג הנסיכות לממלכה
28 באוגוסט 1910
ישות קודמת Flag of the Prince-Bishopric of Montenegro2.svg נסיכות-בישופות מונטנגרו
ישות יורשת ממלכת מונטנגרוממלכת מונטנגרו  ממלכת מונטנגרו
שטח בעבר 5,475 קמ"ר (נכון ל-1852)
אוכלוסייה בעבר 317,856 (נכון ל-1909)
מטבע כתר אוסטרי
פרפר מונטנגרי

היסטוריהעריכה

בשנת 1851 הכריז דנילו השני, נסיך-בישוף מונטנגרו על הקמת נסיכות מונטנגרו, ועל הפיכתה למדינה חילונית, ובשנת 1858 הביס אחיו מירקו פטרוביץ'-נייגוש כוח עות'מאני חזק, ובכך הביא לגבולות רשמיים בין הנסיכות לאימפריה העות'מאנית. לאחר מותו בשנת 1860 עלה לשלטון אחיינו ניקולא, נסיך מונטנגרו.

בשנת 1876 הכריז ניקולא, נסיך מונטנגרו על מרד באימפריה העות'מאנית. המרד נחל הצלחה וכוחותיו הצליחו להגיע עד לחופי הים האדריאטי. העצמאות של מונטנגרו הוכרה בקונגרס ברלין בשנת 1878 ובעשורים הראשונים לעצמאותה נהנתה מונטנגרו משגשוג ויציבות. מערכת החינוך והעיתונות התרחבו במידה רבה. הצבא נהנה מתמיכה וסיוע של רוסיה הצארית. בשנת 1883 ביקר הנסיך ניקולא את הסולטאן הטורקי, שעמו שמר לאחר מכן על יחסים לבביים. בשנת 1896 הוא חגג מאתיים שנה של שושלת פטרוביץ', ובאותה השנה השתתף בהכתרתו של הצאר הרוסי ניקולאי השני. במאי 1898 ביקר הנסיך את המלכה ויקטוריה בטירתה בווינדזור.

ניקולא הראשון הסכים לכינון החוקה הראשונה של מונטנגרו בשנת 1905 בעקבות לחץ ציבורי מהאוכלוסייה שדרשה יותר זכויות וחופש. הוא הסכים לחופש עיתונות וכינון קודי משפט ברורים בתחום הפלילי. בשנת 1906 קיבלה מונטנגרו מטבע משלה. במרץ-אפריל 1909, בתמורה להכרה בסיפוח בוסניה והרצגובינה לאימפריה האוסטרו-הונגרית, קיבלה מונטנגרו את הזכות לבנות אוניות מלחמה ושליטה מלאה בערי החוף בר ואולצין.[1]

לאחר מכןעריכה

 
ניקולא בלבוש מסורתי ביום הכרזתו כמלך בשנת 1910

ב-28 באוגוסט 1910, במסגרת חגיגות היובל להיותו נסיך מונטנגרו, שינה ניקולא את תארו והכריז על עצמו כמלך. כאשר מלחמת הבלקן הראשונה פרצה בשנת 1912 החליט ניקולא כי מונטנגרו תעמוד לצד שכנותיה בולגריה, סרביה, ויוון במלחמה נגד האימפריה העות'מאנית. במהלך המלחמה כבשה מונטנגרו שטחים נרחבים באזור מקדוניה ואת שקודרה באלבניה, אך בלחץ המעצמות נאלצה לסגת משקודרה.

במלחמת העולם הראשונה שהחלה בשנת 1914, הייתה מונטנגרו הראשונה שהחליטה לצאת לעזרתה של סרביה לאחר שאוסטרו-הונגריה פלשה אליה, לאחר ההתנקשות ביורש העצר פרנץ פרדיננד בעיר סרייבו. ואכן מונטנגרו הצטרפה למלחמה וספגה אבדות כבדות, ובתחילת 1916 נכבשה הממלכה על ידי הצבא האוסטרו-הונגרי. בינואר 1916, לאחר התבוסה של סרביה, מונטנגרו נכבשה אף היא על ידי אוסטרו-הונגריה, והמלך נמלט לאיטליה ולאחר מכן לצרפת.

ב-20 ביולי 1917 נחתמה הצהרת קורפו, אשר החליטה על איחוד מונטנגרו עם סרביה. ב-26 בנובמבר 1918 החליטה האספה של פודגוריצה, גוף נבחר המייצג את מונטנגרו, בהחלטה פה אחד על איחוד מונטנגרו עם סרביה, ואכן ב-1 בדצמבר התאחדו השניים והוקמה ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נסיכות מונטנגרו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרשחור, הצבי, 15 באפריל 1909