נסים נסימוב
נסים נסימוב (בבולגרית: Нисим Нисимов; 4 באוקטובר 1909, פלובדיב, ממלכת בולגריה - 24 ביוני 1951, מעברות, ישראל) היה מלחין, מנצח, ומעבד ישראלי, מחשובי המלחינים הקלאסיים לשירת מקהלות בישראל בשנות ה-40 של המאה ה-20,[1] ייסד והיה הראשון שכיהן בראש המדור למוזיקה של הוועד הפועל של ההסתדרות.
 | |
| המלחין והמעבד נסים נסימוב | |
| לידה |
4 באוקטובר 1909 פלובדיב,  ממלכת בולגריה |
|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 1951 (בגיל 41) מעברות,  ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1940–1951 (כ־11 שנים) |
| עיסוק | מנצח, מוזיקאי ומלחין. מייסד והעומד הראשון בראש המדור למוזיקה של הוועד הפועל של ההסתדרות |
| שפה מועדפת |
עברית, בולגרית |
| צאצאים |
רחל הוכמן |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד בפלובדיב ובה רכש השכלה יסודית ופרו-גימנסיה בבי"ס של הקהילה היהודית, בהמשך למד בבית ספר תיכון ממשלתי. בגיל 10 החל בלימודי נגינה על כינור וויולה. בהמשך למד ניצוח והחל בקריירה מוזיקלית בקרב קהילת פלובדיב. היה פעיל בתנועת השומר הצעיר. ב-1929 עלה לארץ ישראל המנדטורית התיישב בקיבוץ ג' ובהמשך עבר להתגורר במעברות. הוא למד אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', ובהמשך החל בקריירת הלחנה וניצוח. ב-1945, לכבוד 20 שנה לקיבוץ מעברות, הלחין את יצירתו הקהילתית הנודעת "שיר השירים" שהוקדש למטי נסימוב, בה שילב לחנים ומסורות מעדות שונות, עליה ניצח ובה השתתפה כל קהילת קיבוץ מעברות. המחזה נכתב על חבר קיבוץ, יצחק פסח.[2] בהמשך חיבר מספר רב של יצירות ובכללן סוויטת בהן שילב גם פולקלור של יהדות בולגריה. עוד הלחין שירים להצגות ילדים והתפרסם גם בהלחנת שירים פופולריים לתקופה, כגון משה בתיבה.[3][1]
נסימוב ייסד והיה ראשון העומדים בראש המדור למוזיקה של הוועד הפועל של ההסתדרות. בתקופת כהונתו הקצרה הפיק המדור 150 חוברות וקבצים לזימרה, למקהלות, סולנים ולזמר עממי. הוא פעל לארגון קורסים והדרכות למנצחים ומדריכי זמר, בשיתוף המנצחים והמלחינים המובילים בישראל באותה התקופה. נסימוב הקים את ספריית המוזיקה של המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות ובה פעלה גם הוצאת ספרים, והיה עורכה ומנהלה.
נפטר ביוני 1951 ממחלת הסרטן ונקבר במעברות. ארכיונו הועבר למכון לבון. לאחר מותו מונה סגנו שלמה קפלן, למנהל מדור המוזיקה של הוועד הפועל. מספר חודשים לאחר מותו זכתה הספרייה למוזיקה שייסד בפרס אנגל.[1][4]
היה נשוי למטי נסימוב גננת ובמאית הצגות ילדים. בנו הבכור, מיכה ניסימוב, מהנדס יצור ומוזיקאי, היה נשוי לסופרת והמשוררת חוה ניסימוב, בתו היא המורה לפיתוח קול רחל הוכמן, נכדו הוא שחקן התיאטרון אורי הוכמן, ונכדתו מיכל הוכמן שחקנית תיאטרון וקולנוע. בנו יאיר נסימוב בעל אולפן הקלטות בקיבוץ העוגן.
הנצחתו
עריכה- "פרס נסימוב": שנה לאחר מותו, נוסד הפרס לזכרו על ידי המרכז לתרבות והסברה של ההסתדרות בראשות שלמה קפלן. הפרס נועד לעודד מלחינים צעירים להלחין למקהלות. עם חבר השופטים נמנו אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', ידידיה אדמון, ארנסט הורוביץ, מרדכי סתר, פרנק פלג, עדן פרטוש, שלמה קפלן, ומטעם המרכז לתרבות ישעיהו אברך. החל משנת 1954 נמנה עם צוות השופטים גם פאול בן-חיים. במסגרת זו חולקו מספר מלגות ע"ש נסימוב, למלחינים ומקהלות בוגרים ונוער בסכומים שנעו בין 150 ל-250 לירות.[5][6]
- ספריית המוזיקה של המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות נקראה על שמו.
מיצירותיו
עריכה- שיר השירים שהוקדש לאשתו מטי נסימוב.ובלדות למקהלה מעורבת, אוגוסט 1944 (13 שירים).
- שירי מקהלה נבחרים.
- פרקי זמרה לראש השנה ולסוכות, נסים נסימוב (עורך).
גלריה
עריכה-
דמות מתוך ההצגה שיר השירים שהועלתה לכבוד 20 שנה לקיבוץ מעברות -
ההצגה שיר השירים בקיבוץ מעברות -
דמות מתוך ההצגה שיר השירים
קישורים חיצוניים
עריכה
- נסים נסימוב, באתר זמרשת
- נסים נסימוב, דף שער בספרייה הלאומית
- נסים נסימוב, באתר "הבמה"
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 נסים נסימוב, באתר "שירה עובדת".
- ^ שיר השירים בפעם השנייה בהיסטוריה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2009
- ^ לזכרו של נסים נסימוב, קיבוץ השומר הצעיר - מעברות, תשי"ב - 1952.
- ^ רשימת הזוכים בפרס אנגל, באתר עיריית תל אביב-יפו.
- ^ מחלקת המוזיקה, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים. "פרס נסימוב", שנת 1952.
- ^ רונית שפירא, מקהלת הילדים בארץ ישראל למן שנות העשרים ועד תחילת שנות החמישים: פעילות, אידאולוגיה ורפרטואר, אוניברסיטת תל- אביב, הפקולטה לאומנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, החוג למוזיקולוגיה, 2003, עמוד 57.