פתיחת התפריט הראשי

ניסים עזיקרי

שחקן תיאטרון ישראלי
(הופנה מהדף נסים עזיקרי)

ניסים עָזיקְרי (7 באוגוסט 1939 - 3 בפברואר 1990) היה שחקן תיאטרון וקולנוע וצייר חובב ישראלי.

ניסים עזיקרי
ניסים עזיקרי ב-1970 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 באוגוסט 1939
וארנה, בולגריה בולגריהבולגריה
פטירה 3 בפברואר 1990 (בגיל 50)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דליה פרידלנד וניסים עזיקרי בהצגה "יום א' בניו יורק", 1965
לוחית זיכרון על ביתו של ניסים עזיקרי ברח' ביל"ו 6 בתל אביב
קברו של עזיקרי בבית העלמין קריית שאול

ביוגרפיהעריכה

עזיקרי נולד בקיץ 1939 בעיר וארנה, בולגריה. בגיל 7 הופיע לראשונה בתיאטרון. ב-1948, במהלך מלחמת השחרור, עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בלוד. בגיל 13 עבר עם משפחתו ליפו. בנעוריו למד בסטודיו הדרמטי של "תיאטרון האהל" בתל אביב, בהדרכת משה הלוי.

בשירותו הצבאי נמנה עם מייסדי להקת גייסות השריון, שם גם הכיר את אשתו לעתיד, הזמרת עליזה מלול. לאחר סיום שירותו בצה"ל התקבל לתיאטרון "הבימה" ב-1961, וצורף לקולקטיב ב-1966.

עזיקרי נישא לעליזה מלול ונולדה להם בת - פאני. באמצע שנות ה-60 הכירה עליזה את הזמר אריס סאן והתפתח ביניהם שיתוף פעולה מקצועי וגם רומן שכיכב בטורי הרכילות באותה עת. בעקבות הרומן נפרדו בני הזוג עזיקרי, אולם המשיכו להתגורר בסמיכות בתל אביב. ניסים עזיקרי נטל חלק בגידול הבת המשותפת פאני ואחותה הצעירה סאני, בתם של עליזה ואריס סאן, עד שעליזה עזבה את הארץ עם בנותיה בתחילת שנות ה-70.

עזיקרי שיחק ב"תיאטרון זירה", "תיאטרון האהל" ו"תיאטרון הבימה" והשתתף בין השאר בהצגות: "מחכים לגודו", "הארכיטקט והקיסר", "ז'אן דארק", "הלילה השנים עשר", "יתוש בראש", "הכתובה" ו"גן הדובדבנים".

כמו כן, השתתף בסרטים: "הם היו עשרה", "תעלת בלאומילך", "פנטסיה על נושא רומנטי", "חצי חצי", "אהבה גנובה" ו"אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב". בסרט "המובטל בטיטו" השתתף בכתיבת התסריט עם זאב רווח על-פי מחזהו של טומי לפיד "תפוס את הגנב".

עזיקרי הגיש פינה בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", ביחד עם בנו גורי, וכן הוציא תקליט אודיו בו הוא מקריין עיבוד בחרוזים ליצירתו של סרגיי פרוקופייב, "פטר והזאב".

בשנת 1975 הציג ציורים בתערוכה קבוצתית בגלריה 123 בתל אביב.

בשנת 1988 יצא לאור ספרו של עזיקרי "רשמים בלי מסכות" בהוצאת משרד הביטחון במסגרת האוניברסיטה המשודרת. הספר מכיל אוסף של שיחות, בהן הוא מסביר את איך ניגש לגלם דמויות שונות במהלך הקריירה שלו.

לאורך שנות חייו, לקה פעמיים בהתקף לב ובפעם השלישית נפטר מהתקף לב בשנתו והוא בן 50. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

הותיר אחריו, מנישואיו הראשונים לזמרת עליזה עזיקרי, את בתו פאני, ומנישואיו השניים, את אשתו חמדה ושני ילדים.

לאחר מותו החליט יעקב אגמון, מייסד פסטיבל "תיאטרונטו" להצגות יחיד, כי הפרס להצגה הזוכה בפסטיבל יקרא "פרס נסים עזיקרי".

באוקטובר 2010 הוצב לוח זיכרון על הבית בו התגורר ברחוב ביל"ו בתל אביב.

פרסיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה