נס הדגים
נס הדגים או נס ריבוי הדגה הוא שניים מניסי ישו המתוארים בברית החדשה. על פי המסופר, ישו ביצע ניסים אלו בכנרת, ושבמהלכם פגש את השליחים לאחר שאלה לא הצליחו בדיג, הורה להם להשליך את רשתותיהם אל מי האגם ואלה נמלאו דגים באורח ניסי. על אף הדמיון בין שני הניסים, הם נבדלים זה מזה בעיקר בכך, שהראשון אירע בעת משרתו של ישו עלי אדמות, והשני לאחר קומו מן המתים. באמנות נבדלים שני הניסים בכך, שבראשון יושב ישו בסירה בעוד שבשני הוא ניצב על החוף.
הנס הראשון עריכה
הנס הראשון התרחש סמוך לכפר נחום[1], בעת שישו נשא דברים בפני העם, ובעקבותיו חברו אליו השליחים והלכו אחריו:
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר דָּחַק הֲמוֹן הָעָם לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְהוּא עֹמֵד עַל־יַד יָם־גִּנֵּיסָר׃ וַיַּרְא שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת עֹמְדוֹת עַל־יַד הַיָּם וְהַדַּיָּגִים יָצְאוּ מֵהֶן וְהֵם מְכַבְּסִים אֵת הַמִּכְמֹרוֹת׃ וַיֵּרֶד אֶל־אַחַת מִן־הָאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר הִיא לְשִׁמְעוֹן וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ לְהַעֲבִירוֹ מְעַט מִן־הַיַּבָּשָׁה אֶל־הַיָּם וַיֵּשֶׁב וַיְלַמֵּד אֶת־הָעָם מִתּוֹךְ הָאֳנִיָּה׃ וַיְהִי כְּכַלּתוֹ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶל־שִׁמְעוֹן הַעֲבֵר אֶל־עֹמֶק הַיָּם וְהוֹרִידוּ אֶת־מִכְמְרוֹתֵיכֶם לָצוּד׃ וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו מוֹרֶה כָּל־הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא אָחַזְנוּ מְאוּמָה אַךְ עַל־פִּיךָ אוֹרִיד אֶת־הַמִּכְמֹרֶת׃ וַיַּעֲשׂוּ־כֵן וַיִּלְכְּדוּ דָגִים הַרְבֵּה מְאֹד וַתִּקָּרַע מִכְמַרְתָּם׃ וַיָּנִיפוּ יָד אֶל־חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בָאֳנִיָּה הַשְּׁנִיָה לָבוֹא אֲלֵיהֶם וּלְעָזְרָם וַיָּבֹאוּ וַיְמַלְאוּ אֶת־שְׁתֵּי הָאֳנִיּוֹת עַד־לִשְׁקֹעַ׃ וַיְהִי כִּרְאוֹת שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס אֶת־זֹאת וַיִּפֹּל לְבִרְכֵּי יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אֲדֹנִי צֵא־נָא מֵעָלַי כִּי־אִישׁ חוֹטֵא אָנֹכִי׃ כִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָה אוֹתוֹ וְאֶת־כֹּל אֲשֶׁר עִמּוֹ עַל־צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ׃ וְכֵן גַּם אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הִתְחַבְּרוּ עִם־שִׁמְעוֹן וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שִׁמְעוֹן אַל־תִּירָא מֵעַתָּה צוֹד תָּצוּד אֲנָשִׁים׃ וַיּוֹלִיכוּ אֶת־הָאֳנִיּוֹת אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיַּעַזְבוּ אֶת־הַכֹּל וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו."
— הבשורה על פי לוקס, 5, 1-11
כנסיית פטרוס הקדוש בטבריה מוקדשת לנס זה.
הנס השני - לכידת 153 דגים עריכה
בפרק 21 החותם את הבשורה על-פי יוחנן, מסופר כי השליחים יצאו לדוג בכנרת בלילה, אך לא לכדו דבר עד אור יום. ישו אשר קם מן המתים נגלה להם על החוף בבקר אך הם לא הכירוהו.
ישו צעק לעברם מן החוף, האם הצלחתם לדוג דגים כלשהם? כאשר הם ענו בשלילה [2][3] מגיב ישו: "השליכו את הרשת לצדה הימני של הסירה ותמצאו[4]". לאחר שעשו זאת, הם העלו ברשתם שלל גדול מאוד של 153 דגים גדולים וכבדים, עד כדי כך שהם לא הצליחו לגרור את הרשת מרוב הדגים. לפי המסורת הנוצרית זהו אחד הנסים של ישו שאירעו לאחר צליבתו ותקומתו מן המתים. המסורת מזהה את התרחשותו של נס זה בכנסיית הבכורה של פטרוס בעין שבע שבצפון-מערב הכנרת.
ציטוט מבשורת יוחנן עריכה
1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ לְהֵרָאוֹת אֶל־תַּלְמִידָיו עַל־יָם טִיבַרְיָה וְזֶה־דְּבַר הֵרָאוֹתוֹ אֲלֵיהֶם׃ 2 שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו׃ 3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס הִנְנִי הֹלֵךְ לָדוּג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו גַּם־אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ עִמָּךְ וַיֵּצְאוּ וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וְלֹא לָכְדוּ מְאוּמָה בַּלַּיְלָה הַהוּא׃ 4 הַבֹּקֶר אוֹר וְיֵשׁוּעַ עָמַד עַל־שְׂפַת הַיָּם וְהַתַּלְמִידִים לֹא יָדְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא׃ 5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בָּנַי הֲיֵשׁ־לָכֶם דָּבָר לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ לֹא׃ 6 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַשְׁלִיכוּ הַמִּכְמֹרֶת מִימִין לָאֳנִיָּה וְתִמְצָאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לִמְשֹׁךְ אֹתָהּ מֵרֹב הַדָּגִים׃ 7 וַיֹּאמֶר הַתַּלְמִיד הַהוּא אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ אֶל־פֶּטְרוֹס הִנֵּה־הָאָדוֹן וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס כִּי הוּא הָאָדוֹן וַיַּחְגֹּר אֶת־מְעִילוֹ כִּי עֵירוֹם הָיָה וַיִּתְנַפֵּל אֶל־הַיָּם׃ 8 וְהַתַּלְמִידִים הַנִּשְׁאָרִים בָּאוּ בַסְּפִינָה כִּי לֹא הִרְחִיקוּ מִן־הַיַּבָּשָׁה כִּי אִם־כְּמָאתַיִם אַמָּה וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת עִם־הַדָּגִים׃ 9 וַיְהִי בַּעֲלוֹתָם אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה גַּחֲלֵי־אֵשׁ עֲרוּכִים וְדָגִים עֲלֵיהֶם וְלֶחֶם לֶאֱכֹל׃ 10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הָבִיאוּ מִן־הַדָּגִים אֲשֶׁר לְכַדְתֶּם עָתָּה׃ 11 וַיַּעַל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיִּמְשֹׁךְ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת אֶל־הַיַּבָּשָׁה וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה וְלֹא נִקְרְעָה הַמִּכְמֹרֶת אַף־כִּי רַבִּים הָיוּ׃ 12 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בֹּאוּ בְרוּ־לָחֶם וְאֵין אִישׁ מִן־הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לִשְׁאֹל מִי אָתָּה כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הָאָדוֹן׃ 13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִקַּח אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לָהֶם וְאֶת־הַדָּגִים׃ 14 וְזֹאת הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר־נִרְאָה יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אַחֲרֵי קוּמוֹ מֵעִם הַמֵּתִים׃
סיפור הנס עריכה
ישו נראה אל תלמידיו פעמים אחדות לאחר מותו על הצלב ותקומתו מן המתים. יום אחד, בפעם השלישית, הוא נראה אליהם בנסיבות מיוחדות: לאחר ששמעון פטרוס, תלמידו האוהב והמסור ביותר של ישו החליט שהוא רוצה לצאת לדייג לילי, משהו שהוא היה רגיל לעשות כמשלח יד. הצטרפו אליו עוד שישה מתלמידי ישו: תומא, נתנאל, יעקב, יוחנן ועד שניים מן התלמידים. הם לא הצליחו בדיג ובבקר עם האור הראשון הם החלו לחזור לכיוון החוף. מרחוק נראתה להם על החוף דמותו של ישו שקראה לעברם ואמרה "בני, האם יש לכם דגים שאפשר לאכול? הם לא זיהו אותו וענו שלא. ואז אמר להם ישו, השליכו את המכמורת בצד ימין של הסירה שלכם ותמצאו. הם עשו כדבריו ולכדו דגים בכמות כה גדולה שלא הצליחו להעלות את המכמורת מלאת הדגים לסירה. אחד התלמידים שישו אהב במיוחד (כנראה יוחנן בן זבדאי אחי יעקב) זיהה שמדובר בישו, והוא אמר לשמעון פטרוס: "זה האדון!"[4]. פטרוס שהיה עירום התלבש וקפץ מיד לים וחתר בשחייה לעבר החוף. (היבט של הסיפור שמודגם לעיתים קרובות באמנות הנוצרית), בעוד שאר התלמידים שנותרו המשיכו לחתור לעבר החוף עם כל שלל הדגים. המכמורת הייתה מלאה ב-153 דגים גדולים, ועל אף ששלל הדגים היה כבד (הדגים היו גדולים מאוד) המכמורת לא נקרעה. כולם עלו ליבשה ופגשו את ישו שכבר הכין מדורה עם דגים שהיו לו וניצלו על הגחלים ולחם. ישו ביקש שיוסיפו עוד מן הדגים שלכדו זה עתה לגחלים הבוערות, והזמין אותם לסעוד יחד אתו, ישו הציע להם מן הדגים הצלויים ומן הלחם. התלמידים ידעו שהוא ישו, האדון, ולכן אף לא עלה על דעתם לשאול אותו מי הוא.
קטע זה היה באופן מסורתי אחת הקריאות הליטורגיות שלאחר חג הפסחא, ודרשות הושמעו עליו בין היתר על ידי אוגוסטינוס מהיפו [5] וג'ון קריסוסטום[6].
פרשנות עריכה
153 דגים עריכה
ציון המספר המדויק של 153 דגים שימש מזה זמן נושא לדיון בין מלומדים וחוקרי מקרא שונים., יש שטענו כי למספר 153 יש משמעות עמוקה, כאשר הוצעו השערות סותרות רבות. הוצע למשל שהוא מורכב מסכום החזקה השלישית כל ספרה בודדת במספר 153, כלומר: 13+53+33=153.
בדיון על כמה מההשערות הללו, מציע התאולוג ד.א. קרסון כי "אם למבשר (יוחנן) יש סמליות כלשהי שקשורה למספר 153, הוא הצפין אותה היטב"[7], בעוד שהשערתם של חוקרים אחרים שמציינים "שאין משמעות סמלית למספר 153 הדגים בבשורת יוחנן כ"א 11 זכתה לתמיכה רחבה"[8].
בדברי הימים ב' פרק ב' פסוק 17, מתארים את שלמה המלך כמי שערך מפקד של הגרים: "וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה, כָּל-הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי הַסְּפָר, אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו; וַיִּמָּצְאוּ, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת". ככל הנראה אין קשר בין הדברים.
המשמעות הסמלית עריכה
נס לכידת 153 הדגים בא זמן קצר לפני הפרידה הסופית של ישו מתלמידיו, באותה הזדמנות אשר בה ישבו יחד סביב למדורה ולאחר שסעדו את ליבם, ממנה ישו את שמעון פטרוס להיות השליח שינהיג את שאר השליחים והתלמידים לאחר שיפרד מהם יינשא לשמים, אל אלוהים, עתיק היומין (דניאל ז' 14-13[9], בשורת יוחנן כ"א 15–19). השליחים אמורים להמשיך להפיץ את הבשורה וישו דואג להנהגת המשך. לכידת שלל הדגים נועדה לשמש להם מופת לכך שהם עתידים "לדוג" בני אדם, כלומר לגרום להם להישמע לבשורה, להאמין ולהיוושע, בדיוק כפי שהבטיח להם בתחילת דרכם המשותפת להיות "דייגי אנשים" (בשורת מתי ד' 18–22, בשורת מרקוס א' 16–20, בשורת לוקס ה' 1–11).
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הבשורה על-פי מתי
- ^ J.W. Wenham, The Elements of New Testament Greek, Cambridge University Press, 1965, p. 75.
- ^ Boyce W. Blackwelder, Light from the Greek New Testament, Baker Book House, 1976, p. 120, ISBN 0-8010-0662-7.
- ^ 1 2 "John 21:1–14, New International Version". Biblegateway. נבדק ב-2012-07-18.
- ^ John E. Rotelle (ed) and Edmund Hill (tr), The works of Saint Augustine: A Translation for the 21st Century, Part 3, Volume 7 (Sermons: On the Liturgical Seasons), ISBN 1-56548-059-7.
- ^ Chrysostom, Homily 87 on the Gospel of John.
- ^ D. A. Carson, The Gospel According to John (Pillar Commentaries Series), Wm. B. Eerdmans Publishing, 1991, p. 673, ISBN 0-85111-749-X.
- ^ Leland Ryken, Jim Wilhoit, Tremper Longman, Colin Duriez, Douglas Penney, and Daniel G. Reid, Dictionary of Biblical Imagery (Fish), InterVarsity Press, 1998, p. 290, ISBN 0-8308-1451-5.
- ^ (יג) רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם הָיָה בָּא כְּבֶן אָדָם, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ. (יד) וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ. שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת.