ויקיפדיה

נס ציונה

עיר בישראל
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם לאגודת סתר ציונית, ראו אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין.

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון לרחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומתגוררים בה כ-50,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883[5][6] כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה, והוכרזה כעיר בשנת 1992.

נס ציונה
סמל העיר הרשמי
סמליל העיר
"עיר עם לב של מושבה"
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שמואל בוקסר
גובה ממוצע[1] ‎39 מטר
תאריך ייסוד 1883
סוג יישוב עיר 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 47,181 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 46,596 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 47
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה[2]
  - צפיפות אוכלוסייה 3,013 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 73
תחום שיפוט[3] 15,660 דונם
    - דירוג ארצי 96
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4] 		8 מתוך 10
    - דירוג ארצי 27
מדד ג'יני
לשנת 2019[3] 		0.4408
    - דירוג ארצי 58
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 6.1%
גילאי 5 - 9 8.7%
גילאי 10 - 14 10.0%
גילאי 15 - 19 9.0%
גילאי 20 - 29 10.5%
גילאי 30 - 44 16.9%
גילאי 45 - 59 20.7%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 14.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 21
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 11
תלמידים 10,854
 –  יסודי 5,737
 –  על-יסודי 5,117
מספר כיתות 417
ממוצע תלמידים לכיתה 27.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל נס ציונה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
www.nzc.org.il

בתחום השיפוט של העיר שוכנים המכון למחקר ביולוגי בישראל ופארק המדע קריית ויצמן.

מקור השם

"נס ציונה" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ירמיהו:

„שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.”

השם התנוסס על דגל ה"כחול לבן", שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרין, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים "נס ציונה"[7].העיר נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בערבית: "עמק השושנים").

היסטוריה

העת העתיקה

בשנת 2007 נמצאו על גבעה מדרום לנס ציונה (נ"צ 17954-64/64602-12), חרסים אחדים מתקופת הברונזה המאוחרת, ככל הנראה ממצא מקבר שהיה בסמוך[8]. בהמשך התקיימו מספר חפירות הצלה של רשות העתיקות, בהן התגלו ממצאים שונים ונחשפו שרידי בנייה מן התקופה הביזנטית וכן מערכות השקיה מהתקופות האסלאמית הקדומה והעות'מאנית המאוחרת ומימי המנדט הבריטי[9]. במספר חפירות שהתקיימו בצפון-מזרח העיר, סמוך לצרפנד אל-ח'ארב, נתגלו מפלסי חיים משלהי התקופה הביזנטית; שני שלבי יישוב ובהם מבנים ומתקנים מהתקופה האסלאמית הקדומה; שרידי מבנים מהתקופה הצלבנית; בית קברות מוסלמי שבו קבורת ילדים בקנקנים, ששימש כנראה עד שנות ה-40 של המאה ה-20, ותעלות מים מהתקופה העות'מאנית. כמו-כן התגלו בסמוך שרידי ישוב ומתקנים מן התקופות הפרסית-הלניסטית ועד התקופה העות'מאנית[10][11]. חלק מהממצאים מוצגים ב"משכן הפיס לאמנויות" במזרח העיר.

בתקופת העות'מאנית

 
נס ציונה בגלויה עתיקה, כשעוד נקראה ואדי חנין
 
המסגד של ערביי נס ציונה. משמש בימינו כבית כנסת, הצריח נהרס מיד לאחר בריחת הערבים.
 
המסגד בנס ציונה לפני שנהרס הצריח
 
נס ציונה בשנת 1934 לערך
 
אנדרטה לזכרו של אברהם ילובסקי, קרבן הטרור הראשון
 
חיילים מגדוד 52 של גבעתי, אחרי כיבוש בית הבק בנס ציונה
 
מעטפה שהונפקה לרגל מלאת 70 שנה לייסוד נס ציונה

ב-17 בפברואר 1875 דיווח ביטאון הטמפלרים הגרמנים על קבוצה של 35 רוסים ממוצא גרמני מבסרביה שהתיישבו בוואדי אל-חנן, מדרום-מערב לרמלה. בראש קבוצה זו עמד גוסטב רסלר[12]. בשנת 1878[דרוש מקור] רכש רסלר כ-2,000 דונם מערביי הסביבה בוואדי חנין, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום, ובהמשך נטע שם פרדס. בתוך זמן קצר מתו מקדחת וממחלות 12 נפשות מאנשי קבוצה זו, רובם ילדים, בהם שניים מבניו של רסלר, שמתו ממלריה. ובסופו של דבר חזרו המתיישבים לבסרביה, ורסלר התיישב באודסה, לשם הגיע כנציגם של יקבי הטמפלרים בארץ ישראל[13]. בחודש ניסן תרמ"ב–1882 ביקר זלמן דוד ליבונטין בוואדי אל-חנין בתור שליח אגודות "חובבי ציון", במטרה לרכוש אדמה להקמת מושבה יהודית. באחוזתו של רסלר הוא מצא משק נטוש, באר חרבה ובית ובו לחות וטחב משום שעמד בסמוך לביצה[14]. רסלר, שהגיע לאודסה בשנת 1882, פגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאוד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל רסלר את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של רסלר בארץ ישראל.

בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח, והאזור היה רחוק מאוד מירושלים. אבל לרר לא נואש, במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים)[15]. הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתיישבים החדשים. בשנת תרמ"ז–1887, הפיץ ביפו "קול קורא" ליהודים להצטרף לנחלתו, שקרא לה עתה "נחלת ראובן"[16][17]. האישה הראשונה שהצטרפה לנחלתו של לרר, שלא הייתה מבני משפחתו, הייתה גולדה מילוסלבסקי, שרכשה מלרר 60 דונם והביאה עימה את בתו של בעלה המנוח ואת חתנה, שלמה יפה[18]. משה סמילנסקי מתאר בספרו כי "בראשונה מצא הקול הד בלב אדם שלא יכול היה להצטרף למניין: אישה אחת, אשר רוח הקודש בתוספת של הרפתקנות גרו בשכנות בלבה, גולדה מילוסלבסקי". מילוסלבסקי תרמה רבות למושבה על ידי נטיעת כרמים, עבודה בפרדסים וכתיבת מכתבים לבנימין זאב הרצל ואחד העם בבקשה שיעזרו למושבה בקשייה. בשנת תרמ"ח הגיע היישוב למניין הראשון.

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי, בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקרבן האלימות הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרין, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה" (על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "שאו נס ציונה, העיזו, אל תעמדו")[19].

הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף משכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

בשנת 1893 הגיע למושבה חיים טפר וקנה באזור חלקת אדמה בגודל של חמישה דונם. בהמשך הוא היה מראשוני קבלני הבנייה במושבה המתפתחת.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כתב ביומנו: "עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין[20]. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

כורמי המושבה הצטרפו לעמיתיהם מראשון לציון, רחובות, פתח תקווה וגדרה בהקמת אגודה בשם "אגודת הכורמים המאוחדת ראשון לציון", שהייתה חלק מרכזי מאגודת הכורמים. מטרות האגודה החיו לעבד יחדיו במרתפי ראשון לציון את יבול הענבים של חמש המושבות, ולשתף פעולה במכירת המשקאות שהופקו בהן.

בשנת 1905 רכשה חברת "גאולה" מידי ערביי המקום שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת[21]. ראשי היישוב החליטו שלא להקים בתי מגורים על הגבעה אלא לנצלה לצרכים ציבוריים. שטח ממרגלות הגבעה ועד רחוב תל אביב יועד להקמת מבנה ציבור. המבנה הוקם ב-1907 וכלל שני חדרים ואולם גדול, נקרא "בית ראשונים" ושימש כבית ועד המושבה, בית ספר, בית כנסת ואולם כינוסים ואירועים. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

בשלהי מלחמת העולם הראשונה, בשבת 13 באוקטובר 1917, פשטו כוחות צבא ומשטרה טורקיים על המושבה ועצרו 7 גברים, בהם ראש ועד המושבה זאב כהנוב. הם הועברו במסע ארוך לכלא בדמשק, ושם נפטרו 4 מהם. במושבה הצעירה כינו אותם "גולי דמשק" וקראו רחוב לזכרם.

ב-14 בנובמבר 1917 התקיים ממערב למושבה קרב עיון קרא, בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי, ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית בסיוע קצינים גרמנים. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), ויושמו בו טקטיקות חדשניות שכללו ניצול של גבעות הכורכר כשטחים שולטים. בקרב נפלו 50 קצינים וחיילים מניו זילנד ו-162 מהצבא העות'מאני. לאחר הקרבות נשארו חלק מהכוחות הניו זילנדים לתקופת מנוחה במושבה.

תקופת המנדט הבריטי והקמת המדינה

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות, אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה.

היישוב היהודי משך אליו גם פועלים חקלאיים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. בצמוד למושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין, ובינו ובין נס ציונה שרר שקט יחסי, שהופר לעיתים במעשי אלימות[22]. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. במרכז הכפר הערבי הוקם בשנות ה-20' מסגד גדול[23].

בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע. בתחילת שנות השלושים אירעו סכסוכים ואף התנגשויות בין הפועלים לבין האיכרים במושבה, על רקע הדרישה לעבודה עברית[24]. בשנת 1933 הונחה אבן פינה ל"שכונת הפועלים" שהוקמה בצד המזרחי של היישוב. בשנת 1934 אירחה המושבה את מרוץ המרתון הראשון בארץ ישראל, שיצא מתל אביב וגם הסתיים בה, ובו ניצח ולטר פרנקל[25].

במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים, לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948. לאחר המלחמה נבנו במקום בקתות הכפר הערבי שכונות חדשות. בין היתר הוקמו בנייני קומות וטורי חנויות, שמהם התפתח המרכז המסחרי של נס-ציונה[26].

בעת הכרזת המדינה היו בנס ציונה כ-2,000 תושבים. שנה לאחר מכן התגוררו במקום כ-6,000 איש, שהתיישבו בבתי הערבים, בשכונת צריפים של עמידר ובשכונות בלוקונים וצריפונים[27]. בספטמבר 1949 הוקמה בנס ציונה מועצה מקומית[28].

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. בצד הדרומי של היישוב הוקמה ב-1950 מעברה, כמשכן זמני לעולים ממדינות שונות ובעיקר מתימן ובצד הצפוני הוקמה מעברה בעיקר לעולי עיראק - כיום שכונת יד אליעזר. בחורף של 1953 הוצפה המעברה הדרומית, ומרבית האוהלים והפחונים שהיו בה ניזוקו. שכונות ותיקות נוספות שהוקמו היו "שכונת מחנה מעבר" בצד המזרחי, ושכונת רמת בן צבי בצד המערבי[29].

בחודש מאי 1992 הוכרזה נס ציונה כעיר בישראל[30].

המאה ה-21

בסוף המאה העשרים ובמהלך שני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת, הוקמו בעיר מספר שכונות חדשות ואוכלוסייתה הוכפלה. הבנייה התרכזה בשטחי הפרדסים לשעבר ממערב לעיר, למרגלות הגן הלאומי הגובל במועצה אזורית גן רווה ובצד המזרחי, בקרקעות שהיו שייכות בעבר למועצה האזורית גזר.

באפריל 2019 אישרה העירייה תוכנית מתאר עירונית, על פיה יוקמו 29,000 יחידות דיור חדשות, 89 אלף מ"ר שטחי מסחר ו-145 דונם מבני ציבור עתידיים בעיר. כמו כן תוכנן להיבנות מסוף תחבורה ציבורית בצפון העיר וחידוש אזור התעשייה, בד בבד עם שימור אתרי הטבע הנמצאים ברחבי העיר וסביבה[31]. עם זאת, תוכנית המתאר התעכבה בשל תוכנית המטרו ותמ"א 70, והמחלוקת בין הרשות, המבקשת לשמר את צביונה של העיר, לבין רשויות התכנון שמבקשות לצופף ולבנות לגובה[32]. נכון למועד העדכון, התכנית עדיין לא הוגשה למוסדות התכנון.

בתחילת העשור השלישי קודמו ברחבי העיר 8 מתחמי פינוי בינוי, שצפויים להוסיף לה כ-2,500 יחידות דיור[33]. בפברואר 2024 החליטה הממשלה להכריז על מתחמים מועדפים לדיור בנס ציונה, שיכללו יחד כ-9,000 יחידות דיור[34]. בדצמבר 2024 נחתם הסכם גג בין עיריית נס ציונה לרשות מקרקעי ישראל, הכולל 5,767 יחידות דיור חדשות ב-7 שכונות ו-596,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה[35][36]. אחד המתחמים המתוכננים לפיתוח בתוכנית שמקדמת הותמ"ל מכונה "מתחם חרודי", השוכן במרכז המסדרון האקולוגי המחבר בין גבעת האירוסים לבין גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה. התכנית מקודמת למרות התנגדות עזה של העירייה, התושבים וארגוני הסביבה[37]. לאחר מימוש כל התוכניות צפויה אוכלוסיית העיר להגיע לכ-125,000 נפשות.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2025 (אומדן), מתגוררים בנס ציונה 47,181 תושבים, מתוכם 46,596 תושבי ישראל (מקום 47 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה[2]‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 92.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 15,658 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[38]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אזורי תעשייה עתירת ידע

תרבות, פנאי ודת

 
הגן הלאומי גבעות הכורכר נס ציונה והשכונות ארגמן וגני איריס בזריחה, 2018
 
פסל התור בכניסה לשכונת גבעת התור. הפסל הוא ישראל פרימו
 
כיכר הדגל בכניסה לשכונת מליבו. הפסל הוא ישראל פרימו
 
אתר הנפת הדגל על ידי מיכאל הלפרין בנס ציונה
 
בית ראובן
 
כיכר הלפרין בעיר
 
בית הכנסת הגדול, ברחוב תל אביב (נשקף מחצר בית ראשונים הסמוך)
 
אנדרטה לזכר מגיני נס ציונה
 
עמדת שמירה משנות ה-30 בכניסה הדרומית ליישוב, 2007
 
האצטדיון העירוני נס ציונה

מרכזי בילוי, תרבות, פנאי ודת

  • היכל התרבות ע"ש ג'ק פוזלנס - מרכז תרבות במרכז העיר ובו ספרייה עירונית, מרכז חוגים ואודיטוריום.
  • בית ראשונים - הבית הקהילתי הראשון בנס ציונה ששימש בעבר כבית הספר של המושבה, וכיום הוא מוזיאון וארכיון לתולדות העיר.
  • אצטדיון עירוני נס ציונה - אצטדיון כדורגל הנמצא במערב נס ציונה, ליד שכונת "טירת שלום". מכונה גם "אצטדיון הפרדס".
  • בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל בני ובנות נס ציונה. העירייה הכריזה כי בכוונתה לבנות בית יד לבנים חדש במערב העיר.
  • "בית הפנאי" - מרכז הרצאות וחוגים בתחומי דעת והעשרה, בו ממוקם גם מרכז הצעירים העירוני ״הכוורת״[40].
  • הספרייה העירונית - הספרייה נכללת בהיכל התרבות של העיר, ומשרתת את כל נס ציונה.
  • "נס גלים" - בריכת השחיה העירונית הממוקמת בשכונת "מאליבו"
  • רדיו קול נס ציונה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת בתדר 106fm. בסיסה הוא בתיכון בן-גוריון והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מתנדבים מהקהילה.
  • קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. בקונסרבטוריון פועלים מספר תזמורות והרכבים מוזיקליים, והוא שוכן בקריית החינוך.
  • בי"ס למחול במסגרתו פועלות 13 להקות מחול במגוון סגנונות וגילאים, וכולל גם את "בית הלהקות".
  • בית הכנסת הגדול - ב-1926 נחנך בית הכנסת המרכזי של המושבה ב"גבעת האהבה" שהוגדרה כמרכז מבני הציבור. את המבנה יזם ותכנן הבנאי ותושב נס ציונה חיים טפר. בקומה התחתונה של המבנה הוקם אולם לאירועי תרבות, התכנסויות והתעמלות וכיום הוא משמש את מפקדת המשמר האזרחי. בשנת 2018 עבר הבניין שיפוץ וחידוש יסודי בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים.
  • מסלול הדגל - מסלול הליכה משולט העובר ב-10 אתרי מורשת מההיסטוריה המוקדמת של נס ציונה.

אירועים קהילתיים קבועים

  • ינואר - טיול משפחות בגבעות הכורכר בטירת שלום
  • פברואר - צעדת נס-ציונה ע"ש אברהם אלעזר; מרוץ נס-ציונה ע"ש תא"ל יורם (צ'וצ'ו) גלבוע
  • יום העצמאות - מסע אופניים "סובו נס ציונה והקיפוה" לכל המשפחה
  • יולי-אוגוסט - ערבי תרבות ב"נחלת ראובן", אירועים לכל המשפחה בגינות הציבוריות, אירועי קיץ במתחם הנוער ורייב משפחות באצטדיון.
  • אוקטובר - עפיפוניאדה בגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה[41].

ספורט

לנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה בענף, א.כ. נס ציונה, שהשתייכה בעבר למועדון ארבע הגדולות של הליגה. לאגודת א.כ. נס ציונה שתי קבוצות בוגרים נוספות בליגות הנמוכות[42], מחלקת נוער ענפה הכוללת קבוצות נוער רבות, קבוצת נערות ובית ספר לכדוריד. מגרשה הביתי הוא היכל הספורט ע"ש צימרמן.

סקציה נס ציונה היא קבוצת הכדורגל העירונית אשר שיחקה מספר עונות בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1955 כאיחוד של ארבע קבוצות – הפועל נס ציונה, מכבי נס ציונה, בית"ר נס ציונה ו"כוכב הדרום"[43]. בשנת 2024 נכנסה הקבוצה לתהליך פירוק בעקבות אי סדרים כספיים[44], וירדה לליגה ב'[45]. בשנת 2025 הקבוצה ירדה לליגה ג'[46].

בקיץ 2024 נרשמה בההתאחדות לכדורגל בישראל קבוצת כדורגל חדשה בשם "עירוני נס ציונה" שנרשמה לליגה ג'[47].

קבוצת כדורגל נוספת בעיר היא הפועל טירת שלום (אנ') שמשחקת בליגה ג'. היא ממוקמת בשכונת טירת שלום. בעבר פעלה גם קבוצת מכבי בן צבי ששיחקה שנים רבות בליגות הנמוכות והתפרקה בשנת 2004.

אצטדיון הכדורגל של העיר, אצטדיון עירוני נס ציונה (המכונה גם "אצטדיון הפרדס"), נמצא ליד טירת שלום.

קבוצת הכדורסל של העיר היא עירוני נס ציונה אשר משחקת בליגת העל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אולם הספורט לב המושבה המכיל כ-1,200 מקומות ישיבה.

בעיר פועלת קבוצת כדורעף נשים, מ.כ. נס ציונה, המשחקת בליגה הלאומית נשים דרום[48].

קבוצת ההוקי של העיר היא נס ציונה דרגונז, המשחקת בליגת העל והיא מצליחה מאוד. קבוצת הנוער שלה זכתה באליפות המדינה בעונת 2016/2017.

בעיר פועל בי"ס לשחמט במסגרת "קריית התרבות", שהוציא מבין שורותיו שחקנים מצטיינים בליגות הנוער והילדים.

ענף הטניס שולחן מפותח מאוד, ובעיר מתקיימת מאז שנת 2004 ברציפות אליפות ארצית שנתית הנקראת על-שמו של מאיר הרמן, שהיה ראש המועצה המקומית.

בעיר פועלת קבוצת טריאתלון לילדים, אותה מפעילה מאז 2009 קבוצת Team Gez[49].

בית הספר להתעמלות אומנותית הוקם בשנת 1994 ומאז מנוהל על ידי סבטלנה ז'וגרב, מאמנת בכירה בענף ההתעמלות האומנותית[50].

חינוך

בתי ספר

עד שנת 1961 היו בנס ציונה רק בתי ספר יסודיים. תלמידים שביקשו להמשיך את לימודיהם בבית ספר תיכון נסעו לרחובות או לראשון לציון הסמוכות. לקראת שנת הלימודים תשכ"ב הוקם בעיר בית ספר תיכון שנקרא לימים קריית החינוך בן-גוריון בסיוע משרד החינוך[51]. בשנת 2024 הוחלט לסגור את בי"ס "שדות" עקב מיעוט נרשמים, ולהעביר את תלמידיו לבי"ס "ניצנים" החל משנת הלימודים תשפ"ו[52]. בשנת 2025 הוחלט להעביר את בי"ס "התומר" למבנה של בי"ס "שדות" שייסגר, ונשקלה העברת בי"ס "חב"ד בנות" למבנה של בי"ס "התומר"[53].

בעיר 22 בתי ספר:

תנועות נוער

טבע עירוני, גנים ופארקים

סקר תשתיות טבע עירוני מקיף נערך בנס ציונה בשנת 2016[58]. הסקר, שמיפה 32 אתרי טבע ברחבי העיר וסביבה, מצא כי בתחום המוניציפלי של נס ציונה מתקיימים שטחים פתוחים ניכרים, בעלי חשיבות מטרופולינית וריכוז ערכי טבע ייחודיים ברמה לאומית. הסקר העלה שבנס ציונה קיימים ערכי טבע בכמות ובאיכות חריגה במיוחד, גם ברמה הלאומית: 562 מיני צומח (מהם 19 בסכנת הכחדה), 155 מינים של בעלי חיים ו-102 מיני עופות. הסקר התקיים במימון המשרד להגנת הסביבה, כאשר נס ציונה הייתה בין הערים הראשונות בארץ שקיימו סקר כזה. בשנת 2022 התקיים כנס טבע עירוני ראשון בעיר, שהציג את ממצאי הסקר[59].

בנס ציונה יש כ-70 שטחי טבע, גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם:

  • גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, שטחו כ-800 דונם, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. השטח מיועד כבר משנת 1981 להיות גן לאומי, והוא מהווה מוקד לפעילות נופש ופנאי ומושך אלפי מטיילים בעונת הפריחה. סקר טבע עירוני שביצעה החברה להגנת הטבע בשנת 2016 מצא, כי בשטח הגן הלאומי קיימים מאות מינים של צמחים ובעלי חיים, בהם מינים נדירים רבים ובהם אירוס הארגמן. בשנת 2023 החליטה קרן שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל לכלול את השטח בתוכנית רכישת הקרקעות של הקרן באמצעות עיריית נס ציונה.
  • גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה. הגבעה מיועדת להכרזה כשמורת טבע[60].
  • גבעת התור - אתר טבע עירוני המוגדר כשצ"פ, שמהווה חלק משרשרת גבעות הכורכר המשתרעת מראשון לציון ועד גדרה. בחורף פורחים בגבעה מינים נדירים רבים. על הגבעה שוכן מצפור המציין את קרב עיון קרא שהתרחש למרגלותיה.

מסלול רכיבת אופניים אתגרי בחורשת המושבה המשתרעת של שטח של כ-90 דונם במזרח העיר - שטח פארק האופניים הוא כשני דונמים והוא כולל 300 מטרים של אלמנטים לרכיבה במסלול טבעתי. עם סלילתו, כביש 423 חתך את הגישה הרגלית לפארק האופניים והגישה כיום אפשרית רק במכוניות או אופניים.

  • גבעת האהבה - גבעה בה שוכנים "בית ראשונים", בית הכנסת הגדול ומבנה המועצה הדתית, ואשר בה הוצב בעבר פעמון האזעקה שפעל בעת התקפות על היישוב.
  • גן הגיבורים - הגן נמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי", ובו אנדרטה לזכר נופלי העיר. הגן, שנועד להנציח את חללי מלחמות ישראל תושבי נס ציונה, הוקם בשנת 1962 בתכנונם של אדריכלי הנוף צבי מילר ומשה בלום. ליד הגן נמצאים בית הכנסת "גאולת ישראל" שבעברו היה מסגד, בנין התחנה המרכזית הישנה של נס ציונה ובית ספר. במקום נערך מדי שנה הטקס המסורתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
  • גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצאים הספורטק ופינת חי.
  • גן נווה - גן גדול במזרח העיר, הנמצא בסמוך ל"אולם הכדורסל בית הפועל", שהיה מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה.
  • גן ארגמן - גן בלב שכונת ארגמן, המאופיין במתקנים מיוחדים ובמראה אליפטי. בגן יש הרבה צמחים וקיימת בו בריכה אקולוגית.
  • גן גרנד קוויל - הגן הרביעי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצא בית ספר בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת.
  • גן השבעים ושלושה - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר", המנציח את הנופלים באסון המסוקים.
  • גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה".
  • גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף" ומנציח את אסון מגדלי התאומים משנת 2001.
  • גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה.
  • גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצאים פעמון ושרידי מסגד.
  • גן המחול - גן בשכונת "גבעת התור" המשמש לאירועים ציבוריים.

מרכזי קניות

  • קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק.
  • ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", ממוקם באזור התעשייה ב' ומכיל כארבעים בתי עסק וכעשרים בתי מלאכה, מחסנים ומוסכים.
  • עמי בוטיק סנטר ארגמן - מרכז הקניות השלישי בגודלו בעיר אשר ממוקם בשכונת ארגמן. הוא כולל כעשרה בתי עסק.
  • "המרכזייה" - מרכז קניות הממוקם בשכונת סביוני נצר סרני. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה, פיצרייה, המבורגריה, מאפיית בוטיק, מרפאות קופות חולים ובית מרקחת.
  • הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר, חנויות ומשרדים.
  • מרכז מסחרי "הדרי סמל" - מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל מספר בתי עסק, בהם: מסעדות, בית קפה ומכון כושר, וכן קומת משרדים.
  • וואלי סנטר - ממוקם בטירת שלום וכולל צרכניה ומספר בתי עסק.
  • מליבו סנטר - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת מליבו וכולל בית קפה, מסעדה, ירקניה ומספר בתי עסק.
  • מרכז מסחרי שכונת העמק - מרכז מסחרי בשכונת העמק המכיל מרכול.
  • BIG פאשן - מתחם קניות, בילוי ומגורים הנמצא בבניה בדרום העיר, בצמוד לכביש 412.

תחבורה

 
התחנה המרכזית בעיר (מראה ישן), 2007

בעיר עובר כביש 412, המשמש גם כציר התחבורה המרכזי שלה. ממזרח קיים כביש 423, "עוקף נס ציונה", מצפון כביש 431 שאליו ניתן לעלות דרך מחלף ראשונים, וממערב כביש 42.

תחבורה ציבורית

בעיר מתוכנן לעבור בעתיד הקו הכחול, מערכת אוטובוסים מהירה בעלת נתיבי העדפה ייעודיים לאורך רחוב ויצמן, במסגרתו ייסגר חלק מהרחוב לתנועת כלי רכב פרטיים. נס ציונה נמצאת על הציר המתוכנן של קו המטרו M1, שיכלול שלוש תחנות בעיר (אחת מול פארק המדע, אחת מול הקניותר ואחת בכניסה הצפונית לעיר). עם זאת, נס ציונה נכללת רק בשלב ב' של הפרויקט, שעדיין אינו נמצא בשלבי תכנון.

בקרבת העיר שלוש תחנות רכבת: מצפון, תחנת ראשון לציון "הראשונים" הממוקמת שני קילומטר צפונית למרכז העיר; ממזרח, תחנת באר יעקב הממוקמת 3.5 קילומטר מזרחית למרכז העיר; ותחנת הרכבת ברחובות הממוקמת 2.5 קילומטר דרומית למרכז העיר.

מבחינת שירות אוטובוסים. יש בעיר 4 קווים פנים-עירוניים שנחנכו בספטמבר 2023[61]. בנוסף לכך ברחוב ויצמן, המשמש ציר תחבורה ציבורית ראשי, עוברים מספר רב של קווים לראשון לציון, רחובות, תל אביב-יפו, פתח תקווה, בני ברק, אשדוד, אשקלון, ובאר שבע. בשנת 2023 היתה נס ציונה לרשות העשירית שהצטרפה למיזם התחבורה בשבת "נעים בסופ"ש"[62], שאושר לאחר סערה ציבורית[63].

מבנה העיר

הרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.

 
נס ציונה - מבט מצפון-מערב לדרום-מזרח

שכונות

  • סביוני נצר - שכונה במזרח העיר, מאופיינת בבניה רוויה לגובה. בשכונה פארק שעשועים ושרותי גנים לילדים. השכונה גובלת בקיבוץ נצר סרני, ועל שמו נקראת השכונה.
  • גבעת נוף - שכונה במזרח העיר, גובלת עם שכונות "סביוני נצר סרני" ולב המושבה. בשכונה וילות לצד בתים רוויי קומות. בשכונה נמצאים בית הספר סביונים וגן מגדלי התאומים. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-30.
  • הדרי סמל - שכונה במערב העיר. הבנייה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4–7 קומות. בשכונה מרכז מסחרי "הדרי סמל", ששמו נקרא על שם השכונה. השכונה שוכנת בקרבת התיכונים "דוד בן-גוריון" ו"גולדה מאיר" ובתי הספר היסודיים "שקד" ו"בן צבי".
  • לב המושבה - שכונה במזרח העיר. הוקמה במחצית שנות ה-90. בשכונה ממוקם "קאנטרי קלאב נס ציונה", מרכז נופש וספורט בעיר. מרבית הבניה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד ארבע קומות עם הרבה שטח ירוק ושטחים לפנאי וספורט (גני שעשועים, מגרשי ספורט וכדומה). בשכונה נמצא בי"ס מקיף "אליעזר בן יהודה", בית ספר יסודי "לב המושבה" ובית ספר שש שנתי על שם אליעזר בן-יהודה.
  • שמורת מליבו - שכונה במערב העיר, ומאופיינת בבנייה נמוכה. במרכז השכונה נמצאים מרכז מסחרי ובית כנסת. בשכונה נמצאים בית חולים גריאטרי ושבט צופים.
  • גבעת הצבר - שכונה בצפון מזרח העיר, בסמוך למבנה המשטרה הישן.
  • יד אליעזר - שכונה בקצה הצפון מזרחי[64] של העיר שהוקמה באמצע שנות ה-50 עבור תושבי מעברת נס ציונה ועולים חדשים[65]. השכונה גובלת עם גבעת האירוסים וגבעת הצבר.
  • שכונת העמק - שכונה בדרום נס ציונה המוקפת בשטחים חקלאיים וטבעיים.
  • גבעת התור - שכונה בצפון העיר, ומסביבה גבעת האירוסים, מכונה גם "טוסקנה". בשכונה נמצא "גן המחול" ומעליו גבעת התור עליה הוקמה תצפית לזכר גדוד הפרשים הניו זילנדים שלחמו בקרב עיון קרא, מערבית לנס ציונה, במלחמת העולם הראשונה.
  • נווה ניר - שכונה במרכז העיר, גובלת עם שכונת הדרי סמל ונווה כרמית. השכונה נמצאת בקרבת הקניותר והיכל התרבות של העיר. ייחודה של השכונה בפעילות הקהילתית הענפה שמתרחשת בה, ובבריכת השחיה הפרטית השייכת לכלל דיירי השכונה.
  • גני איריס - שכונה במערב העיר הגובלת עם גבעת האירוסים, בשכונה נמצאת קריות החינוך בן-גוריון וגולדה מאיר.
  • רמת בן צבי - שכונה במרכז העיר שסמוכה לקניותר ולקריית התרבות ובו נמצא בית הספר בן צבי, שמה הוא רמה כי השכונה נמצאת על שיפוע של עלייה[דרוש מקור].
  • רמת סמל - שכונה באזור צפון-מערב העיר המאופיינת בווילות. גובלת בשכונת רמת בן צבי ובכביש 412. במרכז השכונה עומד מגדל מים הנראה מרחוק.
  • סביוני הפארק - שכונה באזור הצפוני של העיר, סמוכה לספורטק.
  • פסגת סלע - שכונה קטנה במערב העיר, שהוקמה בשנת 2000 ובה 38 יחידות דיור.
  • ארגמן - שכונה חדשה הממוקמת במערב העיר בין שמורת מליבו (בדרום), פסגת סלע (דרום מזרח) גני איריס (בצפון), הדרי סמל (במזרח) וגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה (במערב). בשכונה בעיקר בתים בני 4–8 קומות אך גם בתים פרטיים בצדה המזרחי. השכונה בנויה כאליפסה שבמרכזה הוקמו פארק ומרכז מסחרי. בנוסף יש בשכונה מספר גני ילדים, ובית ספר המשרת את תושבי שמורת מליבו וארגמן כאחד.
  • שכונת הדגל - שכונה הממוקמת בדרום מזרח העיר וגובלת בשכונת סביוני נצר.
  • נאות יוסי שבו - שכונה חדשה שבנייתה התחילה בשנת 2023, הממוקמת במזרח העיר בסמוך למבנה המשטרה הבריטית, ממזרח לרחוב ויצמן ומצפון לרחוב מרגולין. השכונה נקראת נאות יוסי שבו[66], לאחר שבספטמבר 2022 החליטה מועצת העיר לקרוא לה על שם ראש העיר המנוח.

שכונותיה של נס ציונה כוללות יישובים לשעבר שצורפו לעיר:

רחובות ראשיים

  • רחוב ויצמן (כביש 412) - כביש אזורי העובר דרך ראשון לציון, נס ציונה, רחובות וכך הלאה. ברחוב זה נמצאים: התחנה המרכזית הישנה, גן המייסדים וגן הגיבורים.
  • כביש 423 - כביש אזורי הנמצא במזרח העיר, מחובר לכביש 431 ונפגש עם דרך הנפת הדגל. בעתיד הוא צפוי להתחבר לדרך מנחם בגין שברחובות.
  • דרך הנפת הדגל - כביש הנמתח בין "ישפרו סנטר" עד שמתלכד עם כביש 423 מצפון לפארק המדע. בעתיד הוא צפוי להמשיך עד דרך רבין, ולשמש ככביש רוחב מרכזי של נס ציונה.
  • עמק השושנים - מתחיל מרחוב ויצמן עד לשכונת "מליבו", בה הוא נפגש עם הדרך המובילה לשכונת העמק וכביש 4303. שם הרחוב מנציח את השם הערבי של אזור נס ציונה, ואדי חנין.
  • הבנים - ברחוב זה ממוקמים בנין העירייה ובית יד לבנים, ובעבר שכנו בו מועצת פועלי נס ציונה והקולנוע העירוני.
  • מרגולין - ממוקם בצפון העיר וגובל בכביש 4313 שמגיע עד לבאר יעקב, ליד הרחוב נמצא גן השבעים ושלוש. מחלף נס ציונה מתחבר לרחוב זה.
  • דרך יצחק רבין - כביש העובר בין צומת ויצמן/בן-גוריון עד לצומת בית עובד, שם הוא מתחבר לכביש 42. בעתיד, עם הארכת דרך הנפת הדגל, ינותק הכביש מהחיבור לצומת בית עובד.

סמל העיר

  ערך מורחב – סמל העיר נס ציונה

סמלה המקורי של העיר עוצב בראשית שנות ה-50 על ידי הנהלת המועצה המקומית בראשותו של אליהו מירון:

  • הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרין, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
  • שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים.
  • פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם היווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר.
  • הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" - הביטוי שטבע ראש העירייה ניסן קרופסקי בעת הפיכת המועצה המקומית לעיר בשנת 1992, הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.

בשנת 2014 הציגה העירייה סמליל אשר משמר בפינתו הימנית-העליונה את סמל העיר המקורי. הסמליל נועד להדגיש ערכים עליהם מושתתת העיר נס ציונה: קהילה ומשפחה, שמירה על איכות סביבה והיותה מרכז לקידום טכנולוגיה וחדשנות (בדגש על היי-טק). הסמליל עוצב על ידי חני עבודי, על בסיס סמל חגיגות 130 שנה להיווסדותה של העיר ולהדגיש את עברה ועתידה של העיר.

בשנת 2020 החליטה מועצת העיר לחזור לסמל המקורי מלפני 2014.

  •  
    סמל העיר המקורי עם הכיתוב "עיר עם לב של מושבה" בו נעשה שימוש בין השנים 1993–2014 ומ-2020 ואילך
  •  
    סמליל העיר החל מ־2014-2020

ראשי נס ציונה

מס' שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
ראשי הוועד
1 ראובן לרר 1883 1889 ראש הוועד הראשון ומייסד העיר
2 אהרן אייזנברג 1889 1891
3 שמואל הוכברג 1891 1898
4 דוד לנדאו 1898 1906
5 שמואל סלוביס 1906 1912
6 זאב כהנוב 1912 1916
7 מאיר קומורוב 1920 1922
8 בנימין ילובסקי 1922 1924
9 ירמיהו בוקסר 1924 1934 סבו של שמואל בוקסר, ראש עיריית נס ציונה ה-3
10 הרצל הוכברג 1934 1936
11 בר כוכבא כהנוב 1936 1937
12 הרצל הוכברג 1937 1940 כהונה שנייה
13 ירמיהו בוקסר 1940 1947 כהונה שנייה; ראש הוועד האחרון
ראשי המועצה המקומית
1 יוסף סמל 1949 1950 ראש המועצה הראשון
2 אליהו מירון 1950 1966
3 משה לוי 1966 1968
4 ישראל שמיד 1968 1978
5 מאיר הרמן 1978 1983
6 ניסן קרופסקי 1983 1993 ראש המועצה האחרון; ראש העירייה הראשון
ראשי העיר
1 ניסן קרופסקי 1992 1993 ראש העיר הראשון
2 יוסי שבו 1993 2018 הכהונה הארוכה ביותר
3 שמואל בוקסר 2018 מכהן נכדו של ירמיהו בוקסר

ערים תאומות

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא נס ציונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. ^ אריה חשביה, נס ציונה: עיר עם לב של מושבה (תרמ"ג, 1883 - תשס"ג, 2003), הוצאת עיריית נס ציונה, 2003
  6. ^ יש המחשיבים את שנת 1882 כשנת ההקמה, מפני שב-18 ביוני 1882 קיבל ראובן לרר, המייסד, קושאן (שטר קניין) על האדמה שרכש בארץ ישראל אשר תהפוך בסופו של דבר לנס ציונה. עם זאת, רק ב-1883 נבנה בנחלה זו בניין המגורים הראשון, ומשכך נחשבת שנת 1883 לשנת ייסוד היישוב.
  7. ^ http://www.herzl.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=468 (הקישור אינו פעיל)
  8. ^ דור גולן, "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 126 לשנת 2014, באתר www.hadashot-esi.org.il, ‏05.06.2014
  9. ^ ליאור ראוכברגר, חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 132 לשנת 2020, באתר www.hadashot-esi.org.il, ‏13.07.20
  10. ^ דור גולן, חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 128 לשנת 2016, באתר www.hadashot-esi.org.il, ‏31.7.2016
  11. ^ ראו: כלי החרס מהחפירה בצרפנד אל-ח'ארב, נס ציונה
  12. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 15.
  13. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 15–16.
  14. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 16.
  15. ^ נס ציונה בת שבעים וחמש, נפתלי לביא, הארץ, 29 בפברואר 1958
  16. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 20.
  17. ^ מפות ארץ ישראל 1894 עד 1900 ובהן מצוין שם היישוב 'נחלת ראובן', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  18. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 21.
  19. ^ מנחם תלמי ואפרים תלמי, כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, עמוד 478
  20. ^ מפות מן התקופה בהן היישוב היהודי מצוין בשם "ואדי חנין", באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  21. ^ ודי-חנין, הפועל הצעיר, 5 בינואר 1908
  22. ^ האם 'חרבות ברזל' הינה הדרך הנכונה? תוהה ד"ר יעקב ניר, יליד נס ציונה הזוכר היטב את ערביי המושבה שברחו ב-48 לעזה, באתר nessziona.net
  23. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב במסגד שהפך לבית כנסת בנס ציונה, באתר חלון אחורי, ‏2023-10-30
  24. ^ יואב רגב, פועלים במושבה, נס ציונה: ועדת ספר הפועלים, 2007, עמ' 70
  25. ^ תל אביב נס ציונה בריצה הלוך ושוב, באתר www.nli.org.il
  26. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1978, עמ' 5189
  27. ^ נס ציונה על סף משבר חמור, מעריב, 8 באוגוסט 1949
  28. ^ מועצה מקומית בנס ציונה, דבר, 7 בספטמבר 1949
  29. ^ מידע אישי ומזיכרון ילדות
  30. ^ שאו נס ציונה - מתוך טקס ההכרזה על נס ציונה כעיר, נבדק ב-2023-10-27
  31. ^ בילי פרנקל, קרוב ל-30 אלף דירות חדשות: הופקדה תוכנית מתאר לנס ציונה, באתר ynet, 3 באפריל 2019
  32. ^ איך תראה ההתחדשות העירונית ברשויות המקומיות אחרי עידן התמ"א 38?, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2023
  33. ^ מתחמי התחדשות עירונית נס ציונה, באתר עיריית נס ציונה, ‏2022
  34. ^ מזכירות הממשלה, הכרזה על מתחמים מועדפים לדיור (גדרה, נס ציונה ולוד), באתר משרד ראש הממשלה, ‏1.10.24
  35. ^ בטקס חגיגי נחתם הסכם גג לפיתוח העיר בין רשות מקרקעי ישראל ועיריית נס ציונה, באתר nessziona.net
  36. ^ מלכודת דבש ושמה "הסכם גג". האופוזיציה דורשת לכנס ישיבה שלא מן המניין בנושא, למרות שעיריית נס ציונה טרם חתמה על ההסכם, באתר nessziona.net
  37. ^ ההחלטה שהתקבלה על אף התנגדותה של עיריית נס ציונה, באתר www.myziona.co.il
  38. ^ פרופיל נס ציונה באתר הלמ"ס
  39. ^   הדר חורש, אקזיט של מאות מיליוני שקלים לבני לנדא: חתם על הסכם להקמת פארק היי-טק בנס ציונה, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2021
  40. ^ מיכאל יעקובסון, ביד רחבה: הצצה ל"בית הפנאי" בנס ציונה, שמתפרש על 1,300 מ"ר, באתר Xnet‏, 7 ביולי 2005
  41. ^ עפיפוניאדת נס ציונה 2024 התקיימה בשבת האחרונה בגבעות הכורכר בהשתתפות אלפים ובסימן התקווה לשוב החטופים., באתר nessziona.net
  42. ^ יותר מקבוצת כדוריד: הסיפור של הפיראטים - ערוץ הספורט, באתר Sport5.co.il - אתר ערוץ הספורט, ‏2023-10-23
  43. ^ אביעד פוהורילס, נס גדול, באתר ישראל היום, 6 ביוני 2019
  44. ^ כמעט חודש חלף מאז שאנשי רשם העמותות ערכו ביקורת פתע במשרדי הסקציה וספריה עדיין "בבדיקה" !, באתר nessziona.net
  45. ^ עצוב: צו פירוק זמני הוצא נגד סקציה נס ציונה, באתר ONE‏, 18 באוגוסט 2024
  46. ^ יום עצוב: נס ציונה ירדה פעם נוספת ליגה, באתר www.myziona.co.il
  47. ^ יונתן גינזבורג, ‏נעים להכיר: 27 קבוצות חדשות יצטרפו לליגה ג', באתר ONE‏, 16 באוגוסט 2024
  48. ^ איגוד הכדורעף בישראל | עונת 24–2023 | ליגה לאומית נשים דרום, באתר www.iva.org.il
  49. ^ גאווה לנס ציונה – מעל 450 ילדות וילדים התארחו בעיר במסגרת טריאתלון הארצי לילדים ונוער שהתקיים בשבת האחרונה, באתר פורטל נס ציונה, ‏5.9.23
  50. ^ התעמלות אמנותית | חוגים בנס ציונה, באתר www.rktnz.org.il
  51. ^ אבן פינה לבית ספר תיכון בנס ציונה, דבר, 12 בדצמבר 1961
  52. ^ תגובות קשות בקרב חלק מההורים על איחוד בתי הספר "שדות" ו"ניצנים" - כבר השנה., באתר nessziona.net
  53. ^ המיקום החדש של בית ספר התומר. והעתיד לגבי בית ספר חדש בעיר, באתר www.myziona.co.il
  54. ^ בית ספר התומר בנס ציונה, באתר קשר - הבית של המשפחות המיוחדות
  55. ^ בית ספר התומר - נס ציונה, באתר sites.google.com
  56. ^ מועדונצ'יק, באתר עיריית נס ציונה, ‏2024
  57. ^ חב"ד סיטין ישראל, באתר עיריית נס ציונה, ‏2024
  58. ^ החברה להגנת הטבע, סקר תשתיות טבע עיירוני נס ציונה 2016, באתר עיריית נס ציונה, ‏דצמבר 2016
  59. ^ בית יד לבנים בנס ציונה אירח כנס טבע עירוני בהשתתפות עשרות פעילי סביבה, באתר nessziona.net
  60. ^ מעתה אמרו - שמורת טבע "גבעת האירוסים". כך החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, באתר nessziona.net
  61. ^ איתן רום, קווי אוטובוס חדשים בנס ציונה: 5 קווים חדשים ושינויים בקו אחד המיתולוגי, באתר נס ציונה נט, ‏30 באוגוסט 2023
  62. ^ יובל שדה, נס ציונה, הרשות העשירית שמצטרפת למיזם התחבורה בשבת "נעים בסופ"ש", באתר כלכליסט, 12 ביולי 2023
  63. ^ "נעים בסופ"ש נס ציונה. "ההצגה הטובה בעיר" או דיון רציני? על ישיבת המליאה בנושא. ראו גם בווידאו, באתר nessziona.net
  64. ^ מפת האזור (גליון Rehovot 1:20,000) בהוצאת מחלקת המדידות, 1955 (באנגלית) עם סימון השכונה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  65. ^ א. שלמון, יוחש השיכון לתושבי מעברת נס־ציונה, דבר, 26 באפריל 1959
  66. ^ עיריית נס ציונה, באתר www.facebook.com
  67. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 483. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980, עמ' 211


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נס_ציונה&oldid=40874172"