נס ציונה

עיר בישראל

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון לרחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומתגוררים בה כ-51,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883[4][5] כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה, והוכרזה כעיר בשנת 1992.

נס ציונה
סמל העיר הרשמי


סמליל העיר

"עיר עם לב של מושבה"
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שמואל בוקסר
גובה ממוצע[1] ‎39 מטר
תאריך ייסוד 1883
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 50,520 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 40
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,226 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 68
תחום שיפוט[2] 15,660 דונם
    - דירוג ארצי 94
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי 24
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4408
    - דירוג ארצי 58
לאום ודת[2]
יהודים: 97.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.6%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 10.0%
גילאי 15 - 19 8.5%
גילאי 20 - 29 10.3%
גילאי 30 - 44 17.7%
גילאי 45 - 59 19.9%
גילאי 60 - 64 4.1%
גילאי 65 ומעלה 13.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 21
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 11
תלמידים 10,883
 –  יסודי 5,964
 –  על-יסודי 4,919
מספר כיתות 409
ממוצע תלמידים לכיתה 27.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל נס ציונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.nzc.org.il

בתחום השיפוט של העיר שוכנים המכון למחקר ביולוגי בישראל ופארק המדע קריית ויצמן.

מקור השם

"נס ציונה" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ירמיהו:

„שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.”

השם התנוסס על דגל ה"כחול לבן", שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרן, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים "נס ציונה"[6].העיר נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בערבית: "עמק השושנים").

היסטוריה

העת העתיקה

בתקופת העות'מאנית

 
נס ציונה בגלויה עתיקה, כשעוד נקראה ואדי חנין
 
המסגד של ערביי נס ציונה. משמש בימינו כבית כנסת, הצריח נהרס מיד לאחר בריחת הערבים.
 
המסגד בנס ציונה לפני שנהרס הצריח
 
נס ציונה בשנת 1934 לערך
 
אנדרטה לזכרו של אברהם ילובסקי, קרבן הטרור הראשון
 
חיילים מגדוד 52 של גבעתי, אחרי כיבוש בית הבק בנס ציונה
 
מעטפה שהונפקה לרגל מלאת 70 שנה לייסוד נס ציונה

ב-17 בפברואר 1875 דיווח ביטאון הטמפלרים הגרמנים על קבוצה של 35 רוסים ממוצא גרמני מבסרביה שהתיישבו בוואדי אל-חנן, מדרום-מערב לרמלה. בראש קבוצה זו עמד גוסטב רסלר.[8] בשנת 1878[דרוש מקור] רכש רסלר כ-2,000 דונם מערביי הסביבה בוואדי חנין, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (הקיים עד היום). אולם בתוך זמן קצר מתו מקדחת וממחלות 12 נפשות מאנשי קבוצה זו, רובם ילדים, בהם שניים מבניו של רסלר, שמתו ממלריה, ובסופו של דבר חזרו המתיישבים לבסרביה, ורסלר התיישב באודסה, לשם הגיע כנציגם של יקבי הטמפלרים בארץ ישראל.[9] בניסן תרמ"ב–1882 ביקר זלמן דוד ליבונטין בוואדי אל-חנין בתור שליח אגודות "חובבי ציון", במטרה לרכוש אדמה להקמת מושבה יהודית. באחוזתו של רסלר הוא מצא משק נטוש, באר חרבה ובית ובו לחות וטחב משום שעמד בסמוך לביצה.[10] רסלר, שהגיע לאודסה בשנת 1882, פגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאוד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל רסלר את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של רסלר בארץ ישראל.

בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח, והאזור היה רחוק מאוד מירושלים. אבל לרר לא נואש, במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים)[11]. הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתיישבים החדשים. בשנת תרמ"ז–1887, הפיץ ביפו "קול קורא" ליהודים להצטרף לנחלתו, שקרא לה עתה "נחלת ראובן".[12] האישה הראשונה שהצטרפה לנחלתו של לרר, שלא הייתה מבני משפחתו, הייתה גולדה מילוסלבסקי, שרכשה מלרר 60 דונם והביאה עימה את בתו של בעלה המנוח ואת חתנה, שלמה יפה.[13] משה סמילנסקי מתאר בספרו כי "בראשונה מצא הקול הד בלב אדם שלא יכול היה להצטרף למניין: אישה אחת, אשר רוח הקודש בתוספת של הרפתקנות גרו בשכנות בלבה, גולדה מילוסלבסקי". מילוסלבסקי תרמה רבות למושבה על ידי נטיעת כרמים, עבודה בפרדסים וכתיבת מכתבים לבנימין זאב הרצל ואחד העם בבקשה שיעזרו למושבה בקשייה. בשנת תרמ"ח הגיע היישוב למניין הראשון.

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי, בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן האלימות הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרין, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה" (על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "שאו נס ציונה, העיזו, אל תעמדו")[14].

הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף משכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

בשנת 1893 הגיע למושבה חיים טפר וקנה באזור חלקת אדמה בגודל של חמישה דונם. בהמשך הוא היה בין ראשוני קבלני בנייה במושבה המתפתחת.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כתב ביומנו: "עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

בשנת 1905 רכשה חברת "גאולה" מידי ערביי המקום שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת[15]. ראשי היישוב החליטו שלא להקים בתי מגורים על הגבעה אלא לנצלה לצרכים ציבוריים. שטח ממרגלות הגבעה ועד רחוב תל אביב יועד להקמת מבנה ציבור. המבנה הוקם ב-1907 וכלל שני חדרים ואולם גדול, נקרא "בית ראשונים" ושימש כבית ועד המושבה, בית ספר, בית כנסת ואולם כינוסים ואירועים. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

ב-14 בנובמבר 1917 התקיים ממערב לנס ציונה קרב עיון קרא בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), וכן שיושמו בו טקטיקות חדשניות שכללו ניצול של גבעות הכורכר כשטחים שולטים. בקרב נפלו 50 קצינים וחיילים מניו זילנד ו-162 מהצבא העות'מאני.

אחרי התקופה העות'מאנית

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. בצמוד למושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.

במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים, לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948. במקום בקתות הכפר הערבי נבנו שכונות היישוב נס ציונה. בין היתר הוקמו בנייני קומות וטורי חנויות שמהם התפתח המרכז המסחרי של נס-ציונה[16].

בעת הכרזת המדינה היו בנס ציונה כ-2,000 תושבים. שנה לאחר מכן התגוררו במקום כ-6,000 איש, שהתיישבו בבתי הערבים, בשכונת צריפים של עמידר ושכונות בלוקונים וצריפונים[17]. בספטמבר 1949 הוקמה בנס ציונה מועצה מקומית[18].

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. במקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק.

המאה ה-21

במהלך שני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת עברה העיר תנופה; אוכלוסייתה הוכפלה במהלך עשורים אלו והוקמו בעיר שכונות חדשות ורבות. הבנייה התקיימה בכל אזורי העיר אך התרכזה במערבה, באזור הגן הלאומי הגובל במועצה אזורית גן רווה.

באפריל 2019 אושרה תוכנית המתאר העירונית, על פיה יוקמו 29,000 יחידות דיור, 89 אלף מ"ר עבור שטחי מסחר ואף כ-145 דונם עבור מבני ציבור עתידיים בעיר. כמו כן מתוכנן להיבנות מסוף תחבורה ציבורית בצפון העיר וחידוש אזור התעשייה תוך כדי עבודות שימור אתרי הטבע הנמצאים ברחבי העיר[19].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2023 (אומדן), מתגוררים בנס ציונה 50,520 תושבים (מקום 40 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 91.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,955 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[20]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אזורי תעשייה עתירת ידע

תרבות, פנאי ודת

 
הגן הלאומי גבעות הכורכר נס ציונה והשכונות ארגמן וגני איריס בזריחה, 2018
 
פסל התור בכניסה לשכונת גבעת התור. הפסל הוא ישראל פרימו
 
כיכר הדגל בכניסה לשכונת מליבו. הפסל הוא ישראל פרימו
 
אתר הנפת הדגל על ידי מיכאל הלפרין בנס ציונה
 
בית ראובן
 
כיכר הלפרין בעיר
 
בית הכנסת הגדול, ברחוב תל אביב (נשקף מחצר בית ראשונים הסמוך)
 
אנדרטה לזכר מגיני נס ציונה
 
עמדת שמירה משנות ה-30 בכניסה הדרומית ליישוב, 2007
 
האצטדיון העירוני נס ציונה

מרכזי בילוי, תרבות, פנאי ודת

  • היכל התרבות - מרכז תרבות ובו ספרייה עירונית, מרכז חוגים ואולם הופעות שנמצא במרכז העיר.
  • בית ראשונים - הבית הקהילתי הראשון בנס ציונה ששימש בעבר כבית הספר של המושבה, וכיום הוא מוזיאון.
  • אצטדיון עירוני נס ציונה - אצטדיון כדורגל הנמצא במערב נס ציונה, ליד השכונה "טירת שלום".
  • בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל שחיו וגרו בעיר נס ציונה. בבית יד לבנים פועלת גם גלריה לאומנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
  • בית הפנאי - מרכז הרצאות וחוגים בתחומי דעת והעשרה. מרכז הצעירים ״הכוורת״ גם ממוקם במבנה זה[21].
  • הספרייה העירונית - הספרייה נכללת בהיכל התרבות של העיר, הספרייה משרתת את כל נס ציונה.
  • נס גלים - הבריכה העירונית שממוקמת
  • רדיו קול נס ציונה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת תחת התדר 106fm. בסיסה הוא בתיכון בן-גוריון והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
  • קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך.
  • בית הכנסת הגדול - ב-1926 נחנך בית הכנסת המרכזי של המושבה ב"גבעת האהבה" שהוגדרה כמרכז מבני הציבור. את המבנה יזם ותכנן הבנאי ותושב נס ציונה חיים טפר. בקומה התחתונה של המבנה הוקם אולם לאירועי תרבות, התכנסויות והתעמלות וכיום הוא משמש את מפקדת המשמר האזרחי. הבניין עבר חידוש יסודי בשנת 2019.
  • מסלול הדגל - עובר ב-10 אתרי מורשת מההיסטוריה המוקדמת של נס ציונה.

אירועים קהילתיים קבועים

  • ינואר - טיול משפחות בגבעות הכורכר בטירת שלום
  • פברואר - צעדת נס-ציונה ע"ש אברהם אלעזר, מרוץ נס-ציונה ע"ש תא"ל יורם (צ'וצ'ו) גלבוע
  • יום העצמאות - מסע אופניים "סובו נס ציונה והקיפוה" לכל המשפחה
  • יולי-אוגוסט - ערבי תרבות בנחלת ראובן, אירועים לכל המשפחה בגינות הציבוריות, אירועי קיץ במתחם הנוער ורייב המשפחות.
  • אוקטובר - עפיפוניאדה בגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה.

ספורט

לנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה בענף, א.כ. נס ציונה, שאף השתייכה בעבר למועדון ארבע הגדולות של הליגה. לאגודת א.כ. נס ציונה מחלקת נוער ענפה הכוללת קבוצות נוער רבות, קבוצת נערות ובית ספר לכדוריד. מגרשה הביתי הוא היכל הספורט "צימרמן".

סקציה נס ציונה היא קבוצת הכדורגל הבכירה בעיר אשר משחקת בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1955 כאיחוד של ארבע קבוצות – הפועל נס ציונה, מכבי נס ציונה, בית"ר נס ציונה ו"כוכב הדרום"[22]. קבוצת כדורגל נוספת בעיר היא הפועל טירת שלום (אנ') שמשחקת בליגה ג'. היא ממוקמת בשכונת טירת שלום שהייתה במקור מאוכלסת על ידי יוצאי תימן. בעבר הייתה קיימת גם קבוצת מכבי בן צבי ששיחקה שנים רבות בליגות הנמוכות והתפרקה בשנת 2004. אצטדיון הכדורגל של העיר, אצטדיון עירוני נס ציונה, נמצא ליד טירת שלום.

קבוצת הכדורסל של העיר היא עירוני נס ציונה אשר משחקת בליגת העל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אולם הספורט לב המושבה המכיל כ-1,200 מקומות ישיבה.

קבוצת ההוקי של העיר היא נס ציונה דרגונז, המשחקת בליגת העל והיא מצליחה מאוד. קבוצת הנוער שלה זכתה באליפות המדינה בעונת 2016/2017.

בעיר פועל מועדון שחמט במסגרת "קריית התרבות", שהוציא מבין שורותיו שחקנים מצטיינים בליגות הנוער והילדים.

ענף הטניס שולחן מפותח מאוד, ובעיר מתקיימת מאז שנת 2004 ברציפות אליפות ארצית שנתית הנקראת על-שמו של מאיר הרמן, שהיה ראש המועצה המקומית.

חינוך

בתי ספר

עד שנת 1961 היו בנס ציונה רק בתי ספר יסודיים. תלמידים שביקשו להמשיך את לימודיהם בבית ספר תיכון נסעו לרחובות או לראשון לציון הסמוכות. לקראת שנת הלימודים תשכ"ב הוקם בעיר בית ספר תיכון קריית החינוך בן-גוריון בסיוע משרד החינוך[23].

בעיר 22 בתי ספר:

תנועות נוער

גנים ופארקים

בנס ציונה יש כ-70 גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם:

  • גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, שטחו כ-800 דונם, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. השטח מיועד כבר משנת 1981 להיות גן לאומי, והוא מהווה מוקד לפעילות נופש ופנאי ומושך אלפי מטיילים בעונת הפריחה. סקר טבע עירוני שביצעה החברה להגנת הטבע בשנת 2016 מצא, כי בשטח הגן הלאומי קיימים מאות מינים של צמחים ובעלי חיים, בהם מינים נדירים רבים ובהם אירוס הארגמן.
  • גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה.
  • מסלול רכיבת אופניים אתגרי בחורשת המושבה המשתרעת של שטח של כ-90 דונם במזרח העיר - הפאמפ טרק הגדול בארץ. שטח פארק האופניים הוא כשני דונמים והוא כולל 300 מטרים של אלמנטים לרכיבה במסלול טבעתי. עם סלילתו, כביש 423 חתך את הגישה הרגלית לפארק האופניים והגישה כיום היא רק במכוניות, דבר שהקשה על הגישה אליו.
  • גבעת האהבה - גבעה בה ממוקם בית ראשונים, בית הכנסת הגדול ומבנה המועצה הדתית, ואשר בה הוצב בעבר פעמון האזעקה בעת התקפות על היישוב.
  • גן הגיבורים - גן הגיבורים הוא גן שנמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי", ואשר בו אנדרטה לזכר נופלי העיר. ליד הגן נמצאת התחנה המרכזית של נס ציונה ובית ספר. במקום נערכים מדי פעם טקסים ופעילויות.
  • גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצא הספורטק ופינת חי. בדרום הגן הוא משקיף לעבר הקניותר במערב, ולעיריית נס ציונה במזרח.
  • גן נווה - גן גדול במזרח העיר ובו נמצא "אולם הכדורסל בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה.
  • גן ארגמן - גן ארגמן מאופיין במתקנים מיוחדים ובמראה אליפטי, בגן יש הרבה צמחים וקיימת בו בריכה ביולוגית.
  • גן גרנד קוויל - גן גרנד קוויל הוא הגן הרביעי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצאים: בית ספר ומתנ"ס בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת.
  • גן השבעים ושלוש - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר".
  • גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה".
  • גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף".
  • גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה.
  • גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצא פעמון ושרידי מסגד.
  • גן המחול - גן בשכונה "גבעת התור".

מרכזי קניות

  • קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק.
  • ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", ממוקם באזור התעשייה ב' ומכיל כארבעים בתי עסק וכעשרים בתי מלאכה, מחסנים ומוסכים.
  • עמי בוטיק סנטר ארגמן - מרכז הקניות השלישי בגודלו בעיר אשר ממוקם בשכונת הארגמן, הוא כולל כעשרה בתי עסק.
  • המרכזייה - מרכז הקניות הממוקם בשכונת סביוני נצר סרני. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה, פיצרייה, המבורגריה, מאפיית בוטיק, מרפאות קופות חולים ובית מרקחת.
  • הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר, חנויות ומשרדים.
  • מרכז מסחרי "הדרי סמל" - מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל כחמישה בתי עסק, בהם: מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.
  • וואלי סנטר - ממוקם בטירת שלום וכולל צרכניה ומספר בתי עסק.
  • מליבו סנטר - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת מליבו וכולל בית קפה, ירקניה ומספר בתי עסק.
  • מרכז מסחרי שכונת העמק - מרכז מסחרי בשכונת העמק המכיל צרכניה.

תחבורה

 
התחנה המרכזית בעיר (מראה ישן), 2007

בעיר עובר כביש 412, המשמש גם כציר התחבורה המרכזי שלה. ממזרח קיים כביש 423, "עוקף נס ציונה", ומצפון כביש 431 שאליו ניתן לעלות דרך מחלף ראשונים.

תחבורה ציבורית

את נס ציונה משרתים מספר קווי אוטובוס בין עירוניים העוברים ברחוב ויצמן במספר תחנות. בנוסף, שלוש תחנות רכבת משרתות את תושבי העיר, מצפון תחנת ראשון לציון "הראשונים" הממוקמת שני קילומטר צפונית למרכז העיר. מדרום, תחנת הרכבת ברחובות הממוקמת 2.5 קילומטר דרומית למרכז העיר וממזרח תחנת הרכבת בבאר יעקב הממוקמת 3.5 קילומטר מזרחית למרכז העיר.

בתוך העיר עוברים קו 1, 4 ו-13. בשנת 2019 הצטרפה נס ציונה לפרויקט מהיר לעיר ולאחר סדרת מפגשים עם התושבים נקבעה מפת תחבורה ציבורית עירונית חדשה בתוך נס ציונה[24]. בספטמבר 2022 אישר משרד התחבורה את התוכנית וקווי האוטובוס החדשים צפויים להתחיל לפעול בפברואר 2023[25].

בנוסף, מתוכנן לעבור בעיר הקו הכחול, מערכת אוטובוסים מהירה בעלת נתיבי העדפה ייעודיים לאורך רחוב ויצמן, במסגרתו ייסגר חלק מהרחוב לתנועת כלי רכב פרטיים.

מבנה העיר

הרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.

 
נס ציונה - מבט מצפון-מערב לדרום-מזרח

שכונות

  • סביוני נצר - שכונה הממוקמת במזרח העיר, מאופיינת בבניה רוויה לגובה. בשכונה פארק שעשועים ושרותי גנים לילדים. השכונה גובלת בקיבוץ נצר סרני ממזרחו, ועל שמו נקראת השכונה.
  • גבעת נוף - שכונה במזרח העיר, גובלת עם שכונות "סביוני נצר סרני" ולב המושבה. בשכונה וילות לצד בתים רוויי קומות. בשכונה נמצאים בית הספר סביונים וגן מגדלי התאומים. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-30.
  • הדרי סמל - שכונה הממוקמת במערב העיר. הבנייה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4–7 קומות. בשכונה מרכז מסחרי "הדרי סמל", ששמו נקרא על שם השכונה. השכונה שוכנת בקרבת התיכונים "דוד בן-גוריון" ו"גולדה מאיר" ובתי הספר היסודיים "שקד" ו"בן צבי".
  • לב המושבה - שכונה במזרח העיר. הוקמה במחצית שנות ה-90. בשכונה ממוקם "קאנטרי קלאב נס ציונה", מרכז נופש וספורט בעיר. מרבית הבניה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד ארבע קומות עם הרבה שטח ירוק ושטחים לפנאי וספורט (גני שעשועים, מגרשי ספורט וכדומה). בשכונה נמצא בי"ס מקיף "אליעזר בן יהודה", בית ספר יסודי "לב המושבה".(חטיבה ותיכון) ע"ש אליעזר בן-יהודה.
  • שמורת מליבו - שכונה הממוקמת במערב העיר. בשכונה בתים פרטיים ומעט דופלקסים. במרכז השכונה נמצא פארק שעשועים ומגרש ספורט. בשכונה ישנו בית חולים גריאטרי.
  • גבעת הצבר - שכונה יחסית חדשה בצפון מזרח העיר. שכונה שקטה שבמרכזה גבעת דשא.
  • יד אליעזר - שכונה בקצה הצפון מזרחי של העיר שהוקם באמצע שנות ה-50 עבור שוכני מעברת נס ציונה ועולים חדשים[26]. השכונה גובלת עם גבעת האירוסים וגבעת הצבר.
  • שכונת העמק - שכונה ירוקה בדרום נס ציונה. בשכונה יש דירות גן ופנטהאוזים.
  • גבעת התור - שכונה בצפון העיר, ומסביבה גבעת האירוסים, נקראת גם בשם "טוסקנה". בשכונה נמצא "גן המחול" ומעליו גבעת התור עליה "תצפית גדוד הפרשים הניו זילנדים במלחמת העולם הראשונה". בספטמבר 2022 נעשה ניסיון לשנות את שם השכונה ל"טוסקנה" אך הניסיון נכשל ונפל בהצבעת מליאת מועצת העיר [27] (רק ראש העיר וסגניתו הצביעו בעד).
  • נווה ניר - שכונה במרכז העיר, גובלת עם שכונת הדרי סמל ונווה כרמית. השכונה נמצאת בסביבת הקניותר והיכל התרבות של העיר.
  • גני איריס - שכונה במערב העיר הגובלת עם גבעת האירוסים, בשכונה נמצאת קריית החינוך.
  • רמת בן צבי - שכונה במרכז העיר שסמוכה לקניותר ולקריית התרבות ובו נמצא בית הספר בן צבי, שמה הוא רמה כי השכונה נמצאת על שיפוע של עלייה[דרוש מקור].
  • רמת סמל - שכונה באזור צפון-מערב העיר המאופיינת בווילות. גובלת בשכונת רמת בן צבי ובכביש 412. במרכז השכונה עומד מגדל מים הנראה מרחוק.
  • סביוני הפארק - שכונה באזור הצפוני של העיר, סמוכה לספורטק.
  • פסגת סלע - שכונה במערב העיר, שהוקמה בתחילת שנות האלפיים ובה 38 יחידות דיור.
  • ארגמן - שכונה חדשה הממוקמת במערב העיר בין שמורת מליבו (בדרום), פיסגת סלע (דרום מזרח) גני איריס (בצפון), הדרי סמל (במזרח) וגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה (במערב). בשכונה בעיקר בתים בני 4–8 קומות אך גם בתים פרטיים באזורה המזרחי. השכונה בנויה כאליפסה שבמרכזה הוקם פארק ומרכז מסחרי. בנוסף יש בשכונה 18 גנים ובית ספר המשרת את תושבי שמורת מליבו וארגמן כאחד.
  • שכונת הדגל - שכונה הממוקמת בדרום מזרח העיר וגובלת בשכונת סביוני נצר.
  • נס 134- שכונה חדשה הממוקמת במזרח העיר
  • נאות יוסי שבו[28] (נס 130ב) - שכונה בהקמה הצפון העיר, ממזרח לרחוב ויצמן ומצפון למרגולין, היכן שעמד בסיס פיקוד העורף בעבר. בספטמבר 2022, לאחר כניעה לדרישות המשפחה, החליטה ועדת השמות העירונית שהשכונה הידועה כנס 130ב, תיקרא על שם ראש העיר המנוח (החלטה זו התקבלה בניגוד למדיניות ראש העיר הקודם, שראשי עיר מקבלים רק רחוב להנצחתם).

שכונותיה של נס ציונה כוללות יישובים לשעבר שצורפו לעיר:

רחובות ראשיים

  • ויצמן (כביש 412) - כביש אזורי העובר דרך ראשון לציון, נס ציונה, רחובות וכך הלאה. ברחוב זה נמצאים: התחנה המרכזית, גן המייסדים וגן הגיבורים.
  • כביש 423 - כביש אזורי הנמצא במזרח העיר, מחובר לכביש 431 ונפגש עם דרך הנפת הדגל. בעתיד הוא צפוי להתחבר לדרך מנחם בגין שברחובות.
  • דרך הנפת הדגל - כביש הנמתח בין "ישפרו סנטר" עד שמתלכד עם כביש 423 מצפון לפארק המדע. בעתיד הוא צפוי להמשיך עד צומת בית עובד, ולשמש ככביש רוחב מרכזי של נס ציונה.
  • עמק השושנים - מתחיל מרחוב ויצמן עד לשמורת מליבו בה הוא נפגש עם הדרך המובילה לשכונת העמק וכביש 4303. שם הרחוב מנציח את השם הערבי והמקורי של אזור נס ציונה, ואדי חנין.
  • הבנים - ברחוב זה ממוקמים העירייה, בית יד לבנים ומועצת הפועלים, ברחוב נמצא גן מגדלי התאומים.
  • מרגולין - רחוב גדול בצפון העיר הגובל עם כביש 4313 שמגיע עד לבאר יעקב, ליד הרחוב נמצא גן השבעים ושלוש, גובל עם גבעת האירוסים. מחלף נס ציונה מתחבר לרחוב זה.
  • דרך יצחק רבין - כביש העובר בין צומת ויצמן/בן-גוריון עד לבית עובד, שם הוא מתחבר לכביש 4303. בעתיד, עם הארכת דרך הנפת הדגל, ינותק הכביש מהחיבור לצומת בית עובד.

סמל העיר

  ערך מורחב – סמל העיר נס ציונה

סמלה המקורי של העיר עוצב בראשית שנות ה-50 על ידי מועצת העיר השנייה בראשותו של אליהו מירון:

  • הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרן, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
  • שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים.
  • פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם הווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר.
  • הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" - הביטוי שטבע ראש העירייה ניסן קרופסקי בעת הפיכת המועצה המקומית לעיר בשנת 1992, הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.

בשנת 2014 הציגה העירייה סמליל אשר משמר בפינתו הימנית-העליונה את סמל העיר המקורי. הסמליל נועד להדגיש ערכים עליהם מושתתת העיר נס ציונה: קהילה ומשפחה, שמירה על איכות סביבה והיותה מרכז לקידום טכנולוגיה וחדשנות (בדגש על היי-טק). הסמליל עוצב על ידי חני עבודי, על בסיס סמל חגיגות 130 שנה להיווסדותה של העיר ולהדגיש את עברה ועתידה של העיר.

בשנת 2020 החליטה מועצת העיר לחזור לסמל המקורי מלפני 2014.

ראשי נס ציונה

מס' שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
ראשי הוועד
1 ראובן לרר 1883 1889 ראש הוועד הראשון ומייסד העיר
2 אהרן אייזנברג 1889 1891
3 שמואל הוכברג 1891 1898
4 דוד לנדאו 1898 1906
5 שמואל סלוביס 1906 1912
6 זאב כהנוב 1912 1916
7 מאיר קומורוב 1920 1922
8 בנימין ילובסקי 1922 1924
9 ירמיהו בוקסר 1924 1934 סבו של שמואל בוקסר, ראש עיריית נס ציונה ה-3
10 הרצל הוכברג 1934 1936
11 בר כוכבא כהנוב 1936 1937
12 הרצל הוכברג 1937 1940 כהונה שנייה
13 ירמיהו בוקסר 1940 1947 כהונה שנייה; ראש הוועד האחרון
ראשי המועצה המקומית
1 יוסף סמל 1949 1950 ראש המועצה הראשון
2 אליהו מירון 1950 1966
3 משה לוי 1966 1968
4 ישראל שמיד 1968 1978
5 מאיר הרמן 1978 1983
6 ניסן קרופסקי 1983 1993 ראש המועצה האחרון; ראש העירייה הראשון
ראשי העיר
1 ניסן קרופסקי 1992 1993 ראש העיר הראשון
2 יוסי שבו 1993 2018
3 שמואל בוקסר 2018 מכהן נכדו של ירמיהו בוקסר

ערים תאומות

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא נס ציונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ אריה חשביה, נס ציונה: עיר עם לב של מושבה (תרמ"ג, 1883 - תשס"ג, 2003), הוצאת עיריית נס ציונה, 2003
  5. ^ יש המחשיבים את שנת 1882 כשנת ההקמה, מפני שב-18 ביוני 1882 קיבל ראובן לרר, המייסד, קושאן (שטר קניין) על האדמה שרכש בארץ ישראל אשר תהפוך בסופו של דבר לנס ציונה. עם זאת, רק ב-1883 נבנה בנחלה זו בניין המגורים הראשון, ומשכך נחשבת שנת 1883 לשנת ייסוד היישוב.
  6. ^ http://www.herzl.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=468 (הקישור אינו פעיל)
  7. ^ ראו: כלי החרס מהחפירה בצרפנד אל-ח'ראב, נס ציונה
  8. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 15.
  9. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 15–16.
  10. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 16.
  11. ^ נס ציונה בת שבעים וחמש, נפתלי לביא, הארץ, 29 בפברואר 1958
  12. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 20.
  13. ^ אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), עמ' 21.
  14. ^ מנחם תלמי ואפרים תלמי, כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, עמוד 478
  15. ^ ודי-חנין, הפועל הצעיר, 5 בינואר 1908
  16. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1978, עמ' 5189
  17. ^ נס ציונה על סף משבר חמור, מעריב, 8 באוגוסט 1949
  18. ^ מועצה מקומית בנס ציונה, דבר, 7 בספטמבר 1949
  19. ^ בילי פרנקל, קרוב ל-30 אלף דירות חדשות: הופקדה תוכנית מתאר לנס ציונה, באתר ynet, 3 באפריל 2019
  20. ^ פרופיל נס ציונה באתר הלמ"ס
  21. ^ מיכאל יעקובסון: ביד רחבה: הצצה ל'בית הפנאי' בנס ציונה, שמתפרש על 1,300 מ"ר, 4 ביוני 2015, Xnet
  22. ^ נס גדול, באתר ישראל היום, ‏6 ביוני 2019
  23. ^ אבן פינה לבית ספר תיכון בנס ציונה, דבר, 12 בדצמבר 1961
  24. ^ מהיר לעיר - תוכנית התחבורה הציבורית החדשה, באתר עיריית נס ציונה, ‏13 בנובמבר 2021
  25. ^ הסכם עקרונות לקידום הקו הכחול בנס ציונה, באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ‏07-09-2022
  26. ^ א. שלמון, יוחש השיכון לתושבי מעברת נס־ציונה, דבר, 26 באפריל 1959
  27. ^ עיריית נס ציונה, אישור המלצות ועדת השמות במליאת מועצת העיר, ספטמבר 2022, באתר עיריית נס ציונה, ‏20/9/2022
  28. ^ עיריית נס ציונה, באתר www.facebook.com
  29. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 483. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980, עמ' 211