פתיחת התפריט הראשי

נס ציונה

עיר במחוז המרכז בישראל

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז מרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון ורחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומונה כ-49,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה והוכרזה כעיר בשנת 1992.

נס ציונה
Coat of arms of Ness Ziona.svg


סמליל העיר

"העיר הירוקה בישראל"
Ness Ziona Aerial View.jpg
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שמואל בוקסר
גובה ממוצע[1] ‎39 מטר
תאריך ייסוד 1883
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 50,214 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 38
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.3% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,121 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 66
תחום שיפוט[2] 15,730 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 94
31°55′36″N 34°47′53″E / 31.9266525588356°N 34.7981815208327°E / 31.9266525588356; 34.7981815208327
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4356
    - דירוג מדד ג'יני 67
לאום ודת[2]
יהודים: 98%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 6.9%
גילאי 20 - 29 9.7%
גילאי 30 - 44 22.1%
גילאי 45 - 59 16.5%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 11.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 22
–  יסודיים 16
–  על-יסודיים 13
תלמידים 9,968
 –  יסודי 5,947
 –  על-יסודי 4,021
מספר כיתות 356
ממוצע תלמידים לכיתה 28.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל נס ציונה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.nzc.org.il

בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל. בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה, בשנת 2016 ציינה נס ציונה 20 פעמים ברצף של קבלת חמישה כוכבי יופי וקיבלה בפעם השנייה את מגן העשור ואת האות "העיר הירוקה"[3].

מקור השםעריכה

נס ציונה נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בערבית: "עמק השושנים").

מקור השם נס ציונה הוא ציטוט מפסוק בספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ו': "שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו". השם התנוסס על דגל ה"כחול לבן", שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרן, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים "נס ציונה"[4].

היסטוריהעריכה

בתקופת העות'מאניתעריכה

 
נס ציונה בגלויה עתיקה, כשעוד נקראה ואדי חנין
 
המסגד של ערביי נס ציונה. משמש בימינו כבית כנסת, הצריח נהרס מיד לאחר בריחת הערבים.
 
המסגד בנס ציונה לפני שנהרס הצריח
 
נס ציונה בשנת 1934 לערך
 
אנדרטה לזכרו של אברהם ילובסקי, קרבן הטרור הראשון
 
חיילים מגדוד 52 של גבעתי, אחרי כיבוש בית הבק בנס ציונה
 
מעטפה שהונפקה לרגל מלאת 70 שנה לייסוד נס ציונה

בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי, כ-2,000 דונם מערביי הסביבה, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (קיים עד היום). בעקבות מותם של אשתו ושתי בנותיו מקדחת הוא החליט לעזוב את ואדי חנין ולעבור לאחיו הגרמנים שחיו בעיירה גרמנית ליד אודסה. רייסלר הגיע לעיר אודסה בשנת 1882 ופגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רייסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל.

בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח, והאזור היה רחוק מאד מירושלים. אבל לרר לא נואש, במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתיישבים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן".

האישה הראשונה שהצטרפה לנחלתו של ראובן לרר והביאה עימה את משפחתה הייתה גולדה מילוסלבסקי. משה סמילנסקי מתאר בספרו כי "בראשונה מצא הקול הד בלב אדם שלא יכול היה להצטרף למניין: אישה אחת, אשר רוח הקודש בתוספת של הרפתקנות גרו בשכנות בלבה, גולדה מילוסלבסקי". מילוסלבסקי תרמה רבות למושבה על ידי נטיעת כרמים, עבודה בפרדסים וכתיבת מכתבים לבנימין זאב הרצל ואחד העם בבקשה שיעזרו למושבה בקשייה.

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי, בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן האלימות הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרן, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה" (על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "שאו נס ציונה, העיזו, אל תעמדו")[5].

הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת העשרות"). מיכאל הלפרן השקיע במושבה מכספו ואף משכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

בשנת 1893 הגיע למושבה חיים טפר וקנה באזור חלקת אדמה בגודל של 5 דונם. בהמשך הוא היה בין ראשוני קבלני בנייה במושבה המתפתחת.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כתב ביומנו: "עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

בשנת 1905 רכשה חברת "גאולה" מידי ערביי המקום שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת[6]. ראשי היישוב החליטו שלא להקים בתי מגורים על הגבעה אלא לנצלה לצרכים ציבוריים. שטח ממרגלות הגבעה ועד רחוב תל אביב יועד להקמת מבנה ציבור. המבנה הוקם ב-1907 וכלל שני חדרים ואולם גדול, נקרא "בית ראשונים" ושימש כבית ועד המושבה, בית ספר, בית כנסת ואולם כינוסים ואירועים. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

ב-14 בנובמבר 1917 התקיים ממערב לנס ציונה קרב עיון קרא בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), וכן שיושמו בו טקטיקות חדשניות שכללו ניצול של גבעות הכורכר כשטחים שולטים. בקרב נפלו 50 קצינים וחיילים מניו זילנד ו-162 מהצבא העות'מאני.

אחרי התקופה העות'מאניתעריכה

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. בצמוד למושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרן, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.

אחד מהגרעינים המפורסמים ביותר היה גרעין המחלקה הדתית של הפלמ"ח שנקרא משם להקים את ביריה (שנית) ב-1946.

במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים, לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948. על אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה.

בעת הכרזת המדינה היו בנס ציונה כ-2,000 תושבים. שנה לאחר מכן התגוררו במקום כ-6,000 איש, שהתיישבו בבתי הערבים, בשכונת צריפים של עמידר ושכונות בלוקונים וצריפונים[7]. בספטמבר 1949 הוקמה בנס ציונה מועצה מקומית[8].

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. במקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בנס ציונה 50,214 תושבים (מקום 38 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לנס ציונה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 85.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,955 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[9]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

 

עיר מדעעריכה

בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל.

  • המכון למחקר ביולוגי בישראל (המכון הביולוגי) - עוסק במחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה, הכימיה ותחומים סמוכים.
  • אשכול פיס - מרכז עירוני למצוינות בתחומי המדעים, האמנויות, הטכנולוגיה והתקשוב. במרכז מתקיימים חוגים, שיעורים ופעילויות בחינוך הפורמלי והלא פורמלי. אולם אשכול הפיס משמש גם כאולם הרצאות וכן מוקרנים בו סרטי ה"סינמה-נס" הקולנוע של נס ציונה. אשכול הפיס משמש גם כחלל לתערוכות שונות.

תרבות, פנאי ודתעריכה

 
הגן הלאומי גבעות הכורכר נס ציונה והשכונות ארגמן וגני איריס בזריחה, 2018
 
פסל התור בכניסה לשכונת גבעת התור. הפסל הוא ישראל פרימו
 
כיכר הדגל בכניסה לנס ציונה לשכונת מליבו. הפסל הוא ישראל פרימו
 
אתר הנפת הדגל על ידי מיכאל הלפרן בנס ציונה
 
בית ראובן
 
כיכר בעיר
 
בית הכנסת הגדול, ברחוב תל אביב (נשקף מחצר בית ראשונים הסמוך)
 
אנדרטה למגיני נס ציונה
 
עמדת שמירה משנות ה-30 בכניסה הדרומית ליישוב, 2007
 
אצטדיון עירוני נס ציונה

מרכזי בילוי, תרבות, פנאי ודתעריכה

  • היכל התרבות - מרכז תרבות גדול ובו ספרייה עירונית, מרכז חוגים ואולם הופעות הנמצא במרכז העיר.
  • בית ראשונים - הבית הקהילתי הראשון בנס ציונה, כיום מוזיאון המספר על תולדות המושבה.
  • אצטדיון עירוני נס ציונה - אצטדיון כדורגל הנמצא במערב נס ציונה, ליד השכונה "טירת שלום".
  • בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל שחיו וגרו בעיר נס ציונה. בבית יד לבנים פועלת גם גלריה לאומנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
  • בית הפנאי - מרכז הרצאות וחוגים למבוגרים עם בית קפה וספרייה קטנה.[10]
  • הספרייה העירונית - הספרייה נכללת בהיכל התרבות של העיר, הספרייה משרתת את כל נס ציונה.
  • נס גלים - הבריכה העירונית שממוקמת על יד שמורת מליבו.
  • רדיו קול נס ציונה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת תחת התדר 106fm. בסיסה הוא בתיכון בן-גוריון והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
  • קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך.
  • בית הכנסת הגדול - ב-1926 נחנך בית הכנסת המרכזי של המושבה ב"גבעת האהבה" שהוגדרה כמרכז מבני הציבור. את המבנה יזם ותכנן הבנאי ותושב נס ציונה חיים טפר. בקומה התחתונה של המבנה הוקם אולם לאירועי תרבות, התכנסויות והתעמלות וכיום הוא משמש את מפקדת המשמר האזרחי. הבניין עבר חידוש יסודי בשנת 2019.

אירועים קהילתיים קבועיםעריכה

  • ינואר - טיול משפחות בגבעות הכורכר בטירת שלום
  • פברואר - צעדת נס-ציונה ע"ש אברהם אלעזר, מרוץ נס-ציונה ע"ש תא"ל יורם (צ'וצ'ו) גלבוע
  • פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
  • יום העצמאות - מסע אופניים "סובו נס ציונה והקיפוה" לכל המשפחה
  • יולי-אוגוסט - ערבי תרבות בנחלת ראובן, אירועים לכל המשפחה במתחם האצטדיון העירוני, אירועי קיץ במתחם הנוער
  • אוקטובר - עפיפוניאדה בגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה.

ספורטעריכה

לנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה, א.כ. נס ציונה - ששייכת בשנים האחרונות למועדון 4 הגדולות של הליגה. לאגודת א.כ. נס ציונה מחלקת נוער ענפה הכוללת קבוצות נוער רבות, קבוצת נערות ובית ספר לכדוריד. מגרשה הביתי הוא היכל הספורט "צימרמן".

סקציה נס ציונה, היא קבוצת הכדורגל המובילה של העיר שמשחקת בליגת העל בכדורגל, אחרי שעלתה חמש ליגות בשבע שנים. קבוצת כדורגל נוספת היא הפועל טירת שלום שמשחקת בליגה ב' וממוקמת בשכונת טירת שלום שהייתה במקור מאוכלסת על ידי יוצאי תימן. בעבר הייתה קיימת גם קבוצת מכבי בן צבי ששיחקה שנים רבות בליגות הנמוכות והתפרקה בשנת 2004. לנס ציונה אצטדיון כדורגל (אצטדיון עירוני נס ציונה) הנמצא ליד טירת שלום.

קבוצת הכדורסל של העיר - עירוני נס ציונה משחקת בליגת העל בכדורסל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אולם הספורט לב המושבה המכיל כ-1,200 מקומות ישיבה.

לאחרונה נבנה בעיר סקייטפארק לגולשי הסקייטבורד והרולרבלייד המקומיים. הסקייטפארק ממוקם סמוך לאצטדיון העירוני של העיר ומשמש מחליקים וגולשים מכל רחבי האזור.

קבוצת ההוקי נס ציונה דרגונז - קבוצה המשחקת בליגת העל ושמצליחה מאוד בארץ קבוצת הנוער שלה זכתה באליפות הארץ בשנת 2016–2017 והם מצליחים רבות.

בעיר פועל מועדון שחמט במסגרת "קריית התרבות", שהוציא מבין שורותיו שחקנים מצטיינים בליגות הנוער והילדים.

ענף הטניס שולחן מפותח מאד, ובעיר מתקיימת מאז שנת 2004 ברציפות אליפות ארצית שנתית הנקראת על-שמו של מאיר הרמן שהיה ראש המועצה המקומית.

חינוךעריכה

בתי ספרעריכה

עד שנת 1961 היו בנס ציונה רק בתי ספר יסודיים. תלמידים שביקשו להמשיך את לימודיהם בבית ספר תיכון נסעו לרחובות או לראשון לציון הסמוכות. לקראת שנת הלימודים תשכ"ב הוקם בעיר בית ספר תיכון קריית החינוך בן-גוריון בסיוע משרד החינוך[11].

בעיר 21 בתי ספר:

  • יסודי ממלכתי - "בינתחומי הדר", "אשכול", "סביונים", "בן צבי", "ראשונים", "שקד", "ניצנים", "ארגמן", "לב המושבה", "אירוס", "שדות".
  • יסודי ממלכתי דתי - "חב"ד" ו"רעות".
  • על יסודי - ארבע קריות חינוך שש שנתיות: "אליעזר בן-יהודה", "דוד בן-גוריון", "גולדה מאיר" ו-"פארק המדע".
  • קריית חינוך שתים עשרה שנתית אנתרופוסופית: "שיבולים".
  • בית חינוך דמוקרטי שמונה שנתי (טרום חובה-ו'): "טבע הדברים".
  • חינוך מיוחד - "דקלים" במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה - מב"ן שב"ס ו"התומר" הפועל באופן עצמאי.

תנועות נוערעריכה

גנים ופארקיםעריכה

בנס ציונה יש כ-70 גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם:

  • גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה.
  • גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, שטחו כ-800 דונם, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. השטח מיועד כבר משנת 1981 להיות גן לאומי, והוא מהווה מוקד לפעילות נופש ופנאי ומושך אלפי מטיילים בעונת הפריחה. סקר טבע עירוני שביצעה החברה להגנת הטבע בשנת 2016 מצא, כי בשטח הגן הלאומי קיימים מאות מינים של צמחים ובעלי חיים, בהם מינים נדירים רבים ובהם אירוס הארגמן.
  • דרך נוף נס ציונה - מסלול שאורכו כ-30 קילומטר, העובר לאורך גבולותיה של העיר. במזרח נושק לפרדסים, ובמערב לגבעות הכורכר. הדרך מותאמת לרכיבת אופניים (בדרגה בינונית), צעידה וריצה. לאורך המסלול נקודות תצפית ופינות מנוחה. מנקודות רבות במהלך המסלול ניתן לשוב לתוך העיר.
  • מסלול רכיבת אופניים אתגרי בחורשת המושבה המשתרעת של שטח של כ-90 דונם במזרח העיר - הפאמפ טרק הגדול בארץ. שטח פארק האופניים הוא כ-2 דונמים והוא כולל 300 מטרים של אלמנטים לרכיבה במסלול טבעתי.
  • גבעת האהבה - גבעה משנותיה הראשונות של המושבה ליד בית ראשונים בה היה פעמון המושבה.
  • גן הגיבורים - גן הגיבורים הוא גן שנמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי". ליד הגן נמצאת התחנה המרכזית של נס ציונה, בית ספר ואזור תעשייה א'. במקום נערכים מדי פעם טקסים ופעילויות.
  • גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצא הספורטק ופינת חי. בדרום הגן הוא משקיף לעבר הקניותר במערב, ולעיריית נס ציונה במזרח.
  • גן נווה - פארק גן נווה הוא הגן השלישי בגודלו בעיר. גן נווה הוא גן יפהפה ומולו נמצא "אולם הכדורסל בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה.
  • גן ארגמן - פארק גן ארגמן הוא הגן השני בגודלו בעיר גן ארגמן מאופיין במתקנים מיוחדים ובמראה אליפטי, בגן יש הרבה צמחים וקיימת בו בריכה ביולוגית.
  • גן גרנד קוויל - גן גרנד קוויל הוא הגן הרביעי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצאים: בית ספר ומתנ"ס בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת.
  • גן השבעים ושלוש - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר".
  • גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה".
  • גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף".
  • גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה.
  • גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצא פעמון ושרידי מסגד.
  • גן ע"ש שושנה הוכברג - גן על שמה של אשתו של צבי הוכברג.
  • גן המחול - גן בשכונה "גבעת התור".
  • חורשת הנופלים - שכונה ליד השכונה "שמורת מליבו" וליד גבעות הכורכר נס ציונה.

העיר נס-ציונה זכתה בתחרות "10 הערים והרשויות הירוקות 2011", בשל ניקוד גבוה שצברה בנושאי התייעלות אנרגטית, טיפול בפסולת, צריכת מים, חינוך, גינון, מחזור, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ועוד. האות הירוק הוענק לראש העיר יוסי שבו במסגרת תערוכת "קלינטק 15".

מרכזי קניותעריכה

  • קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק.
  • ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", מרכז הקניות השני בגודלו בעיר, אשר ממוקם באזור התעשייה ב' ומכיל כארבעים בתי עסק וכעשרים בתי מלאכה, מחסנים ומוסכים.
  • עמי בוטיק סנטר ארגמן - מרכז הקניות השלישי בגודלו בעיר אשר ממוקם בשכונת הארגמן, הוא כולל כעשרה בתי עסק.
  • המרכזייה - מרכז הקניות הרביעי בגודלו בעיר הממוקם בשכונת סביוני נצר סרני. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה, סניף של סופר-פארם, פיצרייה, סניף של הגלידרייה העירונית.
  • הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר ומשרדים.
  • מרכז מסחרי "הדרי סמל" - מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל כחמישה בתי עסק, בהם: מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.
  • וואלי סנטר- ממוקם בטירת שלום וכולל עשרה בתי עסק ובית קפה הממוקם בגג.
  • מליבו סנטר - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת מליבו וכולל חמישה בתי עסק.
  • מרכז מסחרי שכונת העמק - מרכז מסחרי בשכונת העמק המכיל שישה בתי עסק

תחבורהעריכה

 
התחנה המרכזית בעיר (מראה ישן)

בנס ציונה זיהום האוויר מועט מאוד. בעיר, העירייה מעודדת לרכוב על אופניים או ללכת ברגל ומצליחה בזה, יש הרבה מסלולי רכיבה ומסלולים נוחים לאורך שכונות העיר. נס ציונה עוברת דרך הכביש האזורי - כביש 412.

האוטובוסים העירוניים הפועלים בעיר הם של אגד ומסוף האוטובוסים של העיר היא התחנה המרכזית הממוקמת בכביש 412. בעיר עוברות מוניות שירות המגיעות לכל רחבי האזור. שלוש תחנות רכבת משרתות את תושבי העיר, מצפון תחנת ראשון לציון "הראשונים" הממוקמת שני קילומטר צפונית למרכז העיר. מדרום, תחנת הרכבת ברחובות הממוקמת 2.5 קילומטר דרומית למרכז העיר וממזרח תחנת הרכבת בבאר יעקב הממוקמת 3.5 קילומטר מזרחית למרכז העיר.

מבנה העירעריכה

הרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.

שכונותעריכה

  • סביוני נצר - שכונה הממוקמת במזרח העיר, מאופיינת בבניה רוויה לגובה. בשכונה פארק שעשועים ושרותי גנים לילדים. השכונה גובלת בקיבוץ נצר סרני ממזרחו, ועל שמו נקראת השכונה.
  • גבעת נוף - שכונה במזרח העיר, גובלת עם שכונות "סביוני נצר סרני" ולב המושבה. בשכונה וילות לצד בתים רוויי קומות. בשכונה נמצאים בית הספר סביונים וגן מגדלי התאומים. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-30.
  • הדרי סמל - שכונה הממוקמת במערב העיר. הבנייה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4–7 קומות. בשכונה מרכז מסחרי "הדרי סמל", ששמו נקרא על שם השכונה. השכונה שוכנת בקרבת התיכונים "דוד בן-גוריון" ו"גולדה מאיר" ובתי הספר היסודיים "שקד" ו"בן צבי".
  • לב המושבה - שכונה במזרח העיר. הוקמה במחצית שנות ה-90. בשכונה ממוקם "קאנטרי קלאב נס ציונה", מרכז נופש וספורט בעיר. מרבית הבניה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4 קומות עם הרבה שטח ירוק ושטחים לפנאי וספורט (גני שעשועים, מגרשי ספורט וכדומה). בשכונה נמצא בי"ס מקיף, בית ספר יסודי "לב המושבה" .(חטיבה ותיכון) ע"ש אליעזר בן-יהודה.
  • שמורת מליבו - שכונה הממוקמת במערב העיר. בשכונה בתים פרטיים ומעט דופלקסים. במרכז השכונה נמצא פארק שעשועים ומגרש ספורט. בשכונה ישנו בית חולים גריאטרי.
  • גבעת הצבר - שכונה יחסית חדשה בצפון מזרח העיר. שכונה שקטה שבמרכזה גבעת דשא.
  • יד אליעזר - שכונה בקצה הצפון מזרחי של העיר שהוקם באמצע שנות ה-50 עבור שוכני מעברת נס ציונה ועולים חדשים[12]. השכונה גובלת עם גבעת האירוסים וגבעת הצבר.
  • שכונת העמק - שכונה ירוקה בדרום נס ציונה. בשכונה יש דירות גן ופנטהאוזים.
  • גבעת התור - שכונה בצפון העיר, ומסביבה גבעת האירוסים, נקראת גם בשם "גבעת טוסקנה". בשכונה נמצא "גן המחול" ומעליו גבעת התור עליה "תצפית גדוד הפרשים הניוזילנדים במלחמת העולם הראשונה".
  • נווה ניר - שכונה במרכז העיר, גובלת עם שכונת הדרי סמל ונווה כרמית. השכונה נמצאת בסביבת הקניותר והיכל התרבות של העיר.
  • גני איריס - שכונה במערב העיר הגובלת עם גבעת האירוסים, בשכונה נמצאת קריית החינוך.
  • רמת בן צבי-שכונה במרכז העיר שסמוכה לקניותר ולקריית התרבות ובו נמצא בית הספר בן צבי, שמה הוא רמה כי השכונה נמצאת על שיפוע של עלייה. במרכז השכונה עומד מגדל מים הנראה למרחוק.
  • רמת סמל - שכונה באזור הצפוני של העיר. גובלת בשכונת רמת בן צבי.
  • סביוני הפארק - שכונה באזור הצפוני של העיר, סמוכה לספורטק.
  • פיסגת סלע - שכונה במערב העיר, שהוקמה בתחילת שנות האלפיים ובה 38 יחידות דיור.
  • ארגמן - שכונה חדשה הממוקמת במערב העיר בין שמורת מליבו (בדרום), פיסגת סלע (דרום מזרח) גני איריס (בצפון), הדרי סמל (במזרח) וגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה (במערב). בשכונה בעיקר בתים בני 4–8 קומות אך גם בתים פרטיים באזורה המזרחי. השכונה בנויה כאליפסה שבמרכזה הוקם פארק ומרכז מסחרי. בנוסף יש בשכונה 18 גנים ובית ספר המשרת את תושבי שמורת מליבו וארגמן כאחד.
  • שכונת הדגל - שכונה הממוקמת בדרום מזרח העיר וגובלת בשכונת סביוני נצר.
  • נס 134- שכונה חדשה הממוקמת במזרח העיר

שכונותיה של נס ציונה כוללות יישובים לשעבר שצורפו לעיר:

רחובות ראשייםעריכה

  • ויצמן (כביש 412) - כביש אזורי העובר דרך ראשון לציון, נס ציונה, רחובות וכך הלאה. ברחוב זה נמצאים: התחנה המרכזית, גן המייסדים וגן הגיבורים.
  • רחוב הפטיש-רחוב בתוך "ישפרו סנטר" בעיר. רחוב זה הוא רחוב התעשייה הראשי של נס ציונה.
  • כביש 423 - כביש אזורי הנמצא במזרח העיר, מחובר לכביש 431 ונפגש עם כביש 4303.
  • כביש 4303 - דרך הנפת הדגל - כביש מקומי הגובל עם "דרך יצחק רבין" וממשיך לבית עובד ולכביש 42. בקרוב יפתח המשך הכביש שיעבור ליד שני אזורי התעשייה וליד אזור תעשייה עתיר ידע שיוקם בקרוב. בסוף הכביש יגבול עם כביש 423.
  • הבנים - רחוב גדול בו נמצאים העירייה, בית יד לבנים ומועצת הפועלים, ברחוב נמצא גן מגדלי התאומים.
  • עמק השושנים - רחוב בין הגדולים בעיר המתחיל מרחוב ויצמן עד לשמורת מליבו.
  • השריון - רחוב עם הרבה אתרים כמו קריית התרבות והספרייה העירונית. בקצה המערבי גובל עם גבעות הכורכר.
  • מרגולין - רחוב גדול בצפון העיר הגובל עם כביש 4313 שמגיע עד לבאר יעקב, ליד הרחוב נמצא גן השבעים ושלוש, גובל עם גבעת האירוסים. מחלף נס ציונה מתחבר לרחוב זה.
  • המאה ואחת - רחוב בצפון העיר ובו גינה ציבורית גדולה, סנטוריום והוא גובל עם גבעת האירוסים.
  • דרך יצחק רבין - רחוב ליד שכונת מליבו שהכביש ממשיך לכביש 4303, ליד הרחוב נמצא אזור תעשייה.
  • ההסתדרות - ברחוב זה יש הרבה בתי ספר, קרוב לרחוב נמצא גן גרנד קוויל.
  • נורדאו - רחוב גדול ובו גן נווה, היכל ספורט "בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצות הנוער של העיר והסניף המקומי של תנועת "הנוער העובד והלומד".
  • ההדרים - רחוב שמגיע עד לפארק המדע של נס ציונה.
  • תרמ"ג - רחוב העובר דרך אזור התעשייה ומגיע עד לכפר אהרון, שמו נקרא על השנה בה הוקמה נס ציונה.
  • המניין הראשון - רחוב במרכז העיר המקביל לרחוב תל אביב, בו גר מיכאל הלפרן ובו נמצאת חורשת האקליפטוסים של מיכאל הלפרן.
  • שדרות אפרים קומרוב - רחוב בצפון-מזרח העיר ובו היכל הספורט צימרמן (מגרשה הביתי של קבוצת הכדוריד: "א.כ. נס ציונה") ובית הנוער.
  • דרך גבעות הכורכר - רחוב ראשי קטן במערב העיר, גובל עם גבעות הכורכר ממערב (ומכאן שם הרחוב). ליד הרחוב ישנו מרכז מסחרי "לב האירוס" ושני גנים גדולים. הכביש התפתח וגדל וממזרחו נמצאת שכונת הארגמן.
  • שדרות המעפילים - רחוב ראשי קטן במערב העיר וגובל בשכונת הארגמן.

סמל העירעריכה

סמלה המקורי של העיר עוצב בראשית שנות ה-50 על ידי מועצת העיר השנייה בראשותו של אליהו מירון:

  • הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרן, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
  • שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים.
  • פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם הווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר.

הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.

בשנת 2014 הציגה העירייה סמליל אשר משמר בפינתו הימינית-העליונה את סמל העיר המקורי. הסמליל נועד להדגיש ערכים עליהם מושתתת העיר נס ציונה: קהילה ומשפחה, שמירה על איכות סביבה והיותה מרכז לקידום טכנולוגיה וחדשנות (בדגש על היי-טק). הסמליל עוצב על ידי חני עבודי, על בסיס סמל חגיגות 130 שנה להיווסדותה של העיר ותוך שימור הסמל המקורי נועד להדגיש את עברה ועתידה של העיר.

ראשי היישובעריכה

ערים תאומותעריכה

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ המקומון כל נס ציונה, הוצאת כל נס ציונה, 2.12.2016 עמ' 14
  4. ^ http://www.herzl.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=468 (הקישור אינו פעיל)
  5. ^ מנחם תלמי ו-אפרים תלמי, "כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, עמוד 478
  6. ^ ודי-חנין, הפועל הצעיר, 5 בינואר 1908
  7. ^ נס ציונה על סף משבר חמור, מעריב, 8 באוגוסט 1949
  8. ^ מועצה מקומית בנס ציונה, דבר, 7 בספטמבר 1949
  9. ^ פרופיל נס ציונה באתר הלמ"ס
  10. ^ מיכאל יעקובסון: ביד רחבה: הצצה ל'בית הפנאי' בנס ציונה, שמתפרש על 1,300 מ"ר, 4 ביוני 2015, Xnet
  11. ^ אבן פינה לבית ספר תיכון בנס ציונה, דבר, 12 בדצמבר 1961
  12. ^ א. שלמון, יוחש השיכון לתושבי מעברת נס־ציונה, דבר, 26 באפריל 1959
  13. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 483. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980 עמ' 211.
  14. ^ המקומון כל נס ציונה, הוצאת כל נס ציונה, 26.2.2016 עמ' 20