נער הקקטוסאנגלית: The Cactus Kid) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי של מיקי מאוס שיצא לראשונה בשנת 1930, כחלק מסדרת הסרטים הקצרים מיקי מאוס.[2] זה היה הסרט הקצר של מיקי מאוס ה-18 שהופק והשלישי באותה שנה.[3] הדמויות בסרט זה כוללות את מיקי, מיני מאוס כמלצרית בבר, פיט רגל-עץ בתור הנבל פדרו רגל-עץ, והוראס הורסקולר בתור הסוס של מיקי.

נער הקקטוס
The Cactus Kid
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי וולט דיסני
הופק בידי וולט דיסני
מדבבים וולט דיסני, מרסלייט גארנר, פינטו קולביג, קאונט קוטלי (Count Cutelli)
מוזיקה קרל סטאלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
אנימטור נורם פרגוסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה אולפני וולט דיסני
חברה מפיצה סרטי קולומביה
הקרנת בכורה 10 במאי 1930[1]
משך הקרנה 7 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרט קצר זה כולל מספר הופעות ראשונות ואחרונות בולטות: זוהי הפעם הראשונה שמרסלייט גארנר דיבבה את דמותה של מיני מאוס; זו גם הפעם הראשונה בסרטי מיקי מאוס שלפיט יש רגל-עץ. זהו גם סרט ההנפשה הקצר האחרון של אב אייוורקס לפני שעזב את אולפני דיסני, והאחרון בבימויו של וולט דיסני לחמש השנים הבאות.

עלילה עריכה

מיקי רוכב על סוסו עד לבר מקסיקני, שם הוא מוצא את מיני עובדת כמלצרית. הוא רוקד ומנגן בכפיות כדי לשעשע אותה, אבל כשהוא מושך את אפה בחוצפה, היא מתרגזת, נוזפת עליו בספרדית ואז מטיחה עליו מנורות ובקבוקים. הוא זוכה שוב בטובתה על ידי ריקוד מטופש ונגינה בפסנתר. פיט רגל-עץ, בריון מכוער, בוחן את מיני בתאווה ולאחר ריקוד לצלילי ניגונו של מיקי, הוא תופס את זרועה של מיני, לוקח כוס בירה ומבקש ממנה נשיקה. מיקי עומד מול הבריון, שופך עליו את הבירה והשניים שולפים את רוביהם.

לאחר שמיקי מאיים על פיט עם האקדח, האחרון מכבה את האורות ומיקי ופיט מנהלים קרב יריות נמרץ. פיט יוצא מהר כשמיני צועקת בזרועותיו, וקופץ על חמורו ורוכב משם. מיקי, לאחר ניסיונות כושלים לרכב על סוסו, מצליח סוף סוף להשיג את פיט ומזנק עליו ומכה בו אגרופים בפנים. בסוף פיט נופל מצוק ונמעך על ידי סלע, בעוד מיקי, מיני והסוס מנופפים לשלום לפיט הדו־ממדי.

דמויות ומדבבים עריכה

הפקה עריכה

סרט מצויר זה הוא הראשון שמציג את מרסלייט גארנר כקולה של מיני מאוס.[1] בספר "לעבוד עם וולט: ראיונות עם אמני דיסני", מאת דון פרי, היא אמרה:

ברט גילט הגיע יום אחד למחלקת הדיו ורצה לדעת אם מישהו יודע לדבר ספרדית. אמרתי, "טוב, אני לא יכולה לדבר את השפה, אבל אני יכולה לקרוא אותה." מארג' רלסטון אמרה שגם היא יכולה, אז הם לקחו את שנינו לתחנת הסאונד שבאותה תקופה הייתה במלרוז. כשהגענו לשם, הם אמרו שהם מצטערים, אבל הם שכרו אישה מקסיקנית שתעשה את זה... אבל הם אמרו שהם רוצים שמיני תשיר וששנינו ננסה את קטע השירה. שנינו פחדנו פחד מוות, אבל אמרתי בטח שאעשה זאת. מארג' אמרה שהיא לא רוצה וזה כל מה שהיה. מסתבר בסוף שזה עבד והסתדר שהקול שלי התאים לדמות.[4]

גארנר המשיכה בתפקיד עד שנת 1941, כאשר היא עזבה את האולפנים.[2]

פיט רגל- עץ, שנראה עם שתי רגליים בסרטים משנת 1928, "ספינת הקיטור וילי" ו"הגאוצ'ו הדוהר", נראה לראשונה כאן עם רגל תותבת בסרט מצויר של מיקי מאוס.[2] בסרט זה, הוא נושא את השם פדרו רגל-עץ.[5] פיט מדבר בפעם הראשונה בסרט מצויר זה, בדיבובו של פינטו קולביג.[2]

הוראס הורסקולר מופיע בסרט הקצר כשהוא חובש את כובע הבאולר האופייני לו, אבל הוא עדיין מתנהג כמו סוס, ולא הגיע לצורתו המואנשת הסופית. הוא יהפוך למואנש לחלוטין רק בסרט "החגיגה", שבא שני לאחר סרט זה.[2]

זהו הסרט הקצר האחרון של דיסני שהונפש על ידי אב אייוורקס, לפני שעזב את אולפני דיסני.[2] זה גם הסרט האחרון בבימויו של וולט דיסני עד לחזרתו בעל כורחו חמש שנים מאוחר יותר בסרט הקצר "מגע הזהב" מסדרת סימפוניות טיפשיות.[2]

בנער הקקטוס, האנימטורים עבדו בפעם הראשונה להתאים את הפעולות-תנועות לפסקול שהוקלט מראש, מה שאיפשר סנכרון גדול וטוב יותר מאשר בסרטים הקודמים.[6]

סרט זה השתמש במוזיקה מהרפסודיה לתזמורת "אספנייה" (España), מאת המלחין הצרפתי עמנואל שברייה. וסצנת המרדף הותאם לקאן-קאן של ז'אק אופנבך.[2]

סצנת המרדף של מיקי והוראס עשתה שימוש חוזר בהנפשה מ-"Sagebrush Sadie", סרט מצויר משנת 1928 בכיכובו של אוסוולד הארנב.[1]

ביקורת עריכה

לדברי ראיין קילפטריק מאתר הפודקאסט "The Disney Film Project", "'נער הקקטוס' הוא למעשה רק גרסה מחודשת של 'הגאוצ'ו הדוהר', אבל יש בו כמה הבדלים ברורים שהופכים את סרט זה לבלתי נשכח... בגאוצ'ו, מיקי הוא צרור של יהירות וחוצפה, שנכנס לבר דרך החלון, שותה בירה ומעשן סיגריה. דמותו מחוספסת וכשהוא תופס את מיני לרקוד, הוא אינו מבקש את רשותה. ב'נער הקקטוס', לעומת זאת, מיקי נכנס דרך הדלת, לאחר שרכב על הוראס הורסקולר. הוא נכנס באופן עדין ומכבד ומצטרף למיני בשיר, לא מצטרף בצורה הוללת עם משקה או סיגריה כמו בפעם הקודמת. הוא מנגן איתה מוזיקה, וכשהוא נהיה קצת חצוף, ומושך את האף שלה, מיני מגיבה בחזרה וזורקת צלחות לעברו. מיקי הישן היה מגיב באופן תקיף יותר, אך הגרסה הזו של מיקי במקום זאת לוקחת זוג ספלים שמיני זרקה לעברו ומשתמשת בהם כדי לרקוד ריקוד מקסיקני, תוך שימוש בספלים כקסטנייטות. זה שינוי די גדול מהעכבר שתופס את הנערה ומנשקה בכוח כמו שהוא עשה ב'שיגעון של אווירון' ו'הגאוצ'ו הדוהר'."[7]

מגזין וראייטי ב-18 ביוני 1930, פרסם: "עבור כל בית שרוצה להוסיף חידוש, קומדיה והבטחה לקהל משועשע, יש פה גרעין קטן שגולגל לתוך שש דקות. הם לא נכנסים לפארמאונט בטעות ווולט דיסני ושותפיו שילבו קולמוס ואפקטים קוליים שגורמים להרבה צחוקים."[8]

עיתון חדשות הקולנוע "The Film Daily" ב-22 ביוני 1930, פרסם: "עוד אחת מהקומדיות המצוירות של כיתה א' שיצאו על ידי וולט דיסני, וזה ראוי להערצה מהשורה הראשונה. אפקטים קוליים משולבים ביצירת העט והדיו בדרך כזו שבה התוצאה בטוחה לצחוקים, שלא לדבר על האופי הייחודי והחריג של ההופעה."[9]

כתב העת "Motion Picture News" ב-23 באוגוסט 1930, פרסם: "מיקי הוא קאובוי בסרט זה והוא רוכב למסבאה כדי להתעלס עם סניוריטה מכרסמת. הנבל מגיע ויש כיף גדול. זה משתווה היטב עם סרטים אחרים בסדרה פופולרית זו, ויש לו מספר מספיק של בדיחות כדי לרצות את רוב הקהלים."[10]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. p. 60. ISBN 978-3-8365-5284-4.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Grob, Gijs (2018). "The Cactus Kid". Mickey's Movies: The Theatrical Films of Mickey Mouse. Theme Park Press. ISBN 978-1683901235.
  3. ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 108–109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Peri, Don (2008). "Marcellite Garner". Working with Walt: Interviews with Disney Artists. Jackson: University Press of Mississippi. pp. 83–92. ISBN 978-1-934110-67-6.
  5. ^ Grant, John (1998). Encyclopedia of Walt Disney's Animated Characters (2nd ed.). Hyperion. p. 16. ISBN 978-0786863365.
  6. ^ Barrier, Michael (1971). "Carl Stalling: An interview". Funnyworld (13). נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Kilpatrick, Ryan. "The Cactus Kid". Disney Film Project. נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Talking Shorts". Variety: 37. 18 ביוני 1930. נבדק ב-23 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Latest Reviews of New Short Subjects". The Film Daily: 15. 22 ביוני 1930. נבדק ב-23 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Short Subjects". Motion Picture News: 57. 23 באוגוסט 1930. נבדק ב-23 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)