נפטון (מיתולוגיה)

במיתולוגיה הרומית נפטוןלטינית: Neptunus) היה אל הים, מקבילו הרומי של האל היווני פוסידון. כיוון שכוחם הצבאי של הרומאים היה בעיקר כוח צבאי יבשתי, ברומא העתיקה לא נודעה לנפטון חשיבות רבה, והוא תואר כאל חלש ולא דומיננטי.

נפטון
Neptunus
תרבות מיתולוגיה רומית, דת ברומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים ניורד, אגיר, מלך הים, פוסידון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב סטורן עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים וסטה, קרס, יופיטר, פלוטו, יונו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Salacia, אמפיטריטה, תטיס, Venilia עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Halaesus, לאוקון, טריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מזרקת נפטון במקסיקו
סלצ'יה אלת מי המלח בת זוגו של נפטון בפסל פורצלן בארמון מויקה

"נפטונוס" היה האל האיטלקי הקדום של מים, נחלים ומעיינות, והחל משלהי המאה ה-5 לפנה"ס הוא זוהה עם פוסידון.[1]

המיתוסים הרומיים המתארים את דמותו של נפטון, מוצאו ומעלליו שאובים כולם מן המיתולוגיה היוונית. בין היתר, תואר נפטון כחי בארמון ששכן בקרקעית הים, ושהיה עשוי כולו זהב, אלמוגים ואבני חן, וכרוכב במרכבה הרתומה לסוסים בעלי זנב דג (היפוקמפוס). הוא יוצג, על פי רוב, מחזיק טריידנט (קלשון בעל שלוש שיניים), ששימש גם ככלי נשקו.

נפטון הוא אחד מארבעה אלים רומיים אשר יש להקריב למענם שור. שלושת האחרים היו אפולו, מרס ויופיטר.[2]

על שמו של האל הרומי קרוי כוכב הלכת השמיני במרחקו מן השמש, נפטון, שנתגלה ב-23 בספטמבר 1846.

מקדשים עריכה

בניגוד ליוונים שהוקירו וכיבדו עד מאוד את פוסידון, הרומאים תיארו את נפטון בעיקר כאל הסוסים ("נפטון אקוויסטר"; Neptune Equester). נפטון נחשב לפטרונם של מרוצי הסוסים, ועל כן אחד ממקדשיו הוקם ליד קרקס פלמיניוס, מסלול המרוצים הרומי. זהו המקדש היחיד שנבנה לנפטון ברומא, והוא מתוארך לשנת 206 לפני הספירה.[3] המקדש שוחזר על ידי הקונסול הרומי גנאוס דומיטיוס אהנוברבוס, בשנת 40 לפני הספירה, באירוע שתואר על מטבע שנטבע על ידי הקונסול באימפריה הרומית.

בנוסף, נבנתה בשדה מרס בזיליקת נפטוני, אשר הוקדשה לקרב אקטיום, על ידי אגריפס.[4] בזיליקה זו דחקה מקדש ישן יותר בשדה, שאף הוא החליף מזבח עתיק.[5] במקדש שם נערכת הנפטונאליה, יום החג החשוב ביותר של נפטון, בשיא הקיץ (בדרך כלל ב-23 ביולי). תאריך החג מעיד על כך שנפטון היה אל מקורות המים בתקופות של בצורת וחום.[6]

גלריית מזרקות נפטון עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נפטון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, פרק טז: הדת הרומית, עמ' 327.
  2. ^ Macrobius Saturnalia III 10,4
  3. ^ Cassius Dio 17 fragment 57. 60 as cited by L. Richardson jr. A New Topographical Dictionary of Ancient Rome 1992 p. 267.
  4. ^ Ball Platner, Samuel; Ashby, Thomas (1929), A Topographical Dictionary of Ancient Rome, "Basilica Neptuni", London: Oxford University Press
  5. ^ Dumézil 1977 p. 340, who cites Livy Ab Urbe Condita Libri XXVIII 11, 4. Bloch 1981 p. 347 n. 19.
  6. ^ "C'est-à-dire au plus fort de l'été, au moment de la grande sécheresse, et qu'on y construisaient des huttes de feuillage en guise d'abris contre le soleil" (Cadotte 2002:342, noting Sextus Pompeius Festus, De verborum significatu [ed. Lindsay 1913] 519.1)


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.