נפתלי חיים אדלר
רבי נפתלי חיים אדלר (י"א בחשוון ה'תרע"ד, 11 בנובמבר 1913 – ט' באדר א' ה'תשנ"ה, 9 בפברואר 1995) היה רב חסידי וראש ישיבת יחל ישראל[1] בחיפה. בשנותיו האחרונות כונה "האדמו"ר מויזניץ-דז'יקוב".
 | |||
| לידה |
נובמבר 1913 י"א בחשוון ה'תרע"ד  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1995 (בגיל 81) ט' באדר א' ה'תשנ"ה רחובות, ישראל | ||
| מקום קבורה |
בית הקברות שומרי שבת | ||
| מדינה |
ישראל | ||
| תקופת הפעילות |
? – 9 בפברואר 1995 | ||
| |||
  | |||
תולדותיו ופועלו עריכה
נולד לרבי מרדכי יהודה אדלר, נכד לרבי דוד'ל בידרמן מלעלוב ירושלים, ולצירל נכדתו של רבי נפתלי חיים הורוביץ מדז'יקוב-ירושלים. אביו נפטר בילדותו, ואמו נישאה בשנית לרבי ברוך הגר, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ, אצלו גדל. בצעירותו למד בישיבתו של רבי מנחם מנדל הגר בוישווה ובישיבת ויז'ניץ אצל רבי אליעזר הגר. בטבת ה'תרצ"ח נישא להינדה בת רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. הוסמך להוראה אצל הרב פנחס צימטבוים, ראב"ד גרויסוורדיין ואצל חתנו הרב יצחק יעקב וייס, בעל ה"מנחת יצחק".
בכ"ה באב ה'תש"ד (14 באוגוסט 1944) הגיע לארץ ישראל יחד עם גיסו רבי משה יהושע הגר (לימים האדמו"ר מויז'ניץ).[2] סייע לחמיו ה"אמרי חיים" בהקמת שיכון ויז'ניץ. שנתיים שהה בחו"ל לצורך גיוס כספים. כעבור שנים אמר רבי חיים מאיר כי "לולי חתני נפתלי חיים, לא היה עולה בידי להקים את השיכון".
בשנת תשי"ב מונה לרב חסידי ויז'ניץ בתל אביב-יפו. בטקס ההכתרה השתתפו ונשאו דברים האדמו"רים רבי חיים מאיר ורבי ברוך הגר, הרב אברהם משה באב"ד ועוד.[3]
אחרי שהשיכון בבני ברק החל להתבסס, נשלח על ידי חותנו לסייע ביד דודו ואביו-חורגו המקור ברוך בחיפה. הוא גיבש סביבו את קבוצת התלמידים שהיו באותה עת בישיבה, והחל למסור להם שיעורים, כשבד בבד עם תפקידו כראש ישיבת יחל ישראל הוא מתעסק גם בגיוס כספים ובבניית הקריה והמוסדות. עם פטירת הרבי מסערט, בה'תשכ"ד, היה מועמד לרשת את מקומו כאדמו"ר מסערט ויז'ניץ.
בתשכ"ה הוכתר לרב קהילת חסידי ויז'ניץ בנתניה. הקים בעיר את 'קריית ויזניץ-דז'יקוב' ואת מוסדות "אוהל נפתלי", על שם סבו רבי נפתלי חיים הורוביץ מדז'יקוב-ירושלים. במשך שנים היה כולל האברכים שהקים הכולל היחיד שפעל בנתניה (חוץ לקריית צאנז). כן הקים את בית החסידים ויזניץ-אנטניא בחיפה ובתל אביב, וכולל אברכים בירושלים ובבורו פארק.
היה חבר הוועד הפועל בתנועת פא"י.[4] בבחירות לכנסת השנייה היה מועמד לכנסת מטעמה, והוצב במקום החמישי ברשימה.[5]
הוציא לאור סידור ומחזור תפילה "מעיין החיים" עם נוסח ומנהגי ויז'ניץ, וכן הגדה של פסח עם הסכמת חמיו רבי חיים מאיר הגר.
נפטר בבית החולים קפלן ברחובות לאחר מחלה קצרה, ונקבר באוהל אדמור"י בית ויזניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
על שמו בית הכנסת 'אמרי נפתלי' ברחוב בן-יעקב בבני ברק.
משפחתו עריכה
- שיינא רחל (תרצ"ט - כ"ב בטבת תשס"ו), נישאה לרבי שמואל ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים.[6]
- מינקה, (נפטרה 2022)[7] נישאה לרב משה יהודה ורנר (נפטר תש"ע) בנו של הרב אשר זאב ורנר.[8] לאחר שהתגרשה נישאה לרב מרדכי חשין מקאשוי.
- הרב מרדכי, רב קהל 'מנחה חדשה-דז'יקוב' בבורו פארק, נהרג בתאונת דרכים בט"ו באב ה'תשמ"ט. בנו הרב ישראל אליעזר חתן הרב יוסף חיים פרנקל מוויליפולי, ממלא מקומו ברבנות הקהילה. בן נוסף הוא מאיר אדלר.
- הרב ישראל אליעזר אדלר, נישא לבת דודתו גיטה בת הרב משה ארנסטר.[9] אחרי פטירת דודו רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ הוכתר על ידי קבוצת חסידים לאדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ. לפני כן כיהן כרב קהילת ויז'ניץ בעיר רחובות כ-30 שנה.
קישורים חיצוניים עריכה
- תולדות חייו, ביטאון בית ויז'ניץ.
הערות שוליים עריכה
- ^ ישיבת יחל ישראל בירחון בית יעקב, תשרי תשכ"ב. אתר היברובוקס.
- ^ הגיעו 308 פליטי רומניה, הצופה, 14 באוגוסט 1944
- ^ הרב נפתלי חיים אדלר, רבם של חסידי ויז'ניץ בתל אביב, שערים, 5 בפברואר 1952
- ^ ישיבת המרכז הרוחני, שערים, 20 ביולי 1945
- ^ מי הם המועמדים שלנו?, שערים, 25 ביולי 1951
- ^ חתונה חסידית מפוארת בב"ב, שערים, 24 ביוני 1959
- ^ https://ch10.co.il/news/712946/
- ^ ישעיהו אביעם, את ההמונים בבני ברק מפזרים ע"י... "שטריימלאך", מעריב, 5 באפריל 1962
- ^ מנחם שמואל, נכדי האדמו"ר המנוח יינשאו בחצר דודם, מעריב, 3 ביוני 1974, מנחם שמואל, קול חתן וקול כלה בחוצות קריית ויז'ניץ, מעריב, 6 ביוני 1974