ויקיפדיה

נציבות האו"ם לפליטים

הנציבות העליונה של האומות המאוחדות לפליטים (באנגלית: United Nations High Commission for Refugees; ראשי תיבות: UNHCR) היא גוף מרכזי של האומות המאוחדות שעוסק בשמירת זכויותיהם וביטחונם של פליטים, שמספרם ברחבי העולם הוערך ב-21.3 מיליון ב-2015.[1] הנציבות גם מטפלת במבקשי מקלט ומחוסרי אזרחות. הנציבות, שמשרדה הראשי ממוקם בעיר ז'נבה שבשווייצריה, ממלאת את תפקידה בהתאם לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול שנוסף לה בשנת 1967. הנציבות זכתה בפרס נובל לשלום ב-1954 ושוב ב-1981.

נציבות האו"ם לפליטים
Office of the United Nations High Commissioner for Refugees
מידע כללי
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות אם האומות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 14 בדצמבר 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל פיליפו גרנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי ז'נבה, שווייץשווייץ שווייץ
www.unhcr.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גרסת סמליל נוספת של ה-UNHCR; נציבות האו"ם לפליטים

נכון לשנת 2023, תקציב הנציבות הוא 10.7 מיליארד דולר,[2] והיא מעסיקה כ-21 אלף עובדים. מתוכם כ-90% הם עובדי שדה.[3] הסוכנות מטפלת בכ-35 מיליון פליטים ברחבי העולם,[3] וכן ב-65 מיליון עקורים ו5.4 מיליון מבקשי מקלט.[3] עוד כ-5.9 מיליון פליטים פלסטינים מטופלים באופן נפרד ובלעדי על-ידי אונר"א (UNRWA) שמפעילה קריטריון רחב יותר לזכאותם למעמד של פליט.

בראש הנציבות עומד הנציב העליון שאותו בוחרת העצרת הכללית של האו"ם. החל מ-1 בינואר 2017 עומד בראש הנציבות הדיפלומט האיטלקי, פיליפו גרנדי (אנ').

הסיבות להקמת הנציבות

עריכה

נציבות האו"ם לפליטים נוסדה ב-14 בדצמבר 1950, מתוקף החלטה של עצרת האו"ם והיא החליפה את ארגון הפליטים הבין-לאומי שהוקם ב-1946 לפתרון בעיית פליטי מלחמת העולם השנייה.

מטרות הנציבות נגזרות מהאמנה לזכויות הפליט שנחתמה באותה שנה ומפרוטוקול שנחתם בשנת 1967,[4] המרחיב את האמנה לקבוצות חדשות של פליטים.

נציבות האו"ם לפליטים אינה מטפלת בבעיית הפליטים הפלסטינים, שעבורה הוקם גוף נפרד של האו"ם – אונר"א (UNRWA), שלו יש הגדרות שונות, רחבות אף יותר, לפליט ומטרות ושאיפות שונות כלפי הפליטים שבהם היא מטפלת.

ישראל ונציבות הפליטים של האו"ם

עריכה

ישראל חתומה על האמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם משנת 1951 ועל הפרוטוקול משנת 1967.[5]

על סמך דברי נציב האו"ם לפליטים, אוגוסט לינדט, בשנת 1957, בשתי הזדמנויות שונות, מעמדם של הפליטים היהודים ממדינות ערב (והאסלאם) – עולה בקנה אחד עם הגדרת הפליט של נציבות האו"ם לפליטים, ועל כן יש לנציבות את ייפוי הכוח לטפל בעניינם:[6]

"Jews fleeing from Arab countries were indeed ‘bona fide’ refugees who “fall

under the mandate of my (UNHCR) office”.

נציגות של נציבות הפליטים פועלת גם בישראל והיא מתמקדת בסוגיית דורשי מקלט מדיני בישראל.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נציבות האו"ם לפליטים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על פי נתוני הנציבות
  2. ^ על פי נתוני הנציבות, נכון לשנת 2023
  3. ^ 1 2 3 https://www.unhcr.org/about-unhcr/who-we-are/figures-glance
  4. ^ "סיכום האמנה והפרוטוקול לענייני הפליטים".
  5. ^ [1] States Parties to the 1951 Convention relating to the Status of Refugees and the 1967 Protocol
  6. ^ Jewish Refugees from Arab Countries: The Case for Rights and Redress, Co-authored by: The Hon. Irwin Cotler, David Matas, Stanley A. Urman, NOVEMBER 5, 2007, P-3,4,21
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נציבות_האו%22ם_לפליטים&oldid=40017407"