נצרה

נִצְרָה היא התקן בטיחות בכלי נשק שמטרתו למנוע את הפעלתם בשוגג ולצמצם את הסיכויים של אירוע פליטת כדור ותאונות דומות. בדרך כלל ניתן למיין נצרות בכלי נשק ל־2 סוגים עיקריים: נצרה פנימית הידוע גם במונחים "נצרה פסיבית" או "נצרה אוטומטית" שבדרך כלל אינן מופעלות על ידי המשתמש ונצרה חיצונית הידוע גם במונח "נצרה אקטיבית" או "נצרה ידנית" שמופעלת בדרך כלל על ידי המשתמש בנשק, ונועלת את ההדק או מונעת מהנוקר מלפגוע בפיקה.

נצרה ידנית מותקנת מעל ההדק של מקלע MG34

בכלי נשק עם היכולת לאפשר למשתמש לבחור במצבי ירי בין ירי אוטומטי לירי כדור בודד, עשויים להיות בוררים נפרדים אחד לנצרה ואחר לבחירת מצב ירי או שהבורר משלב את הנצרה עם בורר מצב הירי.

בכלי נשק מסוימים המיוצרים לאחר סוף שנות התשעים של המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת הותקנו מנגנוני נעילה אינטגרליים שיש לבטל על ידי מפתח ייחודי לפני שניתן יהיה לירות בכלי הנשק. מנגנוני נעילה אינטגרליים אלה מיועדים למנוע שימוש לא מורשה בנשק בעיקר מצד ילדים במהלך אחסון ללא השגחה של כלי הנשק ולא כמנגנוני בטיחות בזמן הנשיאה.

נצרת כלי ירי

נצרה ידנית

נצרה ידנית משולבת בבורר קצב ירי של רובה סער SIG 550

נצרה ידנית, חיצונית היא הנצרה הראשונה שהוכנסה לשימוש והיא עדיין הנצרה הנפוצה ביותר. החלק החיצוני של הנצרה הוא בדרך כלל מתג, כפתור או בורר שכאשר הוא מוגדר למיקום "נצור" או באנגלית "SAFE", מונע ירי של כלי נשק. התכנון של מערכות נצירה מכניות הוא מגוון מאוד ומשתנה מסוגי כלי נשק שונים. שני המנגנונים הנפוצים ביותר הם בלוק או תפס המונעים את הפעולה של מנגנון ההדק ומנגנון המנתק את להב ההדק ממנגנון הירי של כלי הנשק. מנגנונים נוספים תוכננו למנוע ירי על ידי חסימת תנועת את הפטיש או הנוקר מתנועה קדימה. אקדחי תופי רבים יוצרו ועדיין מיוצרים ללא מנגנון נצרה בכלל מתוך הנחה שהמאמץ הגדול יחסית הנדרש למשוך את ההדק ותנועת הדק ארוכה יחסית מהווים "מרחב ביטחון" המאפשר שימוש בטוח יחסית ומצד שני מאפשרות הפעלה מהירה של כלי הנשק.

משבת על הקת

מנוף מבטל דריכה על קת אקדח הקלר וקוך P7

אחד המנגנונים המודרניים יותר לנצרה אקטיבית הוא מנגנון המפעיל נצרה על ידי שימוש במנוף או משבת הממוקם על הקת של כלי הירייה. המנגנון מותקן באופן שבעת אחיזת הנשק על ידי המשתמש תושבת הנצרה, כתוצאה טבעית מהחזקת הנשק בתנוחת ירי, וכך יוסרו החסמים המובנים באקדח כנגד ירי מקרי והנשק יהיה מוכן לירי. המשבת מופעל רק כאשר היורה אוחז בנשק והנצרה הפנימית מבוטלת רק בזמן שהיורה שומר על אחיזתו בקת, המשבת מפעיל את מנגנון הטיחות מחדש מייד ברגע שהיורה משחרר אותו. המנגנון הוא אחד המאפיינינים של אקדח M1911 ושל תת המקלע עוזי בהם משולב מנגנון המשבת עם נצרה ידנית חיצונית.

מנגנון נצירה דומה בצורתו כמנוף על קת האקדח הוא הנגנון השחרור המבוקר של הפטיש (decocking grip) שהותקנה באקדחים מתוצרת הקלר וקוך מסדרת P7 (Heckler & Koch P7). האקדחים פותחו בדרישה למערכת בטיחות יעילה כנגד פליטת כדור ומהירות תפעול מהירה לצורך זה תוכננה מערכת בה האקדח נדרך כאשר המנוף על הקת נלחץ על ידי היורה, כאשר המנוף משוחרר האקדח יוצר ממצב דרוך ולא ניתן לירות בנשק דבר המונע ירי בשוגג הן בעת שליפה והן בעת הפלת הנשק לרצפה - הנשק יורה רק כאשר המנוף לחוץ לכל מהלכו וההדק נלחץ.

מבטל דריכה

מבט על אקדח SIG P226 מספר 5 הוא כפתור מבטל דריכה

רוב האקדחים המסורתיים חצי-אוטומטיים מסוג פעולה כפולה או פעולה בודדת (DA/SA) מיועדים לנשיאה עם הפטיש מורד (לא דרוך) על כדור טעון, עם או בלי נצרה ידנית. האקדח נחשב בטוח במצב זה מכיוון שמשיכת ה"דאבל-אקשן" שדורכת את הפטיש, משחררת אותו ויורה כפעולה ארוכה אחת יוצרת משיכת הדק ארוכה וכבדה יותר ממשיכת ההדק של כלי נשק בעל מנגנון "פעולה בודדת שמשחרר את הפטיש הדרוך בלבד, ולכן משיכת ההדק בלתי מכוונת בכלי נשק מסוג פעולה כפולה לסוגיו השונים פחות סבירה.

עם זאת, מחזור הירי של אקדח פעולה כפולה משאירה את הפטיש דרוך במצב פעולה בודדת כתוצאה של ירי הכדור הראשון או כדי לטעון כדור ראשון. כדי להחזיר את האקדח למצבו הבטוח, יש צורך להוריד את הפטיש בדרך כלל על ידי אחיזת דורבן הפטיש, משיכת ההדק בזהירות ולאחר מכן הורדה איטית של הפטיש על הנוקר. פטיש של אקדחים חצי-אוטומטיים בנויים ללא דורבן בולט כמו אקדחי תופי, אלא פטיש מעוגל שמגן על יד היורה בעת תנועת המחלק לאחור, מה שמקשה על אחיזת הפטיש בצורה בטוחה עם האגודל ומגדיל את הסיכון לפליטות כדור וירי בשגגה. מבטל דריכה ידני מבטל את הצורך להוריד את הפטיש על כדור בבית הבליעה על ידי שימוש במנוף המשחרר את הפטיש ומאפשר ליורה לעשות זאת כאשר כדור נמצא בבית הבליעה. מנגנון זה חוסם את הפטיש או את תנועת הנוקר לפני שחרור הפטיש. באקדחים בהם הנקירה מתבצעת על ידי סטרייקר, אין פטיש ופעולת החזרת מנגנון ההדק למצב נצור נעשה על ידי מנגנון מבטל דריכה או מנגנון הרפיה המשחרר את דריכת קפיץ הסטרייקר ובכך מונע תנועה של הנוקר, במנגנוני הדק רבים נוסף מנגנון בטיחות נוסף שמכניס לפעולה מחסום מכני לנוקר עצמו.

מבטל דריכה משולב בנצרה ידנית הוא מנגנון מורכב שמשולב במספר סוגי אקדחים. בכלי נשק מתוצרת הקלר וקוך קיים מנגנון המכונה "מנגנון משולש" המאפשר למשתמש בנשק לבטל את הדריכה על ידי לחיצה על מנוף כאשר הנצרה הידנית נמצאת במצב מנותק - מצב "אש", המשתמש יכול גם להפעיל את הנצרה למצב "בטוח" גם כשהנשק דרוך וטעון בכדור על ידי דחיפת המנוף. מנגנון דומה פשוט יותר הידוד כמנגנון "כפול" נמצא באקדחים מתוצרת וולטר ובאקדחים מסוג ברטה M9 בהם העברת הנצרה הידנית למצב נצור מבטלת את דריכת הנשק. האקדח הראשון בו נעשה שימוש במבטל דריכה היה אקדח הראדום VIS (FB Vis) ואפשר לחיילי הפרשים הפולני להשתמש באקדח ביד אחת, המנגנון המאפשר דריכה וביטולה הופיע באקדח זאואר 38H (Sauer 38H) שנופק לחיילים בצבא גרמניה הנאצית.

נצרה כנגד הפעלה אקראית

במקביל לנצרות המונעות ירי בנשק בעקבות לחיצה על ההדק, מותקנות בכלי נשק קל מערכות בטיחות שונות כנגד ירי באקראי כגון בעת נפילת הנשק מידי היורה, בעת השליפה או בעת טיפול רשלני.

מגרעת

מגרעת במחלק האקדח היא אחת הצורות הפשוטות ביותר של מנגנון בטיחות כנגד הפעלה אקראית. מגרעת מופיעה בכרך כלל באקדחים של פעולה בודדת שיוצרו לפני כניסת מנגנונים המשולבים במנגנון ההדק. מגרעת מופיעה גם במספר רובים המופעלים על ידי מנוף, אקדחים שתוכננו עם מנגנון ירי על פי הפיתוח של בראונינג הידוע כקולט M1911, ואקדחים חצי אוטומטיים שתוכננו לפני המצאת מחסום הנוקר. מנגנון הבטיחות מסתמך על מגרעת בבסיס הפטיש, המוט המקשר בין ההדק לפטיש ושבדרך כלל מחזיק את הפטיש במצב דרוך כנגד הקפיץ הראשי. המגרעת מאפשרת לתפוס ולהחזיק את הפטיש במרחק קצר מהנוקר במצב הידוע כ"חצי דריכה" (Half-cock). במצב זה המשתמש יכול להניע את הפטיש לאחור באופן ידני אבל למרחק קצר מהנוקר, כך שהפלת הנשק לא תגרום לנקירת הפיקה ובכך תימנע ירייה בשגגה. מטרה שנייה היא לאפשר למוט המקשר "לתפוס" פטיש שמכה על הנוקר כאשר ההדק לא נלחץ. החיסרון של מערכת כזו היא שהפעלתה תלויה לחלוטין במשתמש ואינה מונעת ירי אקראי בכל המקרים. נדרשת גם מידה מסוימת של מיומנות ידנית והיכרות עם נשק חם כדי להביא את הפטיש למצב של חצי דריכה.

חוסם נוקר

מחסום נקירה הוא חסם מכני, המשמש בכלי נשק חצי אוטומטיים ובחלק מהאקדחים, המונע את תנועת הנוקר. המנגנון מתוכנן להיות פעיל ומשולב והוא חוסם את תנועת הנוקר קדימה כברירת מחדל. המנגנון מסיר את החסימה מהנוקר עם הלחיצה על ההדק לפני שחרור הפטיש או הסטרייקר. כך מובטח שמנגנון הבטיחות יהיה פעיל גם אם הפטיש משתחרר בכל אירוע אחר שאינו בעקבות לחיצה על ההדק, למשל שחרור הנובע מפגם מכני במנגנון ההדק או מהפלת הנשק מידי היורה.

חוסם פטיש

חוסם פטיש הוא מנגנון מכני הדומה לחוסם נוקר. זהו תפס, חסם או מתקן חוסם אחר המובנה במנגנון ההדק וממוקם בדרך כלל במקום בו הוא יכול למנוע מהפטיש מלהכות בנוקר. בדומה לחוסם, נוקר החסימה לתנועת הפטיש מוסרת כתוצאה מלחיצת ההדק.

מוט העברה

מוט העברה (Transfer bar) הוא מנגנון בטיחות כנגד הפעלה אקראית באקדחי תופי ולעיתים ברובים בהם הפטיש חיצוני וחשוף. המנגנון פועל בצורה הפוכה מחסימת הפטיש. הדורבן המשמש לדריכה ידנית נמצא על מוט ההעברה, במקום על הפטיש. בגרסה אחרת של מהמנגנון, מוט ההעברה מכיל את הנוקר. בשני המקרים הפטיש עצמו אינו יכול ליצור קשר עם הנוקר אלא חייב לפגוע במוט ההעברה שמעביר את האנרגיה אל הנוקר. מוט ההעברה ממוקם בדרך כלל מחוץ לקו התנועה של הפטיש, אך מוסט למקומו על ידי הפעולה הרגילה של ההדק בדומה למחסום הנוקר.

מנתקי הדק ונועלי בריח

מנגנוני בטיחות המנתקים את ההדק ונועלים את הבריח הם בדרך כלל "תוצר לוואי" של פעולת מנגנון ירי, ולעיתים לא נחשבים למנגנון בטיחות נפרד. ניתוקי הבריח וההדק הם חלק מפעולה בכלי נשק עם בריח, רובים בעלי מנגנון טעינה על ידי משאבה ורובים בעלי מנגנון טעינה על ידי מנוף. מנגנונים אלו מנתקים או חוסמים את פעולת מנגנון ההדק אם, מסיבה כלשהי, הבריח לא סוגר את בית הבליעה. וריאציה של מנגנון זה היא מנגנון ניתוק הדק שמונע מהאקדח לירות עד שמחזור הירי (דריכה – טעינה – ירי – פליטה – דריכה) הושלם. אם המחזור לא הושלם, לא ניתן לירות אלא רק לאחר שההדק משוחרר ונלחץ שוב. מנגנון זה מובנה בהגדרת הפעולה של כלי נשק חצי אוטומטיים הדורשים מהיורה לחיצה נפרדת של ההדק כדי לירות כל כדור בתורו וברציפות כחלק ממחזור הירי. זהו המנגנון המועדף לניתוק ההדק בכלי נשק בעלי מנגנון טעינה חוזרת והוא מונע פליטות כדור. בכלי נשק ללא מנגנון זה, בעיקר בכלי נשק מתחילת המאה ה-20, אם היורה ממשיך ללחוץ על ההדק, טעינת כדור אל בית הבליעה הביאה לירי מיידי.

ניתוק מחסנית

מנגנון ניתוק מחסנית אינו מאפשר למשתמש לירות בנשק ללא מחסנית או כאשר המחסנית לא יושבת במקומה באופן מלא. המנגנון פועל על ידי הפעלה של מערכת לחסימת ההדק או לחסימת הנוקר. מנגנון זה שהופיע בכלי נשק חצי-אוטומטיים עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 עדיין מעורר דיונים לגבי נחיצות שילובו והשימוש בו. מבחינה היסטורית, לרוב הדגמים של כלי נשק שהוזנו במחסנית לא היה מנגנון ניתוק מחסנית. הנימוקים בעד הכללת מנגנון זה בכלי נשק הם מניעת ירי בשוגג כאשר המשתמש מוציא מחסנית מנשק שנדרך ולפיכך יש כדור בבית הבליעה. במקרה שהמשתמש שוכח להוציא את הכדור ה"חי" קיימת סכנה ממשית של פליטת כדור. המנגנון יכול לשמש כדרך להשבתת הנשק בשעת חירום. כך יכול המשתמש בתנאים מסוימים ללחוץ על כפתור שחרור המחסנית אם הוא חושש שהנשק עלול להילקח ממנו ובכך למנוע שימוש של גורם עוין בנשק.

אחד החסרונות של המנגנון הוא השפעתו האפשרית על שאר החלקים במנגנון ההדק, כך שהלחיצה על ההדק כבדה יותר או לא שווה לכל אורך מהלך הלחיצה. עם זאת, המנגנון חשוף ופגיע ללכלוך, חלודה ושיירים מהירי, ונוטה לתקלות שעלולות להביא לידי תאונות ירי. נימוק אחר נגד המנגנון קובע כי ללא המחסנית, שעלולה לעיתים ליפול או להישלף מהנשק בטעות, האקדח הופך להיות חסר ערך. אקדח ללא המנגנון, לעומת זאת, יכול עדיין לירות כדור אחד לפחות.

נצרות משולבות בהדק

נצרה על ההדק של אקדח וולטר PPS

מערכות בטיחות אלה משולבות בלהב ההדק של כלי הנשק. המערכת מורכבת משני חלקים התלויים זה בזה: להב ההדק עצמו ו"מנוף" קטן על להב ההדק. בדומה למשבתים על הקת, נצרות משולבות בהדק נוחות לשימוש מאחר שהפעלתן היא חלק טבעי מפעולת הירי. כך המערכות נוצרות את הנשק באופן אוטמטי ומשחררות את הנצירה רק כאשר היורה מתפעל את שני חלקי ההדק. מערכות אלו מבטיחות שהנשק לא ירה בעת לחץ לא מכוון או לחיצה רגעית וקטועה על ההדק. עיצוב זה, הפך לפופולרי על ידי אקדחי גלוק, אך נעשה בו שימוש במקור באקדח תופי ללא פטיש בטיחות מתוצרת אייבר ג'ונסון (Iver Johnson) מ-1897 – המנגנון משלב הדק עם מנוף קפיצי בחציו התחתון. ידית זו, הבולטת מההדק, חייבת להילחץ במלואה על מנת לנתק מנעול המאפשר ללהב הדק לנוע. לחיצה לא מכוונת על החלק העליון של ההדק ללא לחיצה על הידית אינה מנתקת את המנעול וההדק לא יזוז. עיצובים אחרים כוללים כרית קפיצית המהווה את החלק העליון של פני ההדק ומתפעלת מנעול דומה.

סמן לכדור בקנה

מ"ק פורק בבית הבליעה של M16

סמן לכדור בקנה באקדח רוג'ר SR9

על פי ההגדרה, סמן לכדור איננו נצרה אלא סמן פיזי המותקן בכלי נשק חצי אוטומטיים, שמטרתו להצביע ולהזהיר את היורה שכדור נמצא טעון בבית הבליעה של הנשק. הסמן הוא בדרך כלל כפתור, מוט או מנוף קטנים הנמצאים בדרך כלל מאחורי זיז החולץ של תרמילים ריקים. בעת נוכחות כדור בבית הבליעה הסמן יוצא ובולט ממקומו. בכלי נשק שונים קיים סמן לבית בליעה ריק (מק פורק). הסמן הוא תותב קטן מפלסטיק אשר מוכנס לבית הבליעה של הנשק, ומונע אירועי פליטת כדור באמצעות מתן אינדיקציה ודאית שאין כל כדור בבית הבליעה. בעת דריכת הנשק, המק פורק נפלט מקנה הרובה החוצה, בדומה לתרמיל הכדור לאחר הירי. על מנת למנוע את אובדנו, בדרך כלל קשורה למק פורק רצועה שמולבשת על הנועלן ("צרצר") של הנשק, וכך הוא נשאר תלוי על הנשק גם לאחר הדריכה.

מנתק הדק

מנתק הדק הוא מנגנון הנועל את פטיש כלי הנשק במצב דרוך לאחר שהירייה האחרונה נורתה, גם כאשר ההדק לחוץ בעת מחזור הירי של הנשק. מנגנון זה מבטיח שכלי הנשק יירה רק במצב חצי-אוטומטי והיורה חייב לשחרר את ההדק על מנת ל"אפס" את המנגנון, לשחרר את מנתק ההדק ורק אז הפטיש חוזר למצב מנוחה. המנגנון גם מונע ירי בשוגג, הידוע גם בשם "סלאמפייר", המתרחש כאשר הפטיש ממשיך בתנועה קדימה עם המחלק או הבריח וגורם לנקירה לא מתוכננת.

התקני בטיחות

בנוסף לנצרות ומנגנוני בטיחות המותקנים כחלק בלתי נפרד מכלי הנשק קיימים מספר התקני בטיחות שנועדו למנוע שימוש בלתי מורשה או למנוע ירי בנשק ממי שלא הוסמך או לא כשיר לכך. התקנים אלו כוללים מתקני נעילה וריסון שונים וכן שימוש באמצעים טכנולוגיים מורכבים יותר שקיבלו את השם הקולקטיבי נשק חכם (Smart gun), שמגביל את השימוש למשתמש או משתמשים מורשים או מגביל את השימוש בנשק לאזורים גאוגרפיים מוגדרים (Location-based firearm). מנגנונים אלו מובנים אל תוך כלי הנשק כחלק מתהליך הייצור וכוללים שימוש בקוראי טביעת אצבע מקודדי RAID, טבעות מגנטיות או מתקני זיהוי אלקטרוניים אחרים.

מנעולי הדק

מנעול כבל על אקדח

מנעול הדק על אקדח תופי

נעילות פיזיות-חיצוניות של ההדק הם התקנים שנועדו למנוע לחיצה על ההדק. חלק ממנעולי ההדק משולבים בעיצוב הנשק, ואינם דורשים חלקים חיצוניים מלבד מפתח. מנעולי הדק חיצוניים כוללים בדרך כלל שני חלקים הננעלים יחד משני הצדדים מאחורי ההדק ומונעים את האפשרות ללחיצה על ההדק. המנעולים מעוצבים במספר דרכים, אחת נועלת את להב ההדק על ידי חסימה של שמורת ההדק, מנעולים אחרים "מנעולי כבל" מעוצבים כך שהם נועלים את מנגנון הירי ומונעים טעינה לא מורשית של הנשק. בדגמים מסוימים שולבה מערכת אזעקה המופעלת במקרה ומנסים לפרוץ את המנעול בכוח ובדגמים מתקדמים שולבו מערכות של זיהוי ביומטרי. הביקורת העיקרית על מנגנונים מסוג זה שהם מונעים את האפשרות להפעיל את הנשק במהירות בתסריטים של הגנה עצמית. ביקורת נוספת היא שהמנגנונים יוצרים תחושה של ביטחון "מזויף" אבל תאונות נשק עלולות להתצרחש גם בעת שהאקדח נעול אבל דרוך

נצרת רימוני יד

ברימון יד הנצרה היא סיכת מתכת שמחזיקה את המנוף שבקצהו טבעת מתכת. לפני יידוי הרימון יש למשוך בטבעת עד לתלישת הסיכה מגוף הרימון.

לקריאה נוספת

• Chris Monturo: Forensic Firearm Examination Academic Press, 2019 ISBN 0128145404
• Bryce M. Towsley: Gunsmithing Made Easy: Projects for the Home Gunsmith Skyhorse Publishing Inc., 2010 ISBN 1616080779
• DK editors: Weapon The ultimate record of arms and armour Dorling Kindersley Ltd, 2008 ISBN 1405334738
• Ian V. Hogg : Firearms and how they work . Motorbuch Verlag, Stuttgart 1986, ISBN 3879437882

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נצרה בוויקישיתוף