נצרות יוונית-אורתודוקסית

כנסיות אורתודוקסיות ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית

נצרות יוונית-אורתודוקסיתיוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית. הן נבדלות מהכנסיות האורתודוקסיות הסלאביות והאחרות, כמו הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, אך חולקות עמן הכרה בעליונותו הטקסית של פטריארך קונסטנטינופול וגישה דתית זהה לחלוטין. הכנסיות היווניות מונות ארבעה מתוך חמישה כסים מטרופוליטניים בפנטארכיה הישנה – קונסטנטינופול, אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים – את הכנסיות האוטוכפאליות של יוון, קפריסין ואלבניה ומספר אפארכיות ברחבי העולם.

סמל הפטריארכיה בקונסטנטינופול, המחזיקה בבכורה הטקסית (אם כי לא המעשית) בין הכנסיות היווניות-אורתודוקסיות והאורתודוקסיות בכלל.
כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה

לעיתים משמש השם לכינוי כלל הכנסיות האורתודוקסיות, ללא תלות בשפה. הדבר נובע מהמורשת היוונית החזקה המשפיעה על כולן.

מבנהעריכה

הכנסיות היווניות-אורתודוקסיות אינן מהוות גוף ארגוני נפרד בשום צורה בתוך כלל הנצרות האורתודוקסית. אפיונן ככאלו מתייחס אך ורק לשפת התפילה ולמסורת הטקסית המשותפת. הן מצויות באחדות (קומוניון) מלאה עם יתר הכנסיות האורתודוקסיות ומבחינה טכנית, רשאים מאמיניה של כל אחת להשתתף בתפילות, בסעודת האדון וכולי של האחרות.

הכנסיות היווניות בתוך האורתודוקסיה מונות את העתיקות והחשובות ביותר, אם כי לא הגדולות ביותר. הפטריארכיה של קונסטנטינופול, הניצבת סמלית בראש הדת כולה, היא יוונית וכמוה גם שלוש כסים מטרופוליניים אחרים מן הפנטארכיה הישנה: הכנסייה האנטיוכית (שהתפצלה בשעתו מהסורים האוריינטלים), הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של מצרים (שהתפלגה מן הכנסייה הקופטית) והפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים. גם הכנסייה הלאומית של יוון והכנסייה הלאומית של קפריסין חולקות מסורת זו. הכנסייה הלאומית של אלבניה מכילה קהילות רבות המשתמשות ביוונית. לכל אלו יש גם את האפארכיות שלהן מעבר לים, כמו הפטריארכיות היווניות-אורתודוקסיות באמריקה ובאוסטרליה (להבדיל מהאפארכיות הרוסיות-אורתודוקסיות וכולי שם, הגדולות יותר) הכפופות ישירות לקונסטנטינופול.

במזרח התיכון עד המאה ה-19 עמדו בראש הפטריארכיות ובראש הכמורה הבכירה אישים ממוצא יווני, אם כי רוב המאמינים של הפטריארכיות באנטיוכיה ובירושלים היו ערבים. מאז המאה ה-19 בירושלים מתחולל בקצב איטי שינוי בהרכב ראשי הכנסייה ובשפת התפילה. בפטריארכיה של דמשק הוחלפה ההנהגה במנהיגות ערבית ושפת התפילה שונתה ברוב התפילות מיוונית לערבית.

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושליםעריכה

ערכים בנצרות
נצרות
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות-קתולית (ישועים) • נצרות-פרוטסטנטית (לותרניזםפרסביטריאניזםבפטיזםמתודיזםאוונגליזםפנטקוסטליזםאמישקווייקרים) • הכנסייה האנגליקנית (אפיסקופלים) • נצרות-אורתודוקסית-(מזרחית) (נצרות-יוונית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית הרוסית (הפרבוסלאבית)) • נצרות אוריינטלית (נצרות קופטיתהכנסייה הארמניתהכנסייה הסורית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית האתיופית) • הכנסייה האשורית (הנסטוריאנית)מורמוניםנצרות-מדעית
היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב (והצלבנים)
הפילוג המערביהרפורמציה
משפט קאנוני
היסטוריה של המיסיון הנוצרי
החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים

חגים ומועדים מרקע נוצרי

חג המולדחג הפסחאליל כל הקדושיםיום פטריק הקדושערב השנה החדשה (סילבסטר)נובי גודחג ההודיהיום שישי ה-13מרדי גרא‎יום המתיםיום המרמיטהיום ולנטייןחג הצלבחג השילוש הקדוש

לוח השנה הנוצרי

הלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניספירת הנוצריםחגי קדושים נוצרייםימי חגחגים ניידים

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטביל12 השליחים (יהודה איש קריות, פטרוס) • פאולוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס אקווינסמרטין לותרז'אן קלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמוןכפרה בנצרותחסדגאולהאנטיכריסט

חיים לאחר המוות בנצרות

גן עדן (בנצרות)גיהנוםכור המצרףהשטן (לוציפר) • החיה (666) • מלאך המוותיום הדיןארמגדוןארבעת פרשי האפוקליפסה
Rest in peace (RIP) (אנ')

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהמיסה (סעודת האדון)וידוי
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות
ליטורגיהפולחן רומיפולחן ביזנטי
מיסיון (ומיסיונרים)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיההקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר בנצרות

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

אנטישמיות נוצרית ופוגרומים

אף יהודיעלילת דםדימוי הגבר היהודי כאישהיודאו-קומוניזםפרעות רינדפלייש (האימפריה הרומית הקדושה)האינקוויזיציה הספרדיתהטבלת יהודי פורטוגל לנצרותהטבח ביהודי יורק (אנגליה)הפוגרום בלבוב (אוסטרו-הונגריה, 1918)פוגרומי אודסה (אוקראינה)פוגרום קרקוב (פולין)עלילת הדם ברודוס (יוון)עלילת הדם בווילנה (ליטא)עלילת הדם בטרנטו (איטליה)שריפת יהודים בעלילות דם (הונגריה)פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה (גרמניה)הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (ארצות הברית)הירי בג'רזי סיטי (ארצות הברית, 2019)

זרמים הקשורים לנצרות

יהודים למען ישוע
עדי יהוהיהדות משיחית
העבריים השחורים (העבריים מדימונה) •
סובוטניקיםפלאשמורה

  ערך מורחב – הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים

בראש הפטריארכיה בירושלים (ביוונית: Πατριαρχεῖον Ἱεροσολύμων, בערבית: كنيسة الروم الأرثوذكس في القدس) עומד הפטריארך הנוצרי-יווני-אורתודוקסי. כללי בחירת הפטריארך נקבעו בתקנות האימפריה העות'מאנית משנת 1875, אשר תוקנו בדברי חקיקה מנדטוריים בשנים 1935–1936. על פי כללים אלו, הפטריארך נבחר על ידי הכמרים החברים בסינוד הקדוש, שהוא הגוף המנהל של הפטריארכיה, אך המינוי נכנס לתוקף רק אחרי קבלת הכרה מהשלטונות, אשר מאז הקמת מדינת ישראל נעשה בהחלטת ממשלת ישראל. למרות השם, רוב חברי הקהילה בארץ הם ערבים-ישראלים ולא יוונים.

סמלה של הכנסייה הוא הטאפוס (Τάφος, ביוונית: - "קבר") - סמל שנוצר משילוב של האותיות היווניות "טאו" ו"פי"; הסמל מציין את הקבר הקדוש ומופיע בחזית של רוב הבניינים שבבעלות יוונית-אורתודוקסית בארץ ישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה