נקודת היפוך
נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש. בכל שנה מתרחשות שתי נקודות היפוך: נקודת ההיפוך הקיצית, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית לכיוון השמש, ונקודת ההיפוך החורפית, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית הרחק מהשמש. נקודות ההיפוך מתרחשות בסביבות 21 בדצמבר ו-21 ביוני[1].
רקעעריכה
מקור השםעריכה
השם נקודת היפוך (באנגלית- Solstice) נגזר מהמילים SOL (-שמש בלטינית) ו- stice (עומדת במקום). ככל שהימים מתארכים, השמש זורחת במיקום גבוה יותר בשמים, עד כדי כך שנראה כאילו השמש עומדת במקום.
ההבדלים בין נקודות ההיפוךעריכה
נקודת ההיפוך הקיצית מתרחשת ביום הארוך בשנה, והלילה לאחר אותו יום הוא הלילה הקצר ביותר. התושבים בחצי הכדור הצפוני מציינים את נקודת ההיפוך הקיצית ב-21 ביוני. התושבים בחצי הכדור הדרומי מציינים את נקודת ההיפוך הקיצית ב-21 בדצמבר.
ביום בו מציינים את נקודת ההיפוך השמש נמצאת בנקודה הצפונית ביותר שלה, בהתאם לקו הרוחב משתנה אורך היום. בשיקגו למשל היום נמשך (ב-21 ביוני 1999) 15 שעות ושתי דקות. ככל שעולים צפונה היום מתארך והלילה מתקצר, עד שבאזור הקוטב הצפוני יש אור גם בלילה[2].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אבי בליזובסקי, היום חל היום הראשון של החורף – היום הקצר בשנה, באתר "הידען", 21 בדצמבר 2013
- אבי בליזובסקי, נקודת היפוך הקיץ – היום בו השמש נמצאת בנקודה הצפונית ביותר, באתר "הידען", 21 ביוני 2015
- נקודת היפוך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Midsummers Night! – Dark Sky Wales Training Services (ב־British English)
- ^ אבי בליזובסקי, נקודת היפוך הקיץ - שיעור קצר באסטרונומיה, באתר הידען, 2011-06-20