נרגל
נֵרְגַל (Nergal, Nirgal, Nirgali) הוא אל מהפנתיאון המסופוטמי, בנם של אנליל ונינליל. מרכזם של הסוגדים לו היה בעיר כותה, אזור תל אברהם של היום.
 | |
| תפקיד | אל המלחמה והמגפה |
|---|---|
| תרבות |
הדת השומרית  |
| אלים מקבילים | רשף |
| אב |
אנליל |
| אם |
נינליל |
| אחים |
נינורתה |
| בן או בת זוג |
ארשקיגל |
  | |
תפקידיו
עריכהבשירים ופיוטים, נרגל מוצג כאל המלחמה והמגפה. נראה כי היה מזוהה עם השמש של אחר הצהריים ועם שיאה של תקופת הקיץ, הזמן המת בלוח השנה המסופוטמי.
נרגל, גם כונה בשם "סודק", בדת הבבלית משמעותה חזק וגדול.[דרוש מקור]
בנוסף, נרגל מפקח על השאול ומשמש ראש הפנתיאון המיוחד השולט על עולם המתים (המתאסף במערה תת-קרקעית המכונה אראלו או אירקאללא). תפקיד זה קישר אליו את האלה אלאטו (ארשקיגל). בכתבים מסוימים האל נינאזו הוא בנם של נרגל ואלאטו.
במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי), מובא רשף בטור המלים האמוריות כמקביל לנרגל (dNERGAL) בטור המלים האכדיות; הקבלה זאת קיימת גם בטקסט מאבלה.[1] ברשימת אלים אכדית אחרת הוקבל נרגל לאל Kammuš (כמוש).[1]
בדרך כלל, נרגל מוצג יחד עם בת-לווייתו לז. בפסלים ותמונות יש לו חזות של אריה ומטה המקושט אף הוא בראש ארי.
על שמו קרוי נרגל שראצר, אחד ממלכי בבל.
האל נעבד ככל הנראה גם על ידי הפיניקים שמעבר לים באתונה, כפי שמעידה נוכחותו בכתובת אספת.
באסטרולוגיה
עריכהבאסטרולוגיה הבבלית המאוחרת, נרגל מזוהה עם כוכב מאדים, מקבילו של האלים היוונים הרקלס וארס. באדריכלות בבלית שומרי השער בדמות אריות מייצגים את נרגל.
בתנ"ך
עריכהנֵרְגַל מוזכר בתנ"ך בספר מלכים כאחד האלילים המרכזיים אותם עבדו הכותים, אשר הוגלו מכותה לשטחי ממלכת ישראל החרבה לאחר שנכבשה על ידי סרגון השני ותושביה הוגלו לאשור:
וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא
.
לקריאה נוספת
עריכהDrijvers, H. J. W. (1980). Cults and Beliefs at Edessa. Leiden, The Netherlands: E. J. Brill. p. 105. ISBN 90-04-06050-2.
קישורים חיצוניים
עריכה
- נרגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נרגל, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 118 doi: 10.3917/assy.116.0113
