נרגל

נֵרְגַל (Nergal, Nirgal, Nirgali) הוא אל מהפנתיאון המסופוטמי, בנם של אנליל ונינליל. מרכזם של הסוגדים לו היה בעיר כותה, אזור תל אברהם של היום.

נרגל

אל המלחמה והמגפה
תרבות	הדת המסופוטמית
אלים מקבילים	מלקרת
אב	אנליל
אם	נינליל
אחים	נינורתה
בן או בת זוג	ארשקיגל

האל החיתי נרגל. יזיקילאיה, טורקיה

תפקידיו

בשירים ופיוטים, נרגל מוצג כאל המלחמה והמגפה. נראה כי היה מזוהה עם השמש של אחר הצהריים ועם שיאה של תקופת הקיץ, הזמן המת בלוח השנה המסופוטמי.

נרגל, גם כונה בשם "סודק", בדת הבבלית משמעותה חזק וגדול. עוד דוגמאות לכך, קראו לקפטן ג'יימס קוק "יאס סודק".^{[דרוש מקור]}

בנוסף, נרגל מפקח על השאול ומשמש ראש הפנתיאון המיוחד השולט על עולם המתים (המתאסף במערה תת-קרקעית המכונה אראלו או אירקאללא). תפקיד זה קישר אליו את האלה אלאטו (ארשקיגל). בכתבים מסוימים האל נינאזו הוא בנם של נרגל ואלאטו.

בדרך כלל, נרגל מוצג יחד עם בת-לווייתו לז. בפסלים ותמונות יש לו חזות של אריה ומטה המקושט אף הוא בראש ארי.

על שמו קרוי נרגל שראצר, אחד ממלכי בבל.

האל נעבד ככל הנראה גם על ידי הפיניקים מעבר לים, כפי שמעידה נוכחותו בכתובת אספת.

באסטרולוגיה

באסטרולוגיה הבבלית המאוחרת, נרגל מזוהה עם כוכב מאדים, מקבילו של האלים היוונים הרקלס וארס. באדריכלות בבלית שומרי השער בדמות אריות מייצגים את נרגל.

בתנ"ך

נֵרְגַל מוזכר בתנ"ך בספר מלכים כאחד האלילים המרכזיים אותם עבדו הכותים, אשר הוגלו מכותה לשטחי ממלכת ישראל החרבה לאחר שנכבשה על ידי סרגון השני ותושביה הוגלו לאשור:

וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא

— ספר מלכים ב', פרק י"ז, פסוק ל'

.

לקריאה נוספת

Drijvers, H. J. W. (1980). Cults and Beliefs at Edessa. Leiden, The Netherlands: E. J. Brill. p. 105. מסת"ב 90-04-06050-2.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נרגל בוויקישיתוף

• נרגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.