נשירה מהלימודים
נשירה מהלימודים היא עזיבת מערכת החינוך טרם השלמת מסלול הלימודים בה.
מערכת החינוך בנויה ממסלולים שלכל אחד מהם יש נקודת סיום: בית ספר יסודי, חטיבת ביניים בית ספר תיכון (בו נקודת סיום עיקרית, אך לא יחידה, היא קבלת תעודת בגרות), אוניברסיטה (שנקודת הסיום שלה היא קבלת תואר אקדמי) ומסלולי הכשרה מקצועית (שנקודת הסיום שלהם היא קבלת תעודת מקצוע). כניסה לאחד ממסלולים אלה בלי להגיע לסיומו פירושה נשירה מהלימודים.
לתהליך הפרישה שני חלקים: פרישה דה פקטו - הפסקת נוכחות או ביצוע מטלות; ופרישה דה יורה - הפסקה פורמלית של הלימודים והורדת התלמיד ממצבת מסגרת הלימוד. על פי רוב ההפסקה הפורמלית מתבצעת זמן מה לאחר הפסקת הלימודים בפועל. כיום, מוערך כי כ-1.2 מיליון תלמידים נושרים מבית הספר התיכון מדי שנה בארצות הברית, אשר מדורגת במקום ה-19 בעולם ביחס למדינות אחרות. בשנת 2010, דווח שאחוז בני הנוער בגילאי 17-14 במדינת ישראל שאינם לומדים עומד על 7.4,[1] וב-2012, אחוז הנשירה מקרב כלל תלמידי בתי הספר בארץ היה 2.2%.[2] נתוני הנשירה מהשכלה גבוהה בישראל עומדים על 25%, נכון לשנת 2015.[3]
ישנן סיבות אפשריות רבות שיכולות לגרום לנשירה; הנפוצות שבהן כוללות: ציונים ירודים, צורך במציאת עבודה, התרחקות מבריונות, מצבי חירום משפחתיים, דיכאון, הפרעות נפשיות, היריון לא מתוכנן, סביבה שלילית, חוסר חופש ואף שיעמום היכול להיגרם כתוצאה מלמידת חומר אשר התלמיד לא מגלה בו עניין וצורך.
קיימות השלכות חברתיות וכלכליות שונות של נשירה מלימודים. בדרך כלל תלמידים אלה הם בעלי סיכון גבוה יותר לאבטלה, להיות חסר בית, התנהגות אנטי-חברתית ומאסר. לדברי התובעת המחוזית בסן פרנסיסקו, ב-94 אחוזים ממקרי הרצח של צעירים מתחת לגיל 25, היו הקורבנות נושרי בית ספר.[4]
בשנות ה-60 עלה העניין הציבורי במושג, תוך עיסוק בנטישת החברה בגלל מרידה וחוסר הסכמה עם ערכים מסוימים. המושג שימש גם בהקשר תרבות הנגד בקרב ילדי הפרחים וקומונות שונות.
הגדרות
עריכהנשירה גלויה
עריכהנשירה גלויה מתארת מצב של ניתוק פיזי של הנער או הנערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם (כלומר, תלמידים שאינם רשומים במערכת החינוך). בין הנושרים ניתן לזהות שלוש תת-קבוצות בולטות: בני נוער שהחליטו על ניתוק ממערכת החינוך והם מפסיקים לחפש חלופות חינוכיות; בני נוער שלאחר תקופת זמן קצרה של ניתוק ממערכת החינוך מחפשים דרך להשתלב בה בחזרה; בני נוער שבגלל נסיבות חיים שאינן תלויות בהם נשארים מחוץ למערכת החינוך.
נשירה סמויה
עריכהנשירה סמויה מתארת מצב של היעדרות תכופה ממערכת החינוך או של נוכחות פסיבית בכיתה מבלי לחוות תהליך של למידה משמעותית. תופעה זו נקראת גם תופעת "נוכח-נפקד".[5] ניתן לזהות כמה תת-קבוצות של בני נוער הנתונים בסיכון לנשירה סמויה: בני נוער הנעדרים בתדירות גבוהה ולתקופות ארוכות; בני נוער שמתייצבים בבוקר ללימודים ו"מבריזים" באמצע היום (ולעיתים כבר בתחילתו); בני נוער שמגיעים לכיתה ונוכחים בשיעורים, אך בעצם אינם מתחברים לתהליך החינוכי-לימודי המתרחש בהם. אוכלוסייה זו מתאפיינת גם בתחושת ניכור כלפי בית-הספר ובבעיות התנהגות וחברתיות.
קישורים חיצוניים
עריכה- שיעורי הנשירה של תלמידים ממערכת החינוך, באתר הכנסת
- על נשירת תלמידים בארץ ובאילת
- The Silent Epidemic: Perspectives of High School Dropouts, 2006
- ירדן סקופ, דו"ח: 30% מהתלמידים בסכנת נשירה מבית הספר, באתר הארץ, 17 ביולי 2014
- הסוד השמור של החברה החרדית: כמה נערים נושרים מהלימודים?, בנובמבר 2016 1.3122281, באתר TheMarker
- תכנית 7: כך מונעים נשירה של בני נוער מבית הספר, באתר מאקו, 9 במרץ 2017
- סטודנטים נושרים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אריאל ש., נשירת בני נוער ממסגרת בית הספר (בארכיון), באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 11 בספטמבר 2010
- ^ למעלה מ-20 אלף תלמידים נשרו ממערכת החינוך בשנה שעברה, באתר מאקו, 26 בדצמבר 2012
- ^ מירב ארלוזורוב, 60% מהסטודנטים במתמטיקה ובפיזיקה נושרים מהלימודים. מה הפתרון?, באתר TheMarker, 4 בנובמבר 2015
- ^ Tough solutions for high school truancy rate, SFGate, August 13, 2010
- ^ דו"ח הוועדה לאלטרנטיבות חינוכיות וטיפוליות לבני-נוער שמחוץ למסגרות הלימוד והההכשרה / משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית - הוועדה לחינוך על-יסודי | ישראל. הוועדה לאטרנטיבות חינוכיות וטיפוליות לבני נוער שמחוץ למסגרות הלימוד וההכשרה | | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il