פתיחת התפריט הראשי

נשמת כל חי

פיוט לשבתות וחגים. נאמר גם על ידי מי שנחלץ מצרה.

נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים. תפילת "נשמת כל חי" כלולה גם בהגדה של ליל הסדר[1]. התפילה נאמרת גם על ידי יחידים שניצלו מצרה. ישנה מסורת בשם רבי יהודה החסיד שלפיה התחייבות בעת צרה לומר "נשמת כל חי" לאחר ההצלה, היא סגולה להינצל מצרה[2].

מקור התפילהעריכה

מקורו של התפילה נתון במחלוקת. התפילה, בנוסח הקרוב לזה המופיע כיום בסידורים, נמצאת במשנה תורה לרמב"ם, ובדילוגים של וכו' בסדר רב עמרם גאון (הקטע מ"מי ידמה לך" עד "ובקרב קדושים תתהלל" חסר לגמרי מסדר רב עמרם גאון). חלק מתפילת נשמת כל חי, הפותח במלים "ואילו פינו מלא שירה כים", תוקן בזמן המשנה[3], והשתמשו בו לברכת הגשמים[4]. חלקים אחרים של התפילה מוזכרים כבר בתלמוד במסכת פסחים קי"ח שם מצוינת דעת רבי יוחנן ש"ברכת השיר", שעל פי המשנה יש לאומרו בליל הסדר, הוא מ"נשמת כל חי" עד "לך לבדך אנחנו מודים", שהוא החלק הראשון של תפילת נשמת בנוסח של הסידורים בימינו. הדעות חלוקות האם רבי יוחנן התכוון לכל תפילת נשמת ורק ציין חלק ממנה, התכוון שרק את החלק הראשון של נשמת יש לומר בליל הסדר, אולם הכיר את כל תפילת נשמת, או שמא כלל לא הכיר את כל תפילת נשמת כיחידה אחת.

על פי הדעה האחרונה, תפילת נשמת השלמה הורכבה בתקופת הגאונים משלושה חלקים:

  • מ"נשמת כל חי" עד "לך לבדך אנחנו מודים" - שהיה לפי דעת רבי יוחנן "ברכת השיר" של ליל הסדר.
  • מ"אילו פינו מלא שירה כים" עד "כל קומה לך תשתחווה" או עד "ועני ואביון מגוזלו" שהיה חלק מתפילת ההודאה על הגשמים של רבי יוחנן בתלמוד[5].
  • מ"כל פה לך יודה" עד "עבדך משיחך" - תוספת של הגאונים

יש המייחסים את חיבור התפילה השלמה לשמעון כלשהו בהתאם לאות הראשונה של חמישה חלקים בתפילה, מהסוף להתחלה: שוכן עד, מי ידמה, עד הנה עזרונו, ואילו פינו, נשמת. בהתאם יש המייחסים את התפילה לתנא שמעון בן שטח. אחרים ייחסו את תפילת נשמת כל חי לפטרוס הנוצרי ששמו העברי היה שמעון, למשל בהתאם למסופר בספר תולדות ישו. בעל מחזור ויטרי שהביא דעה זו שלל אותה בחריפות מכל וכל.

המשפט "ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע" בעייתי לשתי דעות אלו, שכן הוא נשמע כמכוון ישירות כנגד ישו הנוצרי. על פי הסברה ששמעון בן שטח כתב את התפילה, יש המשערים שהמשפט נוסף בתקופה מאוחרת יותר, לאחר הופעת הנצרות. המציינים שהתפילה נכתבה על ידי פטרוס אומרים שהוא הכניס את המשפט בכוונה לתוך התפילה כדי להראות שהוא קיבל את הנצרות רק מן השפה ולחוץ.

לפי האבודרהם, שם המחבר הוא "יצחק" בהתאם לראשי התיבות של ישרים, צדיקים, חסידים וקדושים, ושם אשתו הוא "רבקה", בהתאם לראשי התיבות תתרומם, תתברך, תתקדש, תתהלל.

סגולותעריכה

במסורת יוחסו לאמירת נשמת כל חי סגולות מיוחדות. על פי כתבי מקובלים לאמירת נשמת כל חי, או להתחייבות לאומרו, השפעה על חייו של האומר.

סגולה כנגד סכנה בדרכיםעריכה

אנשי הקבלה הוסיפו את אמירת נשמת כל חי לתפילת הדרך כסגולה לחזרה בשלום מן הדרכים. בספר דרך ישרה[6], נכתב: "קבלה בדוקה ומנוסה, כשיצא אדם מן העיר, יאמר הריני מקבל עלי כשאגיע למקים פלוני אז אני אומר נשמת כל חי תברך וכו', וכשיגיע לשם ישלם נדרו[7]". המקור לסגולה זאת אינו ברור דיו. רבים המביאים את הסגולה בספריהם ללא מקור. בעל החמדת ימים, מייחס את הסגולה לרבי יהודה החסיד[8]. אולם לדעת החוקרים בעל חמדת ימים העתיק את כל הסגולות בנוגע ליוצאים לדרך, מהספר דרך ישרה, שלא הביא מקור לסגולה, ועל כן ייחוסה לר"י החסיד אין לה בסיס.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בעבר היו שלא נהגו לאומרה בליל הסדר אך מאז אמירתה נהוגה בכל הקהילות ראו ברכת השיר לפירוט השיטות השונות בסוגיה.
  2. ^ ראו למשל: יעקב חיים סופר, כף החיים, חלק ד', סימן רפ"א, ס"ק ח'; קובץ בית אהרן וישראל, שבט-אדר תש"ע, עמוד קמ"ג
  3. ^ אוצר דינים ומנהגים, "ערך נשמת כל חי"
  4. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ו', עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ו', עמוד ב'
  6. ^ ספרו של רבי צבי הירש חוטש (ישרה - בהיפוך אותיות הירש) העוסק בתפילות וסגולות על פי הקבלה.
  7. ^ צבי הירש חאטש, ‏דרך ישרה, מהדורת פירדא, ה'תנ"ז, כ"א ע"ב, באתר HebrewBooks
  8. ^ לא נודע מי חברו, ‏חמדת ימים - חלק ג', בני ברק, 2011, תצ"ז, באתר HebrewBooks