נתיבות

עיר בישראל

נְתִיבוֹת היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר שוכנת כ־25 ק"מ צפונית־מערבית לבאר שבע. הוכרזה כעיר בשנת 2000.

נתיבות
תצלום אוויר של נתיבות
תצלום אוויר של נתיבות
תצלום אוויר של נתיבות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יחיאל זוהר
גובה ממוצע[1] ‎130 מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב עירוני 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 51,120 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 40
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎9.5% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎-4.28 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 3,138 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 72
תחום שיפוט[4] 16,290 דונם
    - דירוג ארצי[2] 126
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 187
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3844
    - דירוג ארצי[2] 169
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 14.6%
גילאי 5 - 9 12.5%
גילאי 10 - 14 10.0%
גילאי 15 - 19 7.7%
גילאי 20 - 29 15.9%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 11.0%
גילאי 60 - 64 3.0%
גילאי 65 ומעלה 6.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 34
–  יסודיים 20
–  על-יסודיים 18
תלמידים 8,495
 –  יסודי 6,110
 –  על-יסודי 2,385
מספר כיתות 374
ממוצע תלמידים לכיתה 23.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל נתיבות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.netivot.muni.il
האצטדיון העירוני נתיבות

מקור השם עריכה

 
אחת הכניסות לעיר בה מופיע הפסוק מהתנ"ך עם שם העיר

משמעות שם העיר "נתיבות" הוא "דרכים", ו"נתיבות" היא צורת רבים חריגה ל"נתיב" שקיימת רק בלשון המקרא. מקור השם הוא פסוק מספר משלי "בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה" (ספר משלי, פרק ח', פסוק ב') (שגם כתוב באחת הכניסות לעיר).

בנוסף, החברה לקהילה ופנאי בנתיבות, נקראת "נתיבים" (צורת הרבים המוכרת יותר של המילה "נתיב").

היסטוריה עריכה

 
נתיבות בשנות ה־60

נתיבות הוקמה בשנת 1956 כמעברה בשם "עזתה". אל היישוב החדש הובאו עולים מצפון אפריקה, שעלו לארץ בראשית שנות ה־50. היישוב הוקם לפי התוכנית שאישרה הממשלה לפיה יש לפזר חלק מהאוכלוסייה העולה אל הנגב. בשנת 1957 שונה שמה ל"נתיבות" והיא החלה לשמש מרכז אזורי ליישובי הנגב הצפון־מערבי יחד עם היישובים שדרות, קריית גת ואופקים.

העיר גדלה בשנות ה־80 עם היחלשות החקלאות ומעבר של תושבי מושבים בסביבתה אליה. בשנות ה־90 הגיעו אליה גם עולים בגלי עלייה מברית המועצות ואתיופיה.

בשנת 2000 הוכרזה נתיבות כעיר. מאז נהנית העיר מפריחה כלכלית־חברתית, ובניגוד לערי האזור, ישנה אליה הגירה חיובית[דרוש מקור]. העיר מהווה מרכז למסחר ובילוי עבור יישובי הסביבה.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, סבלה נתיבות מירי טילי גראד מכיוון רצועת עזה. ביומה הראשון של הלחימה, נהרג מהירי תושב העיר בבר וקנין[6].

במתקפת הפתע על ישראל, ביום שבת 7 באוקטובר 2023 הרגו לוחמי יחידת הביטחון העירונית בסמוך לעיר שני מחבלים שנסעו ברכב ביטחון עליו השתלטו. לעיר עצמה לא נכנסו מחבלים[7][8].

תרבות עריכה

בעיר ישנו קונסרבטוריון עירוני, מתנ"ס, בריכות שחייה, קריית ספורט עירונית, קריית חינוך עירונית, מרכז פיס סיעודי, סינמטק, גינות לילדים בעלי מוגבלויות ועוד.

העיר מפעילה גם את תחנת הרדיו האזורית רדיו קול נתיבות, אותה מפעילים בהתנדבות תושבי העיר, בני נוער ומבוגרים כאחד.

פארק האגם עריכה

  ערך מורחב – פארק האגם (נתיבות)

"פארק האגם" הוא פארק ששטחו כ־64 דונם והוא כולל אגם אקולוגי, מתקני ספורט, נקודת תצפית, אזורי שהייה, פיקניק ומשחק. הפארק מכיל בתוכו מגוון פרוגרמות ואזורים ייחודיים; אזורים אינטנסיביים לשהייה ופעילות ספורט, אל מול אזורים אקסטנסיביים של טיול, תצפית ופינות ישיבה. בין האזורים השונים מתקיימים קשרי פונקציונליות ונראות. בלב הפארק מתוכננת רחבה מרוצפת עם מזרקות שכשוך, המשמשת גם כבמה לאירועים. בראש האמפי ובסמוך למגרש החניה, מתוכנן גן משחקים משולב המותאם לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. כל המתקנים המתוכננים עומדים בתקן הנגשה למתקני משחק. אזור סקייטפארק מתוכנן לתת מענה לסוגים שונים של ספורט אקסטרים כגון אופניים, סקייט וקיר טיפוס. סביב הדופן המזרחית של האגם מתוכנן מזח מחומרים ממוחזרים המאפשר טיול, ישיבה ותצפית אל האגם, בנוסף לתפעול כלי שיט.

כלכלה עריכה

נתיבות מהווה מטרופולין בלב הנגב הצפוני כמוקד עירוני תעשייתי, מסחרי, כלכלי ותעסוקתי לכל יישובי האזור. בעיר פועלים כ־400 בתי עסק ומסחר לצד עסקים המציעים שירותי משרד.

 
העתק מגדל אייפל ב"פריז סנטר" בעיר

באזור התעשייה בנתיבות שלושה מרכזי מסחר גדולים - "צים סנטר", שהוקם ב-2011 על ידי רני צים, צבי עאמר ומשה דמרי והיה הראשון מסוגו בעיר[9], "גלובוס סנטר" ו"פריז סנטר", שבמרכזו העתק של מגדל אייפל.

בסמוך לנתיבות, בשטח המועצה האזורית הסמוכה, שדות נגב (אז נקראה עזתה) הוקם פארק תעשייה ביוזמתו של ראש המועצה האזורית, שמעון כלפה. העיר נתיבות (אז מועצה מקומית) והמועצה האזורית מרחבים הצטרפו ליוזמה וכך נקרא פארק התעשייה נ.ע.ם - כראשי תיבות הרשויות השותפות - נתיבות, עזתה (שבינתיים שינתה את שמה לשדות נגב) ומרחבים. בפארק התעשייה נעם הוקמה מחלבת טרה, מתחם C center ומרכז מסחרי רמי לוי. עם השנים הצטרפו למתחם מפעלים נוספים. בשנת 2017 הועבר שטח של אזור התעשייה לתחום השיפוט של נתיבות[10][11].

תחבורה עריכה

 
תחנת הרכבת בנתיבות

בעיר פועלת תחנת הרכבת נתיבות הנמצאת על מסילת אשקלון - באר שבע וממוקמת במערבה של העיר.

בתכנון להקים גשר שיחבר את נחל בוהו למערב נתיבות[דרוש מקור], ונמל יבשתי גדול.

חברת דן בדרום מפעילה בעיר שבעה קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר אך אינם מוגדרים כקווי הזנה, ומפעילה שירות עירוני ובינעירוני לבאר שבע, מועצה אזורית שדות נגב, מועצה אזורית בני שמעון, תאשור ולהבים. מופעלים גם קווים לאזור הערבה ואילת. חברת גלים מפעילה קווים לירושלים, קריית גת ובני ברק. חברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב–יפו, רחובות, ודימונה. כמו כן, בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים המופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות: ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, ובית שמש.

גשרים בעיר עריכה

בנתיבות עתידים לפעול שלושה גשרים:

  • הראשון יחצה את רחוב שדרות ירושלים (מכיכר הארבעה) דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".
  • השני יחצה את רחוב שדרות ויצמן דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "רמות יורם".
  • השלישי יחצה את רחוב חיים נחמן ביאליק ואת רחוב יצחק שמיר דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".

נמל יבשתי עריכה

פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

בנתיבות יוקם בעתיד מסוף מטענים (נמל יבשתי) בסמוך למסילת הרכבת החולפת באיזור התעשייה של נתיבות. המסוף יאפשר הובלת מטענים תעשייתיים וחקלאיים מנתיבות ויישובי עוטף עזה ויחזק את הפעילות הכלכלית המקומית.[12][13].

דת עריכה

נתיבות הפכה מרכז תרבותי וחינוכי לציבור החרדי עם יסודה של ישיבת הנגב על ידי הרב יששכר מאיר בשנותיה הראשונות. סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית ענפה ומגוונת. מלבד זאת בני הציבור החרדי והדתי, המזרחי בעיקר, נמשכו אל העיר עקב פועלם וקברותיהם של רבנים מקובלים מפורסמים שקבעו בעיר את מושבם, כדוגמת הבבא סאלי (רבי ישראל אבוחצירא), רבי שלום איפרגן ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), הרב יורם אברג'ל, והרב נתן בוקובזה. רב העיר הראשון היה זקן רבני תוניסיה בישראל, הרב רפאל כדיר צבאן, ובימינו מכהן תלמידו הרב פנחס כהן.

רבים נוהגים לפקוד את קברו של הבאבא סאלי, ואלפים נוהרים לעיר בהילולה שנערכת לזכרו בכל שנה בד' בשבט. בניין הקבר, בדומה לשאר המוסדות על שם הבאבא סאלי, משלב סגנון בנייה מרוקאי, ותוכנן על ידי האדריכל אבי צרפתי.

בתי כנסת בנתיבות עריכה

בנתיבות ישנם מספר בתי כנסת חשובים וביניהם:

בית כנסת אל ג'ריבה, שהוקם על ידי הרב צבאן (על שמו יש רחוב בעיר), שהיה רבה הראשי של נתיבות, בסוף שנות השבעים. בית הכנסת הוא תעתיק של בית הכנסת "אל ג'ריבה" באי ג'רבא אשר בתוניס. לארון הקודש ישנם שבעה פתחים כנגד שבעת ספרי התורה שמוציאים בערב יום כיפור בתפילת כל נדרי.

בית הכנסת "אהבת ישראל" בו התפילה בנוסח יוצאי מרוקו, נקרא ע"ש ספרו של הרב ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי – אהבת ישראל.

בסוף שנות ה־50 נוסד בית הכנסת "מקור חיים" ע"ש הרב חיים חורי. בית הכנסת ממוקם בשכונה הוותיקה שבטי ישראל ובכל שנה מתקיימת שם הילולה לזכרו של הרב חיים חורי.

נוסף לכך פועל בעיר בית חב"ד "בית ישראל" שנקרא על שם הבבא סאלי – רבי ישראל אבוחצירא. בית חב"ד מנוהל על ידי הר' ישר אדרעי – חתנו של הבבא סאלי המשמש גם כשליח חב"ד הראשי בעיר. בית חב"ד פועל רבות במגוון תחומים לרווחת תושבי העיר.

ישנו גם "המרכז הרוחני לעולי אתיופיה", שבנוי בצורת משושה היוצר מגן דוד. במבנה שני אגפים: האחד משמש כבית כנסת לקהילה האתיופית והשני משמש למגוון פעילויות תרבותיות וחינוכיות כגון: סדנאות להורים, פרויקט תיעוד סיפורי עלייה, פרויקט "גינה קהילתית", פסטיבל שנתי לקראת חג הסיגד, מרכז מבקרים ומתחם אומנות מסורתי ליצירת כלי בית וחפצי נוי בשיטות עבודה שהיו מקובלות באתיופיה, שמוצגים בתערוכה לקהל הרחב.

אקלים עריכה

האקלים השורר בנתיבות הוא אקלים צחיח למחצה, והוא שילוב של אקלים מדברי חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים־תיכוני. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קריר וגשום. בחורף 1950 גם ירד שלג בסביבה. הגשמים בקיץ נדירים ביותר.

הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 19 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל־6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה למינוס שש מעלות נקודה שתיים, בשנת 1994. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה ל־44.2 מעלות, בשנת 2007.

תקופות המעבר מתאפיינות במערכות שרביות ובאובך כתוצאה מסופות חול.

אקלים בנתיבות (נכון לינואר 2020)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.5 21.1 27.8 27.4 30.3 31.7 30.8 28.6 24.5 20.2 17.1 23.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4.5 6.6 9.3 12.8 13.4 15.8 18.5 17.9 17.5 13.7 11.6 6.9 12.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 52.6 41.4 25.7 13.9 1.7 0 0 0 3.9 19.8 33.7 50.9 210.1
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[14]

אתרי מורשת בנתיבות עריכה

כיכר הגיבורים היהודים עריכה

כיכר זו נבנתה לכבודם של לוחמים יהודים מהצבא הרוסי שנלחמו נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה, שחלקם נקבצו בנתיבות.

קבר הבאבא סאלי עריכה

  ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי

קברו של רבי ישראל אבוחצירא, המכונה הבאבא סאלי. הקבר נמצא בעיר נתיבות, בה חי ב-14 שנותיו האחרונות, אליה נהרו רבים לקבל את ברכתו. בגיל צעיר הפך לתלמיד חכם גדול ושימש כראש ישיבה כבר בגיל 19. מדי שנה בד' בשבט, יום השנה לפטירתו של הבאבא סאלי, מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת אלפי מבקרים מכל הארץ. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2023 (אומדן), מתגוררים בנתיבות 47,863 תושבים (מקום 45 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 5.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 67.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,394 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות העיר עריכה

העיר נתיבות מחולקת לעשרים ואחת שכונות:

שכונות קיימות עריכה

  • שבטי ישראל
  • ברית כהונה
  • הרב צבאן
  • מלכי ישראל
  • לוי אשכול
  • קריית משה
  • הורד
  • נווה נוי
  • נתיבות מערב
  • קריית מנחם
  • החורש
  • נטעים
  • באבא סאלי
  • קריית בן אריה
  • גבעת שפרה

שכונות בבנייה עריכה

  • נווה שרון
  • נתיבות מערב ב'
  • אזור תעשייה חדש
  • רמות יורם

שכונות בתכנון עריכה

  • מעלות הנחל
  • רמות מאיר
  • נוף החורש

חינוך עריכה

מוסדות החינוך בעיר עריכה

במערכת החינוך בנתיבות לומדים כיום כ־10,000 תלמידים. מערכת החינוך כוללת כיום 100 גני ילדים ו־33 בתי ספר, 3 מרכזי העשרה ישיבה אחת, 2 אולפני עברית, 5 מוסדות להשלמת השכלה תיכונית ובגרות, מוסד אחד לגמול השתלמות, מוסד פנימייה אחד ו־8 מוסדות תרבות. בקרבת בתי הספר התיכוניים הוקמו מוסדות תומכי חינוך משלימים: ספרייה, קונסרבטוריון ומרכז מוזיקה. מרכז מדעים, מרכז תקשורת, מרכז להב"ה ללימודי מחשב חינם ומרכזי תרבות וספורט משוכללים.

גני הילדים בעיר עריכה

100 גני הילדים בעיר מתחלקים לגן 1 (1.00%) ממלכתי, 35 (35.00%) ממלכתיים־דתיים, ו־64 (64.00%) מהם חרדיים; 87 (87.00%) מהם שייכים לחינוך הרגיל ו־13 (13.00%) מהם שייכים לחינוך המיוחד; וכולם (100.00%) שייכים למגזר היהודי.

בתי הספר בעיר עריכה

33 בתי הספר בעיר מתחלקים ל־19 (57.58%) בתי־ספר יסודיים ול־14 (42.42%) בתי־ספר על־יסודיים; 2 (6.06%) מהם ממלכתיים, 7 (21.21%) מהם ממלכתיים־דתיים, ו־24 (72.73%) מהם חרדיים; כולם (100.00%) שייכים לחינוך הרגיל; וכולם (100.00%) שייכים למגזר היהודי.

בין בתי הספר בעיר ניתן למצוא את בית הספר "נועם אליהו" שהוא הגדול ביותר מבין כל בתי הספר בעיר והוא משלב אוכלוסיות מכל הגוונים במסלולים מותאמים, ואת בית הספר התורני "נעם־אורות" שהוא חלק מרשת "נעם". כמו כן ישנה בעיר ישיבה תיכונית של "דרכא", תיכונים דתיים נפרדים לבנים ובנות, תיכון ממלכתי ואולפנת "דרכא", המשמשים את תושבי הנגב המערבי.

הגרעין התורני "מגשימים ביחד", שהוקם על ידי שמוליק בן שלום בעיר, מפעיל בעיר מרכז להעמקת יהדות שפועל בגנים ובבתי הספר היסודיים בעיר ובמושבי הסביבה. הגרעין הקים את ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" (בשנת ה'תש"ס 2000) ואת המדרשה לבנות "ערבות" (ה'תשס"ה 2005) והיה שותף בפתיחת מסלול קהילתי ערכי בבית הספר הממ"ד "נועם אליהו" (ה'תשע"ב 2012).

הישיבה הגדולה של נתיבות, "ישיבת הנגב", נוסדה בידי הרב יששכר מאיר, ונשאה בעבר את השם "ישיבת עזתה". בישיבה למדו בעבר חובשי כיפות סרוגות שהגיעו אליה מישיבות תיכוניות, אך כיום רוב התלמידים הם בעלי רקע חרדי.

משנת 1982 פועל בעיר "בית חב"ד" בניהולו של הרב ישר אדרעי, חתנו של הבבא סאלי. הבית מפעיל מספר גני ילדים, מעונות ובתי ספר יסודיים.

בעיר פועלים מוסדות "קול רינה – רב פעלים" של הרב יורם אברג'ל, הכוללים כוללי יום, כוללי ערב, כוללי חצות, מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים תלמוד תורה "בניהו", בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה", תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים".

מערכת החינוך מקדמת פרויקטים ייחודיים לטיפוח מיומנויות ומצוינות של תלמידים מחוננים ומצטיינים.

חינוך בלתי פורמלי עריכה

בנתיבות פועלות כארבע תנועות נוער עם שישה סניפים ברחבי העיר ואלו הן:

כמו כן, פועלות מספר מסגרות נוספות לנוער: תנועת אחריי!, יוניסטרים, משצ"ים, תנועת סח"י ועוד. כלל החינוך הבלתי פורמלי בעיר נמצא באחריות אגף הנוער והמפעיל בין השאר את מרכז נוער 'בית נחמה' הנמצא במערב העיר הנקרא על שמה של נחמה ריבלין אשת נשיא המדינה העשירי ראובן ריבלין.

ספורט עריכה

תחרויות ריצה בנתיבות עריכה

העיר נתיבות, המעודדת לספורט ולפעילות גופנית, קיבלה את הכינוי "עיר בקצב מהיר", ועורכת משנת 2017 תחרויות ריצה בעיר:

מרוץ נתיבות עריכה

בין השנים 20172018, התקיים מרוץ בנתיבות:

במרוץ שלושה מסלולים: 10 ק"מ, 5 ק"מ (עם מדידה), ו־2 ק"מ (עממי).

בשנת 2017, התקיים המרוץ ב־6 בינואר.

בשנת 2018, התקיים המרוץ ב־9 בפברואר.

לאחר הפסקה של 4 שנים חודש המרוץ בנתיבות:

בשנת 2021, התקיים המרוץ ב-5 בנובמבר.

בשנת 2023 המרוץ בוטל עקב מלחמת חרבות ברזל.

חצי מרתון נתיבות עריכה

בשנת 2019, התקיים חצי מרתון בנתיבות:

בחצי המרתון ארבעה מסלולים: 21.1 ק"מ, 10 ק"מ, 5 ק"מ (עם מדידה), ו־2 ק"מ (עממי).

המרוץ התקיים ב־18 בינואר. מסלול חצי המרתון התקיים גם סביב השטחים החדשים של העיר, מחוץ לאזור המאוכלס.

קבוצות ספורט עירוניות עריכה

מתחמי ספורט עריכה

מתחמי ספורט קיימים:

  • מרכז הספורטק – מרכז הספורטק ממוקם ברחוב האגוז בשכונת נווה נוי בעיר ומכיל אולמות ספורט, מגרשי טניס, בריכת שחייה חצי אולימפית, מכון כושר, אצטדיון כדורגל ובו 3000 מושבים, מגרש קט רגל ובו 760 מושבים, וכן מגרשי כדורסל פנימיים וחיצוניים.
  • אצטדיון לאתלטיקה קלה:
  • מגרש ספורט משולב גדול ומרווח במערב העיר.
  • מגרש כדורגל בעלות של 6.5 מיליון שקלים נפתח במערב העיר.
  • מגרש סקייטפארק אשר נבנה ב"פארק האגם" – הפארק העירוני החדש באזור האגם. סקייטפארק הוא מתקן ספורט לשעות הפנאי שמתוכנן ונבנה כך שהוא מתאים במיוחד לסקייטבורדינג ויכול להיות מותאם גם לגלגיליות ולאופני פעלולים. המתקנים העיקריים בסקייטפארק הם רמפות בצורת חצי צינור, מעקות, מדרגות, תיבות, פירמידות, משטחים משופעים והוא מהווה אטרקציה המשלבת חוויה וספורט.

עיריית נתיבות עריכה

בראשות המועצה המקומית עמדו: אברהם רוזנמן (1956–1958). אשר אוחיון (1958–1961). חיים בן אריה (1961–1969). שלום דנינו (1969–1983). יוסף אבו (1983–1989). בשנת 1989 ניצח יחיאל זוהר את יוסף אבו ונבחר לראשונה לראשות המועצה כנציג הליכוד. ב־30 באפריל 1993[15], פוזרה המועצה שבראשה עמד יחיאל זוהר על ידי שר הפנים אריה דרעי, בעקבות ממצאי ועדת חקירה של משרד הפנים, וועדה קרואה כיהנה בנתיבות. הוועדה כיהנה כשנה, ובראשה עמד יוסי שא־נס. בהמשך נבחר יחיאל זוהר שוב לראשות המועצה, ובהמשך לראש העיר, משהפכה נתיבות לעיר בשנת 2000, במשך שבע קדנציות (בין השנים 1989 עד ל־2023).

בבחירות בעיר ב־30 באוקטובר 2018, היו 22,735 איש בעלי זכות הצבעה. זוהר זכה ב־11,029 קולות (63.85%), ורשימתו למועצה מח"ל – הליכוד זכתה ל־4 מושבים (4,137 קולות). מתחרהו משה בנימין פרץ קיבל 6,247 קולות (36.15%), ורשימתו דרך ארץ – "ץ" קיבלה 2 מנדטים (2,175 קולות). רשימת שס"ג זכתה ב–5 מנדטים (5,547 קולות). רשימת אחדות ביחד – "נ" של מפלגת יחד, ב־2 מנדטים (1,926 קולות). רשימת כולנו – "כ", זכתה במנדט (1,387 קולות). ורשימת "ל", זכתה במנדט (1,333 קולות)[16].

בבחירות ב-2024 ניצח שוב יחיאל זוהר וזכה לקדנציה שמינית.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אהרון (אהרל'ה) כהן, תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות, ספריית בית אל, 2016.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ההרוג בנתיבות - בבר וקנין; אחיו: "אדם זהב", באתר ynet, 27 בדצמבר 2008
  7. ^ דני בלר, תיעוד דרמטי: שוטרים מחסלים מחבלים ליד נתיבות. חדשות באר שבע והנגב, 9 באוקטובר 2023
  8. ^ קובי רוזן, צפו בתיעוד: שוטרים מחסלים מחבלי חמאס סמוך לנתיבות, באתר כיכר השבת, 9 באוקטובר 2023
  9. ^ ערן אזרן, מרכז הקניות של צים ודמרי ליד נתיבות ייפתח בהשקעה של 80 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 20 במאי 2011
  10. ^   נמרוד בוסו, נתניהו אישר ההמלצה לכלול את שטח פארק התעשייה נעם בתחומי העיר נתיבות, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2016
  11. ^ בג"ץ 7439/20 מועצה אזורית שדות נגב נ' שר הפנים, ניתן ב־26 בדצמבר 2021
  12. ^   נמרוד בוסו, נתניהו אישר ההמלצה לכלול את שטח פארק התעשייה נעם בתחומי העיר נתיבות, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2016
  13. ^ עודד בר-מאיר, "50,000 מכולות בשנה - מסוף מטענים חדש ועצום יקום בנתיבות", mynet‏, 23 בינואר 2022
  14. ^ מידע אקלימי רב שנתי, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: ינואר 2020)
  15. ^ ועדות קרואות, באתר הכנסת.
  16. ^ ניצחונות מרשימים לזוהר,דנינו ודוידי, באתר נגבנט, 31/10/2018


ראשי מועצת ועיריית נתיבות  
אברהם רוזנמן
(ר' המועצה)
אשר אוחיון
(ר' המועצה)
חיים בן אריה
(ר' המועצה)
שלום דנינו
(ר' המועצה)
יוסף אבו
(ר' המועצה)
יחיאל זוהר
(ר' המועצה)
יוסי שא-נס
(ר' הוועדה הקרואה)
יחיאל זוהר
(ר' העירייה)
1956–1958 1958–1961 1961–1969 1969–1983 1983–1989 1989–1993 1993 1993 ואילך