נתיבות

עיר בישראל

נְתִיבוֹת היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר שוכנת 25 ק"מ צפונית מערבית לבאר שבע. הוכרזה כעיר בשנת 2000.

נתיבות
Coat of arms of Netivot.svg
תצלום אוויר של נתיבות
תצלום אוויר של נתיבות
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יחיאל זוהר
גובה ממוצע[1] ‎130 מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 35,631 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 59
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 5.5% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,330 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 57
תחום שיפוט[2] 10,150 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 126
31°25′17″N 34°35′09″E / 31.4213087025176°N 34.5858300446336°E / 31.4213087025176; 34.5858300446336
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3876
    - דירוג מדד ג'יני 156
לאום ודת[2]
יהודים: 96.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.2%
גילאי 5 - 9 12.2%
גילאי 10 - 14 10.6%
גילאי 15 - 19 8.1%
גילאי 20 - 29 15.9%
גילאי 30 - 44 17.8%
גילאי 45 - 59 11.9%
גילאי 60 - 64 3.0%
גילאי 65 ומעלה 6.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 32
–  יסודיים 18
–  על-יסודיים 18
תלמידים 7,087
 –  יסודי 4,943
 –  על-יסודי 2,144
מספר כיתות 334
ממוצע תלמידים לכיתה 21.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל נתיבות נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.netivot.muni.il

מקור השםעריכה

 
אחת הכניסות לעיר בה מופיע הפסוק מהתנ"ך עם שם העיר

משמעות שם העיר "נתיבות" הוא "דרכים", ו"נתיבות" היא צורת רבים חריגה ל"נתיב" שקיימת רק בלשון המקרא. מקור השם הוא פסוק מספר משלי "בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה" (שגם כתוב באחת הכניסות לעיר).

בנוסף, החברה לקהילה ופנאי בנתיבות, נקראת "נתיבים" (צורת הרבים המוכרת יותר של המילה "נתיב").

היסטוריהעריכה

 
נתיבות בשנות ה־60

נתיבות הוקמה בשנת 1956 כמעברה בשם "עזתה". אל היישוב החדש הובאו עולים מצפון אפריקה, שעלו לארץ בראשית שנות ה־50. היישוב הוקם לפי התוכנית שאישרה הממשלה לפיה יש לפזר חלק מהאוכלוסייה העולה אל הנגב. בשנת 1957 שונה שמה ל"נתיבות" והיא החלה לשמש מרכז אזורי ליישובי הנגב הצפון־מערבי יחד עם היישובים שדרות, קריית גת ואופקים.

העיר גדלה בשנות ה־80 עם היחלשות החקלאות ומעבר של תושבי מושבים בסביבתה אליה. בשנות ה־90 הגיעו גם אליה עולים בגלי העלייה מברית המועצות ואתיופיה.

בשנת 2000 הוכרזה נתיבות כעיר. מאז נהנית העיר מפריחה כלכלית־חברתית, ובניגוד לערי האזור, ישנה אליה הגירה חיובית[דרוש מקור]. העיר מהווה מרכז למסחר ובילוי עבור יישובי הסביבה.

העיר נתיבות גם הפכה מרכז תרבותי וחינוכי לציבור החרדי עם יסודה של ישיבת הנגב על ידי הרב יששכר מאיר בשנותיה הראשונות, סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית עניפה ומגוונת. מלבד זאת בני הציבור החרדי והדתי, המזרחי בעיקר, נמשכו אל העיר עקב פועלם וקברותיהם של רבנים מקובלים מפורסמים שקבעו בעיר את מושבם, כדוגמת הבבא סאלי (רבי ישראל אבוחצירא), רבי שלום איפרגן ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), הרב יורם אברג'ל, והרב נתן בוקובזה. רב העיר הראשון היה זקן רבני תוניסיה בישראל, הרב רפאל כדיר צבאן, וכיום מכהן תלמידו הרב פנחס כהן.

רבים נוהגים לפקוד את קברו של הבאבא סאלי, ואלפים נוהרים לעיר בהילולה שנערכת לזכרו בכל שנה בד' בשבט. בניין הקבר, בדומה לשאר המוסדות על שם הבאבא סאלי, תוכנן בשילוב סגנון בנייה מרוקאי, על ידי האדריכל אבי צרפתי.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, סבלה נתיבות מירי טילי גראד מכיוון רצועת עזה. ביומה הראשון של הלחימה, נהרג מהירי תושב העיר בבר וקנין[3].

תרבות ומסחרעריכה

העיר נחשבת לעיר מרכזית באזור הדרום, ובתוכנית האב למטרופולין באר שבע היא מתוכננת להיות עיר חשובה תרבותית ומסחרית לערי הסביבה שדרות ואופקים.[דרוש מקור]

בעיר ישנו קונסרבטוריון עירוני, מתנ"ס, בריכות שחייה, קריית ספורט עירונית, קריית חינוך עירונית, מרכז פיס סיעודי, סינמטק, גינות לילדים בעלי מוגבלויות ועוד, ובנוסף לכך עם השנים נפתחו באזור התעשייה בנתיבות כ־2 מרכזי מסחר גדולים "צים סנטר" ו"גלובוס סנטר", אשר משרתים את תושבי נתיבות והסביבה, ובנוסף לכך נפתחו גם פאבים וברים לרווחת הציבור.

העיר מפעילה גם את תחנת הרדיו האזורית רדיו קול נתיבות, אותה מפעילים בהתנדבות תושבי העיר, בני נוער ומבוגרים כאחד.

באזור תעשייה נעם נתיבות הוקמה מחלבת טרה, מתחם C center ומרכז מסחרי רמי לוי.

בעיר פועלת תחנת הרכבת נתיבות ועתיד להיבנות גשר שיחבר את נחל בוהו למערב נתיבות[4], ונמל יבשתי גדול.

מסחר בנתיבותעריכה

נתיבות מהווה מטרופולין בלב הנגב הצפוני כמוקד עירוני תעשייתי, מסחרי, כלכלי ותעסוקתי לכל יישובי האזור. בעיר פועלים כ־400 בתי עסק ומסחר לצד עסקים המציעים שירותי משרד.

לאחרונה הוקמו באזורים שונים בעיר שלושה מרכז קניות גדולים. המספקים תעסוקה ופרנסה לרבים מתושבי נתיבות והסביבה, כוללים חנויות מותג, רשתות שיווק מזון ומוקדי פנאי, תרבות, בילוי הסעדה.

התכנון האורבני של נתיבות מוציא את התעשייה אל מחוץ לעיר, אל פארק תעשיות נ.ע.מ הממוקם על ציר התנועה אשקלון–באר שבע.

בתי כנסת בנתיבותעריכה

בנתיבות ישנם בתי כנסת חשובים כמו:

בית כנסת אל ג'ריבה, שהוקם על ידי הרב צבאן (על שמו יש רחוב בעיר), שהיה רבה הראשי של נתיבות, בסוף שנות השבעים. בית הכנסת הוא תעתיק של בית הכנסת "אל ג'ריבה" באי ג'רבא אשר בתוניס. לארון הקודש שם שבעה פתחים כנגד שבעת ספרי התורה שמוציאים בערב יום כיפור בתפילת כל נדרי.

בית הכנסת "אהבת ישראל" בו התפילה בנוסח יוצאי מרוקו, נקרא כך ע"ש ספרו של הרב ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי – אהבת ישראל.

ישנו גם "המרכז הרוחני לעולי אתיופיה", בנוי בצורת משושה היוצר מגן דוד. במבנה 2 אגפים: האחד משמש כבית כנסת והשני כאולם לפעילויות חינוכיות שונות ומשמעותיות כגון: בני עקיבא, מועדונית חוגים, חדרי לימוד, חדר אומנות ליצירת כלי בית וחפצי נוי בשיטות עבודה שהיו מקובלות באתיופיה.

בסוף שנות ה־50 נוסד בית הכנסת "מקור חיים" ע"ש הרב חיים חורי, בית הכנסת ממוקם בשכונה הוותיקה שבטי ישראל ובכל שנה מתקיימת שם הילולה לזכרו של הרב חיים חורי.

נוסף לכך פועל בעיר בית חב"ד – בית ישראל הנקרא על שם הבבא סאלי – רבי ישראל אבוחצירא. הבית חב"ד מנוהל על ידי הר' ישר אדרעי – חתנו של הבבא סאלי המשמש גם כשליח חב"ד הראשי בעיר. בית חב"ד פועל רבות במגוון תחומים לרווחת תושבי העיר.

אקליםעריכה

האקלים השורר בנתיבות הוא שילוב של אקלים מדברי חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים־תיכוני וקריר. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד וגשום ופעם היה מושלג. הגשמים בקיץ נדירים ביותר.

הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 19 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל־6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה למינוס שש מעלות נקודה שתיים, בשנת 1994. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה ל־44.2 מעלות, בשנת 2007.

תקופות המעבר מתאפיינות במערכות שרביות ובאובך כתוצאה מסופות חול.

אקלים בנתיבות (נכון לינואר 2020)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.5 21.1 27.8 27.4 30.3 31.7 30.8 28.6 24.5 20.2 17.1 23.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4.5 6.6 9.3 12.8 13.4 15.8 18.5 17.9 17.5 13.7 11.6 6.9 12.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 52.6 41.4 25.7 13.9 1.7 0 0 0 3.9 19.8 33.7 50.9 210.1
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[5]

אתרי מורשת בנתיבותעריכה

כיכר הגיבורים היהודיםעריכה

כיכר זו נבנתה לכבודם של לוחמים יהודים מהצבא הרוסי שנלחמו נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה, שחלקם נקבצו בנתיבות.

קבר הבאבא סאליעריכה

  ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי

קברו של רבי ישראל אבוחצירא, המכונה הבבא סאלי, האבא המתפלל. הקבר נמצא בעיר נתיבות, בה חי ב14 שנותיו האחרונות. אליה נהרו רבים לקבל את ברכתו. בגיל צעיר הפך לתלמיד חכם גדול ושימש כראש ישיבה כבר בגיל 19. מדי שנה בד' בשבט, יום השנה לפטירתו של הבאבא סאלי, מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת אלפי מבקרים מכל הארץ. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

תחבורהעריכה

תחנת הרכבת נתיבותעריכה

  ערך מורחב – תחנת הרכבת נתיבות

תחנת הרכבת נתיבות היא תחנת רכבת המשרתת את העיר נתיבות וסביבתה במסגרת קו הרכבת אשקלון–באר שבע. התחנה ממוקמת במערבה של העיר נתיבות, ותשרת את הנוסעים במסוף האוטובוסים הסמוך. עם ההתרחבות של קו הנגב של רכבת ישראל נפתחה תחנת רכבת בנתיבות. תחנת הרכבת מאפשרת לתושבים רבים להגיע ליעדים רחוקים בזמן קצר ובכך התרחבו אפשרויות התעסוקה והבילוי.

אוטובוסיםעריכה

חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר אך אינם מוגדרים כקווי הזנה ומפעילה שירות עירוני ובינעירוני לבאר שבע, מועצה אזורית שדות נגב, מועצה אזורית בני שמעון, תאשור, ולהבים. חברת אגד מפעילה קווים לירושלים, בני ברק, אזור הערבה ואילת. וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב–יפו, רחובות, ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים המופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות: ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, ובית שמש.

גשרים בעירעריכה

בנתיבות עתידים לפעול שלושה גשרים:

  • הראשון יחצה את רחוב שדרות ירושלים (מכיכר הארבעה) דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".
  • השני יחצה את רחוב שדרות ויצמן דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "רמות יורם".
  • השלישי יחצה את רחוב חיים נחמן ביאליק ואת רחוב יצחק שמיר דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".

פארק האגםעריכה

  ערך מורחב – פארק האגם (נתיבות)

"פארק האגם" הוא פארק ששטחו צפוי להיות כ־64 דונם והוא כולל אגם אקולוגי, מתקני ספורט, נקודת תצפית, אזורי שהייה, פיקניק ומשחק. הפארק מכיל בתוכו מגוון פרוגרמות ואזורים ייחודיים אזורים אינטנסיביים לשהייה ופעילות ספורט, אל מול אזורים אקסטנסיביים של טיול, תצפית ופינות ישיבה. בין האזורים השונים מתקיימים קשרי פונקציונליות ונראות. בלב הפארק מתוכננת רחבה מרוצפת עם מזרקות שכשוך, המשמשת גם כבמה לאירועים. בראש האמפי ובסמוך למגרש החניה, מתוכנן גן משחקים משולב המותאם לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. כל המתקנים המתוכננים עומדים בתקן הנגשה למתקני משחק. אזור סקייטפארק שמתוכנן לתת מענה לסוגים שונים של ספורט אקסטרים כגון אופניים, סקייט וקיר טיפוס. סביב הדופן המזרחית של האגם מתוכנן מזח מחומרים ממוחזרים המאפשר טיול, ישיבה ותצפית אל האגם, בנוסף לתפעול כלי שיט. נכון ליולי 2019, רוב העבודות בפארק הסתיימו, אך הפארק לא נפתח לקהל הרחב.

נמל יבשתיעריכה

בנתיבות יוקם בעתיד מסוף מטענים (נמל יבשתי), ביצירת תשתית לשינוע סחורות שיביאו להקמת מפעלים ולהרחבת הפעילות הכלכלית באזור ובהנגשת התעשייה לאזורי המרכז המרוחקים.[6] [1]

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים בנתיבות 31,314 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.6%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2016, העיר מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי־כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (20132014) היה 54.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,810 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות העירעריכה

 
תחנת הרכבת בנתיבות

העיר נתיבות מחולקת לעשרים ואחת שכונות:

שכונות קיימותעריכה

  • שבטי ישראל
  • ברית כהונה
  • מלכי ישראל
  • לוי אשכול
  • קריית משה
  • הורד
  • נווה נוי
  • נתיבות מערב
  • קריית מנחם
  • החורש
  • נטעים
  • באבא סאלי
  • קריית בן אריה
  • גבעת שפרה

שכונות בבנייהעריכה

  • נווה שרון
  • נתיבות מערב ב'
  • אזור תעשייה חדש

שכונות בתכנוןעריכה

  • רמות יורם
  • מעלות הנחל
  • רמות מאיר

חינוךעריכה

מוסדות החינוך בעירעריכה

במערכת החינוך בנתיבות לומדים כיום כ־10,000 תלמידים. מערכת החינוך כוללת כיום 100 גני ילדים ו־33 בתי ספר, 3 מרכזי העשרה ישיבה אחת, 2 אולפני עברית, 5 מוסדות להשלמת השכלה תיכונית ובגרות, מוסד אחד לגמול השתלמות, מוסד פנימייה אחד ו־8 מוסדות תרבות. בקרבת בתי הספר התיכוניים הוקמו מוסדות תומכי חינוך משלימים: ספרייה, קונסרבטוריון ומרכז מוזיקה. מרכז מדעים, מרכז תקשורת, מרכז להב"ה ללימודי מחשב חינם ומרכזי תרבות וספורט משוכללים.

בנתיבות פועלים 133 מוסדות חינוך, 100 גנים ו־33 בתי ספר.

גני הילדים בעירעריכה

100 גני הילדים בעיר מתחלקים לגן 1 (1.00%) ממלכתי, 35 (35.00%) ממלכתיים־דתיים, ו־64 (64.00%) מהם חרדיים; 87 (87.00%) מהם שייכים לחינוך הרגיל ו־13 (13.00%) מהם שייכים לחינוך המיוחד; וכולם (100.00%) שייכים למגזר היהודי.

שם גני הילדים סוג חינוך סוג פיקוח מגזר
01 -אדרת אליהו רגיל חרדי יהודי
01 -אם הבנים רגיל חרדי יהודי
01 -ייטב לב-מפי עולל רגיל חרדי יהודי
01 -מעיין החינוך התו רגיל חרדי יהודי
01 -קול יעקב רגיל חרדי יהודי
01 -קול רינה רגיל חרדי יהודי
02 -אדרת אליהו רגיל חרדי יהודי
02 -אוהלי יעקב-אהבת רגיל חרדי יהודי
02 -באר מרים רגיל חרדי יהודי
02 -ייטב לב-מפי עולל רגיל חרדי יהודי
02 -מעיין החינוך התו רגיל חרדי יהודי
02 -קול יעקב רגיל חרדי יהודי
02 -קול רינה רגיל חרדי יהודי
03 -אוהלי יעקב-אהבת רגיל חרדי יהודי
20 -אם הבנים רגיל חרדי יהודי
30 -באר מרים רגיל חרדי יהודי
40 -באר מרים רגיל חרדי יהודי
אברהם א' מיוחד ממלכתי דתי יהודי
אברהם ב' רגיל ממלכתי דתי יהודי
אגוי רגיל חרדי יהודי
אהבת מרים רגיל חרדי יהודי
אהל משה מיוחד חרדי יהודי
אוהלי יעקב אהבת מרים רגיל חרדי יהודי
אוהלי יעקב-אהבת מרים רגיל חרדי יהודי
אופק רגיל ממלכתי דתי יהודי
אורות רגיל ממלכתי דתי יהודי
אורן רגיל ממלכתי דתי יהודי
אירוס רגיל ממלכתי דתי יהודי
אלון רגיל ממלכתי דתי יהודי
אלנקווה 1 רגיל חרדי יהודי
אלנקווה 2 רגיל חרדי יהודי
אפיקי מים רגיל חרדי יהודי
אפיקי מים רגיל חרדי יהודי
אפיקי מים רגיל חרדי יהודי
אפיקי מים רגיל חרדי יהודי
אפיקי מים א רגיל חרדי יהודי
אפיקי מים ה' רגיל חרדי יהודי
אפיקי מים ו רגיל חרדי יהודי
ארז רגיל ממלכתי דתי יהודי
אשל רגיל ממלכתי דתי יהודי
אתרוג רגיל ממלכתי דתי יהודי
באר מרים רגיל חרדי יהודי
באר מרים גן אודליה רגיל חרדי יהודי
באר מרים גן אושרת רגיל חרדי יהודי
באר מרים גן מוריה רגיל חרדי יהודי
בן יהוידע רגיל חרדי יהודי
בנות חייל מיוחד חרדי יהודי
בני הישיבות רגיל חרדי יהודי
ברוש רגיל ממלכתי דתי יהודי
גולן רגיל ממלכתי דתי יהודי
גן חבד רגיל חרדי יהודי
גן מנחם רגיל חרדי יהודי
גן שמחה רגיל חרדי יהודי
גני נווה מיוחד חרדי יהודי
גני נווה מיוחד חרדי יהודי
גני נווה מיוחד חרדי יהודי
גני נווה רגיל חרדי יהודי
דוגית רגיל ממלכתי דתי יהודי
דקל רגיל ממלכתי דתי יהודי
הדס רגיל ממלכתי יהודי
הוד והדר רגיל חרדי יהודי
זמיר רגיל ממלכתי דתי יהודי
חרצית רגיל ממלכתי דתי יהודי
ימית רגיל ממלכתי דתי יהודי
יעלים רגיל ממלכתי דתי יהודי
כלנית רגיל ממלכתי דתי יהודי
לבונה רגיל ממלכתי יהודי
מוריה רגיל ממלכתי דתי יהודי
מעגלי צדק רגיל חרדי יהודי
מעיין החינוך התורני רגיל חרדי יהודי
מעיין החינוך התורני רגיל חרדי יהודי
מעיין החינוך התורני רגיל חרדי יהודי
מעיין החינוך התורני רגיל חרדי יהודי
מרווה רגיל ממלכתי דתי יהודי
מרכז גני ילדים רגיל חרדי יהודי
מרכז גני ילדים רגיל חרדי יהודי
מרכז גני ילדים רגיל חרדי יהודי
מתילדה רגיל ממלכתי דתי יהודי
נאות נפתלי רגיל ממלכתי דתי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה מיוחד חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה רגיל חרדי יהודי
נווה שרון רגיל ממלכתי דתי יהודי
נווה_רוז 1 מיוחד חרדי יהודי
נטפים רגיל ממלכתי דתי יהודי
נצח סלה מיוחד חרדי יהודי
סביון רגיל ממלכתי דתי יהודי
סול רגיל ממלכתי דתי יהודי
עוז והדר רגיל חרדי יהודי
ערבה רגיל ממלכתי דתי יהודי
פרחי ישראל ג' רגיל ממלכתי דתי יהודי
רבי יהודה רגיל ממלכתי דתי יהודי
רבנו יורם רגיל חרדי יהודי
רוז א' מיוחד ממלכתי דתי יהודי
רוז ב' מיוחד ממלכתי דתי יהודי
רוז ג' מיוחד ממלכתי דתי יהודי
רוז יב מיוחד ממלכתי דתי יהודי
רוז יג מיוחד ממלכתי דתי יהודי
רוז יד מיוחד ממלכתי דתי יהודי
רון אברהם רגיל ממלכתי דתי יהודי
רימון רגיל ממלכתי דתי יהודי
רמבם רגיל ממלכתי דתי יהודי
רפאל רגיל ממלכתי דתי יהודי
שחף רגיל ממלכתי דתי יהודי
שקד רגיל ממלכתי דתי יהודי
תאנה רגיל ממלכתי יהודי
תפארת ישראל רגיל חרדי יהודי

בתי הספר בעירעריכה

33 בתי הספר בעיר מתחלקים ל־19 (57.58%) בתי־ספר יסודיים ול־14 (42.42%) בתי־ספר על־יסודיים; 2 (6.06%) מהם ממלכתיים, 7 (21.21%) מהם ממלכתיים־דתיים, ו־24 (72.73%) מהם חרדיים; כולם (100.00%) שייכים לחינוך הרגיל; וכולם (100.00%) שייכים למגזר היהודי.

בין בתי הספר בעיר ניתן למצוא את בית הספר התורני "נעם־אורות" שהוא חלק מרשת "נעם". כמו כן ישנה בעיר ישיבה תיכונית של "דרכא", תיכונים דתיים נפרדים לבנים ובנות, תיכון חילוניים ואולפנת "דרכא", המשמשים את תושבי הנגב המערבי. בעיר ישנו מרכז למורשת יהדות אתיופיה.

הגרעין התורני "מגשימים ביחד" מפעיל בעיר מרכז להעמקת יהדות שפועל בגנים ובבתי הספר היסודיים בעיר ובמושבי הסביבה. הגרעין הקים את ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" (בשנת ה'תש"ס 2000) ואת המדרשה לבנות "ערבות" (ה'תשס"ה 2005) והיה שותף בפתיחת מסלול קהילתי ערכי בבית הספר הממ"ד "נועם אליהו" (ה'תשע"ב 2012).

הישיבה הגדולה של נתיבות, "ישיבת הנגב", נוסדה בידי הרב יששכר מאיר, ונשאה בעבר את השם "ישיבת עזתה". בישיבה למדו בעבר חובשי כיפות סרוגות שהגיעו אליה מישיבות תיכוניות, אך כיום רוב התלמידים הם בעלי רקע חרדי.

משנת 1982 פועל בעיר "בית חב"ד" בניהולו של הרב ישר אדרעי, חתנו של הבבא סאלי. הבית מפעיל מספר גני ילדים, מעונות ובתי ספר יסודיים.

בעיר פועלים מוסדות "קול רינה – רב פעלים" של הרב יורם אברג'ל, הכוללים כוללי יום, כוללי ערב, כוללי חצות, מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים תלמוד תורה "בניהו", בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה", תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים".

מערכת החינוך מקדמת פרויקטים ייחודיים לטיפוח מיומנויות ומצוינות של תלמידים מחוננים ומצטיינים.

שם המוסד שלב חינוך סוג חינוך סוג פיקוח מגזר
אוהל תמר יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
ב"י נתיבות נוה יעקב יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
באר מרים יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
בית יעקב אהל חיה עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
בית יעקב אפיקי מים יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
זיכרון ישראל יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
חב"ד יסודי בלבד רגיל ממלכתי דתי יהודי
יבוא ברינה יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
יד המלך יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
יצחק רבין יסודי בלבד רגיל ממלכתי יהודי
ישיבה תיכונית דרכא נתיבות חט"ב + עליונה רגיל ממלכתי דתי יהודי
ישיבת חנוך לנער עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
ישיבת תורת ישראל עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
מקיף דרכא חט"ב + עליונה רגיל ממלכתי יהודי
מקיף דתי חדש לבנות חט"ב + עליונה רגיל ממלכתי דתי יהודי
נווה חיה יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
נועם אורות הנגב יסודי בלבד רגיל ממלכתי דתי יהודי
נועם אליהו יסודי בלבד רגיל ממלכתי דתי יהודי
נחלת אפרים עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
נתיב יצחק יסודי בלבד רגיל ממלכתי דתי יהודי
נתיבי אור (מעורב) יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
סמינר בית יעקב החדש עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
קול יעקב עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
שפתי רננות עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
ת"ת בניהו יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
ת"ת חניכי הישיבות יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
ת"ת נטעי ראובן יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
ת"ת נתיבות יהודה יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
תורת חיים-נתיבות יסודי בלבד רגיל חרדי יהודי
תיכון חדש בנים חט"ב + עליונה רגיל ממלכתי דתי יהודי
תיכון נווה חיה עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
תפארת יורם מיכאל עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי
תפארת שרה עליונה בלבד רגיל חרדי יהודי

חינוך בלתי פורמליעריכה

בנתיבות פועלות כארבע תנועות נוער עם שישה סניפים ברחבי העיר ואלו הן:

כמו כן, פועלות מספר מסגרות נוספות לנוער היושב תחת אגף הנוער – האחראי על כלל החינוך הבלתי פורמלי בעיר. כגון:, מרכז נוער המופעל על ידי המתנ"ס והעירייה, תנועת "אחריי!", יוניסטרים, משצ"ים ועוד.

ספורטעריכה

תחרויות ריצה בנתיבותעריכה

העיר נתיבות, המעודדת לספורט ולפעילות גופנית, קיבלה את הכינוי "עיר בקצב מהיר", ועורכת משנת 2017 תחרויות ריצה בעיר:

מרוץ נתיבותעריכה

בין השנים 2017–2018, התקיים מרוץ בנתיבות:

במרוץ שלושה מסלולים: 10 ק"מ, 5 ק"מ (עם מדידה), ו־2 ק"מ (עממי).

בשנת 2017, התקיים המרוץ ב־6 בינואר.

בשנת 2018, התקיים המרוץ ב־9 בפברואר.

חצי מרתון נתיבותעריכה

בשנת 2019, התקיים חצי מרתון בנתיבות:

בחצי המרתון ארבעה מסלולים: 21.1 ק"מ, 10 ק"מ, 5 ק"מ (עם מדידה), ו־2 ק"מ (עממי).

המרוץ התקיים ב־18 בינואר. מסלול חצי המרתון התקיים גם סביב השטחים החדשים של העיר, מחוץ לאזור המאוכלס.

קבוצות ספורט עירוניותעריכה

מתחמי ספורטעריכה

מתחמי ספורט קיימים:

  • מרכז הספורטק – מרכז הספורטק ממוקם ברחוב האגוז בשכונת נווה נוי בנתיבות מכיל אולמות ספורט חיצוניים ופנימיים, מגרשי טניס, בריכת שחייה חצי אולימפית, מכון כושר, אצטדיון כדורגל ובו 3000 מושבים וכן מגרש קט רגל ובו 1760 מושבים.
  • אצטדיון לאתלטיקה קלה:

מתחמי ספורט עתידיים:

  • מגרש ספורט משולב: עתיד להיפתח בנתיבות מגרש ספורט משולב. [2]
  • מגרש כדורגל: עתיד להיפתח מגרש כדורגל בהיקף של 6.5 מיליון שקלים. 
  • סקייטפארק: עתיד להיפתח מגרש סקייטפארק אשר מתוכנן להיות מוקם ב"פארק האגם" – הפארק העירוני החדש באזור האגם. סקייטפארק הוא מתקן ספורט לשעות הפנאי שמתוכנן ונבנה כך שהוא מתאים במיוחד לסקייטבורדינג ויכול להיות מותאם גם לגלגיליות ולאופני פעלולים. המתקנים העיקריים בסקייטפארק הם רמפות בצורת חצי צינור, מעקות, מדרגות, תיבות, פירמידות, משטחים משופעים והוא מהווה אטרקציה המשלבת חוויה וספורט.
  • "מיני פיץ": עתיד להיפתח מגרש "מיני פיץ" במסגרתו יוקם מגרש דשא סינתטי באחת השכונות החדשות בעיר.

עיריית נתיבותעריכה

בראשות המועצה המקומית עמדו: אברהם רוזנמן (1956–1958). אשר אוחיון (1958–1961). חיים בן אריה (1961–1969). שלום דנינו (1969–1983). יוסף אבו (1983–1989). בשנת 1989 ניצח יחיאל זוהר את יוסף אבו ונבחר לראשונה לראשות המועצה כנציג הליכוד. ב־30 באפריל 1993[7], פוזרה המועצה שבראשה עמד יחיאל זוהר על ידי שר הפנים אריה דרעי, בעקבות ממצאי ועדת חקירה של משרד הפנים, וועדה קרואה כיהנה בנתיבות. הוועדה כיהנה כשנה, ובראשה עמד יוסי שא־נס. בהמשך נבחר יחיאל זוהר שוב לראשות המועצה, ובהמשך לראש העיר, משהפכה נתיבות לעיר בשנת 2000, במשך שבע קדנציות (בין השנים 1989 עד ל־2023).

בבחירות בעיר ב־30 באוקטובר 2018, היו 22,735 איש בעלי זכות הצבעה. זוהר זכה ב־11,029 קולות (63.85%), ורשימתו למועצה מח"ל – הליכוד זכתה ל־4 מושבים (4,137 קולות). מתחרהו משה בנימין פרץ קיבל 6,247 קולות (36.15%), ורשימתו דרך ארץ – "ץ" קיבלה 2 מנדטים (2,175 קולות). רשימת שס"ג זכתה ב–5 מנדטים (5,547 קולות). רשימת אחדות ביחד – "נ" של מפלגת יחד, ב־2 מנדטים (1,926 קולות). רשימת כולנו – "כ", זכתה במנדט (1,387 קולות). ורשימת "ל", זכתה במנדט (1,333 קולות)[8].

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אהרון (אהרל'ה) כהן, תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות, ספריית בית אל, 2016.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ההרוג בנתיבות - בבר וקנין; אחיו: "אדם זהב", ynet, ‏2008-12-27 (בעברית)
  4. ^ גשר בין שתי גדות נחל בוהו, עיריית נתיבות
  5. ^ מידע אקלימי רב שנתי, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: ינואר 2020)
  6. ^ נמרוד בוסו, נתניהו אישר ההמלצה לכלול את שטח פארק התעשייה נעם בתחומי העיר נתיבות, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2016
  7. ^ ועדות קרואות, באתר הכנסת.
  8. ^ ניצחונות מרשימים לזוהר,דנינו ודוידי, באתר נגבנט, 31/10/2018


ראשי מועצת ועיריית נתיבות  
אשר אוחיון
(ר. מועצה)
חיים בן אריה
(ר. מועצה)
שלום דנינו
(ר. מועצה)
יוסף אבו
(ר. מועצה)
יחיאל זוהר
(ר. מועצה)
יוסי שא-נס
(ר. ועדה קרואה)
יחיאל זוהר
(ר. עירייה)
1958–1961 1961–1969 1969–1983 1983–1989 1983–1993 1993 1993–היום