נתן בורג'יל

רב תוניסאי

הרב נתן בורג'יל (בערך ת"פ, 1720 - חשוון[1] תקנ"ב, 1791) היה מגדולי רבני תוניסיה בזמנו, מחבר הספר "חק נתן" על סדר קדשים.

ביוגרפיהעריכה

נולד בתוניס לרבי אברהם. למד אצל רבי אברהם טייב ("באבא סידי"), רבי יצחק לומברוזו ה"זרע יצחק", ורבי מסעוד רפאל אלפאסי ה"משחא דרבותא". בגיל 18 מונה על ידי רבו רבי מסעוד, לכהן כדיין בתוניס.

בשנת תקל"ד קיבל יחד עם רבי יוסף הכהן טנוג'י ורבי יוסף זרקא ("עוד יוסף חי"), את פני החיד"א במסע השליחות. החיד"א התפעל ממנו ובשם הגדולים הוא מתארו "עיר וקדיש, יחיד ומיוחד שברבני תוניס".

בשנת תקמ"ו מונה לכהן כאב"ד בתוניס.

בהקדמתו לספרו הוא כתב שסבל מייסורים רבים. כך גם בהסכמתו לספרו של בנו רבי אליהו חי, "מגדנות נתן", הוא כותב שאיבד ילדים.

בשנת תקמ"ח עלה לירושלים ומינה על מקומו את רבי שלמה בן רבי מסעוד אלפאסי, ה"כרוב ממשח". בספר "מעשה נסים"[2] מופיעים סיפורי מופת על כך שנפל לחולי והתרפא על ידי מעשה נסים של רבו רבי מסעוד, ועל כך שבמהלך עלייתו לארץ ישראל, ספינתו חישבה להיטבע ונפער בה חור, ובכוחו שקטה הסערה ונסתם החור, ובעקבות כך התגיירו מלחי הספינה.

הוא שהה בירושלים 4 שנים עד פטירתו ונקבר בהר הזיתים.

תלמידו רבי עוזיאל אלחייאק כיהן ברבנות בתוניס.

בניו היו רבי אליהו חי ורבי אברהם חיים. חתניו היו רבי דוד טייב דיין בתוניס, רבי יהודה שמאמה[3] והשלישי שמו אינו ידוע[4].

ספרועריכה

ספרו חוק נתן הוא אחד מספרי היסוד לסדר קדשים. בספר חידושים והערות על סדר קדשים ועוד מסכתות שונות. בנוסף נדפסו בספר מעט חידושים על פירוש רבי אליהו מזרחי על התורה, חידושים על הרמב"ם, על הפרי חדש ועל הקרבן אהרן. הספר נדפס לראשונה בליוורנו תקל"ו-תקל"ח, יחד עם ספרו של בנו מגדנות נתן.

חלק מהערותיו הוכנסו לדפוס וילנה.

עדנה הייתה לספר כשחפץ חיים הדפיס את "אספת זקנים" ובו ארבעה פירושי אחרונים לסדר קדשים, ובהם הספר חק נתן. הספר נדפס בימינו במהדורות המורחבות של התלמוד של מהדורת עוז והדר.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יום הפטירה אינו ברור. מלשון המצבה כפי שהיא נראית במאה ה-21, ניתן להבין כי המדובר בא' או ב' חשוון, ובתולדות חכמי ירושלים ח"ג, עמ' 92 הועתקה המצבה עם הכיתוב "ד' חשון" (ראו מרדכי מוטולה, דובב שפתי ישנים א', עמ' 33)
  2. ^ בתוך קרן לדוד, ג'רבה תש"ח, ירושלים תשנ"ז.
  3. ^ רבי עוזיאל אלחייאך מכנהו "חכם יתקי צניע ומעלי". בנו הוא רבי שלמה שמאמה מחבר הספר "שורש ישי".
  4. ^ רבי עוזיאל מכנהו "איש שוע ונדיב".


הקודם:
הרב יוסף הכהן יצחקי
רבנים ראשיים לתוניסיה הבא:
הרב שלמה אלפסי