פתיחת התפריט הראשי

נתן נטע שפירא

מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות

רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 158420 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג, 1633) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.

נתן נטע שפירא
מצבת רבי נתן נטע שפירא. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב (4).jpg
לידה בסביבות 1584
ה'שמ"ה
פטירה 20 ביולי 1633
י"ג באב ה'שצ"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

 
מצבה נוספת לרגלי קברו
 
מצבת רבי נתן נטע שפירא (משמאל) טרום מלחמת העולם השנייה. מופיעה בסמיכות "מצבת יגיד עליו רעו"

נולד לרב שלמה שפירא, שבע שנים לאחר פטירת סבו, רבי נתן נטע שפירא הראשון (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד בהורדנה (נפטר ב-1577),[1] ונקרא על שמו. ייחוסו מגיע עד לרש"י. עבר מהורדנה לקז'ימייז' שעל יד קראקא, ונשא את רוזה בתו של משה בן יעקב (כונה משה יעקלס, או בשמו הרשמי: יעקובוביץ') שהיה אחיו של אייזיק יעקלס ומנכבדי העיר ופרנסיה (נפטרה ב-1642).

בצעירותו התעניין במדעים שונים כגון, פילוסופיה, אסטרונומיה ודקדוק. ניהל את "בית הכנסת שעל הגבעה" שבקז'ימייז'.[2]

בשנת שע"ז 1617, בהיותו בן שלושים ואחת, נתקבל לראש ישיבה ודרשן בקהילת קרקוב במקום המקובל רבי משה מרדכי מרגליות וממנו קיבל רבי נתן הדרכה במסתרי הקבלה.

את כל תפקידיו הציבוריים מילא שלא על מנת לקבל פרס, כי חותנו סיפק לו את כל צרכיו, כלשון מליצת בנו: "מיהב יהיב, משקל לא שקיל". יתר על כן הוא החזיק במוסדות הצדקה והקדיש כלי קודש ואריגים יקרי ערך לבית הכנסת בהם טס של כסף, פרוכת ומעילים ברקמת זהב ומרגליות.

נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, שבו קבורות גם אשתו ובתו.

על מצבתו נחרת:

"פה נטמן איש אלקי קדוש מן הקדמונים
מגלה עמוקות ורזין ומטמונים
הוא שאומרים עליו שדיבר
אתו אליהו פנים אל פנים"

סמוך לקברו קיים קבר נוסף שבו נקבר, ככל הנראה, בנו הרב יצחק.[3] המצבה, שהנוסח שעליה טושטש ונמחה עם השנים, יצרה מקום לאגדה, והיא מוכרת כמצבת "יגיד עליו רעו" ומתקשרת עם אגדה המספרת על קבצן צעיר אלמוני שנקבר באורח פלאי סמוך לקברו, ועל מצבתו רשמו אנשי החברה קדישא נוסח אפוף הוד כשבין הדברים חתמו "יגיד עליו רעו", לרמז שבזה אפשר לעמוד על טיבו של אותו נפטר.

שיטת לימודועריכה

לתלמידיו בישיבה לימד את תורת הנגלה בדרך הפלפול וחלוקי הדעות. כמו שמתבטא בנו: "בקופא דמחטא עייל פילא, אם משתכחת תורה הדרא בפלפולא". התלמוד ומפרשיו היו שגורים בפיו, והיה מרצה לתלמידיו גם את דברי הרי"ף והטור בעל פה. אולם כשהופיע מדי שבת בשבתו לדרוש ברבים בבית מדרשו או בבית הכנסת העתיק של העיר קראקא, הסתמך גם על תורת הנסתר

"בפשטים מתוקים וחדודים עמק הסודים, אותיות וטעמים ונקודים, דברים אשר לא שמעה אוזן מעולם מגידים"

ההקדמה לספר "מגלה עמוקות"

היה דורש על כל תג וקוצו של יו"ד, ועל צרופי מילים ומספרם היה בונה בניינים למחשבת ומגלה סודות קבליים טמירים הרמוזים בסתרי אותיות התורה. דרשותיו כבשו את לבות המאזינים, ועל ידו התרבו העוסקים בחכמה זו, וגם בני הנוער שבקראקא נמשכו אחרי הגילויים המסתוריים, מושפעים מן האווירה בבית הוריהם ובבית רבותם.

גדול תלמידיו היה רבי שבתי כהן (ה"ש"ך")[דרוש מקור]. רבי יהושוע העשיל צורף ראה עצמו כממשיך דרכו הקבלתית.

דרכיועריכה

חותנו העשיר בנה במיוחד בשביל חתנו מקוה טהרה ובית כנסת "על הגבעה", ובו היה רבי נתן מתייחד עם קונו, ועוסק בתורה יומם ולילה. ואמרו, שבחלונותיו לא כבה האור מעולם. מנהג צפת, שהובא לאירופה על ידי רבי גדליה בן רבי משה קורדובירו, לעשות תיקון חצות ולבכות את חורבן הבית, הגיע גם לקראקא, ורבי נתן קיבל על עצמו את הנוהג הזה.

בהקדמה של בנו לספרו של אביו - "מגלה עמוקות" - אנו מוצאים: "נתן זמירות בלילה על חורבן אריאל ועיר המהוללה"

על פי הנאמר עליו עוד בחייו הוא היה בין גדולי העולם, אלה שזכו לגילוי אליהו ואף נכתב כן, כאמור, על מצבתו. ועוד מסופר כי פעם בשעה שערך תיקון חצות לפי כוונות האר"י, ושר בשירים וניגון, שמנגנים שרפי עילא, בשלוש משמרות הלילה, כאשר אליו נגלה איש לבוש אדרת שער כולה והגיד לו דברי אלה: "כך וכך מקוננים פמליא של מעלה" ועין בעין ראה אותו ניצב וקמה. (מתוך עדות בנו).

מצאצאיועריכה

חבוריועריכה

חמישה עשר ספרים בנגלה ובנסתר חיבר רבי נתן שפירא, ומהם שבעה על התורה. חלק מן הספרים הופיעו בדפוס וחלקם עדיין בכתובים.

  • כתב 1,000 פירושים על אות "א" זעירה הכתובה במילה "ויקרא" שבתורה. רובם לא שרדו
  • פירוש על הזוהר, שנדפס עוד בחייו (לובלין שפ"ג)
  • חידושי אנשי שם - על הרי"ף
  • ספר "מגלה עמוקות" על התורה
  • ספר "מגלה עמוקות" שהוא רנ"ב (252) אופנים להסביר את תפילת משה רבינו "אעברה נא" בפרשת ואתחנן, הופיע בקראקא (שצ"ו).

ע"פ המסורת התכונן הרב שפירא לכתוב אלף אופנים, אך פתאום כבה האור בחלונותיו. "ויאמר ה' אליו אל תוסיף עוד לגלות, יותר מרנ"ב ר"ב ל"ך עולות. ולראש הפסגה עלה", (מתוך ההקדמה ל"מגלה עמוקות").

הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב פירש את "מגלה עמוקות" בספרו "אגרא דכלה" על התורה.

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק אלפסי - מאורות מעולם הקבלה והחסידות
  • מרדכי בן-יחזקאל - ספר המעשיות : מלוקט מספרים ומפי השמועה... על מעשיות המסופרות על ידי חסידים ומקושרות לשמו
  • אלעזר הכהן כצמאן - תולדות המגלה עמוקות

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' נתן נטע (בר' שמשון) שפירא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1183, באתר HebrewBooks
  2. ^ מאור החסידות
  3. ^ ראו אצל חיים דב פרידברג, ‏מרגניתא שפירא, תרנ"ט, באתר אוצר החכמה.


תקופת חייו של הרב נתן נטע שפירא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים