נתן אפשטיין

הרב נתן ס"ל הלוי אפשטיין (בכתיב מיושן: עפשטיין; בגרמנית: Natan Eppstein; ה'קנ"ט, 1398 – ה'ר"ך, 1460~) היה רב העיר פרנקפורט דמיין בראשית המאה ה-15. שימש כראש ישיבה בעיר ושמו מופיע רבות בספרות זמנו.

רבי נתן אפשטיין

לידה	1398 ה'קנ"ט פרנקפורט דמיין
פטירה	1460~ (בגיל 62 בערך) ה'ר"ך~ פרנקפורט
כינוי	מהר"ן ס"ל, ר"ן עפשטיין, נעסיל
השכלה	ישיבת המהרי"ל, מיינץ
מקום פעילות	פרנקפורט
השתייכות	רבני אשכנז
רבותיו	מהרי"ל, ר' זלמן שאטין
בני דורו	מהר"ם מינץ, מהר"י ברונא
רבנות פרנקפורט ה'ק"פ–ה'ר"ך → ר' שמעון מנירנברג ר' שמעון הכהן ←

ביוגרפיה

הרב נתן אפשטיין נולד לאביו רבי יעקב משטורך (שטרסבורג) ולאמו חוה, מעשירי קהילת פרנקפורט דמיין בשנת 1398. משפחת אפשטיין הייתה ידועה וותיקה בעיר ורבים מבניה שימשו בה כרבנים. בשנת ה'קע"ה (1414) בהיותו בן 16 התאלמן מאשתו הראשונה, ולפני נישואיו השניים נסע ללמוד בישיבת מיינץ אצל רבי זלמן שטן, שהיה מעין משיב בישיבת המהרי"ל. בתקופה זו החל ליצור קשר עם חבריו לישיבה, מהרא"י, מהר"י ברונא ור' מנחם בכרך. זמן קצר לפני החתונה הוא קיבל מכתב מאביו המורה לו לחזור לפרנקפורט על מנת לקבוע את מועד החתונה. בשיעור שהתקיים בליל יום חמישי ט"ז בכסלו ה'קע"ה בביתו של הרב שטן הוא נטל כסף של הרב שהיה על השלחן ו"קידש" בצחוק את המשרתת. הרב שטן פנה למהרי"ל שיחווה דעתו בשאלה האם המשרתת מקודשת וצריכה גט. מהרי"ל סבר בתחילה כי אין כל תוקף לקידושין אלו, אלא שהמעשה התפרסם, מה שנותן תוקף לאיסור על שניהם להינשא שנית. ביום ראשון י"ט כסלו נתן נסע לפרנקפורט, ובינתיים המשרתת טענה כי הקידושין אמיתיים על מנת לסחוט כסף מנתן בתמורה לביטולם. בתחילת השבוע התיר מהרי"ל לנתן לינשא לכלתו, אבל חשש להתיר גם את המשרתת ללא הסכמת רבותיו שבאוסטריה. המשרתת שחששה כי ר' נתן יינשא והיא תישאר עגונה נסעה עמם לפרנקפורט ועיכבה את החופה עד שהובטח לה כי יימצא לה היתר, ואם לא היא תקבל גט מנתן מיד. בינתיים מהרי"ל פנה לרבותיו: מהר"ש נוישטט, ר' יעקיל מאיגרא ור' אהרן בלומלין, והמהר"ש ור"א בלומלין הסכימו עם המהרי"ל להתירה בלא גט.

בשנת 1424 גורשו יהודי קלן, שניים מהם, מלוי בריבית מסוכסכים שהגיעו לפרנקפורט פנו אל ר' נתן אפשטיין ואל ר' אליקים ב"ר שמעון (שכנראה היה ממגורשי קלן בעצמו) לבוררות. הרבנים פנו למהרי"ל ובתשובתו הוא מכנה אותם "אהובי", צורת פנייתו אל תלמידיו, וכן הוא מכנה אותם "הח"ר", דהיינו "החבר הרב". בשו"ת מהרי"ל החדשות מובאים מנהגיו בעריכת חופה. בשנת 1428 הוא מוזכר במסמכי העירייה כמשלם מס עצמאי. בשנת 1432 רב הקהילה, שמעון מנירנברג עזב את העיר והרב אפשטיין מונה תחתיו לרב הקהילה, ושנתיים לאחר מכן הוא נשלח כנציג קהילת פרנקפורט לדון מול הקיסר זיגיסמונד על מיסי הקהילה. ב־1441 הוא ואחיו זעמיל נידונו לקנס של 1100 פלורין, והוא נאלץ לעזוב את העיר. ב־1447 הוא נזכר כראש ישיבה בעיר, הרישיון מתיר לו להחזיק בישיבתו עד שישה תלמידים, תמורת תשלום שנתי. ב־1458 הוא התלונן לעירייה כי אינו מסוגל להתפרנס עקב נכותו ועל כן מגיעות לו הנחות במס. בשנת 1462 המהר"ם מינץ מזכירו "וכן היה גם דעת מהר"ן עפשטיין ז"ל בההיא זימנא" מה שמלמד על פטירתו בסביבות 1460.

מעמדו

הרב אפשטיין היה בעל סמכות פסיקה חשוב באשכנז. במקרה של גט בעייתי משנת 1460 בערך, השאלה הופנתה לרבני מגנצא, מהר"ם מינץ ור' שמעון כ"ץ, והם הפנו אותה לרבני פרנקפורט, ביניהם ר' נתן אפשטיין ולר' זליקמן מבינג. המס ששילם היה מהגבוהים בקהילה מה שמעיד על אמידותו הכלכלית. בפסקים וכתבים ר' ישראל איסרלן מביא: "וכן הורה מהר"ר יעקב ס"ל ומהר"ר נתן ס"ל, ומי יבוא אחר המלכים לסתור דבריהם."

בשנת 1454 ר' זליגמן מבינגא יחד עם ר' מנחם מן בכרך, רבה של וורמייזא, ארגנו את "ועד בינגן" שבו החליטו בין השאר על סמכותם לקבוע עבור קהילות רבות בגרמניה, ביניהם פרנקפורט. ר' נתן אפשטין ומחותנו מהר"ם מינץ עמדו בראש המתנגדים להחלטה זאת ורצו לשאול את דעת ר' ישראל איסרלן ומהר"י ברונא הנייטרליים, מה שגרם לפולמוס.

לקריאה נוספת

• ישראל מרדכי פלס ושלמה יהודה הכהן שפיצר ספרי מהרי"ל, מבוא וליקוטים, מכון ירושלים תשע"ו, עמ' 228.
• ישראל יעקב יובל, חכמים בדורם, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ט, עמ' 227–235.
• ברוך אפשטיין, תוספת ברכה חלק ב', תל אביב תשכ"ד, עמ' 163.
• יהודה לייב מימון, אנשים של צורה, ירושלים תש"ז, עמ' קלו-קלח.
• גרמניה יודאיקה III א', עמ' 364-363 מס' 39, (בגרמנית).
• נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב אות נ', קל. בהוצאת מערכת אור התורה כרך ג עמ' תרסה.

קישורים חיצוניים

• אודות אביו, ותמונה ממצבתו באתר מכון שטיינהים (גר') (בגרמנית)
• אילן היוחסין של נתן אפשטיין באתר Geni