פתיחת התפריט הראשי

נתן צבי פינקל (מיר)

ראש ישיבת מיר וחבר מועצת גדולי התורה

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תאריך_עברי בשורה 144: attempt to compare nil with number.

נתן צבי פינקל
Harav finkel.JPG
לידה 12 במרץ 1943
ה' באדר ב' ה'תש"ג
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 2011 (בגיל 68)
י"א בחשוון ה'תשע"ב
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חינוך, לימוד תורה
תפקידים נוספים חבר במועצת גדולי התורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב נתן צבי פינקל (ה' באדר ב' ה'תש"ג, 12 במרץ 1943 - י"א במרחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

קורות חייועריכה

 
הרב נתן צבי פינקל בעת דרשה

נולד בשיקגו שבארצות הברית לאליהו מאיר[1] ושרה פינקל. נקרא על שם אבי סבו, הסבא מסלובודקה. למד בתיכון לא-חרדי בעירו. בתחילת שנות ה-60 נסע ללמוד בישיבת מיר בירושלים, שלא ברצון הוריו[2]. בישיבה שהה תחת חסותו של אחי סבו הרב אליעזר יהודה פינקל, וכן למד בחברותא עם הרב חיים קמיל, שהחשיב לרבו.

נישא ללאה, בתו של הרב בנימין ביינוש פינקל, ראש ישיבת מיר ובן דוד של אביו. לאחר פטירת חמיו, בשנת ה'תש"ן (1990), התמנה תחתיו לראש הישיבה.

בשנת ה'תשמ"ח (1988) לקה בפרקינסון ומאז סבל במשך שנים ממחלת ניוון שרירים קשה והיה מרותק לכיסא גלגלים. בשנת תשס"ג, בגיל 60, נתמנה לחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה והיה לחבר הצעיר בה מעולם.

פועלועריכה

למרות חוליו פיתח את הישיבה ומוסדותיה לממדי ענק, והפך אותה לישיבה הגדולה בישראל ולאחת משתי הגדולות בעולם כולו (לצד ישיבת לייקווד). תחת הנהגתו פתחה הישיבה סניפים נוספים ברמת שלמה בירושלים, וישיבת מיר ברכפלד בשכונת אחוזת ברכפלד במודיעין עילית. סדר יומו התחיל בתפילת שחרית בבית המדרש המרכזי של הישיבה. במהלך היום הוא בחן תלמידים וקיבלם לשיחות אישיות בביתו. אחת לשבוע מסר שיעור כללי בישיבה בירושלים, וכן חבורה בימי רביעי ושני ועדים בימי שישי בביתו, לתלמידים ישראלים ול"חוצניקים". פעמיים בשבוע נסע לסניף הישיבה במודיעין עילית לסדר בוקר ולתפילת מנחה, ופעם בחודש מסר בה שיעור כללי, ולעיתים אף שיחות מוסר. היה מעורב גם בהקמת ולווי ה"חבורות" בישיבה ונהג להשתתף במסיבות של החבורות.

במסגרת הבנייה המואצת של מוסדות הישיבה, המתפרסת על פני מבנים רבים בשכונת בית ישראל, נטל הרב פינקל חלק פעיל ברכישת המגרשים, השגת תורמים והכנת תוכניות הבנייה. לשם כך הוא נסע לעיתים תכופות לחוץ לארץ.

דרך לימודו התייחדה בהסבר כיצד שיטת כל ראשון בסוגיא התלמודית מסתדרת עם שיטתו בכל המסכת (דרך זו מכונה "לשיטתו").

מותועריכה

הרב פינקל נפטר לפנות בוקר בביתו, בי"א בחשוון ה'תשע"ב (8 בנובמבר 2011). הלווייתו יצאה מישיבת מיר להר המנוחות והשתתפו בה למעלה ממאה אלף איש[3], בראשות מנהיגי הציבור החרדי, ובהם הרב יוסף שלום אלישיב, והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שגם הספידו ובאופן חריג קרע עליו קריעה, והאדמו"רים מגור ובעלזא.

ילדיועריכה

  • בנו בכורו, הרב אליעזר יהודה, ששימש כאחראי על "חבורה" חסידית בישיבה, הוכתר לאחר פטירתו לממלא מקומו בראשות הישיבה.
  • בתו גולדי נשואה לרב נועם אלון, ממלא את מקומו בראשות ישיבת מיר ברכפלד
  • בנו הרב אברהם ישעיהו הוא ראש בית המדרש "פרידמן".
  • בנו הרב שמואל הוא "משיב" בישיבה.
  • בנו הרב חיים תנחום ממלא את מקום אחיו הבכור כאחראי על ה"חבורה" החסידית, וכן משמש כ"משיב" בישיבת מיר ברכפלד.
  • בנו שמריהו הוא מנהל ישיבת מיר ברכפלד.

ספריועריכה

לאחר פטירתו החלו משפחתו ותלמידיו בהוצאת כתביו ושיעוריו.

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים שלמה רוזנטל, בכל נפשך, ירושלים ה'תשע"ג

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בנו של הרב אברהם שמואל פינקל, ממייסדי ישיבת היכל התלמוד בתל אביב.
  2. ^ המכונית הביואיק שהובטחה
  3. ^ נהרות אדם בלווית הרב פינקל זצ"ל, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2011