נתן רוטשילד

נתן (נתנאל) מאיר רוטשילד (הלורד רוטשילד הראשון) (8 בנובמבר 184031 במרץ 1915), היה בנקאי ופוליטיקאי יהודי-בריטי, בן למשפחת רוטשילד. היה החבר היהודי הראשון בבית הלורדים.

נתן רוטשילד
Nathan Rothschild, 1st Baron Rothschild
לידה 8 בנובמבר 1840
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 1915 (בגיל 74)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי וילסדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה טריניטי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Lord Lieutenant of Buckinghamshire (20 במאי 188931 במרץ 1915)
  • חבר הפרלמנט ה־20 של הממלכה המאוחדת (17 בנובמבר 186826 בינואר 1874)
  • חבר בית הלורדים (2 ביולי 188531 במרץ 1915)
  • חבר הפרלמנט ה־21 של הממלכה המאוחדת (31 בינואר 187424 במרץ 1880)
  • חבר הפרלמנט ה־19 של הממלכה המאוחדת (11 ביולי 186511 בנובמבר 1868)
  • חבר הפרלמנט ה־22 של הממלכה המאוחדת (31 במרץ 18802 ביולי 1885)
  • חבר המועצה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Emma Louisa Rothschild (17 באפריל 1867–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נולד בלונדון, בנו של ליונל דה רוטשילד, שהיה היהודי הראשון שכיהן כחבר בית הנבחרים הבריטי. סבו, נתן מאיר רוטשילד, היה מייסד הענף הבריטי של משפחת רוטשילד. נתן נולד ארבע שנים לאחר מותו ונקרא על שמו.

הוא התחנך בטריניטי קולג', קיימברידג', שם היה חבר של הנסיך מוויילס, (לימים המלך ג'ורג' החמישי), אבל הפסיק את לימודיו לפני קבלת התואר.

ב-16 באפריל 1867 נישא לקרובת משפחתו, אמה לואיז פון רוטשילד (1844–1935), מהענף הגרמני של המשפחה.[1]

במשך עשרות שנים עבד כשותף בסניף הלונדוני של הבנק המשפחתי, 'נ"מ רוטשילד ובניו', ולאחר מותו של אביו ב-1879 היה לראש הבנק. במהלך כהונתו שמר על מעמדו הבכיר בהנפקת הלוואות לממשלות ארצות הברית, רוסיה ואוסטריה. מימן את החפירות של תעלת סואץ. הוא גם מימן גם את ססיל רודס בפעילותו באפריקה. לאחר מותו של רודז בשנת 1902, הוא גם ניהל את האחוזה שלו וסייע להקים את תוכנית המלגות של רודז באוניברסיטת אוקספורד.

בשנת 1885 נבחר כחבר בבית הלורדים, ובכך נחשב בעצם ללורד רוטשילד האנגלי הראשון. היה החבר היהודי הראשון בבית הלורדים שלא התנצר לפני כן.[2] הוא גם נשא תואר "ברון" של האימפריה האוסטרית, שאותו ירש מאביו. בשנת 1838 אישרה המלכה ויקטוריה את השימוש בתואר אוסטרי זה בבריטניה.

בין השנים 1865–1885 ישב בבית הנבחרים כחבר הפרלמנט מטעם המפלגה הליברלית, המייצג את המחוז איילסברי (Aylesbury). יחד עם שאר בני משפחתו, הצטרף רוטשילד למפלגה הליברלית-יוניוניסטית שהוקמה בשנת 1886 על ידי ג'וזף צ'מברלין.

בשנת 1902 התמנה ליועץ המלך. היה ראש הקהילה היהודית בלונדון[3] ואיחד אותה תחת קורת גג אחת. הוא תמך בהגירה של גולים לבריטניה, אולם יחד עם זאת דרש להגביל אותה.

ב-1902 פנה אליו הרצל בבקשה שיתגייס למאמץ הציוני. רוטשילד כתב לו בתשובה ”אראה בחלחלה את הקמתה של קולוניה יהודית... קולוניה כזו תהא גטו עם הדעות הקדומות של הגטו; היא תהיה מדינה יהודית קטנה וקטנונית... אורתודוקסית וא-ליברלית, המדירה גויים ונוצרים”[4]

בשנת 1914, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ייעץ רוטשילד לשר האוצר דאז דייוויד לויד ג'ורג'. כשנשאל מה ניתן לעשות כדי לגייס עוד כסף למאמץ המלחמתי, ענה רוטשילד: "הטל מיסים על העשירים והטל אותם בצורה ניכרת".

רוטשילד היה פילנתרופ ידוע. היה מעורב בייסודה של חברת "ארבע קומות", חברת דירות שמטרתה הייתה לספק דיור הגון, בעיקר ליהודי השכונות ספיטלפילד ווייטצ'אפל שבלונדון. היה חבר בולט בתנועת "השולחן העגול", שנוסדה ב-1909.

בשנת 1902 הושבע כחבר במועצה המלכותית בארמון בקינגהאם והוכתר כ"אביר הצלב הגדול" במסדר הוויקטוריאני המלכותי.

לנתן ולאמה רוטשילד היו שלושה ילדים: הבנקאי, הפוליטיקאי והזואולוג ליונל וולטר רוטשילד, הבנקאי והאנטומולוג צ'ארלס רוטשילד ואוולינה רוטשילד-ברנס. בעלה של אוולינה היה קלייב ברנס.

מת בשנת 1915 ונקבר בבית הקברות היהודי בווילסדן.

אילן יוחסין

עריכה
עץ משפחת רוטשילד 


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר אנשל
רוטשילד

1743–1812
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'יימס (פריז)
1792–1868
 
בטי סלומון
1805–1886
 
 
סלומון (וינה)
1774–1855
 
קארל (אנ') (נאפולי)
1788–1855
 
אנשל (פרנקפורט)
1773–1855
 
נתן (לונדון)
1777–1836
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1845–1934
"הנדיב הידוע"
 
גוסטב (אנ')
1829–1911
 
אלפונס
1827–1905
 
שמעון זאב
1828–1910
 
נתנאל (אנ')
1812–1870
 
 
 
 
 
 
 
ליונל נתן
1808–1879
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוריס (אנ')
1857–1881
 
ג'יימס
1878–1957
נישא לדורותי
 
רוברט (אנ')
1880–1946
 
אדוארד (אנ')
1868–1949
 
נתן
1844–1881
 
 
 
 
 
ליאופולד
1845–1917
 
 
 
 
 
 
 
נתן מאיר
1840–1915
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1926–1997
 
אלאן (אנ')
1910–1982
 
אלי (אנ')
1917–2007
 
 
 
 
 
 
הנרי
1872–1946
 
אנתוני גוסטב
1887–1961
 
ליונל
1882–1942
 
אוולין אקיל
1886–1917
 
צ'ארלס (אנ')
1877–1923
 
וולטר
1868–1937
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנז'אמן
1963–2021
נישא לאריאן
 
אריק
1940–
 
גאי (אנ')
1909–2007
 
בת שבע
1914–1999
 
פיליפ
1902–1988
 
אוולין רוברט (אנ')
1931–2022
 
אדמונד ליאופולד
1916–2009
 
מרים רוטשילד
1908–2005
 
ויקטור
1910–1990
 
פאנוניקה דה קניגסווארטר
1913–1988
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד (אנ')
1942–
 
אדוארד
1957–
 
פיליפין
1933–2014
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ייקוב
1936–2024

הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.


קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נתן רוטשילד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Nathaniel Mayer (Natty) de Rothschild (1840-1915) | Rothschild Family, family.rothschildarchive.org
  2. ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 388.
  3. ^ אנגליה, הצבי, 23 בדצמבר 1887
  4. ^ 18 באוגוסט 1902; המכתב שמור בארכיון הציוני המרכזי בירושלים