נתנאל בנישו

שופט ישראלי ולשעבר קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, שכיהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ונבחר לכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה

נתנאל בנישו (נולד ב-1970) הוא שופט ישראלי ולשעבר קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, שכיהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ונבחר לכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה[1].

נתנאל בנישו
לידה 1970 (בן 54 בערך)
צרפתצרפת צרפת
תאריך עלייה 1985
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צה"ל
תקופת הפעילות 19922022 (כ־30 שנה)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
  • נשיא בית המשפט הצבאי בבית אל
  • נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
תפקידים אזרחיים
מרצה מן החוץ במכללת שערי משפט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בנישו נולד בצרפת בשנת 1970 ועלה לישראל בגיל 15, בשנת 1985. בשנת 1987 סיים את לימודיו בישיבה התיכונית "בית יהודה" בכפר מימון, והחל ללמוד בישיבת בית אל.

בשנת 1992 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן במסגרת העתודה האקדמית. בשנת 1994 הוסמך כעורך דין לאחר תקופת התמחות בפרקליטות הצבאית. בנישו כיהן במספר תפקידים בפרקליטות הצבאית ובשנת 1998 נבחר לכהונת שופט בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, ומונה לנשיא תורן של בית המשפט הצבאי בחברון. בשנת 2000 סיים בהצטיינות יתרה תואר שני במשפטים בבר-אילן. בשנת 2001 מונה לסגן נשיא בית המשפט הצבאי בבית אל. במאי 2005 מונה למשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון. בינואר 2013 החל לכהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון, וב-2022 הועלה לדרגת תת-אלוף. ב-20 בפברואר 2024 הודיעה הוועדה למינוי שופטים כי בנישו נבחר לכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה[1].

משנת 2009 משמש כמרצה מן החוץ במכללת שערי משפט.

מפסיקותיו עריכה

  • ב-7 באוקטובר 2019 פסק לטובת ערעור הפרקליטות כי המחבל שניסה לרצוח את נירית זמורה אך סכינו נשברה, יואשם בניסיון לרצח ועונשו יוחמר, עקב המחשבות הלאומניות שגרמו למעשה זה[2]. ב-26 בפברואר 2020 גזר על המחבל 18 שנות מאסר[3].
  • ב-5 בינואר 2020 פסק להחמיר את עונשו של המחבל שרצח את סמ"ר ינאי ויסמן, על אף היותו קטין[4].
  • ב-13 בספטמבר 2021 זיכה את המחבל שהואשם ברצח בן יוסף לבנת, וביקר בחריפות את מחדליה של התביעה הצבאית בחקירת הרצח: "חקירת מותו של בן יוסף לבנת בוצעה באופן רשלני ובלתי מקצועי, שאינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרט המינימלי המצופה מרשויות החקירה". לדבריו, "מחדליהן המהותיים של רשויות החקירה מנעו מבית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות דין צדק"[5].

ממאמריו עריכה

הערות שוליים עריכה