סאהל

חבל ארץ חצי מדברי באפריקה

סאהֶלערבית: ساحل, "סאחל", מילולית: "חוף", "גדה") הוא אזור גאוגרפי העובר לרוחבה של יבשת אפריקה, בין מדבר סהרה שבצפונו, לחבל הארץ הפורה יותר סודאן (אנ') שבדרומו (אין זו המדינה בעלת השם הזהה), ומהווה את גבולו הצפוני של אזור אפריקה שמדרום לסהרה. בין שני אזורים גאוגרפיים אלו עובר הנהר סנגל. באזור זה נעשים מאמצים לעצור את התפשטות מדבר הסהרה על ידי פיתוח החומה הירוקה הגדולה.

חבל הסאהל על מפת אפריקה
ג'ירפות בסאהל
נוף בסאהל בעונה הלחה
אנשי הסאהל

המונח

עריכה

המונח "סאהל" הוא מונח גאוגרפי במקורו ומתייחס לאותה רצועת קרקע שבה כמות המשקעים נעה בין 75–450 מ"מ בשנה. מתייחסים למדינות השוכנות בחבל הסאהל כ"מדינות הסאהל", או מדינות מערב אפריקה.

גאוגרפיה

עריכה

אופי אזור הסאהל הוא ברובו סוואנה. קצהו המערבי הוא בחוף האוקיינוס האטלנטי וקצהו המזרחי בקרן אפריקה. הנוף באזור ענק זה משתנה בין כרי עשב חצי-מדברי לבין סוואנה הזרועה בקוצים. בהיסטוריה האפריקאית היה הסאהל מושבן של כמה מן הממלכות המתקדמות ביותר באפריקה, שנהנו מן המסחר שחצה את מדבר סהרה. הממלכות הללו במקובץ ידועות בשם הממלכות הסאהליות.

מדינות הסאהל כיום כוללות את סנגל, כף ורדה, מאוריטניה, מאלי, בורקינה פאסו, ניז'ר, ניגריה, צ'אד, סודאן ואריתריאה.

קולוניאליזם

עריכה

רוב מדינות הסאהל היו קולוניות צרפתיות. לאחרונה, מדינות כמו צ'אד, בורקינה פאסו, ניז'ר, מאלי, סנגל וחוף השנהב החליטו לבטל את הקולוניאליזם הצרפתי וגם הורו לצרפת להוציא את כל חייליה משם. הטענה שלהן היא שצרפת ניצלה את המשאבים הטבעיים שלהן והשאירה את האוכלוסייה במצב של עוני מחפיר.[1]

סביבה

עריכה

בסיום עידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, החלה באזור הסאהל ומדבר סהרה התקופה הלחה באפריקה. פני השטח היו מכוסים בצמחייה ירוקה, נחלים רבים זרמו לאגמי ענק ולנהרות, וגשמים מרובים ירדו גם בקיץ. הגורם המשמעותי ביותר להיווצרות התקופה הלחה היו שינויים במסלול ובנטיית כדור הארץ (מחזורי מילנקוביץ').[2]

כיום, כמות המשקעים השנתית בסאהל (75–450 מ"מ), יורדת בעיקר בתקופת המונסון. כמויות המשקעים השנתיות משתנות באופן קיצוני משנה לשנה. שני גורמים עיקריים מגבילים את תנובת הקרקע בסאהל: כמות המים ופוריות הקרקע. אדמות הסאהל הן חומציות ברובן (דבר הגורם לרעלת אלומיניום לצמחייה), ותכולת החנקן והאשלגן בקרקע נמוכה מאוד - גם גורמים אלו מגבילים מאוד את פוריות הקרקע.

נמצא כי קיימת קורלציה חזקה בין כמות המשקעים בסאהל לבין עוצמתה של עונת ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי.[3]

אוכלוסייה

עריכה

לאורך ההיסטוריה היו רוב אנשי הסאהל נוודים למחצה, המעבדים את הקרקע ומגדלים בקר ונודדים עם העדרים אחר הקרקע הפורייה לפי עונות השנה. זוהי כנראה השיטה היעילה ביותר לנצל את משאבי הסאהל. ההבדל בין צפון הסאהל בו רמת המשקעים נמוכה יותר, אולם הקרקע פורייה יותר, לעומת האזור הדרומי ובו כמות משקעים גבוהה יותר, נוצל על ידי הרועים. העדרים היו רועים במישורי העשב הצפוניים, המזינים יותר, בעונת המשקעים ואחר כך נודדים בעונה היבשה, מאות קילומטרים דרומה, שם המרעה מצוי בשפע רב יותר אבל מזין פחות. בעשרות השנים האחרונות[דרושה הבהרה], השילוב של מעבר ליישובי קבע וגידול עדרי בקר גדולים וקבועים באזורים הפוריים יותר, יצרו קונפליקטים עם רועי הבקר המסורתיים הנוודים.

בצורת

עריכה

בשנת 1914 התרחשה בצורת בהיקף נרחב אזור הסאהל, שגרמה לרעב המוני. בשנות השישים הייתה עלייה בכמות המשקעים בחלקו הצפוני של חבל הסאהל, דבר שהפך חבל ארץ זה לנגיש יותר. במקביל, ממשלות המדינות באזור, עודדו את תושביהן להתיישב בחלקו הצפוני של הסאהל. בשנת 1968 החלה בסאהל תקופת בצורת נוספת, אשר נמשכה עד לשנת 1974. עד מהרה יבשו שדות המרעה ולא ניתן היה להאכיל את עדרי הבקר. בשיא הבצורת נחשפה הקרקע מכל עשב והאזור שב להיות מדברי. בתקופה זו, כמו בשנת 1914, רעב כבד פשט בסאהל, אולם הפעם התגייס העולם המערבי לעזרה. אסון זה היווה את הבסיס לייסוד הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי של האו"ם.

בשנות השמונים ידע הסאהל בצורת נרחבת נוספת ואף הפעם היה רעב כבד. ההערכות הן כי בשתי תקופות הבצורת, בשנות השבעים והשמונים בסאהל, נספו מעל מיליון תושבים וכ-50 מיליון סבלו מן הבצורת, בדרך זו או אחרת.

הסברה הראשונית באשר לגורמי הבצורת הייתה שימוש-יתר בקרקע על ידי עדרי הבקר, אולם בשנים האחרונות, לאחר שנלמדה תופעת התחממות כדור הארץ, ההשערה היא כי הבצורת בסאהל נגרמה מזיהום אוויר באירופה ובצפון אמריקה. זיהום אשר שינה את תכונות העננות מעל האוקיינוס האטלנטי והסיט את דפוס המונסון דרומה. כך נפסקו גשמי הקיץ בסאהל.[דרוש מקור]

מאז 2007 מתקיים מאמץ של מדינות אפריקה והאו"ם לגרום לשינוי הסביבה בסאהל. התוכנית המרכזית כוללת נטיעה של עצים לרוחב היבשת במטרה לשפר את הקרקע, לספק מזון לאדם ולבעלי החיים וכדומה[4].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אסף רוזנצוייג, ‏השפלה נוספת לצרפת: גם חוף השנהב וסנגל הודיעו שיסלקו את כוחותיה, באתר ‏מאקו‏, 1 בינואר 2025
  2. ^ Peter B. deMenocal & Jessica E. Tierney, Green Sahara: African Humid Periods Paced by Earth's Orbital Changes, www.nature.com, 2012
  3. ^ Landsea, C., and Gray, W. The Strong Association between Western Sahel Monsoon Rainfall and Intense Atlantic Hurricanes. Journal Of Climate, Vol. 5, No. 5, May 1992. http://www.aoml.noaa.gov/hrd/Landsea/sahel/index.html
  4. ^ על הפרויקט באתר הסוכנות למזון ולחקלאות של האו"ם