רפובליקת סאחה-יקוטיה
רפובליקת סַאחָה-יַקוטיה (ברוסית: Республика Саха-Якутия, ביקוטית: Саха Өрөспүүбүлүкэтэ) היא רפובליקה במזרח הרחוק הרוסי, המהווה חלק מהפדרציה הרוסית. בימי הצארים והקומוניזם ברוסיה נשלחו אינטלקטואלים לא רצויים לאזור נידח זה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של המזרח הרחוק | ||
| מושל | אייסן ניקולאייב | ||
| בירת הרפובליקה | יקוטסק | ||
| שפה רשמית | סאחה ורוסית; שפות של עמים ילידיים קטנים של הצפון רשמיות במקומות הריכוז שלהם[1] | ||
| תאריך ייסוד | 27 באפריל 1922 | ||
| שטח | 3,083,523 קמ"ר (דירוג: 1) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ ברפובליקה | 981,971 (דירוג: 56, 1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 0.3 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 66°24′00″N 129°10′00″E / 66.4°N 129.16666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +10 | ||
| www.sakha.gov.ru | |||
  | |||
.svg)
שטח הרפובליקה הוא כ-3,100,000 קמ"ר, קצת פחות משטחה של הודו (כ-3.3 מיליון קמ"ר), וחיים בה כמיליון תושבים. מבחינת שטחה, סאחה-יקוטיה היא הגדולה ברפובליקות הפדרציה הרוסית ובסובייקטים הפדרליים שלה ולמעשה, היא היחידה המנהלית הגדולה ביותר בעולם שאינה מדינה עצמאית. לו הייתה מדינה, הייתה נחשבת למדינה ה-8 בגודלה בעולם (על פי השטח).[2]
הכפרים ורחויאנסק ואוימיאקון הם המקומות המיושבים שנמדדו בהם מן הטמפרטורות הנמוכות ביותר. בפרט הטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר היא 48 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בירת הרפובליקה היא העיר יקוטסק.
היסטוריה עריכה
כלכלה עריכה
התעשייה מרכיבה למעלה מ-50 אחוזים מהתמ"ג של רפובליקת סאחה ועיקרה מגיע מכריית מינרלים. מפעלי תעשייה מרוכזים בעיקר בבירה יקוטסק וכן בערים אלדן, מירני, נריונגרי, פוקרובסק ואודצ'ני. כריית זהב ויהלומים מהווים גם כן מרכיב חשוב בכלכלה וכך גם כריית אורניום, אשר נמצאת כיום בראשיתה. עתודות יהלומים בשטח הרפובליקה מהווים כשליש מעתודות העולמיות וכרייה מבוצעת על ידי חברת אלרוסה.
חלק מהאוכלוסייה הילידית של סאחה עוסקת בציד, דיג ורעִיית עדרי איילי צפון. חלק משמעותי מהכלכלה תופס גם הסחר בשנהב ממותות.[3]
לשיפור המצב הכלכלי של האוכלוסייה המבוגרת בכפרי האזור הוקם בחקיקת הממשלה המקומית קרן אראל.
גאוגרפיה עריכה
יקוטיה היא בית למחצבי יהלומים רבים. היא מכילה בתוכה את יער הטייגה המזרח סיבירית. היא גובלת בחלקים האדמיניסטרטיבים של צ'וקוטקה, מגדן, חברובסק, אמור, עבר הבאיקל, בוריאטיה, אירקוטסק וקרסנויארסק. לצפונה ישנן מספר ארכיפלגים בהם האי הקפוא הנריטה הוא האי הצפוני ביותר. ידוע גם הארכיפלג של איי סיביר החדשים.
השכלה עריכה
שני המרכזים העיקריים להשכלה גבוהה הם האוניברסיטה הפדרלית הצפון-מזרחית על שם אמוסוב (לשעבר "האוניברסיטה הממלכתית של יקוטסק") והאקדמיה החקלאית היקוטית.
דת עריכה
התושבים הרוסים משתייכים בדרך כלל לכנסייה הרוסית הפרבוסלבית והם מהווים כ-37.8% מאוכלוסיית הרפובליקה.
האוכלוסייה הילידית החזיקה בעבר באמונה הטנגריסטית - האמונה השמאניסטית העתיקה של העמים הטורקיים בצפון מזרח אסיה. בהשפעת המתיישבים הרוסים יקוטים רבים התנצרו ואימצו שמות רוסיים, אולם רבים מוסיפים לקיים גם את המנהגים השמאניסטיים. הן השמאניזם והן הנצרות דעכו בתקופת השלטון הקומוניסטי, אך לאחר נפילתו החלו ניסיונות להחיות את המסורות העתיקות. עמי הצפון מהווים מעל ל-50% מאוכלוסיית האזור.
תחבורה עריכה
עיקר המטען מועבר באמצעות אוניות. ישנם שישה נמלי נהר ושני נמלי ים (בטיקסי וזליני מיס). ארבע חברות מטען, כולל חברת המטען הארקטית, פועלות ברפובליקה.
תחבורה אווירית היא העיקרית בהסעת אנשים. קווי תעופה מקשרים את הרפובליקה עם אזורים אחרים ברוסיה. ביקוטסק פועל נמל תעופה בינלאומי.
שני כבישים ראשיים חוצים את הרפובליקה. הראשון הוא יקוטסק–בולשוי נבר ויקוטסק–קולימה. מסילת הברזל ברקקיט-אלדן נמצאת כרגע בשימוש והיא מקשרת את קו הבאיקל–אמור עם מרכזי התעשייה בדרום הרפובליקה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רפובליקת סאחה-יקוטיה (ברוסית)- תמר ברס, עם התפרקות הקומוניזם, העיר הקרה בעולם קפאה בזמן, באתר הארץ, 16 במרץ 2017
- רפובליקת סאחה-יקוטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
