פתיחת התפריט הראשי

סאטאו (פיל)

פיל אפריקני מפורסם
סאטאו - הפיל בעל החטים הענקיים.

סאטאו (באנגלית: Satao), היה פיל אפריקני גדול אשר חי בפארק הלאומי מזרח צאבו (אנ') בקניה. הוא היה מפורסם בגלל החטים הענקיים שלו שהיו ארוכים במיוחד וכמעט נגעו בקרקע. קרן צאבו - ארגון שימור חיות בר ללא כוונת רווח שסאטאו שימש כסמלו - הודיע רשמית ב-30 במאי 2014 שהפיל נורה ומת באמצעות חץ מורעל על ידי ציידים לא חוקיים.

תוכן עניינים

תיאורעריכה

סאטאו היה חי בפארק הלאומי מזרח צאבו - אחד הפארקים הלאומיים עם מגוון עצום של חיות בר ועם אוכלוסייה גדולה של פילים. הפארק מצוי במחוז החוף בקניה שנטען שהיא המדינה בה מצויים כל הפילים בעלי החטים הגדולים ביותר.[1] תאריך הלידה של סאטאו לא היה ידוע ומשערים שהוא נולד במהלך שנות ה-60 המאוחרות, כשבמותו הוא היה לפחות בן 45. סאטאו הוערך כאחד הפילים הגדולים ביותר בעולם בתקופתו, והוא היה ניכר היטב בתוך עדר הפילים שבו הוא היה חי הן בשל גודלו המסיבי והן בשל ראשו הרחב ואוזניו הענקיות. צבע גופו היה חום-אדמוני בדומה לפילים אחרים באזור בשל גוני הקרקע באזור. מלבד גודלו, סאטאו התפרסם בעיקר בתור הפיל בעל החטים הגדולים ביותר בקניה (וסביר להניח שגם במדינות האחרות). החטים של סאטאו שנראו כמגיעים עד לאדמה היו עבים מאוד ומעוקמים כלפי פנים, והאורך שלהם היה בסביבות 2 מטרים. משקל החטים שלו נאמד בכ-45 ק"ג לכל חט.[2][3][4][5][6]

רקעעריכה

  ערך מורחב – סחר בשנהב
 
עדר פילים בפארק הלאומי צאבו.

ציד הלא חוקי של הפילים לצורך השנהב שלהם הוא בעיה גדולה באפריקה. בשנת 2013, למעלה מ -20,000 פילים אפריקאים נטבחו עבור השנהב. ציד הפילים מונע על ידי השוק השחור של שנהב הפילים שמגלגל לעיתים כמיליארד דולר בשנה. הסחר הלא חוקי בשנהב מתרחש בעיקר באסיה שבו השנהב נמכר עבור כמה אלפי דולרים לקילו.[7] בהונג קונג נמצא שוק השנהב הגדול בעולם.

מאז 2007, הסחר הלא חוקי בשנהב הוכפל. בעוד שסין העממית היא צרכנית השנהב הגדולה בעולם, ארצות הברית, תאילנד, וייטנאם והפיליפינים גם הם היו שווקים מובילים עבור שנהב חוקי.[8] גידול בציד נעשה במידה רבה על ידי ארגוני טרור מאורגנים באפריקה כמו צבא ההתנגדות של האל אשר מחפשים דרכים לממן את הנשק שלהם לצורך התקוממיות ברחבי אפריקה.[9]

פיקוחעריכה

בשל הערך הרב של הניבים שלו בשוק השחור, סאטאו היה פיל בעל איום פוטנציאלי גדול במיוחד מצד ציידים לא חוקיים, ועל כן הוא היה כמעט תמיד תחת פיקוח קבוע של רשות חיות הבר בקנייה (KWS) וקרן צאבו במשך 18 חודשים שקדמו לשנת 2014. סאטאו היה נמצא בדרך כלל בשטח קטן בפארק שהקל על ההשגחה עליו ותיירים רבים היו באים לצפות בו ולצלמו, אולם במשך הזמן הוא החל לנדוד לתחומים אחרים של הפארק שבהם רמת הציד הייתה גבוהה בשל קשיי אכיפה. בשלב כלשהו הוא היה משוטט באופן קבוע על אזור גדול בגודל של 390 קמ"ר שחלקים ממנו היו בחזקת סכנה בשל הצמחייה העבותה בהם שהיוותה כר פורה למארבים של ציידים לא חוקים, וכן בשל נוכחות של מיליציות מורדים מסודרות. מחמת זאת, רשות חיות הבר של קניה והנהלת הפארק לא יכלו למנוע מהציידים גישה לסאטאו.[2][3][4][5][6][10]

פציעות ומותועריכה

בחודש מרץ 2014, סאטאו נמצא על ידי הנהלת הפארק עם שני פצעים מחלחלים בגופו שנגרמו מחיצים מורעלים שנורו לעברו. וטרינרים מיהרו למקום לטפל בו, ולאחר מספר ימים סאטאו התאושש מהפצעים המוגלתיים שלו וחזר לשוטט.[3] הפעם האחרונה שבה הוא נראה בחיים הייתה ב-19 במאי 2014.[11]

ב-2 ביוני 2014, ריצ'רד מולר - קצין שימור ראשי בקרן צאבו, מצא פגר פיל ענק שוכב בביצה בסמוך לגבולות הפארק. החטים נותקו מהגופה והפנים הושחתו בצורה חמורה כך שלא היה ניתן לזהות בוודאות באותה עת את הפגר כשייך לסאטאו. במשך כ-10 ימים, מולר ופקחים אחרים ברשות חיות הבר חיפשו את סאטאו באזורים האחרונים שבהם הוא נראה בטרם נעלם. בסופו של דבר התברר כי ככל הנראה הוא נהרג על ידי חץ מורעל שחדר עמוק לתוך הצד השמאלי של גופו ב-30 במאי 2014.[2][3][4][5][6][11]

הדיווח הרשמי על מותו של סאטאו היה ב-13 ביוני 2014 כאשר קרן טסבו פרסמה את ההצהרה הבאה:[1]

בצער רב אנו מאשרים כי ללא ספק סאטאו מת, לאחר שנורה על ידי חץ מורעל של צייד שנהב כדי לספק כנראה את הביקוש הבלתי נדלה עבור השנהב במדינות אחרות. חיים נפלאים כל כך אבדו בן רגע על ידי מישהו רחוק שחפץ להשתמש בו כתכשיט. נוח על משכבך בשלום ידיד, אתה תחסר לנו.[1][9]

קרן טסבו, 13 ביוני 2014

סביר להניח שסאטאו היה קרבן של סחר בשנהב לא חוקי, שבו השנהב נמכר על ידי ארגוני טרור ופשע לסין אשר צורכת כ-70% מכלל תפוקת השנהב העולמית.[12][13][14]

ב -20 ביוני 2014, רשות חיות הבר של קניה דיווחה כי פקחיה עצרה שלושה חשודים בהריגת סאטאו. דובר הרשות - פול מויה, אמר שהציידים אותרו על בסיס ידע וניסיון שנצבר ברשות במהלך השנים.[15]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה