סאטינדרה נאת בוז

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משלב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סאטינדרה נאת בוזבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 - 4 בפברואר 1974) היה פיזיקאי בנגלי וחבר החברה המלכותית, אשר עסק בפיזיקה מתמטית. ידוע בעיקר בשל עבודתו בתחום מכניקת הקוונטים בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, בהנחת היסודות להתפלגות בוז-איינשטיין ולעיבוי בוז-איינשטיין. על שמו נקראים הבוזונים, חלקיקים יסודיים בעלי ספין שלם.

סאטינדרה נאת בוז
Satyendra Nath Bose
לידה 1 בינואר 1894
קולקטה, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1974 (בגיל 80)
קולקטה, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים הודו
מקום לימודים
  • אוניברסיטת פרזידנסי (1915)
  • הקולג' האוניברסיטאי למדע, טכנולוגיה וחקלאות (1921)
  • Hindu School עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • אוניברסיטת דאקה (19211947)
  • אוניברסיטת קלקוטה (19471956) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Purnima Sinha עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (1958)
  • פדמה ויבהושן (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ushabati Bose עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות על שמו נקראים בוזונים
תרומות עיקריות
עיבוי בוז-איינשטיין
התפלגות בוז-איינשטיין
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוז נולד בקולקטה, הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כמהנדס בחברת רכבות הודית. כבר מגיל צעיר התבלט בלימודיו כשזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916–1921 שימש כמרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה בפיזיקה של אוניברסיטת דאקה. באותה תקופה הפיזיקה עברה מהפכה אדירה באירופה כשפיזיקאים כגון איינשטיין, הייזנברג, בוהר, שרדינגר ופלאנק, גילו את יסודות הפיזיקה הקוואנטית. אף על פי שבוז התעניין מאוד בתחום הקוונטי, בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים ובהרצאות של המומחים בתחום.

ב-1924, בזמן שהרצה לסטודנטים על קרינת גוף שחור עשה כמה טעויות חישוב שהביאו אותו לתוצאות שנראו נכונות אך שונות מהנחות המקובלות. בעקבות הטעות הבין שלמעשה במצבים מסוימים פוטונים יכולים להיות בעלי אותו סט תכונות בניגוד להנחה המקובלת שלכל פוטון יש סט תכונות משלו. אפשרות לגרום לכל הפוטונים להתנהג כגוף אחד, מקלות במידה רבה את השימוש בהם לצרכים ניסויים. ב-1925 כתב מאמר מדעי על מסקנותיו ושלח למספר כתבי עת ידועים אך היות שהיה פיזיקאי אלמוני, כולם כשלו בלהבין את גודל התגלית ודחו אותו על הסף. בצעד של יאוש שלח את המאמר במעטפה לאלברט איינשטיין. איינשטיין, שהבין כי הצעיר מהודו גילה תגלית חשובה, תרגם בעצמו את המאמר ושלח לאחד המגזינים המפורסמים שמיהר לפרסם אותו. בעקבות מאמר זה הפך בוז למפורסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם. הוא עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקה וקודם מיד לדרגת פרופסור.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סאטינדרה נאת בוז בוויקישיתוף