סאיב עריקאת

דיפלומט פלסטיני

סאיב מוחמד סאלח עריקאתערבית: صائب محمد صالح عريقات, תעתיק מדויק: צָאאִב מֻחַמַּד צָאלח עריקאת; ‏28 באפריל 195510 בנובמבר 2020[1]) היה פוליטיקאי פלסטיני, שניהל מהצד הפלסטיני את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, כחבר במשלחת ה"ירדנית-פלסטינית" בועידת מדריד (1991) עד מותו.

סאיב עריקאת
صائب عريقات
Saeb Erekat December 2014.jpg
לידה 28 באפריל 1955
ירדןירדן אבו דיס, ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 2020 (בגיל 65)
ישראלישראל ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות מדינית הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
מקום קבורה יריחו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו
  • אוניברסיטת ברדפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פת"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם יריחו
20 בינואר 199610 בנובמבר 2020
(24 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סאיב עריקאת' במהלך ועידת משא ומתן של ארגון זרעים של שלום ב-2007

ביוגרפיהעריכה

עריקאת נולד באבו דיס,[2] שהייתה אז תחת שלטון ירדני. הוא סיים תואר ראשון ושני במדע המדינה באוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו שבארצות הברית, ולאחר מכן קיבל דוקטורט בלימודי שלום מאוניברסיטת ברדפורד בבריטניה. לאחר סיום לימודיו החל ללמד באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם.

מאז 1996 ועד מותו כיהן כנציג יריחו במועצה המחוקקת הפלסטינית.

באוגוסט 2009 נבחר לחבר הוועד המרכזי של פת"ח[3].

בשנת 2012 חלה עריקאת במחלת פיברוזיס ריאתי. בתחילת אוגוסט 2017 נודע, שהוא החל לעבור טיפולים בבית חולים ישראלי ונמצא בתור להשתלת ריאות[4]. בעקבות הפרסום, נוצרה מחאה בקרב מחזיקי כרטיס אדי. בתגובה נמסר כי הוגשה בקשה להכליל את עריקאת ברשימת ההמתנה, לפנים משורת הדין, אך משרד הבריאות דחה אותה מסיבות חוקיות. לפיכך, כמי שאינו תושב ישראל, יוכל לקבל תרומה אם לא יימצא חולה ישראלי מתאים לקבלת האיבר, ובכפוף להסכמת משפחת התורם[5][6]. בסופו של דבר, טס בספטמבר 2017 לארצות הברית, ובאוקטובר נמצא לו תורם מתאים, והושתלה לו ריאה בבית החולים "אינובה פיירפקס" שבוירג'יניה.

בתחילת אוקטובר 2020 נדבק עריקאת בנגיף הקורונה. ב-18 באוקטובר חלה הידרדרות במצבו, הוא אושפז בבית החולים הדסה עין כרם[7] ונפטר ב-10 בנובמבר 2020[1].

עריקאת היה נשוי ואב לארבעה. התגורר ביריחו.

עמדותיו ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיניעריכה

בראיון עמו בשנת 2006 טען עריקאת כי הוא היה נציגו של יאסר ערפאת בועידת מדריד (1991), ואמר: "הלכנו למדריד תחת מטרייה של משלחת ירדנית־פלסטינית. מצד אחד לא היינו אש"ף, מצד שני קיבלנו הוראות מערפאת ומאחרים בתוניס. כדי להזכיר שאנחנו קיימים הופעתי בוועידת מדריד עם כאפיה לראשי. בחוסר רצון, באונס, נתן שמיר את הגושפנקה לקווי היסוד (terms of reference) של תהליך השלום (החלטות מועצת הביטחון 242 ו־338). בלי מדריד לא היינו מגיעים לאוסלו. הוא לא הבין מה שאנחנו הבנו - שהדברים יתפתחו באופן טבעי ושאלה שינסו לעצור את המהלך ייעלמו"[8].

באותו ראיון דיבר עריקאת על יצחק רבין כעל מי שידע כיצד ייראה הסכם הקבע, ותיאר את מתווה הסכם אוסלו כהמשך טבעי לוועידת מדריד.

על אהוד ברק ופסגת קמפ דייוויד אמר עריקאת כי הוא יכול היה להשיג הסדר קבע בוועידה, אך "הבעיה שלו היא שהוא טוען לבעלות בלעדית על כל הידע. הצדדים מוכנים או לא מוכנים לפסגה - הוא מחליט. בסוף הוא מטיח את האשמה בפלסטינים. מבחינתי הוא האיש שריסק את תהליך השלום".

בנובמבר 2007 אמר כי "הפלסטינים לא יקבלו את ישראל כמדינה יהודית"[9]. באפריל 2009 כינה את דרישת ישראל להכיר בה כמדינה יהודית "מגוחכת" ו"מנוגדת למשפט הבינלאומי"[10]. ביוני 2009, בריאיון לעיתון הירדני "א-דוסטור", אמר כי "בקמפ דייוויד קיבלנו 90% ובהצעת אולמרט 100%, אז למה שנמהר?"[11].

בסוף פברואר 2010 התפרסם בעיתון "הארץ" מסמך דיפלומטי שחיבר עריקאת בתור הממונה על המשא ומתן עם ישראל ברשות הפלסטינית[12]. במסמך מזהיר עריקאת: "כישלון המאמץ המדיני להשיג הסדר בינה לבין ישראל יביא אותה לוותר על המאבק לחלוקת הארץ לשתי מדינות, לבטל את הסכמי אוסלו - ולפתוח במאבק לכינון מדינה דו-לאומית". עריקאת מצהיר במסמך למעשה כי בשל חוסר ההתפתחות באפיק המדיני, והתגברות חמאס, ייתכן שהעם הפלסטיני צריך להפסיק את מאבקו לעצמאות מדינית, ולבחור במתווה של מדינה דו-לאומית. בכתבה זו חוזר עריקאת על חוסר שביעות רצונו מהתיווך האמריקאי במשא ומתן.

בשיחה עם העיתונאי עקיבא אלדר בפברואר 2010, מציין עריקאת כי שלטון אובמה נסוג מן ההבנות בינו ובין הפלסטינים ביחס להמשך המשא ומתן, בעיקר בנוגע להקפאת הבנייה בהתנחלויות ומכך שהשיחות לא ימשיכו מההבנות שהושגו בין אהוד אולמרט ואבו מאזן בסוף 2008[13].

בספרו "דרך ארוכה קצרה" האשים משה יעלון את סאיב עריקאת בהפצת עלילת דם על ישראל בדבר הטבח בג'נין במהלך מבצע חומת מגן: "לפרסום היו אחראים גורמים פלסטיניים, ביניהם גורמים רשמיים כמו ד"ר סאיב עריקאת, אשר הכרתי את חוסר אמינותו גם מאירועים קודמים. הוא הופיע באמצעי התקשורת השונים, בעיקר בערוצי הטלוויזיה הזרים, והפיץ את עלילת ה'טבח בג'נין'" (עמ' 132).

בנובמבר 2010 כתב עריקאת מכתב שבח למתכנן רצח השר רחבעם זאבי[14]. בדצמבר 2015 ערך ביקור ניחום אבלים אצל משפחתו של מחבל שביצע פיגוע ירי נגד כוחות צה"ל והשתייך למודיעין הכללי הפלסטיני. בכך היה הדמות הבכירה ביותר ברשות הפלסטינית שנקט מחווה כזו כלפי מחבל במהלך גל הטרור[15].

ב-14 בדצמבר 2010 כתב עריקאת במאמר בעיתון "הגארדיאן" כי כל הסדר שלום שלא יפתור את סוגיית הפליטים על בסיס החלטה 194 של האו"ם (מימוש בפועל של זכות השיבה לישראל שבתוך הקו הירוק) – ייכשל. הוא אף נקב במספר שבעה מיליון כמספר הפליטים הפלסטינים ברחבי בעולם[16]. עקיבא אלדר, במאמר שפורסם לצדו, אמר כי משמעותה המעשית של הצהרה זו על מימוש זכות השיבה היא חיסול מדינת ישראל כמדינת העם היהודי: "עריקאת אינו יכול לומר בתום לב שהדבר לא יביא למשבר קיומי עבור ישראל, שכן הוא רומז שבעבור הזמן, תיעלם ישראל ולא תהיה עוד מולדת ליהודים, שכן מעבר לנקודה מסוימת היהודים יהיו מיעוט בגבולות שלפני 1967."[17]

ביולי 2013 החל עריקאת לפעול כראש צוות המשא ומתן הפלסטיני במסגרת פתיחה מחדש של המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, ביוזמתו של שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. באפריל 2014 חשף ותרגם יונתן דחוח-הלוי מסמכים פלסטיניים שחיבר עריקאת במרץ כממונה על המשא ומתן מטעם הרשות הפלסטינית, ובהם כתב שהפלסטינים מתכוונים להפר את התחייבויותיהם ולפנות לאו"ם ולמוסדות בינלאומיים אחרים למרות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013)[18].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סאיב עריקאת בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 גיא אלסטר, יפעת רוזנברג, טל שלו ויניר יגנה‏, בכיר הרשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, מת בגיל 65 לאחר שנדבק בקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בנובמבר 2020
  2. ^ יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל (1947), פרק 11: המשפחות החשובות, עמ' 208, מציין את משפחת עריקאת כמשפחה כפרית בעלת השפעה באבו-דיס, שאחדים מבניה משמשים קצינים במשטרת המנדט ובחיל הספר.
  3. ^ אבי יששכרוףועידת הפתח: אנשי אבו מאזן ביצרו מעמדם בצמרת, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
  4. ^ אליאור לוי, סאיב עריקאת ממתין להשתלת ריאות בישראל, באתר ynet, 1 באוגוסט 2017
  5. ^ סערה ברשת: מדוע עריקאת ברשימת ההשתלות של אדי?, באתר nrg‏, 1 באוגוסט 2017
  6. ^ רותם אליזרע, השתלת ריאות לעריקאת? סיכוי נמוך שיקרה בישראל, באתר ynet, 2 לאוגוסט 2017
  7. ^ מאיה הורודניצ'אנו ויפעת רוזנברג‏, סאיב עריקאת שנדבק בקורונה פונה לבית חולים בישראל בשל הידרדרות במצבו, באתר וואלה! NEWS‏, 18 באוקטובר 2020
  8. ^ עקיבא אלדר, הארץ‏, תהליך השלום בעיניו של סאיב עריקאת, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בינואר 2006
  9. ^ בני מוריס, מדינה אחת, שתי מדינות, עמ' 120.
  10. ^ ניר יהב‏, א-זהאר: "לא נוכל להכיר באויב הציוני", באתר וואלה! NEWS‏, 17 באפריל 2009
  11. ^ בן דרור ימיני, "תעשיית השקרים", עמ' 244
  12. ^ עקיבא אלדרהפלסטינים: נבטל את הסכמי אוסלו וניאבק לכינון מדינה דו-לאומית, באתר הארץ
  13. ^ עקיבא אלדרהפלסטינים כבר יודעים מה מחכה להם למטה, באתר הארץ
  14. ^ צ'יקו מנשה, חדשות ערוץ 10, 7 בנובמבר 2010
  15. ^ אליאור לוי, עריקאת קיים ביקור תנחומים אצל משפחת מחבל, באתר ynet, 5 בדצמבר 2015
  16. ^ ‏ The returning issue of Palestine's refugees
  17. ^ http://www.news1.co.il/Archive/003-D-54812-00.html עקיבא אלדר מאוכזב מעריקאת
  18. ^ בן-דרור ימיני, מסמכים חושפים: למה הפלסטינים פנו לאו"ם?, nrg מעריב, 17 באפריל 2014.