סאלח תעמרי

סאלח תעמרי (27 באוקטובר 1942 – 23 באפריל 2022) היה מראשי הפת"ח ובהמשך מבכירי הרשות הפלסטינית. הפלסטיני הבכיר ביותר שנעצר במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

סאלח תעמרי

אין תמונה חופשית
לידה	27 באוקטובר 1942 בית לחם, פלשתינה (א"י)
פטירה	23 באפריל 2022 (בגיל 79) בית לחם, מדינה פלסטינית
שם לידה	أسعد سُليمان حسن عبد القادر
מדינה	מדינה פלסטינית
מקום קבורה	זעתרה
מקום מגורים	זעתרה
תפקיד	שר הנוער והספורט (12 בנובמבר 2003–24 בפברואר 2005) חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית (1996–2006) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מפלגה	פת"ח
השקפה דתית	אסלאם
בן או בת זוג	דינא, מלכת ירדן (7 באוקטובר 1970–21 באוגוסט 2019)

ביוגרפיה

תעמרי נולד בבית לחם בשם אסד סולימאן עבד אל-קאד. בשנת 1965 החל ללמוד באוניברסיטת עין שמס בקהיר והיה ממקימי הארגון לשחרור פלסטין וממנהיגיו. בין יתר תפקידיו היה אחראי על אימוני בני ובנות נוער והכשרתם למאבק הפלסטיני. במהלך מלחמת ששת הימים ברח עם משפחתו לירדן ושנה לאחר מכן פיקד על הכוחות בפלסטינים בפעולת כראמה. בשנת 1970 היה ממובילי המאבק הפלסטיני נגד המלך חוסיין באירועי ספטמבר השחור שבעקבתיהם הוגלה עם שאר ההנהגה הפלסטינית ללבנון, שם היה למפקד הפת"ח בדרום לבנון.

מעצרו

ביוני 1982 נתפס תעמרי על ידי כוחות צה"ל שפעלו באזור צידון ונלקח למעצר בישראל. במהלך מעצרו ראיין אותו בכלא כתב קול ישראל לענייני ערבים אהרן ברנע ובין השניים נוצר קשר קרוב ומיוחד שעתיד להשפיע בהמשך בכמה כיוונים. במהלך הראיון סיפר תעמרי לברנע כי אשתו היא המלכה דינא, אשתו לשעבר של המלך חוסיין וביקש ממנו להתקשר אליה ולמסור לה דרישת שלום. מכאן נוצר קשר קרוב ומיוחד בין ברנע ורעייתו דאז עמליה ארגמן ברנע ובין תעמרי ודינא. בתיווכו של ברנע קיבלה דינא אישור מיוחד לבקר את בעלה בכלא הישראלי ובתמורה למחווה זאת יצאה לבקר את שמונת חיילי צה"ל שהיו שבויים באותה עת בידי ארגונים פלסטינים בלבנון. דינא, לטענת גורמים שהיו מעורבים בפרשה, עשתה הכל כדי לקדם עסקת חילופי שבויים, והרבה בזכותה העסקה יצאה לפועל במהלך 1983.

בשנת 1986 פרסמו ברנע ורעייתו את ספרם "ללכת שבי", שבו תיעדו את פגישותיו של ברנע עם תעמרי ואת פגישות בני הזוג ברנע עם תעמרי ורעייתו. בספר נטען שתעמרי מעולם לא השתתף בלחימה עצמה, או בפעולות חבלה, אף שהיה מפקדה של יחידת הלוחמים בפעולת כראמה.

לאחר תקופת מאסרו בכלא בישראל, הועבר תעאמרי למחנה אנצאר ובמהרה היה למנהיגם הבלתי מעורער של אלפי העצירים במחנה. הוא שוחרר ממחנה אנסאר יחד עם עוד 8,000 אסירים נוספים בשנת 1983 במסגרת עסקה להחלפת שבויים שבה הייתה כאמור מעורבת אשתו.

לאחר שחרורו מהכלא הישראלי

עם שחרורו מהכלא הישראלי גורש תעמרי, יחד כל ההנהגה הפלסטינית לתוניס ובשנת 1987 עבר להתגורר בוושינגטון די. סי. והיה למתווך הבלתי רשמי בין ארצות הברית להנהגה הפלסטינית בתוניס. לאחר הסכמי אוסלו שב לשטחים ובשנת 1996 נבחר לחבר המועצה המחוקקת הפלסטינית ובהמשך מונה לשר לענייני התנחלויות. במסגרת תפקידו זה עמד תעמרי בחודשים אפריל-מאי 2002 בראש צוות המשא ומתן הפלסטיני בזמן המצור על כנסיית המולד, עם התבצרותם של כ-50 חמושים פלסטינים מקום. בשנים אלו נקלע לא אחת למחלוקות עם יאסר ערפאת על רקע היחסים בין הרשות הפלסטינית לישראל. בין השנים 2003 ל-2005 כיהן כשר לענייני צעירים וספורט, ומ-2006 עד 2009 היה מושל נפת בית לחם.

חייו האישיים ומותו

בשנת 1970 נשא לאישה את המלכה דינא, אשתו לשעבר של המלך חוסיין. בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ומיעט לצאת מביתו או להתראיין. תעמרי נפטר בשנת 2022. עם מותו פרסם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הודעה מיוחדת בה כתב כי "כל חייו של תעמרי עסק בהגנה על בני עמו ומולדתו והמאבק הלאומי".

לקריאה נוספת

• אהרן ברנע ועמליה ארגמן ברנע, ללכת שבי, הוצאת עידנים, 1986

קישורים חיצוניים

• גיין פרידמן, ראיון עם תעמרי בזמן שהותו בוושינגטון, The Christian Science Monitor,‏ 16 בספטמבר 1993